הכנה לקלאסיקו: מולנסטיין ושוטא ראש בראש

1. תל אביב-חיפה. מאז הקמת ליגת העל, התקיימו רק שני מפגשים ישירים בין מאמנים זרים. ב-2006 טון קאנן ומכבי תל אביב גברו 1:2 על לואיס פרננדס ובית"ר ירושלים. ב-2014, פאקו אייסטרן ומכבי ת"א ניצחו 1:3 את מכבי חיפה של אלכסנדר סטנוייביץ'. ביום שני יתקיים המפגש השלישי. מצד אחד, שוטא ארבלדזה, האיש שינק כדורגל הולנדי מתקופתו כשחקן אייאקס ועוזר המאמן של לואיס ואן חאל, רונלד קומאן ודיק אדובקאט. ומצד שני, רנה מולנסטיין, ההולנדי שהתחנך על ברכיו של סר אלכס פרגוסון.

השבוע הגדיר ארבלדזה את המפגש של מכבי ת"א עם אלקמאר כמעין דרבי תרבויות כדורגל דומות. איך הוא יגדיר את המשחק הקרוב נגד מכבי חיפה - התמודדות שרבים רואים בה כקלאסיקו של הכדורגל הישראלי? אולי המונח הנכון הוא הכנה לקלאסיקו. כי כרגע הירוקים רחוקים מאוד מהמקום אליו רוצה מולנסטיין להגיע ואם תשאלו את המאמן עצמו, לא מן הנמנע שמבחינתו מדובר בתהליך שנקודת הסוף שלו כלל לא אמורה להגיע העונה.

ובכל זאת, מדובר בנקודת שיא שבוע לפני משחק העונה הראשון. מפגש בין הקבוצה הכי הולנדית בישראל - הקבוצה של ג'ורדי קרויף - לבין אימפריה ששינתה לחלוטין את קו המחשבה שלה ואולי במובן מסוים אימצה את המודל של אותו קרויף כדי לחזור לטופ של הכדורגל הישראלי. אולי כבר התרגלנו, אבל לפעמים זה מכה בך מחדש. כששמות כמו קרויף, ארבלדזה, פרגוסון ו-ואן חאל משתרבבים לטורים שבועיים על ליגת העל, מדובר בסיטואציה שאסור להקל בה ראש.

ג´ורדי קרויף. כבוד ששמו משתרבב בטורים על ליגת העל (רדאד ג´בארה)

באיזשהו מקום מאחורי המשחק בין מכבי ת"א למכבי חיפה מסתתר קצת יותר מפער שבע שאולי יגדל לעשר. בתרבות כדורגל מתוקנת העניין סביב משחק כזה בכלל לא נוצר ממיקום הקבוצות בטבלה. הוא חי על יריבות, מסורת, היסטוריה, פערי תרבויות ועל השם בלבד. תל אביב נגד חיפה. כמו ליברפול נגד מנצ'סטר יונייטד. כמו אינטר נגד יובנטוס. כשמוסיפים לזה קרב מוחות ואסכולות בין שניים שנגעו בטופ והתחככו בטובים באמת, קיבלתם אלמנט שאמור לקחת משחק גדול לרמה אחרת של עניין. קלאסיקו. טוב נו, הכנה לקלאסיקו.   

2. מולנסטיין. "עברתי חוויות בחיים שפתאום קלטתי: 'ג'יזס, כמה זה שונה'. זה מה שסר אלכס בנה במשך השנים, ואתה צריך לטעום את המרכיבים כדי להבין". על המשפט הזה היה חתום מאמן מכבי חיפה לפני שמונה חודשים וחצי. אז טען שראיין גיגס לא יוכל לאמן שום קבוצה אחרת מלבד מנצ'סטר יונייטד כי כל דבר אחר שלא מבוסס על מה שבנה פרגוסון ייראה לו זר ומוזר. מולנסטיין הוא כמובן לא גיגס. אין לו שם ורזומה של שחקן עבר אגדי. יש לו רק את סטטוס העוזר של פרגוסון. ומעניין כמה פעמים בשבוע מאז הגיע לישראל הוא משוחח עם ישו.

בשיחות עם שחקני מכבי חיפה מולנסטיין מדבר על תהליך. על דרך. על אוטומטיות וכמובן, על פרגוסון. הוא רוצה קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה מבחינה התקפית. מכוון לכדורגל שוטף בקצב גבוה עם שחקנים שלא מפסיקים לרוץ. בינתיים הוא מחפש עוגנים ושיטה. עד כה נע בין 4-2-3-1 ל-4-4-1-1, אבל לא ראה כל מה שהוא רוצה. שחקנים כמו ניקיטה רוקאביציה, רועי קהת וקמיל ואצק הם הבסיס, אבל למכבי חיפה אין כרגע מה שצריך כדי שהמערך והסגנון לא ייקבעו לפי היריבה. אין לה זהות. 

