הרבה דפיקות לב היו לאוהדי מכבי תל אביב לפני הניצחון 87:91 על פנאתינייקוס בפתיחת הסדרה בפלייאוף היורוליג, אבל בונזי קולסון דאג שהצהובים יחגגו באואקה.
עכשיו, בחלקו השני של הראיון עם כוכב מכבי ת”א, הוא חושף את הקשר לצהובים שהחל לפני מספר שנים, מדבר על השבת הקשה בשביעי באוקטובר, הימים הראשונים אחרי, האהבה שלו לקולנוע, ההפיכה הקרובה לאבא, הגעגוע לאוהדים, עתידו וכמובן הניצחון ביוון ו-ווייד בולדווין.
איך היה בונזי כילד?
"אנרגטי, ילד אוהב שאוהב להיות קרוב לאמו, לאביו ולאחותו, ילד מהסוג שפשוט רוצה לעסוק בספורט. אבי אימן בזמנו כשהייתי תינוק, כך שדי נולדתי אל תוך הכדורסל ומאז אני נהנה מהמשחק, אוהב את המשחק ורוצה להיות חלק ממנו".
"נולדתי אל תוך הכדורסל". קולסון (חגי מיכאלי)הזכרת את אביך ואנחנו יודעים שהיית נוהג ללכת איתו לאימונים, איך הייתה החוויה הזו?
"אני זוכר המון מאותם הימים כשאבי אימן את בוסטון קולג', תמיד הלכנו לאימונים בשבת בבוקר ותמיד הורדתי ריבאונדים לכל השחקנים שמשחקים אחד על אחד, כך שזה היה מאוד כיף ונהניתי מזה. פיתחתי מערכות יחסים טובות מאוד עם המון שחקנים מבוסטון קולג' וכשגדלתי התאפשר לי לנסוע בעולם, להיות מעורב וללמוד מהשחקנים, כך שזה בהחלט עזר לי לגדול ולהפוך אותי לשחקן שאני היום".
אפרופו הקולג', שמענו סיפור מעניין עליך ועל אגדת מכבי תל אביב.
"טייריס רייס?".
קולסון מדבר בראיון על מכבי ועל המצב בארץכן.
"טייריס רייס היה מישהו שהבטתי אליו בהערצה כשאבי אימן בבוסטון, תמיד הורדתי לו ריבאונדים ושיחקנו אחד על אחד בזמנו, כך שזה בוודאות מישהו שעזר לעצב את המשחק שלי. ככשחתמתי במכבי שוחחנו יחדיו והוא סיפר לי על האווירה ועל האהבה, ואיך שהארגון הוא מוכוון משפחה ושהם דואגים לך, וזו הייתה התאמה טובה עבורי גם כן".
ספר לנו כיצד חווית את הבוקר של השביעי באוקטובר.
"זה היה אירוע מפחיד לחלוטין, אני והחברה שלי ישנו כמובן וב-06:00 או 06:30 אני שומע את האזעקות, אני מעיר אותה ואומר לה ‘בואי נלך לממ"ד’. היינו מפוחדים ולחוצים בחדר ולא ידענו מה קורה. זו הייתה הפעם הראשונה שחווינו משהו כזה ואז בצ'אט הקבוצתי שלנו עמי (ביטון) כתב שיש טילים שנורו לת"א ואומר לנו ‘תיכנסו לחדר ואתם תהיו בטוחים, תצאו לאחר 10 דקות וזה יהיה בסדר’. זה היה מורט עצבים, אבל ניסיתי רק לוודא שהחברה שלי רגועה ויציבה ושהכל יהיה בסדר. ללא ספק זה היה הלם עבורנו ואני זוכר שנכנסתי כל הזמן לטוויטר וניסיתי להבין מה קורה, היו הרבה רגעים בממ"ד שדיברתי עם המשפחה שלי וסיפרתי להם מה קורה בכדי להרגיע אותם".
