הפלופ הגדול של ריאל: מאחורי הכישלון של יוביץ'

כאשר נשאל קרלו אנצ'לוטי בתחילת העונה לגבי כשלונה של ריאל מדריד להחתים חלוץ חדש, השיב האיטלקי: "לא נורא, קארים בנזמה יצטרך להבקיע 50 שערים במקום 30". ובכן, זו אולי הייתה הלצה, אבל הצרפתי קרוב ליעד, עם 43 כיבושים בכל המסגרות. הוא בהחלט מסוגל להגיע גם ל-50 אם יתנו לו, אולם לאחר שהאליפות הובטחה חייב המאמן לחשוב בעיקר על גמר ליגת האלופות. אתמול העדיף אנצ'לוטי לא לסכן את הכוכב הגדול שלו כלל בדרבי מול אתלטיקו, ואפשר להבין אותו – הסיכוי להיפצע מול הלוחמים של צ'ולו סימאונה ממש לא הצדיק את ההימור.

וכאן אנחנו מגיעים לחלק השני – הרציני יותר – של ההלצה. כשנדרש למחסור בחלוצי רכש, לא הזכיר אנצ'לוטי אפילו במילה את המחליפים הקיימים. הם לא היו רלוונטיים מבחינתו, וכך היה במשך כל העונה. בנזמה היה האופציה הראויה היחידה עבורו, ולשחקני הספסל לא היה סיכוי. עם זאת, גם שם היה סדר עדיפויות ברור למדי – מריאנו דיאס נהנה מעליונות על פניו של לוקה יוביץ'. לכן, בהרכב המקורי שפורסם לקראת הדרבי, היה הדומיניקני-ספרדי בהרכב על חשבון הסרבי. ורק כאשר התברר כי מריאנו נפגע לקראת החימום, קיבל יוביץ' את ההזדמנות ופתח לראשונה העונה בליגה.

וזה הרי היה הצ'אנס הגדול שלו. מצד אחד, אין לחץ, כי התואר כבר בכיס, ולתוצאה אין השלכות מיוחדות. מצד שני, זה בכל זאת דרבי – משחק יוקרתי בו אפשר לרשום את שמך בהיסטוריה. במובן מסוים, זו סיטואציה מושלמת, וצריך רק לעשות את המקסימום כדי לנצל אותה. אפילו אם לא ילך, האוהדים יעריכו את המאמץ ואת התשוקה. וזה משהו שלא נצפה אתמול כלל מצידו של הסרבי. לא הייתה תשוקה, ולא היה גם מאמץ. רוב הזמן, לפני שהוחלף בדקה ה-61, הוא עמד ולא עשה כלום, עם שפת גוף ששידרה אדישות.

שקיעות אדומות: ריאל מפסידה בצדק בדרבי

את שני המצבים שנפלו בחלקו ליד השער של יאן אובלק, החמיץ יוביץ' בצורה קצת שלומיאלית. בשלהי המחצית הראשונה, הוא בעט הישר לגופו של השוער הסלובני שיצא לקראתו מצוין וסגר את הזווית. אחרי ההפסקה, התמהמה הסרבי עם הבעיטה בעמדה קורצת ואיפשר לסטפן סאביץ' לגלוש ולחסום אותה בגופו. העניין הוא כי על ההחטאות קל מאוד לסלוח, והאוהדים היו עושים זאת בלב שלם אלמלא הגישה הכללית שהפגין.

אפשר להסביר, כמובן, כי הגישה הזו נובעת מהעובדה כי יוביץ' יעזוב את ריאל בקיץ. זו עובדה מוגמרת, למרות שיש לו חוזה עד 2025, והמועדון המלכותי רק צריך למצוא קונה שיסכים לשלם מחיר סביר מבחינתו, על מנת למזער את ההפסדים הכספיים. וההפסד הזה יהיה כבד, בהתחשב בכך שריאל שילמה לאיינטרכט פרנקפורט 70 מיליון אירו תמורת היהלום הצעיר והנוצץ בקיץ 2019. ההנחה הזו הייתה יכולה להתקבל על הדעת לו היה יוביץ' מפגין בעבר רצון גבוה יותר להשתלב ולתרום. זו שאלה של ביצה ותרנגולת – האם מחסור בדקות משחק גרם לו להניף דגל לבן, או אולי היעדר המאמץ גרם לכך שהוא מיעט מאוד לשחק. הצצה לעברו מלמדת כי האלטרנטיבה השנייה עלולה להיות נכונה.

