הטורנירים של פיב”א לא מושכים בדרך כלל את השמות הגדולים ביותר, כאשר השחקנים הגדולים מעדיפים לנצל את הקיץ בשביל לנוח ולהתכונן לקראת המשחקים האולימפיים, שנערכים קיץ לאחר מכן. ניקולה יוקיץ’ וג’מאל מארי העדיפו/נאלצו לנוח, יאניס אנטטוקומפו לא כשיר והאמריקאים כמו סטף קרי, קווין דוראנט, לברון ג’יימס או דווין בוקר בחרו לא לשבת בצד.
אחרי שב-2019 הטורניר העמיד במרכז שמות כמו האחים גאסול ולואיס סקולה הוותיקים, ב-2023 מי שיובילו את הנבחרות הגדולות הם שחקנים שעדיין לא הגיעו לשיא של הקריירה שלהם, אבל בדרך להשתלט על הענף. בין היתר יהיו שניים שנבחרו לחמישייה הראשונה ב-NBA העונה, אולסטארים בהווה, אולסטארים לעתיד והשחקן הבא שאמור לתפוס את המושכות אצל האלופה המכהנת. הכירו את השמות שהולכים להיות הכי מדוברים בגביע העולם 2023.
סלובניה: לוקה דונצ’יץ’
השחקן כנראה הטוב בטורניר. הוא הספיק להיות אלוף אירופה בגיל 18 ולסיים במקום הרביעי באולימפיאדת טוקיו, אבל זאת תהיה הפעם הראשונה שלו על במת גביע העולם ולצערו, הוא יצטרך לעשות את זה כמעט לבדו. אלוף ה-NBA ולאטקו צ’אנצ’אר קרע את הצולבת, גוראן דראגיץ’ פרש מהמדים הלאומיים והשאיר את דונצ’יץ’ עם אסופת שחקנים שנמצאים הרבה רמות מתחתיו.
ביורובאסקט האחרון ראינו כמה דונצ’יץ’ יכול להקריב ולתת לנבחרתו עם ממוצעים נהדרים של 26 נקודות, 7.7 ריבאונדים ו-6.6 אסיסטים למשחק, אבל זה הספיק רק להגעה לרבע הגמר. גם הפעם הוא צפוי לסחוב את הנבחרת לעלייה לשלב הבתים השני, אבל ההצטלבות הקשה עם שתיים מבין פינלנד, אוסטרליה וגרמניה יכולה למנוע ממנו הגעה חלומית לרבע הגמר. אם יצליח להעפיל לשם ולהתקרב להבטחת המקום באולימפיאדה, הוא יוכל להיות חתום על עוד הישג שיא ברמה הלאומית.
ספרד: סנטי אלדמה
אחרי שהסתמכה ונבנתה במשך שנים ארוכות על האחים גאסול וריקי רוביו, אלופת העולם יוצאת לדרך חדשה. שחקנה של ממפיס גריזליס, שנהיה מהר מאוד חלק חשוב ברוטציה של אחת הקבוצות הטובות ב-NBA בשנים האחרונות, אמור להוביל את לה רוחה בעקבות גל ההיעדרויות מעמדות הפורוורד, בהם הספרדים פחות הצטיינו בתקופת דור הזהב.
אלדמה בן ה-22 יחווה לראשונה את מדי הנבחרת הבוגרת, זאת אחרי שזכה באליפות אירופה לנוער ב-2019. בהכנה הוא מראה ניצוצות של כוכבות ובהיעדר רכז דומיננטי שאוהב את הכדור בידו, הוא יקבל הרבה הזדמנויות ליצור לעצמו בחמישייה השנייה של סרג’יו סקאריולו. לצד האחים הרננגומס, ההצלחה של אלופת העולם תלויה במקסום היכולות שלו.
