בעוד קצת יותר מחודשיים יחגוג חלוץ בני יהודה, אלמוג בוזגלו, יום הולדת 31. למרות שהוא כבר לא צעיר, הוא נמצא כעת בשיא כושרו עם ארבעה שערים ושלושה בישולים בחלוף שישה מחזורים לאחר ההחלטה שלו לשוב לליגה הלאומית, לקבוצה אשר הוא מזוהה איתה יותר מכל – בני יהודה.
וזה לא שבוזגלו ירד ללאומית לאחר עונה רעה. לא פחות משמונה שערי ליגה הוא כבש אשתקד בליגת העל ועוד במדי סקציה נס ציונה, לא קבוצה שהצטיינה בכיבוש שערים. אבל אלמוג התעייף. התעייף מלהתחנן, התעייף מלהיאבק בתדמית והתעייף מלהצטער שהוא בן למשפחת בוזגלו.
דווקא השנים האחרונות הן הטובות שלו בקריירה: שמונה שערים כאמור אשתקד ו-11 בעונה שלפני כן, גם כן בבני יהודה. בראיון מיוחד למדור “לאומית במוקד” הוא מדבר בפתיחות על הקיץ שעבר עליו, הבחירה לרדת ללאומית, המטרות להמשך הדרך, שם המשפחה בוזגלו וההשלכות, הבן טומי והאח מאור.
אלמוג בוזגלו חוגג (שחר גרוס)פתחת את העונה הזאת בסערה, ציפית לזה?
“קודם כל כן. הגעתי לקבוצה שאוהבת לשחק התקפי, עם מאמן התקפי. יש דרך, יש עבודה באימונים ותבניות התקפה, כך שציפיתי מעצמי ליצור מספרים. אני מצפה מעצמי אפילו ליותר ואני מקווה להמשיך ככה. לעזור לקבוצה לייצר כמה שיותר נקודות עבור המטרה שלנו”.
למה הסכמת לרדת לליגה הלאומית?
”אני יכול לשתף אותך שהיה לי קיץ מאוד קשוח. המטרה הראשונית שלי הייתה להישאר בליגת העל, אבל ראיתי שדברים הלכו לאט. יש לי איזושהי אכזבה מההתנהלות כלפיי בליגת העל. ראיתי שהזמן הולך ועובר וההצעות הרשמיות לא מגיעות למעט הצעה מבני ריינה. אח”כ, קיבלתי טלפון מבני יהודה והייתה לי את זכות הבחירה.
“החלטתי ללכת עם הלב ועם המשפחה שלי שעזרו לי בהחלטה. הלכתי למקום שמאוד אוהב אותי ושהקהל שם מעריך אותי וזוכר לי את הדברים היפים. בוא נגיד את האמת, התקופות הכי יפות שלי בקריירה היו בבני יהודה. אני שמח שהלכתי עם הלב ושלם עם ההחלטה הזאת לגמרי”.
אלמוג בוזגלו ושחקני בני יהודה חוגגים (שחר גרוס)בשנתיים האחרונות בני יהודה הייתה בטראומה, לא פחדת?
”אני הסתכלתי על זה שונה. ראיתי שהביאו מאמן מצוין וראיתי את בניית הקבוצה בקיץ. אהבתי מאוד את השחקנים שהגיעו, גם מבחינת יכולת וגם מבחינת אישיות, שזה משהו לא פחות חשוב ושהיה חסר לבני יהודה בשנה או השנתיים האחרונות. אני באמת האמנתי ועדיין מאמין שאנחנו יכולים להחזיר את המקום הזה לאיפה שהוא צריך להיות בו”.
פחות מעלייה זה...?
”אכזבה, כישלון. אני באתי כדי לעלות עם הקבוצה הזאת ליגה, חד משמעית. המטרה הזאת ברורה לכולם אבל זה לא יקרה בדיבורים אלא בעבודה קשה. אני קורא לליגה הלאומית הליגה הכי משוגעת בעולם. אתה יודע איך כל משחק בליגה הזאת יתחיל, אבל לא יודע איך הוא יגמר. כל קבוצה באה לכל משחק בצורה שונה. צריך לבוא דרוכים בכל משחק. עברנו את הליגה הזאת לפני שנתיים וקיבלנו בראש וגם בשנה שעברה הקבוצה סבלה. אני מקווה שנגעל את האוהדים מייסוריהם העונה”.
