אוהדי הפועל תל אביב הוותיקים, אלה שהתרגלו להנמיך ציפיות, לא יודו בכך בפה מלא, אבל הקיץ שעבר על הפועל תל אביב הוא אחד הטובים ביותר בשנים האחרונות.
האדומים, שכבר בעונה שעברה רצו ראש בראש מול מכבי חיפה למרות ציפיות אפסיות בתחילת העונה, עשו רכש משמעותי שמציב את הפועל תל אביב כמועמדת לגיטימית, אפילו פייבוריטית, לאליפות ראשונה מאז שנת 2000.
הפועל תל אביב של עידן הראל/טביב שמרה על השלד שהוביל אותה למקום השני כמעט לגמרי. אפילו שני שחקנים שנחשבו כמו עוזבים בטוחים, השוער וינסנט אניימה והחלוץ סמואל יבואה – נשארו בסופו של דבר במתחם חודורוב.
תוסיפו לכך את שלושת הישראלים הבכירים ביותר שעברו קבוצה בקיץ הנוכחי, איתי שכטר, דדי בן דיין ומיכאל זנדברג, את היכולת במשחקי ההכנה ובגביע אופ"א מול גטבורג ואת מי שנחשב לאחד המאמנים הטובים בליגה, אלי גוטמן (לדעת רוב אוהדי הפועל הוא המאמן הכי טוב בליגה) ותבינו למה האוהדים האדומים כבר לא יכולים לחכות שהעונה תתחיל.
גם מבט כלפי היריבות נוסך אופטימיות על אוהדי הפועל. מכבי חיפה נראית טוב, אבל גם בעונה שעברה היא לא היתה טובה בהרבה מהאדומים, ולהבדיל מהם, היא לא ממש התחזקה בצורה משמעותית. מעבר לזה, הירוקים עומדים בפני העפלה אפשרית לליגת האלופות, מה שיקשה עליהם מאוד להתרכז בליגה, אם וכאשר זה יקרה.
 |
| הפועל חוגגת. לפחות על הנייר, לאדומים הסגל הטוב בליגה (תומר גבאי) |
|
מכבי תל אביב עברה קיץ לא אופייני של שקט יחסי ורכש צנוע, ואילו בית"ר ירושלים עברה קיץ סוער והכנה לקויה לפתיחת העונה. נכון ששתיהן עדיין מועמדות לאליפות, אבל לפחות על הנייר, הסיכויים של האדומים נראים עדיפים.
הבחורים החדשים בשכונה
מיכאל זנדברג: אחרי עונה רעה בבית"ר ירושלים, בה עבר פציעה לא קלה וכבש רק 2 שערים – מיכאל זנדברג נראה רעב, ואלו חדשות מצוינות עבור יושבי שער 5 בבלומפילד. הקשר המוכשר אמנם נראה כאילו הוא משחק בליגת העל מאז היווסדה, אבל למעשה הוא רק בן 29. זנדברג, שזכה בחמש העונות שקדמו לעונה החולפת באליפות (3 פעמים עם מכבי חיפה ופעמיים עם בית"ר ירושלים) כבר הספיק להבקיע בגביע הטוטו ובליגה האירופית ונראה מצוין.
אם הוא יחזור ליכולת שהפגין לפני העונה האחרונה, ואין שום סיבה להאמין שזה לא יקרה – הפועל תל אביב תיהנה מאחד השחקנים הטובים בליגה: שחקן יצירתי שמסוגל להעמיד חלוץ מול שוער וגם לכבוש בעצמו, וחשוב מכך - שחקן עם ניסיון שמביא תארים. זה בדיוק מה שמצפים ממנו לעשות במתחם חודורוב. אם נזכרים שזנדברג הוא משקיען ששורף את הדשא ואפילו אוהד הפועל מילדות – יש כאן פוטנציאל לרומן אמיתי בינו לבין הקהל האדום.
 |
| מיכאל זנדברג. נראה רעב וחד במדים האדומים (אלעד ירקון) |
|
דדי בן דיין: הפירוק למעשה של מכבי נתניה עשה טוב להפועל תל אביב. דדי בן דיין, ללא ספק המגן השמאלי הטוב ביותר בליגה בשנים האחרונות, עזב את קבוצת היהלומים המתפוררת של דניאל יאמר וחזר לקבוצה בה גדל במחלקת הנוער.
