יותר משלושה ימים חלפו מאז הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על הפסקת אש, אבל אמש (שישי) נשמעה היטב אזעקת צבע אדום סביב היכל נוקיה, ואין לה שום קשר לחמאס, לאחמד ג'עברי או לטילי פאג'ר שנחתו בתל אביב. תסיים ראשונה או שנייה, זה לא משנה, ביכולת הזו מכבי תל אביב עלולה לפספס את ההצלבה לראשונה מאז עונת 2008/9, שלמרבה הפחד, ונפרט על כך בהמשך, מתחילה ליצור קווי דימיון עם העונה הנוכחית.
אם התירוץ לניצחונות הדחוקים על מלאגה וסיינה היה הסגל החדש שנבנה בקיץ, בפעם המי-יודע-כמה וחוסר החיבור בין השחקנים, מה יגידו עכשיו במכבי ת"א (למרות שגם היריבות עשו תהליך פירוק והרכבה משלהן), כששבעה מחזורים בתוך העונה האירופית, הקבוצה הפסידה לאותן סיינה ומלאגה ועדיין מחפשת את הניצחון הראשון שלה בסיבוב השני.
שלב הניסויים הסתיים מזמן, דייויד בלאט קיצר את הרוטציה שלו, אם זה מרצון ואם זה מהכרח, לנוכח האמון שלו בחלק מהשחקנים המשלימים (מורן רוט שוחרר מצו 8 רק כדי לראות את המשחק מסיינה מהספסל מול סיינה, סילבן לנדסברג שותף ל-30 שניות וגיורגי שרמאדיני לשלוש דקות בלבד) ועדיין משהו חורק במכונה הצהובה.
ההתבטאות של בלאט אחרי המשחק ש"המאכזבים צריכים לשפר את רמתם ומהר" הייתה יוצאת דופן למאמן. גם אחרי הפסדים, בדרך כלל המאמנים יוצאים להגנת החניכים (כמה פעמים שמעתם "אני גאה בשחקנים") שלהם ולא מבקרים אותם בריש גלי. אחרי שהתעקש שניק קיינר-מדלי עוד ייתן את התפוקה שלו במכבי ת"א במשך תקופה ארוכה, גם הבטחון של בלאט בו ובאחרים התערער, כשהוא רואה את הטופ 16 מתקרב בצעדי ענק.
בלאט ידוע ברחבי אירופה כאחד ממגייסי השחקנים הטובים ביותר. לזכותו נרשמו החתמות כמו נייט האפמן ואנתוני פארקר, שזכו עם מכבי ת"א בתארי יורוליג ו-MVP ואחת הסיבות המרכזיות בגינן הוחזר לקבוצה היא העין הטובה שלו לזרים. אבל העונה, בין אם הבחירות היו כולן שלו, או שהוכתבו מההנהלה, משהו מהקסם הדייויד בלאטי פג.
|
קיינר מדלי. תורם בערך כמונו, ואנחנו לא במכבי (יוסי ציפקיס) |
|
|
אם נשים רגע בצד את שון ג'יימס וריקי היקמן, מבחינה סטטיסטית, מאז עונת 2008/9 המקוללת מבחינת מכבי ת"א, לא תרמה רביעיית זרים (דייויד לוגאן, ניק קיינר מדלי, גיורגי שרמאדיני ומלקולם תומאס) כל כך מעט עבור הקבוצה בדקות שקיבלה בשלב הבתים הראשון.
אפי בירנבוים, שהתחיל את אותה עונה ופיני גרשון, שסיים אותה, ירצו לשכוח מהר מהחבורה הבינונית שנחתה בארץ, חלקה נחתכה ולא חזרה לכאן לעולם (רודני ווייט), חלקה לא מתאימה לרמת יורוליג (טרה סימונס וג'ייסון וויליאמס) וחלקה זכורה רק בגלל הסכום האסטרונומי שקיבלה והמעט שהחזירה ממנו על הפרקט (קרלוס ארויו).
|
לוגאן, שרמאדיני והיקמן. תרומה כמעט אפסית לשלושתם (יוסי ציפקיס) |
|
|
הרביעייה הנוכחית מקבצת 1.1 נקודות מדד* לדקה (קיינר מדלי הנמוך ביותר עם 0.22). בעונה שעברה לג'יימס, תיאו פפאלוקאס ודווין סמית' לבד הייתה תרומה זהה וב-10/11 עקפו אותם ריצ'ארד הנדריקס, ג'רמי פארגו ודורון פרקינס, שהיו שלושת הזרים עם הממוצע הנמוך ביותר במוקדמות (1.16 נקודות מדד לדקה).
ב-9/10 הזרים סיפקו את הסחורה (ויסנייבסקי, אנדרסון ולאזמה לבד תרמו 1.2 נקודות מדד לדקה) ורק בעונה שלפני כן הצליחו להיות גרועים יותר מהעונה הנוכחית, כאשר מגדיל לעשות וויליאמס, שהחזיק במדד מצטבר של 6 ב-6 משחקים. לטופ 16 הוא כבר לא הגיע עם הקבוצה.
|
דייויד בלאט. העונה האירופית בדרך לכישלון? (יוסי ציפקיס) |
|
|
מצד אחד, למרות ההשוואה הזו, במכבי ת"א לא צריכים להיכנס לפאניקה ולהחליף את כל הזרים. מצד שני, בקבוצה לא יכולים להרשות לעצמם לא להעפיל לרבע הגמר ושינוי בסגל מתחייב מוקדם ככל האפשר. הפעם, שלא כמו בקיץ, לבלאט לא תהיה את הפריבילגיה לטעות.
*מדד = (נקודות+ריבאונדים+אסיסטים+חטיפות+חסימות+עבירות שנסחטו) - (החטאות מהשדה+החטאות מהעונשין+איבודים+זריקות שנחסמו+עבירות).