"לא ידענו מה קורה". קולסון (רועי כפיר)ציינת שנכנסת לרשתות החברתיות. נחשפת לסרטונים שהתפרסמו שם?
"כן, כן, אני מאוד מתעניין בפוליטיקה מבחינה מסוימת ולא משנה אם זה בארצות הברית ואני מתעניין במיוחד במקום שבו אני נמצא, כך שפשוט רציתי לדעת מה קורה. זה היה עצוב לראות מה קרה בשביעי באוקטובר, זה היה מפחיד ואני עצוב מאוד עבור כל המשפחות ועבור כל מי שהושפע מזה, אני פשוט רוצה לשלוח את תפילותיי לכל המשפחות שמתמודדות עם זה, זה היה מזעזע ומזוויע".
באותה השבת טסתם לקפריסין וניקולה וויצ’יץ’ שהיה בארץ רק למחזור הפתיחה של היורוליג, עזר לכם שם, ספר לנו על התפקיד שלו בתוך הדבר הזה?
"בן אדם, זה היה תהליך ארוך, החברה שלי ואני נשארנו כאן בשבת, ובראשון אמרנו ‘אנחנו חייבים לצאת מכאן מהר ובטוח ככל האפשר’, כך שאני זוכר שהלכנו לביתו של לורנזו (בראון). החברה שלי ושלו קרובות מאוד ופשוט דיברנו על מה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות, אני זוכר שמצאנו טיסות וכל החברות והנשים שלחו הודעות בצ'אט הקבוצתי והן מצאו טיסות כדי לצאת מהארץ, טסנו לקפריסין כי רצינו לצאת בדרך הכי בטוחה שרק אפשר ויצאנו בזמן הנכון. זה שניקולה היה שם, הרגיע אותנו שהכל הולך להיות בסדר כי אני מאמין שהוא גם חווה משהו דומה כשהוא שיחק כאן לפני הרבה שנים, כמובן שהרגשנו שזה משהו שונה וזה שהוא היה מנהיג כזה עזר להרגיע אותנו טוב ככל האפשר ובמיוחד את החברות והנשים שלנו, זה היה חשוב לנו".
פתאום מדובר בתהליך למידה מחודש בסוג של עונה חדשה. אילו קשיים חווה שחקן כדורסל שצריך לעשות רילוקיישן ולשנות את סגנון החיים שלו לחלוטין, בנוסף לכך שהוא נאלץ לשחק 17 משחקי חוץ נוספים?
"עבורי באופן אישי הדבר המרכזי היה להיות בטוח, כשיצאתי וברגע שאני והחברה שלי ארזנו את כל הדברים שלנו ויצאתי מהבית, הייתי בסדר. שנית, היה צריך להתארגן ולהתמקד מחדש, שמחתי שמח שיכולתי לשחק, זו הדרך שהסתכלתי על זה המצב. יכול היה להיות גרוע יותר, אבל לפחות יצאנו מהמצב הזה, אנחנו לא בישראל ואנחנו מסוגלים לשחק את המשחק שאנחנו אוהבים אז היינו צריכים להתמקד מחדש ולהבין שזה לא מה שחשבנו שיקרה.
"זה היה חשוב לנו". וויצ'יץ' (איציק בלניצקי)"זו הייתה מצוקה גדולה מבחינתנו, אבל צריך להבין שעדיין יכולה להיות לנו עונה מוצלחת ושזה יכול להיות סיפור נהדר. ערכנו פגישות כקבוצה עם המאמנים ועם עצמנו כדי להגיד שזה לא אידאלי, אבל עדיין יכולה להיות לנו עונה נהדרת וזה יכול להיות לנו סיפור נהדר ואולי יום אחד יעשו על זה סרט. אני תמיד מתבדח עם החבר'ה שיהיה ספיישל בנטפליקס אז בואו נוציא את המיטב מההזדמנות הזו, אין ספק שזה נותן לנו יותר מוטיבציה ואנחנו עושים את הכי טוב שלנו".
מכל הסרטים שראית, איזה תפקיד אתה חושב שהיה מתאים לך בצורה מושלמת?