יש לכם אבל חלק התקפי עמוס מדי: שחר הירש, יניב מזרחי, אלירן עטר, שלו דניאל ואתה…
”אמרת פה שמות שעשו דברים בכדורגל הישראלי ובטח ובטח בליגה הלאומית. אבל אני יכול להגיד לך שהמפתח הוא שאין פה אגו וכל אחד רוצה בהצלחת השני. אני מרגיש את זה גם בחדר ההלבשה וגם על המגרש. לכולם יש מטרה אחת בעיניים והיא לעלות ליגה. אני חושב שגם עומר מחזיק את הקבוצה יפה מאוד ויודע לנהל את חומר השחקנים הזה למרות שזה לא פשוט”.
אלמוג בוזגלו ואלירן עטר (שחר גרוס)איזו בני יהודה מצאת כשהגעת? הרי התחלפה ההנהלה מאז שהיית פה לפני שנה ומשהו…
”קודם כל באתי וראיתי תנאים הרבה יותר טובים ממה שהיה פה. צוות מקצועי מאוד רעב ונחוש. דברים שלא היו בבני יהודה מעולם: GPS, שאלונים של איך אתה מרגיש לפני ואחרי כל אימון, צוות פיזיו רחב, חדר כושר מפואר. אני חושב שיש לנו תנאים הרבה יותר טובים מהרבה קבוצות בליגת העל וזה הסוד להצלחה. כשיש לך את הכל מסביב בתוספת חומר שחקנים טוב, תגיע לתוצאות. אבל עוד לא עשינו כלום, יש עוד מרתון ארוך ונהיה חייבים להמשיך במומנטום. זה נראה טוב עכשיו, אבל זו רק ההתחלה”.
בוא נחזור לעניין ליגת העל, למה אתה לא שם?
”יש לי קצת אכזבה על ההתנהלות כלפיי. אני לא יודע מה גרם לזה, אבל נתתי מספרים יפים ואני לא צריך בכל מקום להגיד כמה שערים הבקעתי. כולם יודעים שבקבוצת תחתית שלא מבקיעה הרבה, להבקיע שמונה שערים זה לא דבר של מה בכך. אין לי הסבר למה קבוצות מפחדות לגעת בי. לא רוצה להיכנס לספקולציות, אבל אולי זה קשור למשפחה שלי, אולי לאופי שאני ילד טוב מדי, אבל זה מאכזב. בסוף, הכל לטובה והגעתי למקום שהכי רוצה ומעריך אותי”.
למה בני יהודה ולא ריינה?
”הסתכלתי על כל היתרונות והחסרונות. אני בן 30 היום, יש לי אישה ושלושה ילדים והסתכלתי גם על הנסיעות. אשתי העדיפה שנישאר באזור המרכז, למרות ששרון מימר עשה לי שיחות רבות ושכנע אותי לבוא. אבל דמאיו שכנע אותי יותר, עם הפרויקט שנבנה פה. לא אשקר גם, שהתגעגעתי לקהל. אני לא צריך להגיד לך שבשנה שעברה הייתי חוגג שערים עם הבן שלי טומי. אז פה אני גם חוגג אותו, אבל יש גם קצת קהל מסביב (צוחק). בסופו של דבר, אנחנו מחפשים כשחקני כדורגל את ההערכה הזאת ומשחקים בשביל הקהל”.
שרון מימר. ניסה להביא את בוזגלו לריינה (לילך וויס-רוזנברג)אבל מה קרה באמת בקיץ הזה? לא הייתה אף התעניינות מלבד ריינה?
”אם הייתי מקבל הצעה רצינית מליגת העל, יכול להיות שהייתי הולך על זה כבר בתחילת חלון ההעברות ולא הייתי מסתכל על הליגה הלאומית. אבל הכול הלך לאט ולא הייתה קבוצה רצינית. קח לדוגמה את הפועל חיפה, דיברנו במשך חודשיים, אבל לא שלחו חוזה. הם התמהמהו והתמהמהו והרגשתי שאני מגיע, לא רק לא כשחקן מוביל, אלא כשחקן שלא נלחמים עליו. כאילו נתנו לי את הרושם של: ‘אתה תחכה לנו’. ריינה מתחילת החלון שלחו לי הצעה וראיתי חוזה מול העיניים.