גישה שלילית. לוקה יוביץ' (La Liga)

לו הייתה ריאל מדריד עושה מחקר מספק לפני שבזבזה עליו סכום עתק, היא הייתה מגלה זאת בעצמה ומונעת מעצמה פיאסקו מהדהד. יוביץ' נחשב לבעל פוטנציאל גבוה באקדמיה של הכוכב האדום בלגרד, ערך הופעת בכורה בליגה הסרבית בגיל 16 והבקיע מיד, ונהנה מאוד כאשר טיפח אותו המאמן ננאד ללאטוביץ', אבל אז הגיע בוס חדש, והכל השתנה. מיודראג בוז'וביץ' סבר שהנער עדיין לא מסוגל לסחוב את החוד על כתפיו וסיפסל את יוביץ', והתוצאה הייתה עגומה – הנער לא גילה נכונות להילחם על מקומו. במועדון התאכזבו ממנו אז, ולכן מיהרו למכור אותו לבנפיקה בניגוד לרצונו בקיץ 2016.

הקדנציה בליסבון הייתה קטסטרופלית בלשון המעטה, כי יוביץ' התקשה להסתגל למדינה זרה ולא תיפקד כראוי אפילו בקבוצת המילואים. בסגל הראשון, היו שתי הופעות קצרצרות כמחליף במשך שנתיים, וכאשר בישר לו המאמן כי הוא נמצא בתוכניות לקראת בכורה בהרכב לאור פציעות החלוצים הוותיקים, הלך הנער לבלות במועדון לילה יומיים לפני שהיה אמור לעלות לכר הדשא. מיותר לציין כי הוא לא שותף, ובבנפיקה הוחלט להיפטר ממנו בכל דרך. פרדי בוביץ', המנהל הספורטיבי של פרנקפורט, אירגן אז השאלה לשנתיים עם סעיף שאיפשר רכישה תמורת 5 מיליון אירו בלבד, והפורטוגלים חשבו שמדובר בעסקה טובה.

גם בפורטוגל לא הסתדר. לוקה יוביץ' (רויטרס)

בוביץ', שהכיר את יוביץ' עוד מתקופתו בבלגרד, היה משוכנע שהוא עושה דווקא מהלך מבריק – וצדק. חלוץ נבחרת גרמניה לשעבר הוא יליד סלובניה, ולכן דיבר עם החלוץ בשפתו. כך עשה גם המאמן הקרואטי ניקו קובאץ', וביחד איתו היו בסגל איינטרכט אנטה רביץ' הקרואטי ומיאט גאצ'ונוביץ' הסרבי. ביחד, הם נתנו ליוביץ' תחושה של בית, והדבר איפשר לו להתאקלם בהדרגה באופן אופטימלי. קובאץ', שידוע כחסיד משמעת נוקשה, אף סידר לו את הראש היטב, ואז בא מחליפו אדי הוטר ונתן לו להתבטא כחלוץ שני לצד סבסטיאן האלר. ההבנה המצוינת עם רביץ' רק הלכה והשתדרגה, וכך נחשף העולם לילד פלא חדש. יוביץ' הפציץ 27 שערים בכל המסגרות בעונת 2018/19 והפך לאחד השמות הלוהטים בשוק.

"לוקה צריך 6 מצבים כדי להבקיע 5 שערים", התפייט הוטר. "זה שחקן של 100 מיליון אירו", לא היסס להכריז בוביץ', ופרנקפורט הייתה מאושרת לממש את האופציה שהעניקה לה בנפיקה. היא ידעה שתמכור את הכוכב שלה ברווח עצום באותו קיץ, על אף שמבחינה מקצועית היה עדיף לו להישאר בבונדסליגה לעונה נוספת לפחות. המעבר הנמהר לריאל עם תג מחיר מפלצתי יצר מציאות חדשה, אליה התקשה מאוד יוביץ' להסתגל – פשוט כי אף אחד כבר לא ראה בו עילוי באופן אוטומטי.

