נביא בעירו: הכירו את המאמן החדש של אצילי

עונת 2013/14 לא הייתה קלה עבור לוקאס אלקרס. גרנאדה שלו נאבקה נגד הירידה ונשארה בליגה רק במחזור האחרון, בעוד האוהדים לא הפסיקו לקלל ולבקר. אחרי הבטחת ההישארות הודיע המאמן שהוא עוזב, ובמסיבת העיתונאים האחרונה שלה סיפק אמירה שניבאה בדיוק את העתיד לבוא: "כאוהד אני חושב שהקבוצה צריכה פנים חדשות... אם אחזור בעתיד, אלו יהיו בשורות רעות כי כנראה הקבוצה תהיה בצרות". שנתיים וחצי עברו. הנבואה התגשמה. 

אלקרס יחל הערב (שבת, 19:30, שידור חי בערוץ ONE) קדנציה שלישית כמאמן גרנאדה, אליה הוא שוב מגיע כמושיע. לא מדובר במאמן רגיל, אלא אוהד שרוף שהפך למאמן, אבל מעולם לא הפסיק להיות אוהד. גרנאדה עברה הרבה מאוד שינויים בקיץ, אבל כדי לשרוד היא חוזרת למקור - לאיש המזוהה יותר מכל אחד אחר עם המועדון. הכירו את המאמן החדש של עומר אצילי. טיפוס לא שגרתי, מאמן מיוחד שחוזר לשתף פעולה עם כדורגלן ישראלי, אבל לפני הכל, בא להציל את הפרויקט מקריסה.

שבת: אצילי יפגוש בקלדרון את מוליכת הטבלה

אלקרס, 50, נולד בגרנאדה. סבו, חוסה מנואל גונסאלס, היה שחקן עבר אגדי במועדון ובהמשך המנהל הטכני שלו. הוא נהג לקחת את לוקאס הצעיר לכל משחק בית ולשוחח איתו על כדורגל. "הוא הכניס אותי לעולם של טקטיקה. למדתי תיאוריות כדורגל מגיל קטן", סיפר בעבר אלקרס שגילה שכבר בגיל 14 ידע שיהיה מאמן. את כל ילדותו העביר סביב הקבוצה ואחרי הפסדים, היה משוטט ברחובות העיר בדמעות. אוהד שרוף לכל דבר.

הוא לא היה שחקן ובגיל 29 הגשים חלום והדריך את הקבוצה, שהייתה אז בליגה השלישית, במשך שלוש שנים. הפריצה בתור מאמן הגיעה על הקווים של רקראטיבו הואלבה. אלקרס קיבל את המושכות בשנת 2000 ותוך שנתיים העלה את הקבוצה הוותיקה בספרד מהליגה השלישית ללה ליגה. רקרה ירדה מיד חזרה, אבל תחת הדרכתו של אלקרס הדהימה כשהעפילה לגמר גביע המלך (הפסד 3:0 למאיורקה). המאמן עצמו הודיע כבר לפני המשחק שלא ימשיך.

בקיץ 2003 חבר לרסינג סנטאנדר, שם פגש את יוסי בניון ובהמשך את דודו אוואט ועומרי אפק. "בסוף העונה הוא אמר לי בהומור שהוא קלט שכששלושתנו שיחקנו יחד נשארנו בליגה והוא היה צריך לעלות על זה קודם", נזכר אפק. "הוא מאמן שמבין כדורגל והוא גם זה שהעביר אותי להיות מגן בחלק מהמשחקים. היה אז צעיר מאוד. אני בטוח שמאז הוא התקדם והשתפר".

גם לאוואט זיכרונות טובים מאלקרס: "הוא חי את תפקיד האימון יום-יום דקה-דקה, מטורף על כדורגל. גם בתקופות שלא אימן, הוא חי את ליגה ויודע כל מה שקורה. הוא מאמן אגרסיבי מאוד בתגובות גם בחדר ההלבשה ודורש מהשחקנים ללכת לפי הקו שלו. אולי קצת מזכיר את גיא לוזון באטרף שלו".

