זה מה שמחכה להפועל באר שבע ב-19 הימים הקרובים: מכבי פתח תקווה בקרב צמרת, ספרטה פראג בליגה האירופית, עירוני קריית שמונה הבלתי מנוצחת במשחק חוץ, משחק עונה ראשון מול מכבי תל אביב ומסע לצ'כיה לעוד מפגש עם ספרטה. חמישה משחקים, שאיך שלא הופכים אותם, יקבעו את המשך העונה של האלופה.
התסריט האופטימי מבחינתה: באר שבע מוחקת את ההפסד למכבי חיפה ואת הפער ממכבי ת"א, וממשיכה את הקמפיין האירופי המוצלח. התסריט הפסימי: באר שבע מוצאת עצמה בפער גדול ובעמדה בה בשלב מוקדם מדי של העונה היא צריכה לרדוף אחרי יריבתה הגדולה במאבק האליפות.
משחק ההשלמה מול מכבי פ"ת ב-19:30 יהיה ה-19 הרשמי של ברק בכר ושחקניו בשלושה חודשים, וזאת לפני שלוקחים בחשבון את משחקי הנבחרות. מדובר בסיטואציה חדשה איתה לא נאלצו בבאר שבע להתמודד בעונה שעברה. סיטואציה שעם כל הכבוד לסגל המורחב, מאלצת את בכר להגדיר סדרי עדיפויות. כשהמאמן אמר אתמול: "הליגה הכי חשובה", ובהמשך: "אסור לנו לאבד נקודות בשלב כזה של העונה, איבדנו כבר מספיק", הוא הבהיר בדיוק את המסקנה אליה הגיע. בשבועות הקרובים, באר שבע תעביר את הפוקוס מאירופה לליגה.
ברק בכר: "הליגה היא המפעל הכי חשוב"
רוטציה היא כבר לא מילה גסה
זה לא קרה עד עכשיו. 29 שחקנים שונים, למעשה כל שחקני הסגל המורחב כולל וויליאם סוארס, אופיר דוידזאדה ודן ביטון שכבר לא בקבוצה, ולהוציא את מוחמד גדיר הפצוע, שותפו עד כה במשחקים בכל המסגרות הרשמיות. בליגה הרוטציה התקצרה ל-21 שחקנים ובאירופה שיתף המאמן 20 שחקנים בלבד (18 שנמצאים כרגע בסגל). לצורך ההשוואה, במכבי ת"א המצב בדיוק הפוך - 19 שחקנים שותפו במשחקי הליגה ו-22 (כולל אורלנדו סה וקרלוס גארסיה שעזבו) במסגרת האירופית.
רוטציה תמיד נתפסה בישראל כמילה גסה, אבל מציאות עומס המשחקים מחייבת. היו במכבי ת"א מאמנים כמו פאולו סוזה שעבורו רוטציה הייתה דרך חיים. לעומתו, פיטר בוס וגם שוטא ארבלדזה העדיפו ללכת על הרכב פחות או יותר קבוע. כך שבמובן מסוים, בכר נטל את שרביט ההובלה והפך את עצמו לרוטציונר סטייל רפא בניטס. בבאר שבע מסבירים שנתוני העומס נפלטים מהמערכת הפיזיולוגית עליה אמונים מאמני הכושר דרור שמשון ומיכאל ברוש והפיזיולוג הפולני לוקאש בורטניק.
 |
| טבלת שחקני הפועל ב"ש |
|
| |
חלוקת הדקות נעשית בצורה על גבול המתמטית. מתחשבים בגיל השחקן, עומס המשחקים, כמות הדקות, חשיפה לפציעות וכמובן זהות היריבה. לפיכך, בשום משחק העונה לא חזר בכר על אותם 11 שפתחו במשחק שקדם לו. התוצאה מעניינת: רק 10 שחקנים שיחקו למעלה מ-50 אחוז מסך כל הדקות בכל המסגרות ואף אחד מהם לא חצה את גבול 80 האחוזים. 16 שחקנים הופיעו לפחות ב-50 אחוז מהמשחקים, כך שבשורה התחתונה, יש היררכיה די ברורה בסגל, אבל המאמן מנסה לחלק את העוגה ולשמור את כולם בעניינים בכפוף לקביעת סדר העדיפויות.
 |
| טבלת שחקני ב"ש |
|
| |
אובידיו חובאן, שלא יהיה בסגל לאחר ששיחק שני משחקים מלאים עם נבחרת רומניה, הוא דוגמה מעניינת. לקשר הוותיק שתי הופעות ליגה בלבד והוא מדורג 14 בטבלת הדקות במשחקי הליגה, אך באירופה הוא קופץ למקום השביעי. מאור בוזגלו רביעי בדקות משחק בליגה, אבל רק 12 באירופה. טוני וואקמה לא שיחק כלל בגביע הטוטו, אבל לא החמיץ דקה בשמונה משחקים באירופה. גם מאור מליקסון ולואי טאהא קיבלו הרבה יותר דקות במסגרת האירופית מאשר במסגרות המקומיות, בעוד אצל בן שהר, וובה בראון ובן תורג'מן המצב הפוך.