גם עבור בן דיין וגם עבור הפועל מדובר בשדרוג. עם נתניה בן דיין התקרב לפיסגה, אבל נאלץ לראות כיצד קבוצתו מביאה מעט מאוד קהל למשחקיה וכושלת פעם אחר פעם בשלבי ההכרעה של העונה, גם בגלל חוסר הקהל. בהפועל, לבן דיין לא תהיה את הבעיה הזאת.
מבחינת הקבוצה, הפועל אמנם נאלצה להיפרד מיגאל אנטבי הוותיק ששיחק במדיה 11 שנים, אבל היא קיבלה תחליף טוב יותר. עם כל הכבוד לאנטבי, הנציג האחרון של עונת הדאבל ושל המסע המופלא באירופה, בן דיין יותר צעיר (30 לעומת 35), יותר חזק, כובש יותר, מבשל יותר, או בקיצור: שחקן הרבה יותר טוב.
 |
| בן דיין. שדרוג משמעותי בעמדת הגן השמאלי (אלעד ירקון) |
|
בן דיין אמנם יצטרך לבלות יותר זמן בהגנה (גוטמן או לא גוטמן) מאשר בנתניה, אבל עדיין יכול להוסיף הרבה מאוד גם בחלק ההתקפי. בן דיין כבש לא פחות מ-5 שערים בעונה שעברה בליגה (ועוד 3 בגביע) ומהווה בונוס של ממש.
איתי שכטר: כמו בן דיין וזנדברג, על הנייר מדובר בבינגו. שכטר הצעיר, רק בן 22, עבר שתי עונות טובות במכבי נתניה, ועכשיו יש לו הזדמנות לקפוץ קדימה ולהקפיץ גם את קבוצתו. פרשת הנערה בשבדיה נראית כבר כזיכרון רחוק, ושכטר ינסה לשים את הדברים מאחורי ולהיות מרוכז רק בכדורגל.
החלוץ כבש 7 שערים בעונה שעברה, ועם שותף לחוד כמו סמואל יבואה, כשבקישור יש את ורמוט, נאתכו וזנדברג, אין שום סיבה שהוא לא יכבוש יותר העונה. שכטר ללא ספק אחד השחקנים הישראלים הכי מוכשרים בליגה. הוא מהיר מאוד, חזק ובעל שליטה טובה בכדור וכוח מתפרץ.
 |
| שכטר. אמור לשדרג את עצמו ואת הקבוצה (קובי אליהו) |
|
עבור חוליית ההתקפה של הפועל מדובר בשדרוג. האדומים הפסידו בעונה שעברה את האליפות לא מעט בגלל העובדה שסמואל יבואה ברח להם, וגם כשחזר עשה טובה שהוא משחק. להפועל לא היה מי שימלא את מקומו של הגנאי. השנה, דאגו לכך מראש.
זוראב מנטאשווילי: התעלומה הגדולה של הקיץ. הגיאורגי מראש הוחתם עם סעיף שחרור בינואר, מה שאומר שבהפועל לא היו ממש בטוחים לגביו. עקרונית, הוא אמור להיות דינמו במרכז השדה, לקטוע התקפות של היריבות ולהוציא התקפות של הפועל. כמה מזה באמת יקרה? ל"מנטאש" הפתרונים.
גם דני בונדר ועידן סרור, שהושאלו בעונה שעברה לקרית שמונה, חזרו לסגל. לפחות במקרה של בונדר, נראה שבהפועל בונים עליו. לגבי סרור, כנראה שלא.
 |
| אנטבי. עוזב לאחר 11 שנים באדום (עמית מצפה) |
|
כבר לא בהפועל: בראש ובראשונה יגאל אנטבי. אוהדי הקבוצה כבר התרגלו למגן הוותיק שאייש את צד שמאל של ההגנה ב-11 השנים האחרונות. אנטבי זכה עם הפועל באליפות, 4 גביעים וכמובן מסע בלתי נשכח עד רבע גמר גביע אופ"א מול מילאן בסן סירו. אבל עם כל הכאב, בגיל 35 שיאו כבר היה מאחוריו. האדומים בנו סגל עמוק, והיו מעוניינים להשאיר את אנטבי כגיבוי לבן דיין, אבל הדבר לא התאפשר מסיבות כלכליות.