ארה”ב: אנתוני אדוארדס
אם נסתכל על הנבחרת האחרונה שארצות הברית שלחה לטורניר, נגלה שמות שהפכו לאולסטארים בכל קנה מידה כמו דונובן מיטשל, ג’יילן בראון וג’ייסון טייטום, שהגיעו אחרי שנתיים/שלוש בליגה ולא הצליחו לחזור אפילו עם מדליה. במקרה של כוכב מינסוטה טימברוולבס, כנראה שהסיפור טיפה שונה.
למרות שהוא רק נכנס לעונתו הרביעית בליגה, אדוארדס מסתמן כגו טו גאי של האמריקאים ברגעי ההכרעה. בנבחרת שבנויה הרבה על יכולת האחד על אחד, אתלטיות ומהירות, הגארד הוא כנראה הטוב ביותר בטורניר אם מחברים את כל המרכיבים. במשחק ההכנה האחרון הוא תפר 34 נקודות על הראש של גרמניה באחוזים מצוינים ואם זה תלוי בו ובשחקן הבא ברשימה, יש פייבוריטית מאוד ברורה לזהב.
ארה”ב: ג’יילן ברונסון
הרכז שאפילו לא נבחר בדראפט הפך לשחקן המוביל של נבחרת ארצות הברית הצעירה תחת סטיב קר. הופעת השיא שלו הייתה מול ספרד, כאשר קלע 22 נקודות ב-10/10 מהשדה. זה לא מפתיע בהתחשב לגרף העלייה החד בו הוא נמצא החל מסיום עונת 2021/22, אז הפך לצלע השנייה של דונצ’יץ’ בדאלאס ומשם עבר להוביל את ניו יורק ניקס לחצי גמר המזרח.
ברונסון רק יחגוג 27 בסוף החודש, אבל הוא יגיע כמבוגר האחראי בניסיון להשכיח את החרפה מהאליפות הקודמת, אז נבחרת הפסים והכוכבים סיימה רק במקום השביעי. לצידם של אנתוני אדוארדס, טייריס האליברטון וג’ארן ג’קסון ג’וניור, ששלושתם היו יכולים להופיע ברשימה במקום הרכז, הם לא אמורים לחוות קשיים רציניים עד לחצי הגמר, כך שכולם הולכים לראות האם האמריקאים יפשלו שוב. אם נסתמך על הקריירה של ברונסון עד כה, הוא יגרום להרבה כובעים להיאכל ולקחת לעצמו את תואר ה-MVP.
גרמניה: פרנץ ואגנר
עד שלא יוכח אחרת, נבחרת גרמניה שייכת לדניס שרודר, אבל הפורוורד הצעיר כאן כדי לעשות בדיוק את זה. אחרי עונת רוקי נהדרת וקביעתו כאחד משחקני הפרנצ’ייז הבאים של אורלנדו מג’יק, האח הקטן למשפחת ואגנר מגיע כאחד הכוכבים הגדולים של הטורניר בעיקר בזכות מה שעשה באליפות אירופה בשנה שעברה, אז קלע 15.2 נק’ והיה הסיידקיק הכי טוב ששרודר היה יכול לבקש בדרך למקום השלישי.
הפעם, כשהרכז הנהדר סוחב פציעה באכילס, זה הזמן של הפורוורד שיחגוג 22 להשתלט על עמדת הגו-טו-גאי של המנשאפט. בעוד בית ה’ אמור להיות קשה במיוחד יחד עם אוסטרליה, פינלנד ויפן, העומק הגרמני והיכולת של ואגנר להתעלות במאני טיים יכריעו בסופו של דבר האם גרמניה בדרך לאכזבה נוספת כמו ב-2019 והדחה בשלב הבתים הראשון, או עלייה לשלבי הנוקאאוט לראשונה מאז 2002.