פרגוסון. זהות זה לשחק באותה צורה בבית ובחוץ

זהות על פי מולנסטיין (וכמובן פרגוסון) היא להגיע למצב של "אנחנו מכבי חיפה, משחקים באותה צורה בבית ובחוץ ובאים 'להרוג' את היריבה". גם אם מפסידים, הצורה חשובה ויראת הכבוד מדברת. למכבי חיפה היו בשנים האחרונות ניצחונות מרשימים וגם גביע אשתקד, אבל היא מזמן איבדה את הזהות כי היא לא מרתיעה. השם נשאר, אבל היריבות לא מכבדות. הקהל עוצמתי, אבל הקבוצה לא. רק הלחץ מדבר. יותר נכון הפחד מכישלון. בשנים האחרונות הוצבו מטרות לא ריאליות, אבל השנה אפילו זה כבר לא קיים. מכבי חיפה נתקעה איפשהו באמצע. את מכבי חיפה לא שופטים ממשחק למשחק, אלא מהתקפה להתקפה. וכך מצב הרוח משתנה בקיצוניות לא בריאה.

ואל תוך כל הטירוף הזה, נכנס מולנסטיין. יש לו מח כדורגל מבריק, הוא רהוט, אנליטי ואופטימיסט חסר תקנה. לכל מפגש עם השחקנים, אנשי התקשורת או עובדים במועדון, הוא מגיע עם חיוך וסבלנות, מסביר בנימוס ותמיד יש לו איזו דוגמה ממנצ'סטר יונייטד בהיכון. מ-12 שנה בדיקטטורה משגשגת שהפכה שם נרדף לסבלנות והערצת השליט, הוא הגיע למקום בו מילים כמו "תהליך" או "טווח ארוך" הפכו שם נרדף לתירוצים. שופטים אותו עכשיו והוא בכלל חושב על מה יקרה בעוד שנתיים.

הוא מנסה לחנך אותנו לסבלנות, אנחנו סופרים לו את הפער ממכבי ת"א. הוא מנסה לדבר איתנו על תהליכים שיניבו פירות בעתיד ואנחנו מחפשים טביעת אצבע אחרי משחק אחד. הוא מדבר איתנו על רובין ואן פרסי ואנחנו חושבים על שובל גוזלן. הוא מחייך, לא צועק, לא משתולל ואנחנו מחכים לו בפינה. מה הבעיה שלנו?

שוטא ארבלדזה. התפקיד שלו הרבה יותר קל (משה חרמון)

3. ארבלדזה. התפקיד של ארבלדזה הרבה יותר קל. למרות היותו המאמן השישי של הקבוצה בארבע שנים, מכבי ת"א הגיעה לאוטומטיות המדוברת עליה חולמים במכבי חיפה. היא חזקה ארגונית ומקצועית ועטופה בשריון שנועד להגן עליה מהעולם הרשע שבחוץ. כשהמערכת חזקה, קל להטמיע שינויים מקצועיים קלים ללא צורך בזמן התאקלמות ארוך. ה-DNA ההתקפי טבוע. ארבלדזה לקח את עקרונות המשחק ההולנדיים של בוס, עם הלחץ, הטמפו וההחזקה בכדור, והוסיף להם קצת סדר ומשמעת טקטית שהיו נהוגים בימי פאולו סוזה.  

לזכותו של ארבלדזה עומדת העובדה שהוא קורא סיטואציות בצורה מושלמת. כך למשל את סוגיית ערן זהבי פתר על ידי מציאת מספר מחליפים. נתן לטל בן חיים החלוץ את החמימות והחופש שכוכב במעמדו צריך ולא היה יכול לקבל בקבוצה של זהבי, הביא לידו שני קילרים לחלק הקדמי, שם את המושכות המקצועיים ברגליים של האריס מדוניאנין וקידם את טל בן חיים הבלם שהוא מנהיג טבעי. התוצאה: קבוצה מסודרת שגם מביאה תוצאות. כי בסך הכל ההילה סביב מועדון גדול לא אמורה להישחק גם אחרי עונה ללא תארים. וזו תמצית ההבדל בין המועדונים. מסביב למכבי חיפה יש מי שרוצה לסגור פער מקצועי של חמש שנים בעונה אחת. ובתוך מכבי חיפה לא קם הבן אדם שיענה: "בואנה אתם חיים בסרט".  

ארבלדזה טיפוס חד. שולף מהר מול התקשורת, עוקץ, לא דופק חשבון, אבל לא מתנשא. הוא קרוב לשחקנים, אבל עד גבול מסוים. בכל זאת, אחד ממוריו היה ואן חאל. "נאיבי לחשוב שאתה יכול להגיע לרמות הגבוהות כשאתה רך", אמר בעבר הגאורגי. "פרגוסון לא זכה בתארים כי היה נחמד. ואן חאל טיפוס כן, הוא סומך על עצמו ומאמין בעצמו. לפעמים הוא שובר את חדר ההלבשה ולפעמים נכנס ומפרגן לכולם". 

ארבלדזה פתר את עזיבתו עם מציאת מספר מחליפים (האתר הרשמי מכבי ת"א)

מוואן חאל, האיש שלפני שעזב את אלקמאר אמר לארבלדזה שהוא דומיננטי מדי כדי להיות עוזר מאמן, למד הגאורגי עקרונות של קריאה וניתוח משחק, אלא שהוא בעצמו מעיד שקומאן ואדבוקאט העשירו אותו יותר בתחום האימון. מולנסטיין דווקא סולד מוואן חאל. "כשאני מדבר, אני מחליף מידע על דברים שמרגשים אותי, אבל אני לא מרצה ולא מטיף מוסר. כשאתה יושב ליד ואן חאל הוא גורם לך לחשוב שאתה בן 12. הוא מדבר איתך כאילו אין לך מושג. הוא ייתן לך מבט ויחשוב: 'מה אתה שואל אותי? אני ואן חאל'. הוא לא כוס התה שלי... הוא גם לא כזה גאון". 

מצחיק איך היוצרות התהפכו. מולנסטיין חילק בעבר את המאמנים לקטגוריות: כאלה שחושבים רק על תוצאה ולא על סגנון, מאמנים שחושבים הישרדות, מאמנים שחושבים רק סגנון והתוצאה פחות חשובה להם (ונגר) ויחידי סגולה שחשובים תוצאה וסגנון, כמו פרגוסון. "ניצחון בכל מחיר, אבל זה חייב לבוא בטעם מסוים". מולנסטיין, הנחמד, נמצא ערב המשחק מול מכבי ת"א במקום השנוא עליו – עם ציפייה לתוצאות בלבד. ארבלדזה, התלמיד הקשוח, יכול לחשוב בכיף על תוצאה וסגנון. אותו לא שופטים מחדש כל משחק.

לואיס ואן חאל. הגאורגי למד ממנו לנתח משחקים (רויטרס)

4. הרשימה. ג'ורדי ומיץ' גולדהאר הפכו את המאמן הזר לטאבו במכבי ת"א ועל הדרך שברו קצת את החשש הקדמוני מאנשי המקצוע הזרים שבאים ללמד אותנו כדורגל. הסטיגמה "מאמן זר לא יכול להצליח כאן" נשברה, אך דבר אחד לא קרה ולא יקרה – לא נוצר טרנד. מצד שני, אנשי מקצוע ישראלים ממשיכים לטעון: "לא צריך צוות זר כדי להצליח". גם הם צודקים, אבל אין להם ממה לחשוש. הפערים הכלכליים בליגת העל כל כך גדולים ואין סיכוי שתהיה פה הצפה של אנשי מקצוע זולים מבחוץ. מה שכן, אם מכבי חיפה תהיה סבלנית, המשחק הקרוב יכול להוות התחלה של מסורת - משחקי דרבי בין מאמנים זרים במפגשים מול מכבי ת"א.  

5. קטנות לשבת:
בני יהודה - מכבי פתח תקווה: בעונה שעברה, פ"ת לא התאוששה מהתבוסה בטרנר ונסחפה לרצף נורא. הכתומים ינסו לשבור רצף נורא משלהם - שמונה משחקי ליגה רצופים ללא ניצחון על היריבה.  
במשפט: בבני יהודה החדשה אין באמת סבלנות וזה רע עבור אריק בנאדו.

אריק בנאדו. בבני יהודה אין סבלנות וזה לא טוב לו (משה חרמון)

הפועל כפר סבא - הפועל רעננה: בכל שנת 2016, רעננה לא השיגה ניצחון חוץ במסגרת ליגת העל (13 משחקים).
במשפט: דרבי הלא מרשימות. 

הפועל חיפה - הפועל ת"א: ב-10 משחקי הליגה האחרונים בין השתיים (מאז ינואר 2012) הפועל ת"א לא הפסידה.
במשפט: העובדה שהפועל חיפה על 50 אחוז ההצלחה שלה עד כה נמצאת במקום הרביעי היא תעודת עניות למחזורי הפתיחה.

הפועל אשקלון - בני סכנין: המארחת עם 407 דקות ללא שער, אבל מעולם לא הפסידה משחק בית מול סכנין בכל המסגרות. 
במשפט: קשה להשתחרר מהתחושה שללא יובל נעים, אשקלון תהפוך מהר מאוד להיות מכבי נתניה.

מ.ס אשדוד - בית"ר ירושלים: הירושלמים השיגו ניצחון חוץ אחד בלבד בשמונת משחקי הליגה האחרונים ולא ניצחו בי"א מאז אפריל 2010.
במשפט: הקמפיין האירופי המוצלח של בית"ר נתן לה קרדיט ושמר אותה מביקורות על פתיחת עונה די בינונית.

6. המחזור בציוץ: