יום רביעי, 27.06.2018 שעה 04:10
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|גיימינג|בריאות וכושר|מונדיאל 2018|הכי חריף בחבר'ה

בין וינה לרמת גן: סיפורה של הכח

מועדון הפאר היהודי חוגג מאה שנים לאחר ששרד גלי אנטישמיות ואת מלחמת העולם ה-2. בעבר, הקבוצה הביסה את ווסטהאם וכיום מנסה לשרוד בליגת העל (0 תגובות)

21/04/2009 12:50 מאת שרון קביליו
הכח וינה. מועדון פאר יהודי
הכח וינה. מועדון פאר יהודי

100 שנות היסטוריה זה לא משהו שהולך ברגל. אם תשאל כל אוהד כדורגל ממוצע מי הן הקבוצות בעלות השמות הגדולים בכדורגל שלנו, התשובה הרווחת בוודאי תהיה: בית"ר ירושלים, מכבי חיפה, מכבי תל אביב והפועל תל אביב. אבל כמה מהם אולי יעצרו ויגידו, רגע יש גם את הכח.

אותה הכח ר"ג, שלא זוכה למעמד של כבוד בכדורגל שלנו, היא אולי הקבוצה עם ההיסטוריה הכי עשירה ולא שגרתית שיש. מלבד הישגים והצלחות בתחום הכדורגל, מדובר במועדון שההצלחה הכי גדולה שלו היתה הקמתו, קיומו והצביון היהודי שלו.

עוד באתר:

עם ישראל מרכין היום (שלישי) ראש לזכר 6 מיליון היהודים שנרצחו בשואה במלחמת העולם השניה. נדמה כאילו הקשר היחיד שנותר עדיין לימים ההם הוא ניצולי השואה שהצליחו לשרוד את התופת ולשמר את זכות החיים. אולם, דווקא כאן בנקודה זו בדיוק אפשר למצוא קשר נוסף, קשר שקשור לספורט, קשור לכדורגל וקשור לימינו אנו.

כולם מכירים את קבוצת הכח עמידר רמת גן מליגת העל, אך רבים לא יודעים כי הקבוצה כלל לא הוקמה במדינת ישראל ומתפארת בשם "הכח וינה". דווקא השנה צריך לזכור את אותה הקבוצה עוד יותר היות והמועדון חוגג 100 שנים.


מועדון הכח וינה, שהוקם בתחילת המאה ה-20 באוסטריה היה לאחד ממועדוני הפאר הגדולים ביותר של העם היהודי באירופה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השניה והפך למקור גאווה יהודי בכל יבשת אירופה. הפתיחה הרשמית של הקבוצה היתה בכלל בליגה הרביעית בחשיבותה באוסטריה אבל מיד בתום מלחמת העולם הראשונה, הצליחו חברי הקבוצה להעפיל לליגה הראשונה ולהפוך לשם דבר בכדורגל.

הכח לא היתה סתם קבוצת כדורגל, אלא היתה נציגתה של העם היהודי ברחבי העולם כולו. משחקי ראווה רבים נערכו ברחבי העולם. כמו גם סיורים בארצות הברית ומסביב ליבשת אירופה.

על אנטישמיות, ווסטהאם ואיחודים שונים
בשנת 1909 חבורה של ציונים אוסטרים החליטה להקים מועדון כדורגל בשם הכח וינה, מועדון שצמח והוכר על ידי קהילות יהודיות רבות ברחבי אירופה ואף זכה באליפות אוסטריה בשנת 1924/1925. עם תחילת מלחמת העולם השניה, עזבו רבים משחקני הקבוצה את ארצם ועלו לישראל. על אדמת המדינה, החליטו להקים את מועדון הכח תל אביב.


אחד המשחקים הזכורים ביותר של הכח היה מול קבוצת ווסטהאם האנגלית אשר הסתיים בתוצאה תיקו 1:1. מאוחר יותר, במשחק הגומלין, שחקני הכח וינה הצליחו להביס את האנגלים בתוצאה המדהימה, 1:5.

