שירזי: קראו לי מטורף, אבל אין בארץ כמו הפועל

בסוף נובמבר האחרון ניצן שירזי כבר סימן את העונה הנוכחית כנקודת שפל בקריירה. הוא התפטר מהפועל חיפה במחזור ה-13 עם שבע נקודות בלבד בקופה, אחרי קיץ קשה מאוד מבחינה אישית כשנחקר במשטרה במסגרת פרשת "הכדור המרכזי" וניסה להבין מה הצעד הבא. הוא לא חלם בכלל שעונה כזו תסתיים עם גביע, מקום שני ופירגונים מקיר לקיר על ההצלחה כנגד כל הסיכויים.

"זו תקופה שאני מעדיף לשכוח", הוא מודה כשנזכר בחדרי החקירות. "זה היה שיא של שפל שעברתי ברמה האישית. הגעתי למקומות שלא הייתי צריך להגיע אליהם בגלל שיחת טלפון אומללה שהייתה לי. אני לא מאחל לשונאים שלי לעבור את מה שעברתי שם באותה תקופה".

"בסך הכל אמרתי לתומר סיני לתת לאוסטין אג'ידה בונוס, דבר שעשיתי יותר מפעם אחת בבני יהודה עם וינסנט אניימה וזה בסדר, זה חוקי וזה מדווח", הוא משחזר את שיחת הטלפון הגורלית. "פירשו את זה לא נכון. הסיוט הזה נמשך חודש וחצי וזה העיב על ההכנה שלי בהפועל חיפה ובסופו של יום הייתי צריך לוותר על התפקיד שלי בחיפה בגלל זה. הפועל חיפה זה מועדון שאני אוהב מאוד".

"לצערי הרב הפרשה השפיעה עליי והשפיעה גם על קבלת ההחלטות שלי. מכאן ועד משבר מקצועי קשה, המרחק הוא קצר מאוד", המשיך שירזי לשרטט את הכישלון בהפועל חיפה. "לא הייתי מרוכז, החתמתי שחקנים לא נכונים. לא הייתה מוכנות מבחינתנו כקבוצה. התוצאות התחילו לא טוב וברגע מסויים הרגשתי שאני צריך לפנות את המקום".

שירזי מגיע להיחקר. תקופה שהוא מעדיף לשכוח (מור שאולי)

ומה התחושה ביום שאחרי? כשאתה מוצא את עצמך מחוסר עבודה ופרנסה?
"אתה לא חשוב ברגעים כאלה. אתה מבין שהקריירה נמצאת ברגע לא טוב, אבל זה היה אחרי שבע שנים שאני מאמן בליגת העל, ידעתי שהמשחק הזה כל כך דינאמי והפכפך שזה יכול ללכת למקומות כאלה. כמובן שאף אחד לא זוכר את השנה המדהימה שהייתה לי בהפועל חיפה, שעם תקציב נמוך מאוד היינו במרחק גול אחד מפלייאוף עליון".

"ברגעים כאלה אנשים זוכרים רק את הדברים הלא טובים. אבל זה הכדורגל. לא זוכרים פה שום דבר. גם הדברים הלא טובים נשכחים פה מתישהו. זה לוקח יותר זמן פשוט. אבל כולם שכחו את העונה המדהימה בהפועל חיפה ולקחו רק את שליש העונה הגרוע שהיה לי שם".

שירזי, אלימלך וכץ. הזיכרון של האנשים קצר (עמית מצפה)

לא פחדת שזה עשוי להיות סוף הקריירה?
"גם גדולים ממני נעלמו מהאופק, אבל בפעם הראשונה שעזבתי את בני יהודה, ישבתי שנה וחצי בחוץ, זה המון זמן. גם אז לא היה לי ספק שאחזור אל הענף. בינתיים עשיתי טלוויזיה. נשארתי קשור לענף. לא אהבתי את זה מאוד, אבל זה השאיר אותי קשור לכדורגל. השם שלי נשאר בתודעה. זו הייתה הסיבה שהייתי בתקשורת. לא כלכלית כי לא מתעשרים מזה. ידעתי שהחזרה לכדורגל היא עניין של זמן".

"כשהייתי בחוץ שנה וחצי אמרתי לא ל-6 קבוצות", חושף שירזי. "לא יכלתי לקחת כל הצעה שנפלה. זה לא פשוט, זה קשה כלכלית, אבל מקצועית לא רציתי להתפשר. אני מאמין גדול בגורלות ובדברים שקורים ושצרכים לקרות, ובסוף הגעתי להפועל ת"א לשמחתי. לקחתי את ההחלטות האלה ואני לא מתחרט עליהן".

