העבודה הקשה של איתמר משרקי השתלמה לו. שחקן הכנף של הפועל רעננה מליגת העל לנוער, הגיע למועדון לאחר שסיים תקופה של קרוב לעשור במכבי פתח תקווה, כולל השאלה להפועל רמת גן. הוא מספר על התקופה הנוכחית, העבר בפתח תקווה ונבחרת ישראל הצעירה.
"לפני הכול, אני רוצה להודות לבורא עולם על הכול", אומר רגע לפני שהוא פותח בראיון ל-ONE. “קיבלתי כדור והתאהבתי. מלבד הכדורגל, שזו אהבה בפני עצמה, בעברי בכלל הייתי שחקן כדורסל ולאחר שעזבתי את הענף, החלטתי לחזור לכדורגל. אני אוהב לשחק בעמדת הכנף השמאלי ושם אני בא לידי ביטוי בצורה הכי טובה שלי. אני יכול גם לשחק כנף ימין ומתחת לחלוץ".
השחקן הצעיר אשר רשם העונה 25 משחקים, כשבשניים מהם היה לשחקן הבוגרים של המועדון, כבש חמישה שערים בכל המסגרות. “אני שמח מאוד ברעננה, שמח לקבל את הבמה גם בקבוצה הבוגרת. ההתנסות והאתגרים הללו עוזרים לי מאוד בהשתלבות בבוגרים, כשעד עכשיו הספקתי לכבוש שני שערים בשתי הופעות הבכורה שלי ועזרתי לקבוצה לנצח”.
איתמר משרקי (באדיבות נזיה סולטן)משרקי חווה עונה טובה מאוד. ומלבד עבודתו תחת דני בונדר, מאמן קבוצת הנוער של הפועל רעננה, הוא קיבל את ההזדמנות לעבוד עם עידן בראון, מאמן קבוצת הבוגרים ועליהם משתף: “עם עידן בראון יצא לי לשוחח כמה וכמה פעמים. כשאני מגיע לבוגרים, הוא נותן לי ביטחון לשחק חופשי על המגרש ואת חולצת ההרכב. אני עובד קשה ומביא את היכולות שלי לידי ביטוי כדי לעזור לקבוצה במטרות שלה. דני בונדר עבורי, הוא אחד מהמאמנים הגדולים בארץ, שעושה הרבה בשבילי ובזכותו הפכתי לשחקן יותר טוב השנה. הוא נותן לי חופש פעולה מוחלט ואני אוהב אותו כבן אדם וכמאמן”.
על התקופה במכבי פתח תקווה אמר: “אני רוצה להודות תחילה לאופיר לוזון על כל העזרה שלו ואני מלא הערכה אליו. כן, גדלתי במשך כמעט עשור במחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה, שעבורי היא בית. יצאתי לשנת השאלה בהפועל רמת גן וחזרתי טוב יותר והייתי חלק משמעותי מהאליפות בנערים א'. בתחילת השנה, בנוער, פחות הלך לי, אז החלטתי לצאת להשאלה בעזרת הסוכנים שלי שכיוונו אותי למקום הכי טוב, מתוך הבנה שאני אשחק ואשפר פרמטרים במשחק שיעזרו לי בהמשך הדרך. זו בהחלט הייתה החלטה טובה”.
ובנוגע לבוגרים של רעננה מוסיף: "אני מקווה מאוד שיעלו דרך הפלייאוף לליגה הלאומית. כרגע אני שחקן של הנוער של המועדון ואני עושה הכל בשביל הקבוצה שאני משחק איתה משבת לשבת. בכל אימון ובכל משחק אני עושה את הכי טוב שלי. עמי ואזנה ואלי אטואר, המנהלים המקצועיים במועדון, נותנים לי הרגשה של בית שני ואני מודה להם על כך מאוד. יש לנו קבוצה טובה מאוד".
איתמר משרקי (באדיבות נזיה סולטן)“בתחילת השנה קיבלתי זימונים לנוער ב' ואפילו התקדמתי לנוער א' אבל לקראת הטורניר חורף לא זומנתי”, מספר על הנבחרת. “אני ממשיך לעבוד קשה ולהתקדם. נמצא איתי משה נחמיאס, המאמן המנטלי שלי, שמלווה אותי ומסייע לי לאורך כל הדרך וכמובן שאשמח להיות חלק מהנבחרת. זו גאווה ענקית ללבוש את המדים, יש דברים שאינם בשליטתי ואני ממשיך להתקדם ולהתמקד. מה שצריך לקרות יקרה בסוף”.
ובכל זאת, מעבר לעבודתו הקשה ביום יום, אם יש רגע אחד מרכזי במהלך הקריירה שהוא לא ישכח לעולם היה באחד מזימוניו לנבחרת הצעירה, אותה הזכיר קודם לכן. “הזימון לאליפות אירופה עם הנבחרת היה נורא מרגש. כשהתחלנו את האליפות ועליתי לשחק נגד איטליה, זה היה רגע בלתי נשכח. אני הייתי מלא בגאווה ללבוש את החולצה של הנבחרת, בטח שבטורניר כזה גדול ויוקרתי”.
על הרגע המאתגר בקריירה: “בנערים א' עם אסי הבר, כשישבתי כמה משחקים רצופים בחוץ ולא שיחקתי דקה, הרגשתי שאני חייב לעבוד יותר קשה ולא לוותר לעצמי וברגע שעשיתי את זה, אסי נתן לי את חולצת ההרכב שכל כך רציתי ומשם לקחתי את ההזדמנות בשתי ידיים, לא ויתרתי לעצמי ועשיתי עונה יפה תוך שאני מקבל זימון לאליפות אירופה עד גיל 17”.
משרקי מסכם ואומר: “המטרה שלי היא לשחק בליגת העל ומשם לעבור לקבוצת ביניים באירופה, להתקדם ולשחק באחת מהליגות הבכירות ואז במועדון גדול באירופה. אני מודה להורים שלי על כל דבר שיש לי בחיים”.