פינלנד: לאורי מרקאנן
השחקן שהציג ככל הנראה את היכולת הטובה ביותר ביורובאסקט האחרון יוביל את החבורה הנורדית, שהגיעה בפעם השנייה בלבד לגביע העולם. האולסטאר של יוטה ג’אז מגיע לא רק בכושר משחק נהדר, אלא גם בכושר גופני מעולה אחרי שהתגייס לצבא הפיני במהלך הקיץ וחווה טירונות צבאית לכל דבר.
בדומה לסלובניה ודונצ’יץ’, גם פינלנד סובבת סביב מרקאנן והוא משיב לה ביכולת אדירה. 27.9 נק’ ב-28 דקות בממוצע באליפות אירופה האחרונה הביאו את הפינים להישג שיא של רבע גמר, שם נעצרו רק בזכות מהפך מדהים של ספרד בראשותו של רודי פרננדס. לא בטוח כמה הפינים יצליחו להגיע רחוק, או אם בכלל לעלות מבית המוות של הטורניר, אבל הם כן יכולים להתנחם בכך שהפכו לכוח עולה בכדורסל האירופי, וזה בזכות אחד הפורוורדים הארוכים הטובים שיש ליבשת הישנה להציע.
קנדה: שיי גילג’ס אלכסנדר
בזמן שהרבה כוכבים נעדרו מגביע העולם, אחד השחקנים הטובים בעונה החולפת בחר להגיע. הרכז של אוקלהומה סיטי ת’אנדר, שנכנס לחמישיית העונה הראשונה ב-NBA, חווה עלייה גדולה ביכולת עם 31.4 נק’ בממוצע למשחק ומגיע לנבחרת קנדית שלא שיחקה יחדיו אף פעם ורדופת כישלונות ואכזבות.
למרות שהיא השנייה בטורניר עם כמות שחקני NBA, עדיין המנוע של הנבחרת הזאת תלוי בעיקר ב-SGA, שמגיע בפעם הראשונה למדים הלאומיים מאז 2016 ובשנה שעברה חתם על חוזה שמחייב אותו להגיע למשחקי הנבחרת עד 2025. הוא גם נחשב לדמות אהובה בחדר ההלבשה והרבה מההצלחה של המייפלס תלויה בו. הרכז הגבוה (1.98 מ’) יכול לעשות הכל על המגרש, ואם יצליח להביא את יכולותיו לידי ביטוי גם מול צרפת במשחק הראשון וגם בהמשך, הסיכויים להגעה לרבע הגמר ולאולימפיאדה רק יגדלו והחלום על זכייה סנסציונית יהפוך ליותר ריאלי.
אוסטרליה: ג’וש גידי
במשך שנים נשענה הנבחרת מהיבשת הדרומית על פאטי מילס, שכיכב בכל טורניר והביא את הבומרס להישג השיא שלהם בשנה האחרונה – מקום שלישי במשחקים האולימפיים. השנה מילס עדיין חלק מהנבחרת, כמו גם ג’ו אינגלס הוותיק שהיה חלק משמעותי בעשור האחרון, אבל הכוכב הגדול עבר להיות אחד הרכזים היותר מסקרנים בגלובוס.
גידי משחק לצד SGA בת’אנדר ונחשב לצלע השנייה של הקבוצה המערבית, כאשר אחרי שתי עונות בליגה הטובה בעולם אפשר להגיד שהוא צפוי להיות כוכב גדול. בניגוד לרכז בעל שיעור הקומה הקודם שהגיע מהיבשת, בן סימונס, גידי יותר מתאים לתפקיד – הוא גבוה (2.03), קולע היטב מחוץ לקשת ובעל יכולת מסירה נהדרת שמתאימה בול לנבחרת האוסטרלית ולשחקנים המשלימים שנמצאים בסגל. במשחקי ההכנה הוא מתקרב לממוצעי טריפל דאבל מפחות מ-26 דקות ובאליפות הקרובה הרכז בן ה-20 הוא יראה לראשונה לעולם איזו נבחרת אוסטרליה נראה בעשור וחצי הקרובים.