למרות ההישג המרשים - הניצחון על האנגלים, שחקני הכח לא הסתפקו רק במשחקי ראווה והצליחו להדהים מדינה שלמה לאחר שבעונת 1924/5 קטפו את תואר האליפות של אוסטריה, היחיד בתולדותיהם.

בשנת 1933 עלו הנאצים לשלטון וגלי אנטישמיות רבים החלו להכות ברחבי אירופה כולה. שחקנים רבים מהקבוצה החלו לברוח לארץ ישראל והקבוצה הדרדרה ואף עצרה את מרבית פעילותה. שש שנים מאוחר יותר, גם מייסדי הכח עלו ארצה וייסדו על אדמת ישראל את הכח תל אביב. מספר שחקנים מהכח האגדית, שהחליטו להישאר באוסטריה, קיפחו לבסוף את חייהם בשואה.


מי שבקיא מאוד בכל ההיסטוריה של המועדון הוא לא אחר מהשוער האגדי של הכח, לופא קדוש, שעל סיפוריו ומעלליו במגרש נבנתה לא מעט היסטוריה. גם שנים לאחר מכן, הוא עוד זוכר הכל לפרטי פרטים ומדבר כאילו רק אתמול עמד בין הקורות: "אני מהבודדים ששיחקו גם בהכח, אני זוכר את כל ה'יקים' שהיו מנהלי הכח והקימו קבוצת המשך לקבוצה המפוארת באירופה, הכח וינה. הקבוצה סימלה את העם היהודי בגולה ונתנה לנו כבוד".

"הייתי 13 עונות בהכח ואימנתי ארבע. מתוך כל תקופת המשחק שלי הייתי קפטן 8 שנים. אף אחד לא זוכר שגם שיחקתי במכבי תל אביב, אני זה הכח", הוא מוסיף. בשנת 1959, הגיע האיחוד הראשון של הכח. הכח תל אביב ומכבי רמת גן אוחדו ויצרו קבוצה חדשה, הכח מכבי רמת גן. השחקנים הטובים של הכח תל אביב והמגרש הביתי של רמת גן יצרו שילוב מנצח ואפקטיבי עבור שני הצדדים.


מי ששיחק גם בהכח תל אביב וגם בהכח מכבי רמת גן הוא קדוש בעצמו. "חלק מהמשחקים שיחקנו בשכונת התקווה וביפו. אני התחלתי לשחק בהכח בשנת 58 וב-61 היה האיחוד, אני זוכר שעוד היינו בליגה השניה באותה תקופה".

"רק השם נשאר מהכח של פעם. רוב האנשים שם הלכו לעולמם ואינם כאן היום להזכיר עד כמה חשובה היתה הקבוצה הזאת. אלה היו חבורה של אנשים שמכלום הקימו קבוצת כדורגל", מסכם לופא 100 שנות תפארת.

עליה, ירידה, עליה...
העשור הגדול ביותר של הקבוצה החל מאמצע שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-70, אז היה המועדון חלק נכבד מנוף הכדורגל בישראל ואף הצליח לזכות בשתי אליפויות ובשני גביעים.


גם תמונות לא יצליחו להסביר את תקופות האליפות טוב יותר מאלו שהיו שם וקדוש מספר: "אני נחשבתי למנהיג של הקבוצה אז. עבורי התוצאה היתה הכי חשובה, הייתי מנהל את המשחק כאילו אני שחקן שדה. הייתה לי אהבה גדולה שם לכולם במועדון. היו לי תקופות מדהימות בהכח, אליפות וגביע".

מלבד התקופות היפות של המועדון באותן השנים, היסטוריה גדולה נרשמה דווקא בשנת 2006, אז הצליחה הכח לסיים במקום השני בליגה הלאומית והעפילה אחרי 22 שנים של נדודים בחזרה לליגת העל. בסיום עונת 2006/2007, נשרה הכח שוב לליגה הלאומית, אך בסוף עונת 2007/2008 הצליח המאמן הצעיר, דודו דהאן, להחזיר את הקבוצה בחזרה לליגת העל והפעם מן המקום הראשון והמכובד.