דודו אוואט במדי סנטאנדר (רויטרס)

אלקרס פוטר מסנטאנדר בשלהי עונת 2004/5 והמשיך להתנדנד בין אימון קבוצות בליגה השנייה לאימון קבוצות תחתית בלה ליגה. הוא הדריך את חרס, העלה את מורסיה ליגה ופוטר עונה לאחר מכן כשהקבוצה שבה לליגה השנייה ובמהלך עונת 2008/9 שב לרקראטיבו ולא הצליח להשאיר אותה בליגה. הוא העביר שנתיים בקורדובה בליגה השנייה ולאחר מכן הדריך את אלמריה, אך פוטר לקראת סיום עונת 2011/12, שוב בליגה השנייה. הקריירה הייתה צריכה טוויסט חדש. אז אלקרס ניסה את מזלו ביוון.

בדצמבר 2012 נחת באריס, מועדון גדול ומלא בבעיות. העיתונאי היווני יאניס פרגקלופולוס נזכר: "הוא הגיע בתקופה הכי גרועה בהיסטוריה של אריס לקבוצה צעירה שלא יכולה לקנות שחקנים. הוא הצהיר עם הגעתו ש'אין לו שרביט קסמים', ניסה להכניס טקטיקה ומשמעת, לשחק 4-4-2 עם דגש על האגפים. באחד הראיונות איתו אמר: 'אחרי 25 שנה באימון הבנתי שאני המאמן הכי מוכר מבין המאמנים הלא מוכרים בספרד'".

בחודש וחצי ביוון הספיק אלקרס להיות מעורב במספר תקריות. אחרי הפסד לאטרומיטוס, התפרץ על העיתונאים ואמר: "אני כל הזמן מדבר. מילים, מילים, מילים. לא יודע להסביר מה קורה. הגיע הזמן לעשות ולא לדבר", ואז השאיר את שחקניו 45 דקות בחדר ההלבשה. לאחר עוד הפסד מחזור לאחר מכן, החליט לפרסם תמונה שלטענתו הוכיחה ששער שנכבש לחובת קבוצתו לא היה חוקי. הסיוט ביוון הגיע לסיומו כשהטלופן צלצל ועל הקו היה קיקה פינה. נשיא גרנאדה רצה מאוד להביא באמצע העונה את פאקו חמס, אך סעיף השחרור מראיו היה גבוה. לגרנאדה, אלקרס לא יכול לסרב.

הוא חזר, ניצח במשחק הראשון את ריאל מדריד 0:1 (שער עצמי של כריסטיאנו רונאלדו) והשאיר את הקבוצה בליגה שתי עונות ברציפות. "הקדנציה השנייה הייתה מוצלחת. הקבוצה הייתה בתחתית, אבל לא בסכנה ממשית וגם שיחקה כדורגל חיובי בחלק מהמשחקים. למרות זאת, האוהדים לא אהבו את סגנון המשחק. אלקרס מאמן מאוד טקטי", מנתח העיתונאי המקומי חוסה סחודו ומוסיף: "עכשיו הם רואים בו כמושיע".

לוקאס אלקרס (רויטרס)

במובן מסוים מדובר במוחמה למאבקי תחתית. טיפוס מיוחד, אחד שמביאים לסיטואציות קשות כדי שיכניס מוטיבציה ויביא תוצאות לטווח קצר. הוא איש של מילים ולא חוסך כאלה במיוחד משופטים. אביו הוא אחד הפוליטיקאים המוכרים בספרד ומשמש כראש המפלגה הקומוניסטית. גם הבן יודע לדבר. יש לו תואר בספרות ובעבר נכתב עליו בכתבה ב"אל פאיס": "הוא חד מול התקשורת. מדבר מעט, אבל מה שהוא אומר - מבריק". הכתבה, אגב, התפרסמה תחת הכותרת: "בן של קומוניסט".

אלקרס לא אימן בשנה האחרונה. באוקטובר 2014 החליף את חוסה לואיס מנדיליבאר בלבאנטה, השאיר את הקבוצה בליגה בתום מסע הירואי, אבל פוטר אחרי תשעה מחזורים בעונה שעברה בשל תוצאות רעות. בקיץ כבר הסכים לקבל את המשרה באלצ'ה מהליגה השנייה, אך הודיע שהוא מוותר על התפקיד שישה ימים אחרי שסיכם בשל עזיבת המנהל הספורטיבי. הוא ישב והמתין. כשגרנאדה אהובתו שוב נקלעה לצרות, לא היסס: "את אמא לא נוטשים וגרנאדה היא אמא שלי", אמר והוסיף כשהוצג: "אנחנו צריכים לעבור למצב חשיבה של 'Yes We Can'. פוליטיקאי או לא?

