1. הדרבי. רנה מולנסטיין יצטרך להתרגל לשאלות על אליפות. מאמן מנוסה וריאליסט שכמותו אולי קצת מתקשה להבין את תרבות ריגושי האינסטנט בישראל, אבל המספרים יעזרו לו. מדובר בפתיחת העונה הטובה ביותר של מכבי חיפה מאז האליפות האחרונה. בחמש השנים האחרונות היו לירוקים בראשית חודש נובמבר 12, 6, 8, 9 ו-8 נקודות ופער של 5-15 נקודות מהמקום הראשון. בחמש השנים האחרונות, העונה של מכבי חיפה פחות או יותר הסתיימה בחגים. עונה חיה בנובמבר זה משהו שבמכבי חיפה צריכים להתרגל אליו מחדש. אז מולנסטיין תבין, כשאתה אופטימי, כולם מסביבך באופוריה. כשאתה מדבר על דרך, תהליך, כדורגל חיובי ושחקנים שרצים, מסביבך כולם רואים טבלה ומרחק מהפסגה. ברוך הבא לישראל. ברוך הבא לחיפה.
אלו היה חמש השנים הרעות ביותר של מכבי חיפה מאז הקמת ליגת העל, אבל דבר אחד לא השתנה במהלכן. הדרבי נותר חד צדדי. המספרים מספרים את הסיפור. תשעה ניצחונות רצופים לירוקים בכל המסגרות, שלוש שנים ללא הפסד, ארבעה הפסדים לעומת 17 ניצחונות ב-27 משחקי ליגה מאז עונת האליפות של האדומים ב-1999. מכבי חיפה התרסקה בשנים האחרונות, אבל הפועל חיפה לא הצליחה להתקרב אליה ואפילו לא לדגדג אותה. יש הרבה משחקי דרבי באירופה עם פערים משמעותיים בין הקבוצות, אבל בכל הקריטריונים: מקצועי, כמות קהל, יריבות, עוינות, הקלות שבה שחקנים עברו מצד לצד - הדרבי של חיפה בקושי ראוי להיקרא דרבי.
רנה מולנסטיין. יצטרך להתרגל לשאלות על אליפות (עמרי שטיין)בכל הקשור להפועל חיפה, הגיע הזמן שמישהו יצעק "המלך הוא עירום". זה מועדון שעשוי מחומרים מהם כותבים קומדיה על משפחה אמריקאית לא מתפקדת. חבורה סימפטית של אנשים שמשהו תמיד ישתבש להם. הסיפור חוזר חלילה כל עונה - הצהרות וחלומות שאף אחד לא קונה, סכסוכים חוזיים, שחקנים נגד מאמן ולהיפך, נציג הבעלים נגד ההנהלה הישנה ולהיפך. וכשכבר נראה שמשהו בדרך לכיוון הנכון, אתה יודע שזה לא יחזיק. זה פשוט בניגוד לכללי הפורמט. אל בנדי נועד לחיי לוזריות ואומללות. ל"יואב בנדי" אין אפילו שכנה כמו מרסי דרסי שהוא יכול לעצבן בשביל הצחוקים.
כץ מתגאה ביציבות מקצועית, בשחקני הבית שמשחקים, בכך שלטענתו הוא לא מפטר מאמנים (ובכל זאת החליף שמונה מאמנים בשש שנים), אבל מתעלם מהמציאות. הקבוצה לא הפכה תחתיו אפילו לקבוצת מרכז טבלה לגיטימית. העונות בקומדיה שנקראת הפועל חיפה מסתיימות עם חיוך והישארות הרואית יותר או פחות. אתה ממשיך לצפות בה ואפילו שמח שהסדרה חודשה לעונה נוספת כי היא מצחיקה והדמויות מתפתחות ומתרעננות, אבל בשום שלב לא נהיות רציניות באמת. ימי הזוהר של המועדון נראים רחוקים כמו הסיפורים של אל בנדי על הפעם בה הבקיע ארבעה טאצ'דאונים במשחק אחד.
הניצחון האחרון של הפועל בדרבי של חיפה היה במחזור השביעי של עונת 2013/14. זרקו קוראץ' כבש, האדומים עלו למקום השלישי והגדילו את הפער מהירוקים לחמש נקודות. כוכב הערב שלומי דורה חגג באמוק ובסיום אמר: "עד הסיבוב הבא, חיפה אדומה". מאז עברו שלוש שנים.