ובכל זאת, לא לעבוד במקצוע שלך שנה וחצי זו פגיעה חמורה בדימוי העצמי.
"אני לא אשקר, גם בשנה וחצי וגם בחודשיים בין הפועל חיפה להפועל ת"א חשבתי מה יהיה. אני בעל משפחה, אני מבין שצריך לדאוג ולפרנס ולהאכיל, ואני מבין שאני נמצא בסיטואציה מסוימת שהיא מסוכנת. אבל אתה לוקח את זה בחשבון ואתה יודע שהמקצוע הזה הוא נזיל והפכפך ודינאמי. אתה יודע שיום אחד אתה נראה חזק ויציב, ויום אחרי אתה בלי עבודה. זה סיכונים ברורים וידועים לכל מי שמתעסק בענף הזה וזה חלק בלתי נפרד מהמקצוע הזה.

שירזי. בסוף הגיע למחוז חפצו (יוסי ציפקיס)

לרגע לא חששת שכבר לא תחזור לאמן?
"פחד לגמור קריירה לא היה לי. הכדורגל זה עולם קטן, ועבדתי עם אנשים וכשרוצים למנות מאמן מתקשרים לאנשים שעבדו איתו. שואלים איך המאמן, איך הדרך עבודה שלו ואיך הוא כבן אדם. אם מתקשרים לאנשים שעבדתי אצלהם אין לי ספק שאני מקבל המלצות".

אמרו  שאני משוגע, אבל ידעתי שאסור לי לוותר על הצ'אנס
ואז הגיע הטלפון מטביב שהפך את הקערה על פיה. "קודם כל בוא נפריך מיתוס גדול בקשר למינוי שלי, לא הייתי אצל רופא השיניים כשטביב התקשר אלי", מתוודה שירזי. "פשוט התקשרו אלי מאתיים עיתונאים אז אמרתי שאני באמצע טיפול שיניים ואני לא יכול לדבר. אבל סימסתי ישר לרופא שלי שלא ידאג ושאני לא הולך לרופא אחר".

אבל התשובה החיובית על המקום היא לא מיתוס?
"אני אומר חד משמעית שהייתי מאמן את הפועל גם אם אלי היה מציע לי פחות כסף. זה לא עניין אותי, עניין אותי לקחת את ההזדמנות הזו. דיברתי עם אלי, ידעתי שהוא הולך להתקשר אלי. לא כל יום מקבלים צ'אנס לאמן מועדון גדול כמו הפועל ת"א. לאמן במועדון גדול בארץ זה לא דבר שנופל בזכות של כל אחד. זה לא קורה כל יום".

טביב. שירזי: "הייתי מאמן את הפועל גם עבור פחות כסף" (חגי ניזרי)

"כשאתה מקבל הצעה ממועדון גדול צריכים לקרות יותר מדי דברים כדי להגיד לא. ובאופן הכי אגואיסטי שבעולם, לי אישית היה רק מה להרוויח. עם כל זה שמסביב כולם אמרו שאני מטורף שאני נכנס למועדון שנמצא בכזו סחרחורת לא היה לי מה להפסיד, כי אני נכנסתי למועדון ענק ולא עלה בכלל שמץ של ספק אם לקחת את ההצעה או לא. רציתי להגיע למועדון גדול כבר שמונה שנים".

אבל בתחילת העונה אמרת "לא" לבית"ר.
"אמרתי לבית"ר 'לא' כי עבדתי בהפועל חיפה, כמו שאמרתי 'לא' למכבי ת"א כשעבדתי בבני יהודה. צריכים יותר מהצעה כדי שאעזוב מקום שאני עובד בו, במיוחד אחרי ההתנהגות של יואב כץ מולי בכל פרשת 'הכדור המרכזי'. עזיבה הייתה פגיעה בו. עכשיו הייתי בנקודת זמן לא טובה בקריירה האישית שלי וקיבלתי טלפון מהפועל וכל השאר היסטוריה".

כץ ושירזי. "לא הייתי פוגע בו" (עמית מצפה)

ועדיין זה לא היה מצב אופטימלי להיכנס להפועל, הכישלון היה כמעט מתבקש, כישלון שיכל לפגוע במעמד שלך עוד יותר.
"המון אמרו לי שאני משוגע שאני בכלל הולך להפועל, אבל הייתה לי תחושת בטן שאסור לי להגיד לא, שאני חייב לקחת את זה. הייתה לי תחושה שהנה אני מקבל מועדון גדול. לא הייתי בטוח שאצליח, אבל הייתי בטוח שזה הצ'אנס שלי".

"לעבוד במועדון גדול זה שונה", ממשיך שירזי. "ברמה של שחקנים, ברמה של חשיפה, ברמה של תקשורת. הדבר הכי חכם שעשיתי בהפועל בחודשים האלה זה לא להתראיין. כי כל מה שאמרתי בסיטואציה שנוצרה התפרש לא נכון. כל מה שאמרתי לקחו לכיוונים לא נכונים. כל מה שהתייחסתי לשאלות שנשאלתי כל אחד פירש את זה לכיוון שלו".

