בסוף השבוע רשם קרלוס טבס את ניצחון הבכורה שלו בקריירה כמאמן: רוסאריו סנטרל גירדה בשיניים 0:1 מאוחר על סרמיינטו חונין שנותרה בנחיתות מספרית במשך רוב ההתמודדות ואל אפאצ'ה היה מאושר על הקווים. אחרי הפסדים בשני המשחקים הראשונים בתפקיד, יש לחלוץ העבר האגדי נקודות ראשונות ברזומה, אבל הלחץ לא פחת. הוא רק יילך ויגבר בהרפתקה שעשויה להיות קצרה אם הדברים לא יסתדרו במהרה – כי רבים כבר מחכים לו בפינה לאור הנסיבות השנויות במחלוקת בהן קיבל את ג'וב המחייב ללא ניסיון כלשהו בגיל 38.
העניין הוא כי לפני חודש ציפו אוהדי רוסאריו סנטרל למינויו של ויטמינה סאנצ'ס. מדובר ביליד העיר, שהתחיל וסיים את הקריירה כשחקן במועדון, ואף אימן אותו במשך תקופה קצרה אי שם ב-2008. חזרתו הייתה יכולה להיות פופולרית מאוד ביציעים, אלא שאז הגיע איש העסקים, כריסטיאן ברגארניק, לנהל משא ומתן עם ההנהלה. ברגארניק, שחקן בינוני מינוס בעצמו בעבר, וכיום הבעלים של אלצ'ה מהליגה הבכירה בספרד, טען כי מינויו של טבס יוכל להזניק את המועדון קדימה מבחינת החשיפה, ועשויות להיות לכך גם תועלות כלכליות בשוק ההעברות. סגן הנשיא ריקארדו קארלוני השתכנע, והוחלט לתת את המושכות לשחקן שפרש רשמית רק בתחילת יוני, כשנה אחרי ששיחק בפעם האחרונה במדי בוקה ג'וניורס.
עוד לפני שתלה רשמית את הנעליים, התחיל טבס את ההכנות להפיכתו למאמן, בשקט תעשייתי וכמעט בסתר. ביחד עם שלושת אחיו הוא נסע לאירופה כדי לעבור השתלמויות אצל המאמנים הבכירים, במיוחד בארץ המגף. מסימיליאנו אלגרי, שהדריך אותו ביובנטוס, שמח לארח אותו שוב בטורינו, ומשם המשיכו האחים להרצאות אצל סימונה אינזאגי באינטר וסטפנו פיולי במילאן. גם פאולו מלדיני פתח בפניו את משרדו. בדיעבד, הפגישות האלה שווקו כחשובות ומכוננות, אך מובן מאליו שהן לא באמת יכולות להכין שחקן למשרה תובענית בקבוצת פאר בליגה הראשונה.
קלף נוסף שהחזיק טבס הוא ההסכם המסקרן עם קרלוס רטגי שהיה אמור לשמש כעוזרו. רטגי בן ה-52, המכונה צ'אפה, הוא דמות אהודה מאוד בארגנטינה בזכות עבודתו המזהירה כמאמן בהוקי שדה. נבחרת הנשים זכתה בהדרכתו במדליות הזהב בגביע העולם ב-2010, ובטורנירים גדולים נוספים, בעוד נבחרת הגברים ליקטה את מדליות הזהב באולימפיאדה ב-2016. יש הגורסים כי צ'אפה הוא אחד המאמנים הארגנטינים הטובים בכל ענפי הספורט גם יחד, והסבתו האפשרית לכדורגל יצרה ציפיות גבוהות למדי. "עבדתי על הפרוייקט עם צ'אפה במשך כחצי שנה, בנינו משהו מיוחד וזה מרגש אותי מאוד", הצהיר טבס, כאשר פורסמה מועמדותו לרוסאריו סנטרל.
ואולם, רטגי לא נענה לאתגר. הוא קיבל בינואר את תפקיד האחראי על הספורט בעיריית בואנוס איירס, ולדבריו לא העלה בדעתו כי התוכניות עם טבס יצטרכו לצאת לפועל כבר עכשיו. "אני חבר קרוב של טבס, ובאמת עבדנו על שיתוף פעולה עתידי, אבל הסיפור הזה הופיע כרעם ביום בהיר", אמר רטגי, "לרוסאריו סנטרל היה מאמן וטבס לא היה צפוי להגיע לשם. יש לי עבודה חשובה, יש לי אחריות כלפי ראש העיר, ויש הרבה אנשים שתלויים בי. אני לא יכול להתפטר לפתע ולזרוק אותם לרחוב". רטגי סירב לממש את ההסכם בשלב זה וטבס הכריז שהוא רואה בכך בגידה: "רטגי תמיד אמר לי שיתפטר כשתגיע ההזדמנות, שזה החלום שלו לעבוד איתי ולהיות עוזרי. הוא אפילו לא הודיע לי אישית על בחירתו. אני לא מדבר איתו יותר, אי אפשר להיות בקשר עם אנשים כאלה".