השינוי לעומת הכדורגל ההרפתקני של פאקו חמס אמור להיות דרסטי. "אלקרס מאמן שחושב קודם כל הגנה, אבל מתאים את המשחק ליריבה. חמס הלך עם בסגנון שלו ולא משנה אם היריבה היא ריאל או ברצלונה. במשחקי בית של גרנאדה יצטרך לשחק יותר התקפי בגלל המגרש הביתי ואופי השחקנים, אבל כבר נגד אתלטיקו נראה קבוצה שחושבת הגנה. הוא מאמן מצוין ואיש כדורגל. הוא מכיר את גרנאדה כמו את כף היד שלו ויודע כל מה שקורה במועדון", טוען אוואט.

אפק מסכים: "הוא איש שמבין כדורגל ומאמן הרבה יותר הגנתי מחמס. הוא אוהב הגנה חזקה ויציאה מהירה קדימה. בחוץ הוא נהג לשחק מאוד הגנתי, במשחקי הבית העז יותר". העיתונאי סחודו מוסיף: "אלקרס בחור ריאלי וכן, אפשר לצפות ממנו לכדורגל יותר הגנתי. הוא מאמין שברגעים קשים הבסיס הוא שחקנים מנוסים וכדורגל הגנתי. אני מאמין שהוותיקים שלא קיבלו צ'אנס אצל חמס יחזרו לעניינים".

עומר אצילי. השינוי ישחק לטובתו? (רדאד ג´בארה)

המשפט האחרון מוביל את הדיון לסוגיית אצילי. הקשר הישראלי בקושי הספיק להתאמן אצל אלקרס מאחר ושהה עם הנבחרת ובהמשך קיבל אישור להיעדר מהאימון בשל יום הכיפורים. למרות זאת, אלקרס זימן אותו לסגל למשחק מול אתלטיקו מדריד בוויסנטה קלדרון. בגרנאדה יש לא מעט ותיקים, אבל לאורך הקריירה נתפס אלקרס כאיש שיודע לקדם צעירים. לפרקים כונה "האלכימאי", שכן שחקנים כמו רודולפו בודיפו, מנואל אלמוניה, דני גוויסה ואפילו הישראלים בניון ואוואט קיבלו אצלו צ'אנס והמשיכו לקריירה נפלאה.

אצילי נמצא בסיטואציה מוזרה. מצד אחד, הוא נזרק מהר מאוד למים וחווה קשיי התאקלמות. מצד שני, אחרי תקרית החילוף במשחק מול אלאבס די ברור לאור ההיסטוריה של חמס, שאם היה נשאר, הקשר היה מיובש שבועות ביציע עד שהיה מקבל הזדמנות נוספת. אצל אלקרס, נפתח דף חדש ואצילי זז צעד אחד קדימה - ובעצם חזר לנקודת ההתחלה. אגב, מהדי קרסלה, הבעיה המקצועית הכי גדולה של אצילי, לא יצא עם הקבוצה למדריד בשל פציעה.

"חילופי המאמנים יעשו טוב לאצילי אם יידע להתחבר למאמן ולקבל את הגישה שלו", סבור אוואט. "אצילי צריך להבין את הראש של אלקרס". במובן מסוים, אין דרך טובה יותר להתחבר לרעיונות של מאמן מלהרשים במשחק שאין בו מה להפסיד - מול המוליכה במגרשה.

גרנאדה לא הבקיעה שער בחמשת משחקיה האחרונים מול אתלטיקו מדריד ולא ניצחה את הקולצ'ונרוס מאז שבה ללה ליגה ב-2011. היא לא ניצחה בקלדון מאז עונת 1959/60 ולא כבשה מאז 1975/76. בקדנציה הקודמת בגרנאדה אלקרס פתח עם ניצחון על ריאל מדריד והשיג גם ניצחון על ברצלונה בהמשך. האם הוא מסוגל לארגן עוד נס?