“גם בבית”ר ירושלים. הקהל שלח לי המון הודעות, אבל הקבוצה לא באמת רצתה אותי. לא יוסי אבוקסיס ולא ברק אברמוב, אלא רק הקהל. אני מכבד את זה מבחינה מקצועית שלא רצו אותי. כמו שאמרתי, גם בהפועל חיפה זה היה רחוק וקרוב. היו לי שם שנתיים של פציעות אז אולי אני יכול להבין אותם. לגבי שאר הקבוצות? זו החלטה שלהם וזו שנה שבסופו של דבר ירדתי בה ליגה. בסוף, כל ירידה היא לצורך עלייה ואחזור לליגת העל כשחקן בכיר עם בני יהודה”.
אתה מדבר על תדמית הילד הטוב, שזה כ”כ רחוק מהמוחצנות של המשפחה, זה פגע בך?
”ימים יגידו, אבל זה אופי. אני לא יודע להגיד לך שאם הייתי יותר בעייתי הייתי בקבוצה גדולה. אני יכול להגיד לך שאני מעדיף את הקריירה שלי מאשר להיות שנתיים או שלוש בקבוצה גדולה, לא לשחק דקה ולהיות נער פוסטר. אני בן 30 ובכל הקריירה שלי, שיחקתי 30 משחקים בעונה, לא כולל פציעות קטנות. אני מעדיף להיות דומיננטי בקבוצות שלי מאשר להיות בקבוצות גדולות ולא לשחק”.
אלמוג בוזגלו בפעולה (חג'אג' רחאל)אבל איך אתה רואה את הקריירה שלך עד כה? לעומת הפוטנציאל?
”אני חושב שיכולתי להגיע הרבה יותר רחוק, אבל הייתה לי פציעה שקטעה לי את הקריירה. בגיל 26 נתתי גול במדי הפועל חיפה נגד אטאלנטה בליגה האירופית. נגד קבוצה שהגיעה שנה לאחר מכן לרבע גמר ליגת האלופות עם אותו הרכב. אני זוכר ששאלו בתום המשחק את המאמן שלהם מי תפס לו את העין והוא אמר שאני. הרגשתי שהקריירה שלי הולכת ומתקדמת ושאני בגיל הנכון, אבל אז בגומלין קרעתי את הרצועות בברך.
“אי אפשר לתכנן תוכניות ומנגד אי אפשר להצטער על כלום. אני חושב שהרמתי את עצמי בצורה יפה ומאז עשיתי אפילו מספרים טובים יותר משהיו לי לפני הפציעה. אני בכושר טוב ובשנתיים וחצי האחרונות יש לי מספרים שלא עשיתי כל הקריירה. אני נהנה מכל רגע וכל רוצה להמשיך ככה”.
דיברת קודם על הספקולציות למה אתה לא בליגת העל והזכרת את שם המשפחה. המוחצנות של משפחת בוזגלו זה משהו שאולי הרתיע מלצרף אותך?
”יכול מאוד להיות שכן. הקבוצות בארץ לא יודעות לקבל שחקן שהוא קצת מפורסם גם מחוץ לכדורגל וזו אולי אחת הסיבות שעברתי את הקיץ שעברתי. בוא נגיד שאם היה לי שם משפחה אחר, יכול להיות שהיו קופצים עליי בקיץ. אם לא הייתה לי סדרת טלוויזיה אולי הכל היה הולך לי יותר חלק. אבל זאת החבילה, זה אני ואין לי מה להצטער על זה”.
משפחת בוזגלו (יונתן גינזבורג)זו חבילה שאתה שלם איתה?