"הייתי יכול לשחק את התפקיד של כריס טאקר ב’שעת שיא’. אני חושב שזה די מצחיק ואני יכול להתאים לזה”.
חשבנו דווקא על מיאמי וייס.
"כן, קצת מהכל, אל תשימו אותי 'בקופסא', אני אוהב תפקידים שהם קצת קומיים ושאני יכול להביע את עצמי בהם".
אז אתה אומר בעצם שכפי שיש לך מנעד רחב ככדורסלן, כך יש לך מנעד רחב כשחקן קולנוע?
"כן, חייב שיהיה לך מנעד כי מרבית השחקנים כיום מקבלים הרבה כסף כי יש להם מנעד רחב של תפקידים אותם הם יכולים לשחק".
בקרוב בקולנוע? קולסון (איציק בלניצקי)כשמדברים על העונה הבאה מבחינת שחקני מכבי, ידוע שיש לך חוזה לעונה הבאה, אבל תהיה כאן?
"כמובן שיש לי חוזה לעונה הבאה והמטרה היא להתמקד בהווה, להישאר ממוקד, להיות דרוך ולהשיג את כל המטרות שלנו. מה שקורה עכשיו חשוב כי אנחנו קבוצה מיוחדת, אנחנו יכולים לגרום לכמה דברים לקרות, הפוקוס של כולנו הוא בלנצח, לעלות לפיינל פור ולתת משהו בחזרה לת"א".
כמה זה קשה לשחקן כמוך שניזון מהאנרגיות של האוהדים, לספק עונה כזו טובה ולא רק מבחינה אישית, בנסיבות האלו עם היכל ריק?
"זה קל לתרץ תירוצים, אבל כשחקן אתה לא יכול לתת לשום עונה להתבזבז עד כמה שאפשר וזו המנטליות שלי והמנטליות של הקבוצה, בואו נוציא את המיטב מהסיטואציה שלנו. די התרגלנו ללוח הזמנים שלנו שבו נסענו באוטובוס בבלגרד, הישראלים נשארו בישראל והאמריקאים נשארו בבלגרד - ואז להיות באימונים, זה מראה את המקצוענות והאופי של הקבוצה שלנו.
“כשהגיע הזמן לשחק, התאחדנו והתמקדנו במשחקים אז אנחנו עושים את המיטב שלנו שלא להתרכז בהסחות הדעת, אלא במה שאנחנו יכולים לעשות. הארגון והמאמן עשו עבודה נהדרת שמיקדו אותנו רק בדברים שבהם אנחנו צריכים להתמקד, שזו היריבה שלנו ובלנצח משחקים".
חוויתם גם קשיים פיזיים שנבעו מהנסיעות והייתם צריכים להתמודד גם עם כניסה מחודשת לקצב של שחקנים כאשר הקבוצה כבר רצה. עד כמה זה קשה?
"היו המון עיכובים קטנים מבחינת פציעות בקבוצה שלנו – ווייד (בולדווין), לורנזו (בראון), (תמיר) בלאט, ג'ון די, כך שלא מדובר רק בשחקן אחד, אבל זה מראה את האופי של הקבוצה שלנו ואת המנטליות של 'הבא בתור שנקרא לדגל'. שחקנים היו מוכנים להזדמנות ולא משנה מתי קראו בשמם, כדורסל זה משחק קבוצתי".
"שחקנים היו מוכנים להזדמנות". קולסון עם קליבלנד (איציק בלניצקי)העונה שעברה הייתה עונת החתונות ונראה שזו הפכה לעונה של הורות.