זו הייתה המהלומה הראשונה, אבל ממש לא היחידה. זיהויו המוחלט של טבס עם בוקה לא עבר בשקט בקרב אוהדי רוסאריו סנטרל. המועדונים האלה אמנם חולקים אותם צבעים – צהוב וכחול, וגם לא מגיעים מאותה עיר, אך זה לא מונע מהם להיות יריבים מרים מבחינה היסטורית. הסלידה של אוהדי רוסאריו סנטרל כלפי המועדון העשיר מבואנוס איירס התעצמה במיוחד בעקבות ההפסד לבוקה בגמר הגביע ב-2015, אשר לווה בשערוריות שיפוט גדולות. טבס שיחק אז והניף את הגביע כקפטן, וזה לא מוסיף לו נקודות כלשהן ברוסאריו. הם אולי היו מוכנים לקבל טירון מוחלט כמאמן, אבל רק אם יש לו קשר כלשהו לקבוצתם.
את התחושה הזו הביע טוב מכולם אקי גונסאלס, כוכב העבר של רוסאריו סנטרל ששיחק אצלה בשלוש קדנציות שונות: "אפשר למנות מאמן לתפקיד ראשון ברוסאריו סנטרל, אבל זה חייב להיות מישהו שיש לו היסטוריה איתנו, מישהו מבפנים, כמו אדוארו קואודט או קילי גונסאלס. הם מבינים במה מדובר, מכירים את המועדון, יודעים איך הוא מנוהל, וחשוב מכל – מרגישים שייכות. למה קרליטוס מתחיל כאן? איך הוא קשור לכאן? רוסאריו סנטרל זה מועדון גדול. מאמן מתחיל צריך ללכת לקבוצה קטנה הרבה יותר. אנחנו ראויים למישהו מנוסה".
העיתונאי המקומי, קרלוס דל פראדה, היה בוטה הרבה יותר: "הגעתם של טבס וברגארניק מסמלת את אובדן הערכים של רוסאריו סנטרל. המועדון הזה הופך לבסיס לעשיית עסקים ואולי גם להלבנת כספים. להנהלה אין יותר לגיטימיות פוליטית". כמו רבים מהאוהדים, הוא רואה במועדונו מותג עתיק שאמור להיות נקי וטהור. כפי שכתב האוהד המפורסם ביותר של הקבוצה, רוברטו פונטנארוסה: "לרוסאריו סנטרל אין היסטוריה, יש לה מיתולוגיה".
טבס לא מסתדר עם המיתולוגיה הזו. הוא מרגיש כמו נטע זר, ובנוסף אין לו תעודת מאמן. "כדי לאמן בליגה הבכירה, צריך לעשות קורס של שלוש שנים, מי שלומד שנה יכול לאמן קבוצות נוער", מחה המאמן הוותיק, ריקארדו קארוסו לומברדי, "מי שלומד שנתיים, יכול להתחיל עם קבוצות מילואים. טבס עשה בינתיים רק שנה וחצי והוא פשוט לא יכול לעבוד ברוסאריו סנטרל. ההתאחדות לא ממלאת את תפקידה כאן. הגשנו ערעור על כך".
טבס מבטיח להשלים את הלימודים כנדרש ומנסה להרגיע את אוהדים עם אמירות על פרוייקט לטווח ארוך, אבל כבר הספיק להתלונן על הסגל ולהלל את עצמו: "אני אוהב אתגרים קשים, אחרת הייתי נשאר בבית. למועדון אין זהות כרגע וייקח זמן לבנות אותה. לא אכפת לי מה כותבים בתקשורת ואף פעם לא התייחסתי לכך. כרגע אני משחק 4-4-2 כי זה מה שאפשר לעשות עם חומר השחקנים שעומד לרשותי. הייתי מעדיף שיטה אחרת, אבל צריך להסתפק במה שיש".
עם מה שיש הוא הפסיד במשחקו הראשון 1:0 לחימנסיה לה פלאטה ואז נכנע 2:1 לאדלוסיבי. בשבת, הגיע סוף סוף הניצחון המיוחל. פאקנדו בואוננוטה, קשר בן 17, שערך את הופעת הבכורה בהרכב, עשה את הכותרות הגדולות כאשר נגח את השער היחיד, והיה מאושר אחרי שריקת הסיום. "טבס ביקש ממני לחדור לרחבה לפעמים ולשחק ליד החלוץ המרכזי", אמר הנער הצנום – והעיד שהתוכנית אכן עבדה. "טבס הוא מאמן שדורש מאיתנו המון ומנסה להחדיר בנו מוטיבציה", העיד השוער גאספר סרביו.
אין ספק שיש לטבס פוטנציאל להיות מוטיבטור, אך רק הזמן יגיד אם זה מספיק כדי להפוך למאמן אמיתי – והוא הרי מכוון למשרות נחשקות יותר במועדונים בהם שיחק בעצמו, ובראשם בוקה. התפקיד הראשון שבחר יהיה קשה מאוד מקצועית, תקשורתית ופוליטית. בחירות לנשיאות רוסאריו סנטרל יתקיימו באוקטובר, ומועמד מוביל אחד – גונסאלו בלוסו – כבר מתכוון למנות את מיגל אנחל רוסו המנוסה למאמן אם יזכה. ההרפתקה של אל אפאצ'ה עלולה להיות קצרה בתסריט הזה, ולכן הוא מחוייב לספק את הסחורה עבור ההנהלה הנוכחית, כאן ועכשיו. זה לא יהיה טריוויאלי, אך כשחקן הוא כבר עשה כמה דברים כנגד כל הסיכויים, אז לא כדאי לזלזל בינתיים.