לא מעט שחקני עבר היו שותפים להצלחות ולכשלונות של הכח לאורך השנים וביניהם כמה שעד היום נמצאים בנוף הכדורגל שלנו: לופא קדוש, אריה מזרחי, יהודה שהרבני, צ'יקו פרקש, אלון חרזי, יגאל אנטבי, שמוליק מזרחי, רוני שורוק, גיורא שפיגל, גדי צלינקר, אהרון קפיטולניק, שאול אלבוכר, משה יחיאל ועוד רבים אחרים.


לופא קדוש היה ללא ספק אחד מהשחקנים המזוהים ביותר עם הכח וגם הצליח להביא לה תארים. בשנת 1965 הוא זכה עם הקבוצה באליפות המדינה וארבע שנים מאוחר יותר גם בגביע. לאחר שפרש מכדורגל ועבר לתחום האימון חתם קדוש בשנת1979 בהכח, אותה הצליח להעלות לליגה הבכירה.

"אחח" הוא משמיע אנחת רווחה כשהוא נזכר בחבריו דאז "היו לנו שחקנים מנוסים ומדהימים בקבוצה. את יודעת משהו?", הוא התקיל והוסיף: "אני אפילו זוכר את ההרכב שהיה אז. זו היתה חבורה מדהימה ששיחקה רק בשביל הסמל ולא היה בכלל את העניין הכלכלי".

600 נגד 60,000, יחי ההבדל הקטן
בשנים האחרונות, הכח שוב חוזרת לכותרות. לפני שלוש עונות היא עלתה ליגה ובסיומה עשתה את הדרך ההפוכה. הקבוצה עלתה בעונה הנוכחית ולמרות שתוצאות טובות הגיעו, האוהדים נותרו בבית. לא ברור כמה אוהדים יש כרגע לקבוצה אבל רק מעטים מהם מגלים עניין בה ובמעלליה.


לופא דווקא זוכר זמנים אחרים בהם הקהל היה מגיע בהמוניו "בתקופתי היו המון אוהדים לקבוצה, זו היתה תקופה כזו מיוחדת, היום כולם התבגר והתשנו". כולם התבגרו והשתנו, אבל לאן נעלמה המסורת. הכח הכי גדול שיש לקבוצת כדורגל זה הקהל שעומד מאחוריה, וכשאין כזה הרוח הגבית נושבת חזק מדי. לופא עצמו משוכנע: "אם הכח תרוץ קדימה היום, אני מאמין שהאוהדים יחזרו ללוות אותה"

דבר אחד כדאי שתדעו על הכח וינה של אז ועל הכח ר"ג של ימינו. בעוד שהכח וינה הצליחה לסחוף 60 אלף צופים למשחקים מסביב לעולם, הכדורגל של ימינו וגם זה של הכח בפרט לא הצליח מעולם לשחזר הישגים דומים בכל הקשור לרמת העניין ונהירת הציבור למשחקים.


אמנם מדובר בתקופות שונות אבל גם מסביב לעולם עדיין זוכרים את הכח וינה, הישג שלא בטוח שנבחרת ישראל אפילו יכולה להתפאר בו היום. אז למה 600 נגד 60,000? מהסיבה הפשוטה ביותר. אלה נתוני הקהל שהגיע לראות את הכח וינה מול נתוני הקהל שעוד זוכר את הכח של היום ומטריח להגיע למשחקיה בליגת העל.

אף אחד מהשחקנים או המייסדים של אותה קבוצה מפוארת לא בין החיים יותר, אך את הכבוד ואת התפארת שלהם באירופה נזכור לעד.

RSS RSS   Facebook Twitter טוויטר   הדפס   הוסף תגובה 

... תגובות בטעינה ...
אסור לפספס
נגןלא פשוט להרחיק קנגרו
הקנגרו המדהים הזה כמעט פוצץ משחק כדורגל
נגןהאוהדים האיראינים הגיעו להפריע לרונאלדו לישון
רונאלדו מבקש מאוהדי איראן שיתנו לו לישון
נגןמי חתומה על הניצחון של ברזיל בדקה ה-90
הכישוף עבד: ברזיל כבשה אחרי 5 שניות בלבד
נגןהפריסטיילר לא ריחם על קשרה של נבחרת ברזיל
הגיע למלון של ברזיל והשחיל את קאסמירו