שינוי בסדר העדיפויות
המספרים מלמדים את סדר העדיפויות שהיה נכון עד עכשיו "במאבק" שבין הליגה לאירופה. בכר הסתמך על שישה עוגנים בשתי המסגרות - דודו גורש, בן ביטון, שיר צדק, מיגל ויטור, ג'ון אוגו וטוני וואקמה - וביצע את הרוטציה מסביבם. באירופה, כשהמערך היה לרוב יותר הגנתי, הוא הוסיף אליהם את טאהא, קורהוט, חובאן, מליקסון וחלוץ (אליניב ברדה כשהיה בריא, לוסיו בהמשך). בליגה המובילים בדקות לצד השישה הם תורג'מן, בראון, ראדי, בוזגלו ושהר.
והנה עוד כמה נתונים מעניינים ומפתיעים: בן ביטון מוביל את הפועל ב"ש בדקות משחק בכל המסגרות. מהראן ראדי מוביל את הקבוצה בכמות הופעות ולא שותף רק במשחק אחד העונה. בוזגלו, למרות חוסר שביעות רצונו ממעמדו, שישי בקבוצה בדקות משחק ובנוסף, הרוטציה לא כוללת את עמדת השוער. למרות ההבאה של גיא חיימוב, השוער השני הבכיר בישראל, גורש לא החמיץ דקה באירופה ובליגה העונה. אין עוד שחקן עם נתון כזה בסגל.
 |
| בן ביטון (רדאד ג´בארה) |
|
| |
בשיחות סגורות מודים בבאר שבע שאירופה הייתה עד עכשיו מעט יותר חשובה. בשני משחקי המעבר הישירים מאירופה לליגה - מול הפועל רעננה והפועל תל אביב - בכר הרשה לעצמו רוטציה רחבה. בפעם השלישית, האדומים הגיעו לסמי עופר אחרי הניצחון על אינטר ושילמו את מחיר העייפות. כעת, ערב סדרת חמישה משחקים שאין מהם דרך חזרה ב-19 ימים, המצב בטבלה מחייב שינוי.
 |
| מאור בוזגלו כובש נגד אינטר (רויטרס) |
|
| |
הקמפיין האירופי של באר שבע כבר יכול להיות מוגדר כהצלחה מעבר לציפיות. האלופה השיגה בו כל שרצתה למרות קשיים כמו ניקוד נמוך והגרלות קשות לאורך כל הדרך. היו לה ניצחונות מרשימים, הופעות בונות מסורת ונכון לעכשיו שלוש נקודות דירוג נוספו למאזנה לקראת הקמפיין האירופי הבא. יכול להיות שבאר שבע גדלה מספיק לשלב הזה של ההתפחות האירופית שלה ולכן היא יודעת שמחיר ההסתערות על ההעפלה מהבית גבוה מדי. היא בוודאי לא יכולה להרשות לעצמה להיות במרחק שש עד תשע נקודות ממכבי ת"א עוד לפני סוף הסיבוב הראשון.
כאב הראש של ברק בכר
בעונה שעברה התמודד בכר שוב ושוב עם שאלת הרוטציה והיכולת לנהל סגל רחב. פציעות שונות לאורך רוב העונה דחו את ההתמודדות שלו עם התופעה עד לשלבים המאוחרים של הפלייאוף העליון. העונה, המצב שונה, אבל עדיין טריקי. בכר פיתח נוסחה לחלוקת דקות והרוטציה הביאה אותו להצלחה אירופית, לצד איבוד חמש נקודות בחמישה משחקי ליגה. וללא קשר לקביעת סדר עדיפויות, תוך חודש וחצי הוא חוזר למצב המקורי - ניהול סגל של 21-22 שחקנים בכירים במפעל משמעותי אחד.
 |
| ברק בכר מחלק הוראות (אחמד מוררה) |
|
| |
קבוצה גדולה שרוצה להיאבק על כל התארים דומה לנבחרת. השאיפה היא להגיע למצב שבו הפגיעה אם בכלל מינימלית בכל סיטואציה, גם למשל פציעה של שחקן מרכזי. לא מספיק להחזיק סגל רחב, אלא גם לדעת להביא את שחקני הספסל למצב זמינות כזה שהם מוכנים ובכושר לתפוס מקום בכל רגע נתון. מכאן נוצר הצורך ברוטציה. כלי שבמהותו יש התנגשות בין מאמן לשחקנים. המיומנות של המאמן היא להשתמש ברוטציה בצורה כזאת שלא תיצור ממורמרים וגם לא תפגע בקבוצה מקצועית. כאן בדיוק טמון ההבדל בין הכרחי לאפשרי.
 |
| שחקני הפועל ב"ש (מרטין גוטדאמק) |
|
| |
כלומר, הסוגיות איתן מתמודד בכר ימשיכו להציף אותו בהמשך, במיוחד אחרי שברדה וגדיר יחלימו ויחזרו לעניינים: המעמד של בוזגלו, הדקות של שהר, ההשפעה של ברדה, הרצון להריץ את מיכאל אוחנה הצעיר, הפוסטים של רועי גורדנה, הבחירה בשחקנים שמדי שבוע כלל לא ימצאו עצמם ב-18 ובכלל, הניסיון לשלב שמונה שחקני התקפה על שלוש-ארבע עמדות. מעבר לזה, עם ההחלטה שהליגה הכי חשובה, בא הצורך לחשוף מחדש את הקלפים. תוסיפו לזה רצף משחקים גורלי וקיבלתם לא רק דלקת חניכיים. בעיקר כאב ראש.