לוקה יוביץ' חוגג. בריאל זה לא קרה הרבה (רויטרס)

זינדין זידאן רצה להביא את הסרבי לסנטיאגו ברנבאו על מנת שישמש גיבוי לבנזמה, ולכן יזם את המהלך עם הנשיא פלורנטינו פרס. עם זאת, הצרפתי היה גם הראשון להתאכזב ולוותר עליו, כאשר התברר כי הוא לא עושה את המאמץ הנדרש על המגרש ומחוצה לו. לוקה מודריץ' הקרואטי לבדו לא הספיק כדי לעזור לו לתקשר עם כולם, הוא היה אבוד ללא השפה, והביקורות הקשות בתקשורת פגעו בו, כי הוא קרא את כל התרגומים שפורסמו במולדתו. הבטחון העצמי שנצבר בפרנקפורט התאייד במהירות, ויוביץ' לא היה חזק מספיק מנטלית על מנת להחזירו. כך נוצר כדור שלג בלתי ניתן לעצירה, ומגיפת הקורונה, במהלכה נסע לבלגרד והפר את כללי הבידוד, רק החמירה את המצב.

ההשאלה בפרנקפורט בינואר 2021 נועדה להשיב את החלוץ לפסים הנכונים, והוא עצמו דרש דרך סוכנו להימלט ממדריד, אבל גם זה לא עזר, כי איינטרכט כבר יצאה לדרך חדשה בלעדיו, והוא בילה בה חצי שנה כשחקן ספסל מתוסכל. הסקורר ציפה ליחס אחר, והיה נלהב מאוד במסיבות העיתונאים כאשר הוצג מחדש. הוא האמין שיוכל לחזור לתקופה ארוכה הרבה יותר, והצהיר: "הפסקתי ללמוד ספרדית כי אני כבר לא צריך את זה". האמירה הזו לא עזרה לו בגרמניה, אבל הדגישה באופן מושלם את הבעיות המנטליות שלו בריאל. עם גישה כזו, לא היה לו סיכוי.

לוקב יוביץ' מאוכזב (רויטרס)

אז גם אנצ'לוטי לא ראה בו אופציה ממשית כאשר הגיע במקומו של זיזו. אפילו המשחק בדצמבר בסן סבסטיאן מול ריאל סוסיאדד, בו נכנס יוביץ' בשלב מוקדם מאוד במקום בנזמה שנפצע, בישל ל-ויניסיוס ונגח שער נאה בעצמו, לא סייע – כי הוא לא הפגין את ההשקעה הנדרשת ברוב שלביו. לכן הכיבוש והאסיסט לא זכו להמשכיות, ויוביץ' כמעט ולא שותף כלל ב-2022. הוא כבר יודע שהמועדון רוצה להיפרד, ונחוש מאוד לעזוב בעצמו, אבל לא טרח אתמול אפילו להציג את הסחורה.

מי ייקח אותו כעת? זו שאלה מרתקת, כי הפוטנציאל בהחלט קיים – מדובר בחלוץ מוכשר מאוד בן 24 בלבד, עם חוש התמצאות, אתלטיות, שליטה טובה בכדור ואחוז ניצול הזדמנויות טוב כאשר מוזה נחה עליו כמו בקדנציה הראשונה בפרנקפורט. המתכון לניצול הפוטנציאל הזה הוא גיבוי מצד כל הגורמים במועדון, סביבה אוהדת ככל הניתן, ורצוי גם חברים שמדברים סרבית. קבוצה שתהמר עליו תוכל לקבלו במחיר מבצע ביחס לסכום המוגזם ששילמה ריאל, אבל כלל לא בטוח שתוכל ליהנות מפירות ההשקעה אם לא תעניק לו את התנאים הנכונים. ובהתחשב בקדנציות בבנפיקה ובמדריד, הסיכון כאן גבוה מאוד.

דווח, למשל, כי דורטמונד בחנה את האופציה להביאו כדי למלא את החלל שיותיר ארלינג הולאנד אחרי שיימכר, אבל ההנהלה לא הייתה משוכנעת שהוא מתאים – וקארים אדיימי מזלצבורג הועדף באופן ברור על פניו. יש גם שמועות מכיוונן של ווסטהאם וארסנל, אך גם הן עשויות לקבל רגליים קרות – ובצדק. זה יהיה קיץ מסקרן עבור יוביץ' וריאל שתנסה למזער נזקים, אבל אתמול הם עשו צעד בכיוון ממש לא נכון בדרבי.