היום (רביעי) התקיים בתל אביב טקס האזכרה ה-45 לי"א הספורטאים שנרצחו על ידי מחבלים במשחקים האולימפיים במינכן 1972. במעמד נכחו יושב ראש הוועד האולימפי יגאל כרמי, מנכ"ל משרד התרבות והספורט יוסי שרעבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מהרטה ברוך רון, שגריר גרמניה בישראל דוקטור קלמנס פון גטצה. ובהשתתפותם של אסתר רוט שחמורוב, שלומית ניר, נטע ריבקין ויעקב טומרקין.
כרמי החל את הטקס ואמר: "45 שנה עברו מאז הרצח במינכן והשנה זו השנה המשמעותית ביותר שהייתה לנו, סוף-סוף מציינים את האירוע בדרך שצריך, ופתאום הרצח הזה הפך להיות אירוע מוזכר ומוכר. הוא הפך לאירוע מחונן שגם האירופאים והעולם מכיר בו ולא רק אירוע שלנו ואני מאוד מקווה שהאנושות תלמד ממנו".
ריבקין: "חשוב שנזכור כל שנה"אסתר רוט שחמורוב הוסיפה: "אנחנו כל שנה מתכנסים פה אפילו יותר מפעם אחת, יש דברים שנחקקים לך בראש והם לא נעלמים. הרצח הזה תפס אותי במינכן באמצע העשייה שלי בספורט, עליתי לגמר במאה מטר משוחות ופתאום לחטוף את הבום הזה. מבחינתי קרה לי משהו בתפיסה שלי לגבי העולם בכלל שהייתי בת 20 ותמימה והבנתי שהכול הולך לפי אינטרסים”.
אובדן מאמנה: “היה לי עצוב לאבד את התמימות והכי עצוב לאבד את המאמן האישי שלי שאמר לי שהוא מכין אותי לאולימפיאדה וזה התנפץ לי בצורה אכזרית ביותר ולמרות הכל אחרי כמה חודשים אני החלטתי להגיע לעוד אולימפיאדה, היה לי מטרה להנציח את הנרצחים מפני שהייתה לי הרגשה אחרי מינכן שהאולימפיאדה המשיכה כרגיל והעולם רק עשה נו נו נו ולא עשו שום דבר נגד המחבלים, רק עשו דברים מאוד מעצבנים כמו שחרור מחבלים, ההחלטה שלי הייתה לחזור ולהנציח אותם כי הרגשתי שאנחנו מנודים”.
תמונת י"א הספורטאים שנרצחו (שחר גרוס)ההדחקה: “ישראל עשתה כל מה שאפשר בשביל להגן על הספורטאים האולימפיים אבל בעולם היו בשנטי ולא עשו כלום, ניסו להדחיק את זה במשך השנים אבל לאחרונה הבינו שדי להדחקה ופעם האחרונה שהיינו בגרמניה פתאום שמעתי מהם דברים שהם לא היו אומרים כמו עשינו לכם עוול וטעינו ובנוסף להיסטוריה שיש לנו וזה היה מן רגע של ניצחון קטן".
שלומית ניר, שחיינית העבר אמרה: "יום לא קל והזיכרון לא מש, לא היה פשוט להיות במשלחת הזאת שחזרה עם 11 ארונות לארץ. היינו סך הכל 2 נשים במשלחת אני ואסתר (שחמורוב), השוק הכי גדול שלי כספורטאית היה שהמשחקים פשוט המשיכו כרגיל, לנו קרה אסון גדול והם המשיכו כרגיל, בדיעבד הבנתי שזה היה הכרחי להמשיך את המשחקים אחרת זה היה נותן לאותם מחבלים לממש את הרצון שלהם ולהשיג את מה שהם ביקשו להשיג”.
זר לזכר י"א הספורטאים (שחר גרוס)השוק שעברה: “אני לא האמנתי עד הרגע האחרון שזה עלול לקרות חשבתי שיאפשרו לאיזו יחידה לחלץ את החטופים אבל הגרמנים לא איפשרו לזה בשום פנים ואופן. קשה מאוד לפגוש את המשפחות שנמצאות פה היום".
המתעמלת לשעבר, נטע ריבקין הוסיפה: "מצד אחד זה אבל מאוד גדול אבל מצד שני מגיע את כל הכבוד למשפחות ולוועד האולימפי שדואגים לשמור, לתזכר להנציח כל שנה את הנרצחים, חשוב וראוי לזכור את זה כל שנה. נלחמו הרבה מאוד זמן בכדי שתהיה אנדרטה לזכרם בוועד האולימפי זה עלה בהרבה דם יזע ודמעות למשפחות ולוועד וזה שהם לא ויתרו לא משנה כמה קשה הייתה הדרך זה מדהים בעייני. צריך תמיד לדבר ולספר כי זה עדיין לא במודעות שזה צריך להיות אבל אני עדין רואה שאנשים מכירים את האירוע".