מוטי איוניר. אין מקום למי שמקובע (אורן בן חקון)2. מעמד המאמן. זה היה שבוע עמוס בגזרת המאמנים בליגת העל. מוטי איוניר סיים את תפקידו והמינוי של בני בן זקן (34) הוריד את ממוצע גיל המאמנים בליגה ל-42. יוסי מזרחי (63) חזר לליגה, אבל בתור מנהל מקצועי, ואילו יעקב אסייג (57) עושה את צעדיו הראשונים כמאמן ראשי קבוע, לפחות עד שמישהו מהצדדים יחליט אחרת. הסיטואציה שנוצרה מעניינת. מתוך 30 המאמנים בשתי הליגות הבכירות, רק שבעה עברו את גיל 50 ואף אחד לא חצה את גיל 60. להוציא את גיא לוזון, אין בליגה הבכירה שום מאמן שעבד בה לפני עשור.
המאמנים הוותיקים הם זן הולך ונעלם. אלי גוטמן הרגיש שהוא לא עומד בקצב ו"זו לא הקבוצה שלו" ועזב. איוניר שילם את המחיר כי לטענת שרצקי, היה עקשן מדי ולא הסכים לשנות שיטה. מדובר בשני סיפורים שונים שהובילו לתוצאה דומה. אנחנו חיים בעולם שבו אם אין לך את הגרסה הכי מעודכנת של הסמארטפון, בקושי יש לך זכות קיום. רוצה לומר, אין מקום למיושן ולמקובע. גם גוטמן הפך במובן מסוים לפחות רלוונטי והחליט לפנות את מקומו. איוניר, לעומת זאת, נפל קורבן לטרנד החדש של בעלים שרוצים לקבוע מקצועית. גם אם הפרידה הייתה מכובדת ויפה, ההסבר שסיפק שרצקי לשחקניו היה המשך ישיר לפרשת ברק בכר או להדחתו המביכה של דורה רגע אחרי ההישארות. שרצקי רואה בעצמו הסמכות המקצועית העליונה.
אלי גוטמן. המאמנים הוותיקים - זן הולך ונעלם (איציק בלניצקי)כך הכדורגל הישראלי התמלא במאמני אינסטנט. לא עוד מאמנים שעברו דרך מקבוצות נוער או ליגות נמוכות לליגה הבכירה, אלא שחקני עבר שנזרקים מיד למים. הם מקבלים צ'אנס לאמן ועל הדרך בודקים בעצמם אם זה בכלל מתאים להם. במקרים די רבים, הם נוגעים ועוזבים. זה כבר מזמן לא מעגל מצומצם של אנשי מקצוע מוערכים, אלא מאגר גדול בו החזק, המקושר, המתקפל וזה שמביא תוצאות מיידיות - שורד לעוד סיבוב.
אלי כהן. חומק משמועות על מעמדו (איתי כהן)אלי כהן הוא כרגע המאמן השני המבוגר בליגה אחרי אסייג. הוא מאמן מהסוג הישן. עשה את הקילומטראז' שלו, התקדם, רשם כמה הישגים, הגיע אפילו לקבוצה גדולה, לפני שחזר לחרוש את קבוצות הצפון. הוא לא טקטיקן גדול, לא מוטיבטור ענק ולא מרואיין מלהיב. הוא מנוסה מספיק לחמוק משמועות על מעמדו שבוודאי יתחזקו אם יפסיד בפעם הרביעית ברציפות בדרבי. ואם כהן אכן יעזוב יום אחד, אפשר יהיה לשים חותמת סופית: מעמד המאמן לא קיים, דור שלם של מאמנים נמחק. העולם שייך לצעירים? לתופעה הזו אין מקבילה בליגות בכירות ביבשת. והיא בטח לא מבשרת טובות.
מאמן ישראלי ותיק ובכיר מסביר: "הבעלים נהיו דומיננטיים ולמאמנים של פעם קשה להסתדר עם זה. חלק מהמאמנים הצעירים מוכנים להתפשר ולהיכנע. אומרים להם להכניס מישהו או להחתים מישהו והם עושים. פנה אליי בעלים, אמר 'תבוא, תקבל מה שאתה רוצה. יהיה בסדר', עניתי: 'קודם תעשה את הבסדר'. אתה מבין? בעלים רוצים מאמנים בלי עמדה ודעה. אחרי הפסד שואלים למה ההוא לא משחק כי שני חברים וחמישה אוהדים שאלו אותם. המצב היום שמעמד המאמן לא קיים, המילה גיבוי הפכה לבדיחה וגם אין כבוד הדדי בין מאמנים. מי שלא צריך את זה על מנת לשרוד כלכלית, בורח מזה כי אין הנאה כשסביבך מאורת נחשים".
סילבס. העולם שייך לצעירים? (רדאד ג'בארה)3. נבחרת ישראל. בשבוע הבא תתארח הנבחרת באלבניה ואלישע לוי מוצף בעיות מקצועיות. שני המגנים השמאליים שלו, אופיר דוידזאדה וטאלב טוואחה, חולקים ביניהם 101 דקות ליגה העונה. תומר חמד, כוכב פתיחת הקמפיין, לא פתח בליגה מאז פגרת הנבחרות הקודמת, מונס דאבור לא משחק בקביעות, ירידה מסוימת חלה גם בדקות של ניר ביטון. אייל גולסה פצוע, בירם כיאל, מאור מליקסון וליאור רפאלוב לא יהיו כשירים וכל זה עוד לפני הפתעות לא מתכוננות לקראת סוף השבוע השנוא על מאמני נבחרות - האחרון לפני הזימונים.