”אני מאוד שלם איתה. בהתחלה היה לי מאוד קשה לקבל את המצלמות אבל למדתי להתרגל לזה. זה חלק מהחיים שלי ולא בא לעולם על חשבון הכדורגל. הם מתאימים את עצמם אליי, לאימונים שלי ולמשחקים שלי. אני לא פוגע עכשיו בחיים הספורטיביים שלי. להפך, אני יותר מקצוען, אני שומר על עצמי והסטיגמה הזאת יכול להיות שפוגעת בי, אבל לא אמורה לפגוע”.
אבא שלך קצת נעלם מהרדאר לאחרונה…
”קצת? (צוחק). אבא שלי פרש מכדורגל מהיום שמאור פרש. משהו אצלו כבה, הוא לקח עשרה צעדים אחורה בכל מה שנוגע לכדורגל הבוגרים. כי את הילדים שלי ושל מאור הוא מלווה. למשחקים שלי הוא לא מגיע, אבל הוא אמר לי איזשהו משפט לפני שבוע, שאם אמשיך ככה אחזיר אותו למגרשים. אז הכל עניין של ניצוץ ואצטרך להדליק אצלו את הניצוץ”.
השאלה אם אתה רואה להדליק את הניצוץ... אולי טוב לך השקט…
”אני לא חושב. המעורבות שלו בקריירה של מאור לעולם לא תהיה כמו המעורבות בקריירה שלי. אנחנו שני שחקנים שונים עם קריירות שונות. אצלי זה יותר תמיכה מרחוק ולא איזשהו דיבור עם מאמנים. יש לי סוכן. אם הוא יחליט להגיע למגרשים זה רק לראות ולתמוך ולא מעבר.
יעקב ומאור בוזגלו (ראובן שוורץ)“אני מת שהוא יגיע למשחקים, בא לי לראות אותו ביציע ולחגוג איתו בשערים. להפך, אני אשמח מאוד שהוא יחזור, הוא חסר לי. אבל אני לא אלחץ, הוא כבר לא בחור צעיר ואני רוצה רק שיהיה בריא וישמור על עצמו. אם אצליח להחזיר לו את הניצוץ, אשמח שהוא יגיע”.
זה משפט שהוא קשה לך להגיד שהוא דעך מאז שמאור פרש? כי הרי גם אתה שחקן…
”אפשר להגיד. זה היה חסר לי מאוד בהתחלה. אחרי שקרה למאור מה שקרה לו עם הפועל ת”א ואז אבא שלי הפסיק להגיע למגרשים ולמשחקים שלי, לקחתי את זה קשה. אמרתי לעצמי: ‘בוא תתמוך בי, אני הכדורגלן האחרון שנשאר במשפחת בוזגלו, אז תבוא ללוות אותי’. הוא אמר לי שהוא לא מסוגל ולא יכול לראות את הכדורגל. מאז כיבדתי את זה וזהו”.
מה לגבי מאור?
”הקשר שלנו מצוין. הוא גם לקח צעד אחורה מהכדורגל, למרות שהוא פרשן ועוד עושה דברים. הוא כל הזמן מתעניין בי ורוצה מאוד שאצליח. הוא זרק לי גם שהוא רוצה לבוא למשחק שלי, למרות שזה לא קרה מעולם. כשהוא היה שחקן הוא היה עסוק בעצמו והיה לו לא פשוט להגיע למשחקים שלי מבחינת הכוכבות. היום הוא מנהל אורח חיים אחר לגמרי, מאוד תומך בי וכיף לי איתו. אם הוא מייעץ? פחות. לא יוצא לנו לדבר יותר מדי על כדורגל”.
מאור בוזגלו חוגג מול סאות'המפטון (רויטרס)איך אתה מסביר בעצם את הסלידה שלו פתאום מהכדורגל?
”תשמע, הוא עבר את הדברים הכי קשים בכדורגל. גם פציעות וגם פיטורים לא נעימים מהפועל ת”א. אלו דברים מגעילים בכדורגל שלצערי קיימים, הוא חווה אותם על בשרו. שנתיים הוא לא שיחק כדורגל בגלל התביעה וששחקן בסדר גודל הזה לא משחק שנתיים, זה פוגע בו מאוד. הוא החליט לקחת צעד אחורה כי הוא נגעל מכל המסביב. אבל הוא תמיד היה שחקן של קהל, של אנרגיות ואני חושב שהוא מביא את זה היום כ-DJ כמה שזה נשמע מצחיק. הוא אוהב להרקיד את הקהל במסיבות, כפי שהוא אהב להרקיד את הקהל במגרשי הכדורגל”.
איך זה מרגיש פתאום להיות הבוזגלו הפעיל היחיד שנשאר?
”בגלל שאני האח הצעיר ידענו שזה יגיע יום אחד. לא ציפינו שזה יגיע כזה מהר, כי חשבנו שמאור ישחק הרבה יותר, אבל היו לו את הנסיבות שלו ולצערי קרה מה שקרה. אבל אני היום השחקן האחרון ואני מקווה לשחק עוד הרבה שנים ולייצג את המשפחה בכבוד. להחזיר את הניצוץ לאבא שלי כמו שאמרתי קודם ואולי גם לאחים שלי. אני מקווה להמשיך לחגוג עם הבן שלי במגרשים (טומי, בן 9), כי מה שאני חווה איתו זה משהו שלא הרבה שחקנים יכולים להגיד שהם חווים. לחגוג עם הבן שלהם בתוך המגרש, אחרי גול.
“אני אבא מאוד צעיר, מגיל 21. היום אני עוד שחקן שדי בשיא שלו, בגיל 30. יום אחד לפני שנתיים, שהוא כבר נהיה בן 7.5, ביקשתי ממנהל הקבוצה של בני יהודה שהוא יביא כדורים. הוא הגיע, הבקעתי ועבדנו על חגיגה בבית. זה נהיה טרנד ובשנה שעברה הוא חווה את זה גם בליגת העל במגרשים מלאים. זה כיף לי שהוא חווה את זה, כי הוא רואה את השחקנים מגובה הדשא ומרגיש מה זה להיות שחקן בוגרים. אני חושב שזו ההכנה הכי טובה שלו לקריירה. עכשיו שאבא שלי והאחים שלי לא מגיעים ואשתי מגיעה לפעמים, הוא ממלא לי את החסר וזה פשוט כיף אדיר”.
אלמוג בוזגלו רוקד עם הילד (איציק בלניצקי)אתה בעד שהוא יהיה שחקן כדורגל?
”קודם כל, כילד זו מסגרת מדהימה. זה מלמד אותך להגיע בזמן, יש לך משמעת וערכים. זה הדבר הכי טוב שיכול להיות לך כילד. נכון שהם חווים גם אכזבות וגם הצלחות, אבל ככה הם בונים את האופי שלהם. הכדורגל הוא מקצוע מאוד קשה, שברוב הזמן יש לך יותר אכזבות מהצלחות. אבל זה החיידק שלנו וקשה לראות אותנו עושים דברים אחרים. אם זה זה או לשבת במשרד, אני מעדיף שהוא יוציא אגרסיות ויילך אחרי החלום שלו.
“יש לו אופי טוב, הוא יכול לעבוד מאוד קשה ולהגיע רחוק ואני פה בשבילו בכל דבר שהוא יחליט. לעולם לא אלחץ עליו להיות שחקן, אבל תשמע, יש לו חיידק יותר גדול משל כולנו, הוא לבד רוצה לבוא למשחקים שלי, הוא כל הזמן אומר לי שהוא רוצה ללכת למאמן אישי. היום יש להם מודעות, את היוטיוב והרשתות החברתיות. יש לו את כל הנתונים להצליח, אז למה לא?”.
כמה הוא כשרוני?
”אני תמיד משווה אותו לעצמי והוא הרבה יותר טוב ממה שהייתי בגילו. ואני עוד הצלחתי להגיע לליגת העל. הוא רק בן תשע ועדיין אני יכול להגיד לך שפנו אליי לא מעט קבוצות גדולות בארץ וגם בחו”ל, פנתה אליי קבוצה מספרד, אבל יש פה בעייתיות אחת והיא שאבא שלו שחקן פעיל בליגת העל ולא יכול לעזוב את הארץ. זה גם עדיין מוקדם בשבילו, הוא רק בן תשע ויש לו עוד הזדמנות להתפתח. מי יהיה הסוכן שלו? יש לו גם אבא, גם סבא וגם נביא לו סוכן (צוחק)”.