גם שני הבולגרים שגוטמן הביא באמצע עונת 2007/8, דמיטאר טלקייסקי ואלין טופוזאקוב, שוחררו. במקרה של טלקייסקי הדברים מובנים. הקשר המוכשר נראה כבוי, לא שמר על יציבות וכמעט לא הפגין בעונה שעברה את הפוטנציאל העצום שטמון בו.
במקרה של טופוזאקוב, השחרור תמוה בהרבה. הפועל מחפשת בלם בנרות, ואחר שבנאדו סיכם והבריז ופרנסמן נתקע בנתניה – האדומים עומדים בפני שוקת שבורה. דווקא כאן נראה שעזיבתו של טופצ'ה, בלם טוב שנחלש במקצת בסיום העונה שעברה, תפגע בהפועל.
 |
| טופוזאקוב. הפועל מיהרה לשחרר את הבלם ונתקעה בלי מחליף |
|
מעבר לכך, עדן בן בסט שהגיע כמושאל באמצע העונה שעברה, שוחרר ולא נראה שבהפועל יתגעגעו אליו יותר מדי.
התחזקו או נחלשו?
נו באמת. במקרה שלא קראתם את כל מה שכתבתי למעלה והתחלתם לקרוא את הכתבה מכאן, התשובה היא התחזקו. מאוד. הפועל תל אביב נהנית מסגל עמוק מאוד, וכמעט בכל עמדה יש לה מחליפים ראויים. בעיית הבלמים ידועה, אבל באדיר ודה סילבה יכולים לספק הגנה סבירה, בעיקר כשמאחוריהם ניצב בין הקורות השוער הטוב בליגה, וינסנט אניימה, שנשאר אדום למרות כל התחזיות המוקדמות.
מעבר לזה, האדומים גם מקבלים חזרה את שי אבוטבול, שפתח מצוין את העונה שעברה, אבל החמיץ כמעט מחצית ממנה בגלל שבר ברגל. גם העובדה שבניגוד לכל התחזיות גם סמואל יבואה נשאר בקבוצה מציבה את הפועל תל אביב בתור, איך להגיד את זה בעדינות, הקבוצה הכי חזקה בליגה על הנייר. הבעיה היא, שבפעם האחרונה שבדקתי שיחקו כדורגל על דשא, לא על נייר.
 |
| שכטר ואניימה. קיץ שקט, הכנה מיטבית ויכולת מרשימה (רויטרס) |
|
מתכוננים
הפועל ערכה 4 משחקי אימון במחנה האימונים באוסטריה ויצאה משם ללא הפסד. האדומים שערכו הכנה מיטבית לעונה (גוטמן כבר אמרנו?) התמודדו מול יריבות חזקות יחסית, ביניהן סטוק מהפרמיירליג, וסיימו עם 3 תוצאות תיקו וניצחון אחד.
אבל מי צריך משחקי הכנה כשיש את הדבר האמיתי? הפועל הגיעה למשחק בליגה האירופית מול גטבורג, סגנית אלופת שבדיה, שכבר נמצאה באמצע העונה ונהנתה ממאזן ביתי מצוין. האדומים נקלעו לפיגור, אבל חזרו לניצחון ענק 1:3 עם יכולת פנטסטית. הגומלין כבר היה לפרוטוקול בלבד.
בגביע הטוטו הפועל עלתה עם הרכבי טלאים, ולכן קשה להסיק מסקנות מרחיקות לכת מהתיקו 1:1 מול בני יהודה וההפסד 3:2 למכבי נתניה. כשהפועל שיחקה עם ההרכב הראשון בניצחון 1:2 מול בית"ר (ששיחקה גם בהרכב כמעט מלא) כולם כבר ראו מה הפוטנציאל של האדומים.