המשחק באלבניה יגדיר את המשך הקמפיין ויהיה מבחן בגרות גדול לישראל ולאלישע לוי. אבל עוד לפניו, המאמן ניצב בפני הזדמנות להחלטות משמעותיות. תהליך חילופי המשמרות בנבחרת קורה הלכה למעשה. ותיקים כמו בניון, בן חיים הבלם, ברדה, קינן, ורמוט ומליקסון היו הצעד הראשון. בראש שלו, לוי מתכנן להרחיב את המהפכה עד סוף הקמפיין. השלד הבכיר יישאר, יותר ויותר שחקנים צעירים ייכנסו. הכוונה שלו היא לטפטף את המהפכה עד שכמעט לא תורגש.
אלישע לוי. לטפטף את המהפכה (אחמד מוררה)לקראת המשחק הקרוב, קשה יהיה להתעלם מהכושר של שחקנים כמו אלירן עטר ובן שהר, שיכולים גם לראות את עצמם מועמדים להרכב. אבל הנושא פה יותר עמוק. מטרת הקמפיין הזה היא גם לשלב בהדרגה שחקנים שעדיין לא לגמרי בשלים - גם אם ברמה של לזמן אותם ולתת להם להרגיש את הסגל. זה יכול להיות עומרי גלזר או מיכאל אוחנה או נטע לביא וזה יכול להיות גם אורן ביטון, המגן השמאלי של ק"ש והנבחרת הצעירה. כי עומרי בן הרוש הוא שחקן ליגה סולידי שהפך למגן די קבוע בנבחרת בהיעדר תחרות. עכשיו, במיוחד בקמפיין כזה, לא הגיע הזמן שמאמן לאומי יידע גם לייצר מציאות ולא רק לבחור ממציאות קיימת? לפרטים: גולסה.
4. הרשימה. מסקנות ראשונות משמונת מחזורי הפתיחה של העונה בהשוואה לתקופה המקבילה בעונה שעברה:
* הפועל באר שבע, מכבי פתח תקווה, מכבי חיפה והפועל חיפה צברו יותר נקודות לעומת אשתקד.
* בית"ר ירושלים, הפועל רעננה, עירוני קריית שמונה, הפועל כפר סבא ובני יהודה צברו פחות.
* מכבי ת"א, הפועל ת"א ובני סכנין צברו בדיוק את אותה הכמות.
ברק בכר. ב"ש הקריבה את אירופה בשביל הליגה (רויטרס)* הטבלה הרבה פחות צפופה. אחרי שמונה מחזורים אשתקד הפרידו שש נקודות בין הראשונה לשמינית. העונה - הפער עומד על 10.
* העבודה ששתי העולות החדשות נועלות את הטבלה מעידה על ירידה מסוימת ברמה והרחבת הפערים בין גדולות לקטנות.
* הפועל ב"ש הקריבה את אירופה בשביל הליגה. מכבי ת"א קיבלה את ההחלטה ההפוכה.
* בית"ר ירושלים נראית הרבה יותר טוב מהמצב שלה בטבלה, אבל יש בה משהו מאוד רקוב בתוך ההלבשה והמאמן שלה מסרב לקבל החלטות קשות באמת.
5. קטנות לשבת.
בני יהודה - עירוני ק"ש: מאז אוגוסט 2015, ק"ש ניצחה שני משחקי חוץ בלבד. בני יהודה ללא ניצחון ביתי בחמשת המשחקים האחרונים.
במשפט: דרבי המאמנים החדשים בליגה.
מ.ס אשדוד - הפועל ת"א: ניצחון הבית האחרון של אשדוד בליגת העל היה על הפועל ת"א - 1:3 - בדצמבר 2014! מאז עברו 14 משחקים.
במשפט: עכשיו או לעולם לא.
בית"ר ירושלים - הפועל רעננה: במשחקי האורחת הובקעו הכי מעט שערים העונה. בית"ר ניצחה את חמשת מפגשי הליגה האחרונים ולא הפסידה מעולם לרעננה במסגרת ליגת העל.
במשפט: בן שמעון מתחיל להרגיש את הלחץ.
הפועל חיפה - מכבי חיפה: 21 שנה לא ניצחה הפועל דרבי אותו אירחה. מכבי רוצה להשוות את הרצף הטוב ביותר שלה מאז עונת 2012/13 - שבעה משחקי ליגה רצופים ללא הפסד.
במשפט: אין באמת דרבי בחיפה.
6. המחזור בציוץ: