לא פחות מ-28 שחיינים ישראלים יתחרו באליפות העולם לנוער בשחייה שתתקיים בשבוע הבא בישראל. ביניהם, נמצאת בנבחרת גם מרסי אן נג’ירה בת ה-18 מהרצליה, בת להורים מהפיליפינים שנולדה בארץ ותייצג את ישראל. לשחיינית הזו יש הרבה פוטנציאל, אחרי שניצחה הרבה מכשולים בזכות ההשקעה וההקרבה של הוריה שעשו הכל כדי שיהיו לה חיים קלים יותר. האם היא תפרוץ בבריכה לעבר עתיד מזהיר?
“אני מתרגשת לקראת אליפות העולם לנוער, בעיקר כי כל מי שאני מכירה יגיע לצפות בי”, שיתפה נג’ירה, שתנסה לשפר את השיאים האישיים שלה בתחרות, כאשר ב-50 מטר גב התוצאה הטובה ביותר שלה עומדת על 29.56 דקות וב-100 מטר גב היא עשתה 1:03.50 דקות. “אנסה לרדת מ-29 שניות ב-50 מטר גב, לעשות שיא אישי גם ב-100 גב - ולהיכנס לגמרים בשני המשחים. לפי התוצאות שהיו בתחרות בשנה שעברה, זה אפשרי, למרות שזה קצת מלחיץ לשחות עם הטובות ביותר בעולם”.
בעבר, נג’ירה כבר השתתפה באליפות אירופה לנוער בבלגרד. לאחרונה היא אפילו החלה לבלוט בארץ גם בתחרויות בוגרות, לאחר שהוכתרה כאלופת ישראל לשנת 2022 במשחי ה-50 מטר גב וב-50 מטר חזה בבריכות קצרות, כאשר בין היתר היא ניצחה גם את אביב ברזילי בקרב ראש בראש. בנוסף, נג’ירה הייתה השחיינית השישית בישראל שירדה ממחסום הדקה למרחק 100 מטר גב עם תוצאה של 59.99 שניות. כמו כן, קבעה את התוצאה השלישית בטיבה בכל הזמנים בישראל במשחה ה-50 גב, שעומדת על 27.88 שניות בבריכה קצרה, כך ששברה אפילו את השיא של אנסטסיה גורבנקו לגילי 17. “אבל נסטיה עשתה את זה בגיל יותר קטן ממני”, היא ציינה בחיוך מבויש.
מרסי אן נג'ירה (גלעד קוולרצ'יק, איגוד השחייה)ההורים שלה, נסטור ולוז, הגיעו לפני 32 שנה מהפיליפינים כדי לעבוד בישראל והכירו זה את זו בטיול בחרמון. הם באו מאזורים שונים בפיליפינים, מפנגסינאן ומטקלובאן, כך שהם לא דוברים את אותו הניב בשפה המקומית אבל האהבה ניצחה את הכל. “אני לקחתי את הניב של אמא שלי”, סיפרה מרסי אן, “אבל התקשורת עם ההורים שלי מבוססת בעיקר על השפה האנגלית כך שאני שולטת בשלוש שפות”.
במשך כ-30 שנה, מאז שהגיעו ועד היום, הוריה בני ה-60 וה-50 עובדים בניקיון - ובכל זאת הם החליטו להישאר בארץ כדי שלילדיהם יהיה עתיד טוב יותר. הם הקריבו הרבה למען עתידם של מרסי אן ושני אחיה הגדולים שנולדו בארץ. שניהם סיימו שירות צבאי בשריון ומרסיאן צפויה להתגייס באוקטובר כספורטאית מצטיינת. מרוב אהבה וחיבור למדינה, אחיה הגדול אפילו התגייר.
בבריכה היא מרגישה הכי בנוח. כשהייתה ילדה, הוריה לקחו אותה לחוג שחייה בבני הרצליה במהלך חופשת הקיץ, כך שבגיל 7 היא קפצה למים לראשונה כאשר אחיה גם שחה לצידה ממשם זה התפתח וכעת היא חולמת על קריירה כשחיינית, בשאיפה לצאת לקולג’ בעתיד ולהגיע גם למשחקים האולימפיים. לכן תחרויות מהסוג הזה הן הזדמנות עבורה לרשום את הפריצה הגדולה.
“כשאני מתחרה אני כל הזמן חושבת על המשפחה שלי ועל העתיד שלנו”, סיפרה מרסי אן. “הם נורא תומכים בי ובאים גם לתחרויות. ההורים שלי עדיין שולחים כסף למשפחות בפיליפינים מידי פעם ולכן חשוב לי להצליח עבור כולנו. נסעתי לבקר שם כבר ארבע פעמים בחופשות והיה כיף, אבל ישראל היא הבית שלי. יש לנו משפחות שמפוזרות בעולם, אם זה בארץ, ביפן, בארצות הברית ובקנדה. המשפחות שלנו יחסית גדולות, כי לאבא שלי יש שבעה אחים ולאמא שלי יש שבעה אחים, וכולם הגיעו במקור מהפיליפינים, אבל אני שמחה שאני בישראל. כולם פה ממש נחמדים אליי וטוב לי לחיות פה”.
מרסי אן נג'ירה (גלעד קוולרצ'יק, איגוד השחייה)למעשה, מרסיאן לא יודעת איך זה לחיות במדינה אחרת חוץ מישראל. “לפני כשנתיים ההורים שלי קיבלו אזרחות ואני אוהבת לייצג את ישראל בתחרויות כי זו המדינה שלי”, שיתפה. “רוב החברים שלי הם מהשחייה בהרצליה, התחלתי להתאמן בנבחרות ישראל בגיל 13 ואף אחד לא דיבר איתי או שאל אותי האם יש לי אזרחות או לא, פשוט התייחסו אליי כמו לכולם, אבל אחרי שקיבלנו אזרחות היה לי ראש יותר שקט”.
למרסי אן יש כישרון מיוחד כך שהיא התבלטה כבר בשלב מוקדם וקפצה כמה קבוצות גיל באימוני השחייה בצעירותה. כשהייתה צריכה להתחרות בכיתה ח’ במסגרת תחרויות בית הספר, הם השאירה אבק לבני גילה, אפילו לבנים. בזכות האגודה שלה שתומכת בה בכל צעד והמאמן האישי שלה, נמרוד פרידמן שעובד איתה שמונה שנים, הגיע השיפור הגדול. בעקבות זאת, היא זומנה למרכז המצוינות של איגוד השחייה במכון וינגייט, מה שהביא אותה ל-12 יחידות אימון בשבוע. נג’ירה עובדת קשה כדי להצליח.
למרות שאין לה הרבה זמן והיא מתאמנת הרבה, מרסיאן סיימה בהצטיינות בגרויות בכימיה ובביולוגיה. כשיש לה זמן, היא גם שרה בקריוקי. “השחייה נתנה לי הרבה כלים לחיים, למדתי להיות אחראית לעצמי ולעמוד במשימות שלי. ההורים שלי מדברים על זה שהם עשו החלטה טובה עבור העתיד שלי, אבל אני תמיד מרגישה שאני מייצגת גם את כל אוכלוסיית העובדים הפיליפינים שנמצאים בארץ ושמחים שיש להם ייצוג בתחרויות. זה חשוב לי. לכן אני מייצגת את עצמי, אבל גם את מדינת ישראל וגם את הפיליפינים שחיים בישראל”.
המתקנים החדשים של רונאלדו