בדיוק כאשר חתם איסקו על חוזה לשנתיים בסביליה, מלאו חמש שנים לאחד המשחקים הטובים ביותר שלו במדי ריאל מדריד – ואולי הטוב שבהם. ב-8 באוגוסט 2017 זהר הקשר בסופר קאפ האירופי מול מנצ'סטר יונייטד, הבקיע שער נפלא אחרי מסירה כפולה עם גארת’ בייל בדרך לניצחון 1:2, ונבחר בצדק רב לשחקן המצטיין במגרש. בגיל 25, הוא היה במסלול המראה, והנבואה של איקר קסיאס לפיה יהפוך לכוכב החשוב ביותר של ספרד בעידן שאחרי אנדרס אינייסטה נראתה הגיונית לחלוטין.
זה היה טבעי עוד יותר, כי לנבחרת היה אז מאמן שסמך עליו בעיניים עצומות והפיק ממנו את המיטב. וכך, שבועות ספורים אחרי ההצגה מול השדים האדומים, הגיעה גם ההופעה הכי מכוננת שלו במדים הלאומיים. האדומים אירחו בסנטיאגו ברנבאו את איטליה בקרב קריטי במוקדמות המונדיאל, ואיסקו היה אדיר באצטדיונו הביתי. הוא שלח כדור חופשי מושלם לחיבורים של ג'אנלואיג'י בופון, השלים צמד, ספרד ניצחה 0:3, ומניותיו של ג'ולן לופטגי על הקווים נסקו. זה היה החיבור שנועד לגדולה ברוסיה – לופטגי ייעד לאיסקו את תפקיד הפליימייקר היצירתי. ואולם, הגורל זימן להם תסריט שונה לחלוטין.
ההצלחה הגדולה של לופטגי בנבחרת גרמה לריאל מדריד להמר עליו, והוא פותה להכריז על המינוי ימים ספורים לפני תחילת גביע העולם. ההמשך ידוע – נשיא ההתאחדות לואיס רוביאלס בחר לפטר את המאמן בשל חוסר נאמנותו לכאורה, ולהחליפו במנהל הספורטיבי פרננדו היירו.
ג'ולן לופטגי (רויטרס)עבור איסקו, הבשורה הזו הייתה משונה. מצד אחד, הוא התאכזב מאוד שהמנטור שלו הודח מהנבחרת, גם אם הוא עצמו שמר על מקומו כבאנקר בהרכב בטורניר הבינלאומי היחיד בקריירה שלו. מצד שני, הוא היה מאושר עד הגג מהגעתו של לופטגי למועדונו. היחסים ביניהם היו קרובים, האמון היה מוחלט, ועבור איסקו היה זה שדרוג עצום בהשוואה לזינדין זידאן, איתו ידע הקשר עליות ומורדות. "אלה חדשות נפלאות לריאל, וג'ולן ראוי לזה. הוא מאמן גדול שעזר לי מאוד כאשר לא שיחקתי מספיק בקבוצה. אין לי ספק שהוא יצליח מאוד במדריד", אמר אז הפליימייקר.
לא מפתיע, אם כך שאיסקו היה הסנגור הקולני ביותר של לופטגי כאשר הקדנציה שלו בסנטיאגו ברנבאו נקלעה למשבר כבר מהשבועות הראשונים. "יהיה מטורף לפטר אותו. צריך לתת לו לעבוד. אם מדיחים את לופטגי, צריך להעיף את כולנו, כי אנחנו נמצאים על המגרש. האחריות היא משותפת, ולא רק של המאמן", הצהיר הקשר אחרי ההפסד הביתי ללבנטה באוקטובר 2018, אחריו גבר מאוד הלחץ על הבוס. איסקו בדיוק חזר אז לכשירות אחרי ניתוח תוספתן בעיתוי אומלל במיוחד עבורו, ועלה בחלוף שבוע בכושר לא אידיאלי גם לקלאסיקו בקאמפ נואו. ברצלונה פירקה את הלבנים 1:5, ולופטגי אכן נזרק, לתסכולו העצום של בן טיפוחיו. שם, פחות או יותר, גם נגמרה הקריירה של איסקו בקבוצה. הוא פשוט עוד לא ידע על כך.
סנטיאגו סולארי, שקודם בצעד חירום מקבוצת המילואים כדי לרשת את לופטגי, הבין היטב עד כמה קשור איסקו לקודמו. כדי לבסס את שליטתו בחדר ההלבשה, בחר המאמן הצעיר החדש להזיז אותו הצידה מסיבות פוליטיות. התגובה הזועמת לא איחרה לבוא, והארגנטיני ניצל זאת על מנת להעצים את המשבר ולהציג את איסקו כבעל גישה בעייתית.
איסקו וסולארי. לא הסתדרו (רויטרס)סיפורים מסוג זה צצו לעתים גם בקדנציה הראשונה של זידאן, אבל אצל סולארי המשבר היה עמוק פי כמה. איסקו כמעט ולא היה רלוונטי, ולתקשורת הודלפו הסיפורים על חוסר המקצוענות שהוא מפגין, כולל איחור מכוון לאסיפת הקבוצה אחרי שלא שותף במשחקים במשך שבועות. גם סולארי לא סיים את העונה ופוטר במרץ, אבל הנזק כבר נגרם, והתברר כי הוא בלתי הפיך. איסקו הפך מכוכב החיוני בקישור לשחקן שולי, אשר מעמדו רק הלך והתדרדר עם הזמן.
נחשב למועמד פוטנציאלי לכדור הזהב
כאשר הגיע איסקו לריאל בקיץ 2013, דיברו עליו במונחים של זוכה פוטנציאלי בכדור הזהב. שתי העונות שלו במלאגה היו אדירות בכל קנה מידה, ולוו בהצלחה קבוצתית מסחררת. ב-2012, סיימו האנדלוסים במקום הרביעי והעפילו לליגת האלופות, שם דהרו לרבע הגמר והפסידו באופן דרמטי ושנוי מאוד במחלוקת לבורוסיה דורטמונד בזמן פציעות. איסקו, נער בן 20 באותה תקופה, להט והצית את הדמיון.
המחשבה המהירה, ראיית המשחק ויכולת הביצוע האלגנטית הפכו אותו לאחד השחקנים המהנים ביותר בספרד, ולא רק. המעבר לסנטיאגו ברנבאו היה אמור לפתוח עבורו את הדלת לגדולה. מדהים להיזכר בכך בחלוף 9 שנים, כאשר איסקו בן ה-30 עוזב את הקבוצה עם תדמית של שחקן עבר שמיצה את עצמו מזמן. ההתדרדרות הזו עצובה מאוד, וכל הצדדים אשמים בה. זה לא היה אמור להיות כך.
במלאגה נחשב איסקו להצלחה מסחררת (רויטרס)והייתה לשינוי הזה גם סיבה טקטית. ללא כריסטיאנו רונאלדו, בחר זידאן לעבור ממערך 2-1-3-4, עם תפקיד הקשר ההתקפי בו הרגיש איסקו כמו דג במים ל-3-3-4, עם קיצונים טהורים דוגמת ויניסיוס. לאיסקו לא היה סיכוי לשבור את שלישיית קאסמירו-קרוס-מודריץ' במרכז המגרש, והוא גם הרבה פחות מתאים לתפקד כשחקן אגף קלאסי. אז המאמן פשוט ויתר עליו, גם בלי קשר לבעיות המנטליות שהועצמו כתוצאה מכך. העסק רק החמיר אצל קרלו אנצ'לוטי בעונה החולפת, אז הפך איסקו לדמות לא רלוונטית לחלוטין.
איסקו היה צריך לברוח הרבה יותר מוקדם, כמובן. הוא אף ניסה לעשות זאת. כאשר נדחק הצידה גם אחרי פיטוריו של סולארי. בקדנציה השנייה של זיזו הדגיש שהוא מעוניין לעזוב על מנת להציל את הקריירה. המועדון לא מיהר להיענות לדרישתו, בין היתר כי לא נמצאו קונים שהיו מוכנים לשלם סכום נאות תמורתו.
בשיחת וואטסאפ: סביליה מציגה את איסקולו הייתה ריאל מחליטה מסיבה כלשהי להיפרד מאיסקו ב-2017, היא הייתה יכולה לקבל תמורתו הון עתק. ב-2020 קבוצות הפאר כבר לא הסתכלו בכיוונו וזה הרגיש כמו השפלה מתמשכת. הדעיכה הייתה הדרגתית וכואבת מדי. בהזדמנויות שקיבל נראה איסקו כמו הצל של עצמו, וגם ביקר את זידאן על מיעוט הדקות. המעגל הארור הזה רק התגלגל והתגלגל.
לופטגי היה ונשאר מעריץ, ולכן סביליה הייתה אמורה להיות היעד הטבעי לפני הקיץ הנוכחי. היו דיבורים על כך בינואר 2021, אך המהלך לא יצא לפועל – והאנדלוסים הלכו אז דווקא על פאפו גומס הארגנטיני, שנטש את אטאלנטה אחרי שהסתכסך עם המאמן ג'אן פיירו גאספריני. בשנה האחרונה, כבר לא היה לסביליה אינטרס לשלם תמורתו לפני תום חוזהו. עכשיו, באיחור רב שגרם לקריירה של איסקו להפוך לשערורייה גרוטסקית, הוא סוף כל סוף מגיע על תקן שחקן חופשי. האיחוד המיוחל מתחיל, והשאלה המרכזית היא אם זה עדיין יכול לעבוד.
איסקו לא נהנה אצל זינדין זידאן (רויטרס)"איסקו הוא שחקן גדול, ואני אוהב אותו מאוד", אמר לופטגי עוד במרץ. עכשיו הוא מקבל אותו בקבוצה שלא התברכה ביצירתיות בלשון המעטה בעונה שעברה. איסקו לא יידרש לחזור לכושר של 2012/13 או של 2017 על מנת לתרום לה רבות ולחזור לבשל שערים. האם זה אפשרי? האם איסקו יסיר את החלודה, יצמיח בחזרה את הביטחון העצמי שאבד ואת המוטיבציה שדעכה, ויוביל את סביליה להישגים חדשים?
הוא עדיין ממש לא מתאים לבית אבות. ב-2013 ישב איסקו לצד טיאגו ואלברו מוראטה במסיבת העיתונאים באצטדיון טדי אחרי הזכייה במדליות הזהב באליפות אירופה לנבחרות צעירות. באופן תיאורתי, יש לו עוד מספר שנים בטופ, וכל חובבי הכדורגל ישמחו מאוד לראות שוב את הביצועים הנהדרים שלו עם חיוך שובב על הפנים.
זה יכול להיות אחד המהלכים החשובים ביותר של הקיץ, וסביליה מסוגלת להפוך בזכותו לקבוצה הרבה יותר חזקה ואטרקטיבית. זה יכול, כמובן, ללכת גם בכיוון ההתרסקות אם ההתדרדרות של איסקו בלתי הפיכה. לופטגי הוא המשקם האופטימלי מבחינתו, ואם הוא ייכשל כאן – זה יהיה הסוף. תחזיקו להם אצבעות, כי איסקו ראוי לסיים את הקריירה בטונים שונים לחלוטין.