ההרכב המשוער: אניימה אמור לעמוד בין הקורות, ושאלת המוטיבציה שלו, לאחר שלא נמכר כצפוי לקבוצה באירופה, תשפיע בצורה קריטית על העונה של הפועל. דה סילבה ובאדיר אמורים להיות הבלמים, אלא אם כן תחול התפתחות בעניין פרנסמן, שעדיין לא ירד מהפרק. על עמדת המגן הימני ייאבקו דני בונדר, ההגנתי יחסית, ועומרי קנדה, שתומך יותר בהתקפה. שניהם אגב, מהווים נקודת תורפה יחסית בקבוצה. בצד שמאל של ההגנה יהיה כמובן דדי בן דיין.
 |
| אביחי ידין וביברס נאתכו. להפועל יש עומק בחולית הקישור (רועי גלדסטון) |
|
בקישור אפשר לראות עד כמה הפועל עמוקה: אביחי ידין, ביברס נאתכו, שי אבוטבול, זוראב מנטשאשווילי – ואלה רק הדפנסיביים. (בלי להזכיר שגם דה סילבה ואפילו באדיר יכולים לשחק בתפקיד). בחלק היותר התקפי אפשר למצוא את מיכאל זנברג וגילי ורמוט, מה שנותן לאלי גוטמן הרבה מאוד אופציות. מי מכל אלה יפתח בהרכב? תלוי ביריבה ובכושר.
בחוד הפועל תשחק עם סמואל יבואה ואיתי שכטר, ללא ספק שפיץ מאיים מאוד. מהספסל יגיעו מהראן ללה וערן זהבי, שבעונה שעברה עשו עבודה יפה מאוד. גם ויקטור מרעי הצעיר שגילה יכולת לא רעה בזמן המועט שקיבל (כולל שער בטדי מול בית"ר) יחכה לצ'אנס מהספסל. גל שיש, יהודה חוטה, ניל אברבנל ורועי גורדנה (וכרגע גם עידן סרור) יישמרו בעיקר למשחקי גביע הטוטו על מנת לחלק את העומס.
בסך הכול, להפועל תל אביב יש סגל עמוק מאוד ומפוצץ בכישרון. נראה שלהפועל יש כוונה מלאה להוכיח שהאקסיומה לפיה קבוצות ישראליות לא יכולות להצליח בליגה ובאירופה במקביל, שגויה. אבל יותר מדי שחקנים טובים ויותר מדי ציפיות עלולים לגרום גם לבעיות. בדרך כלל זו מכבי שעושה כותרות בקיץ ומתרסקת כשמתחילה העונה. בהפועל ממש לא רוצים לראות את זה קורה להם, ומי שיצטרך לגרום למכונה הזו לזוז יהיה אלי גוטמן.
 |
| גוטמן מתדרך את השחקנים. יצטרך לגרום למכונה לתפקד (רועי גלדסטון) |
|
והרי התחזית
בעונה שעברה סגל פחות טוב הספיק למקום שני. העונה הפועל עשתה את החיזוק הכי משמעותי מבין קבוצות ליגת העל, וזה יכול להספיק כדי לעלות מקום אחד כלפי מעלה. הבעיה היא, שזה בכלל לא בטוח. האדומים יכולים להעפיל לשלב הבתים בליגה האירופית אם יעברו את טפליצ'ה הצ'כית, ובמקרה של עונה אירופית ארוכה היכולת בליגה עלולה להיפגע.
נכון, גם למכבי חיפה יש את הבעיה הזו (אם הירוקים לא יעברו את זלצבורג בליגת האלופות הם יהיו בכל מקרה בשלב הבתים של הליגה האירופית), אבל אין אותה לבית"ר ירושלים ומכבי ת"א. מצד שני, מכבי לא עשתה רכש משמעותי ביחס לקבוצה שסיימה את העונה שעברה במקום השישי, ובית"ר גם נחלשה וגם לא התכוננה לעונה כמו שצריך.
 |
| אוהדי הפועל ת"א. לא יכולים לחכות לפתיחת העונה (קובי אליהו) |
|
והמסקנה? מאז עונת 1999/2000 כשהפועל הביאה את אישטוון פישונט ורונן חרזי, האדומים לא היו פייבוריטים לאליפות. אבל השנה הם בהחלט צריכים לשאוף למקום הראשון ולקוות ששיטת הניקוד האידיוטית, הלא הוגנת והמיותרת שהעניקה לנו ההתאחדות לכדורגל תפעל לטובתה ולא נגדה. השאלה היא, איך הם יתמודדו עם המעמד הלא מוכר הזה. ההימור שלי? הם יתמודדו עם זה טוב מאוד.