"כן, אני מצפה לילדה בחודש יוני הקרוב ואני מאוד נרגש לקראת זה. החודשים האחרונים היו אמוציונליים זה מרגש, זו ברכה, והלוואי והחברה שלי הייתה יכולה להיות איתי יותר כשאנחנו בתהליך הזה, אבל אני פשוט שמח ומאושר ללמוד מה דרוש בכדי להפוך לאב ולהיות עם החברה שלי ולראות כיצד התינוקת גדלה בתוכה. זה מיוחד בפני עצמו ואני נרגש מכך, יש גם את לורנזו שנולד לו ילד לפני מספר ימים, כך שלמעשה דיברנו לעיתים קרובות על להפוך לאבות יחדיו. החברות שלנו, האלי טרמרי, קרובות והן דיברו ביניהן, זה מאוד מרגש, אני מצפה לזה וכבר לא יכול לחכות".
במעבר לפנאתינייקוס, ספר לנו איך עבר עליהם המשחק הראשון.
במחצית הראשונה לא באמת היינו עצמנו על הפרקט. במחצית השנייה התאפסנו, אמרנו שנפשט את הדברים ושנחזור לעקרונות שלנו, עשינו את זה וזה איפשר לנו להשיג את הניצחון. זה היה משחק נהדר, היינו חסינים ונלחמנו עד הסוף”.
היה הבדל גדול בין המחציות.
“פשוט המשכתי לשחק את המשחק שלי, נתתי למשחק לבוא אליי ולא לנסות לכפות שום דבר, חשבתי בכנות שלא זרקתי מספיק זריקות מהפינה והשחקנים אמרו לי לזרוק לסל אז פשוט עשיתי את מה שאני עושה והייתי החלטי בשני צידי המגרש”.
"נתתי למשחק לבוא אליי". קולסון מול מריוס גריגוניס (Andreas Papakonstantinou / Tourette Photography)לוח התוצאות הראה 77:75, הכדור הגיע אליך ואתה יודע מה המשמעות של התוצאה (77:78).
"בכנות, אני לא מודאג, הייתי מרוכז בלנצח את המשחק, לא חשבתי על זה באותו רגע. לא הייתי מרוכז בזה, אנחנו מנסים לנצח, אבל זה מה שהופך את הקבוצה שלנו למיוחדת, אנחנו ממוקדים מהפתיחה ונשארים ביחד".
איבדתם את ווייד בולדווין.
"זה קשה לראות את אחד האחים שלך נפצע, אבל אמרתי לו: ‘אני נותן לך גב, אנחנו נותנים לך גב’ והראינו את זה. אני חושב שהוא יוכל לשחק (במשחק השני), אבל אנחנו קבוצה, זה לא שחקן אחד, שניים, שלושה או ארבעה. כולם מתאמצים, לכל אחד יש תפקיד והם הגיעו לשחק, כולם שיחקו היטב".
האם השינוי באנרגיות מההיכל המלא של האואקה לבלגרד משחק לטובתכם?
"כן, לשחק בלי אוהדים זה משהו שאנחנו כבר רגילים אליו וזה יתרון גדול עבורנו לשחק בלי אוהדים כי אנחנו רגילים כבר לשחק שם את משחקי הבית, אבל כשיש לנו אוהדים ובמיוחד האוהדים שלנו צועקים וצורחים, תודה לאל, סוף סוף התחושה של האווירה הביתית שכולנו התגעגענו אליה".
"אנחנו קבוצה, זה לא שחקן אחד". בולדווין (Andreas Papakonstantinou / Tourette Photography)יש לך מסר לאוהדים?
"אנחנו אוהבים אתכם חבר'ה, אנחנו אוהבים את כל האוהדים שלנו. לאורך כל העונה דיברנו על האוהדים שיבואו לבלגרד, 250-300 שייסעו איתנו ואנחנו מבינים שהם רוצים להיות איתנו ביציעים כאשר אנחנו משחקים, כולנו באמת מתגעגעים אליהם. זה היה נהדר שהם היו איתנו נגד באסקוניה ושרו לנו שירים ונופפו בדגלים. אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי שהם יהיו חלק מהקבוצה, אנחנו רוצים להגיע לפיינל פור כדי שיהיה להם את כל האזור של האוהדים בצהוב וכחול ובוודאי שאנחנו מתגעגעים אליהם".