"אני לא יכול לקרוא להפועל ת"א גיהנום בכל מקרה, אבל באתי לסיטואציה מורכבת מאוד", משתף המאמן בגילוי לב את הקשיים שהתגלו לו עם מימוש חלומו. "והמצב רק הלך והחריף עם הזמן שאני פה. הדברים הגיעו לשיא בדרבי הארור שהפסדנו וכל מה שקרה אחריו. וזה עוד כשמקצועית זה היה המשחק הכי טוב שלנו בארבעת החודשים שלי פה. באותה נקודת זמן כולם חשבו שאנחנו מתפרקים".

עטר כובש את הפנדל. שירזי: "חשבו שאנחנו מתפרקים" (יניב גונן)

"נסענו לקריית אליעזר ואנשים אמרו שהנה הפירוק הסופי של הפועל. ודווקא אז ראיתי את העוצמות של המועדון הזה. באנו לחיפה מגלילות. ואני ביקשתי לצאת מגלילות אז שאנשים יפסיקו להפיל את זה על טביב. כי יש לנו ארבעה שחקנים מחיפה, חמישה מהרצליה, ארבעה בצפון ת"א והיה להם יותר נח להתאסף בגלילות. וניצחנו שם 1:4. פה נפל לי האסימון איפה אני מאמן. נפל לי האסימון שהמועדון הזה חריג בנוף הכדורגל הישראלי ואם הייתי צריך את החותמת הסופית אז קיבלתי את זה ב-15.5. המועדון הזה חזק, איתן, יציב וכל מי שממהר להוריד את המסך על המועדון הזה שיחכה שניה. המועדון הזה יעמוד".

שיקום חדר ההלבשה והמורל
איך מעמידים על הרגליים קבוצה במצב שקיבלת אותה? קבוצה מפוררת מקצועית וחברתית.
"בארבעת חודשים האחרונים חבשתי הרבה כובעים. גם של מאמן, גם של פסיכולוג, גם של מתווך, גם של דובר וגם של אלף ואחת דברים. גם מצמצתי הרבה פעמים בארבעה חודשים האלה. בחרתי לא לראות הרבה דברים. לא ציטוט כזה בתקשורת ולא פעולות על המגרש. מצד שני הקפדתי על מה שצריך להקפיד. זה עשה את ההבדל. חדר ההלבשה חזר להיות ביחד. השחקנים הבינו שיש מחויבות אדירה ללבוש את החולצה הזו. וגמר הגביע היה החותמת שהדברים בוצעו כהלכה".

שחקני הפועל חוגגים. "הבנתי את העוצמה של המועדון" (עמית מצפה)

איך עושים את זה בלי לאבד את המרות?
"המרות שלי כמאמן לא עמדה למבחן. שחקנים יודעים שיש מאמן ויש שחקן. לאמן שחקנים בהפועל ת"א זה לא כמו לאמן שחקנים בהפועל חיפה. זה אחרת כשאתה מאמן את וואליד באדיר ויגאל אנטבי שהם בני 38 מאשר שאתה מאמן שחקן בן 22 בהפועל חיפה. יש הבדל גדול. הם חכמים, הם עושים את הדברים הנכונים. עשיתי הרבה שיחות אישיות. כל הזמן טפטפתי לשחקנים שהתשובות נמצאות בחדר הלבשה ולא במקום אחר. בינואר הבאתי רק את יגאל אנטבי וזו החלטה שאני מברך עליה שלקחתי אותה, כי היה חשוב להביא את יגאל הבן אדם ואח"כ את יגאל השחקן והרווחנו את שניהם. הוא שיחק חמישה גמרים בחיים שלו וזכה בכולם. זה הרוח של הפועל. זה חדר הלבשה בריא".

איך היה חדר ההלבשה כשהגעת?
חדר ההלבשה לא היה בריא. היה ריחוק בין השחקנים. היו חלקים רעים, אבל לא הייתי צריך להעיף נגע רע של שלושה - ארבעה שחקנים. צירפנו את יגאל, דאגתי ששביט, ששיחק עם חלק מהשחקנים, יהיה עם יד על הדופק ונתנו לשחקנים להבין שהם המפתח. נתנו להם להבין שחייבים להרוויח את חדר הלבשה בחזרה. עשינו דברים שמעבר לכדורגל מבחינת התכנים שבאימונים, דברים שלא היו לפני, כדי שהאווירה שתיווצר ביחד תגרום להם ללכת קדימה".

יגאל אנטבי. שיחק בחמישה גמרים וזכה בכולם (יוסי ציפקיס)

ואיך מסתדרים עם שחקנים שתובעים את המועדון ולא מדברים עם הבעלים?
"אלו הדברים שהיו לנו הכי קשים. גם עם סלים, גם עם טוטו, גם עם שי וגם עם מהראן. היינו צרכים לתת לאנשים להבין שהדברים שקורים מסביב אמנם עוברים דרכם, אבל כשהשופט שורק זה לא מעניין אף אחד. לחפש סיבות למה לא זה הכי קל. לתרץ שיש לי בוררות או תביעה זה לא פתרון לאנשים חזקים. לכן לקחנו את זה לכיוון של להתחזק מזה. לכיוונים של כל קושי זה הזדמנות. המוטו שלנו כקבוצה היה 'כל שיענונו כן נרבה וכן נפרוץ'. אין למה לא. יש למה כן".

"הגענו לסוף עונה, ועם כל הפוגרום שהיה ועם המצב המטורף שהיה אחרי הדרבי והרחקות מטורפות השגנו את המטרות. לא היה לי משחק אחד בהפועל עם סגל שלם. חודש ימים שבעה שחקני הרכב לא שיחקו. לרגע לא לקחנו את זה לכיוונים של אכלו לי שתו לי, תמיד למקומות של כן, למרות כל הקושי, בגלל כל הקושי. אנחנו עומדים בזה ואנחנו צולחים את זה. צלחנו. נוצר פה מצב מטורף. אבל עשינו את המירב כדי לשמור את זה ולא לפרק את זה. הכי קל להתפרק. אליבי למה להיכשל היה לנו. אבל לא רצינו את זה. הוכחנו שהרוח של המועדון הזה זה משהו חריג".

ואיך השפיעה המחאה של האוהדים?
"כשהייתי פרשן תמיד אמרתי שהקהל של הפועל ת"א הכי טוב בארץ. זה מה שהיה חסר לנו השנה בבלומפילד. הפסדנו יותר מדי נקודות כי הקהל לא דחף אותנו. חצי מהמשחקים בתקופה שלי שיחקנו בלי קהל בגלל רדיוס והוא היה חסר".

שחקני הפועל חוגגים עם האוהדים. לא דחפו מספיק (עמית מצפה)

"תמיד כמאמן יריב אמרתי לקפטן שלנו שידאג לנצח בעץ או פלי כדי שידאג שהפועל תתקוף לשער חמש בחצי הראשון ולא בחצי השני", הוא חושף. "כי האנרגיות שיש בבלומפילד שהקהל דוחף זה משהו מטורף. זה המגרש הכי ביתי בארץ כשהוא מלא. אבל איבדנו את זה העונה. בסופו של יום מדובר במועדון שהוא מעל כולם. לצערי המחאה הזו צברה תאוצה ומיום ליום ונוצר מצב נתון שהחבילה אמורה להתפרק. אלי שם את הקבוצה על המדף ולא ימשיך בהפועל ת"א אבל צריך לראות כמה ימים כמה שבועות כמה חודשים לאן זה ילך".

גם נגדך באופן אישי היו קללות באימונים ובמשחקים.
"זו הסיטואציה שמטורפת. אלי הוא הבעלים ומן הסתם הוא צריך למנות מאמן. אנחנו בתור צוות מקצועי צרכים לשרת את הקהל של הפועל והם באיזשהו מקום הלכו והקצינו את המחאה שלהם. אין לי רבע טענה לקהל. בסופו של דבר הם פיירים. יש אנשים שגם אחרי גמר גביע עמדו וקיללו, אך אין לי שליטה על זה. להגיד שזה נעים אני לא יכול, אבל הקהל של הפועל ברובו, 95% ממנו, לא נכנס לקטע של לסמן את הצוות כמשהו שהוא נגד המועדון או נגדם. אנחנו פה כולנו כדי לשרת את הפועל ת"א כמועדון, שהוא מעל לכל דבר אחר".

שירזי ואלימלך. פה בשביל לשרת את הפועל (יוסי ציפקיס)

ואין לך מחשבות לעזוב את הפועל עכשיו כשאתה בשיא ההצלחה וכשהעתיד מעורפל?
"לא. אני רוצה להישאר פה כמה שיותר. אי אפשר לדעת מה יהיה. הפועל ת"א זה אתגר בכל מצב. אם יהיה תקציב מינימום זה אתגר ענק. אם יהיה תקציב סביר ולא תקציבים שמנים של 70 מיליון, זה גם אתגר גדול. ואם פתאום יבוא רוכש והפועל תמשיך להתנהל כפי שהיא התנהלה עד היום זה גם אתגר. בכל מצב זה אתגר. אתגר שאני רוצה לקחת".