אנחת רווחה לספורט הישראלי. בדיון שנערך בקונגרס פיפ”א בבנגקוק הבוקר (שישי) הוחלט כי ההצעה הפלסטינית להשעות את ישראל לא תעלה לדיון, אך הנישא ג’אני אינפנטינו הבהיר כי הנושא לא ירד באופן סופי מסדר היום. קודם ההחלטה, שינו זוארץ עלה לנאום ובסיום דבריו זכה למחיאות כפיים סוערות. הנאום של יו”ר ההתאחדות זעזע חלק מהנוכחים שכלל לא היו מודעים למה שקרה ב-7.10.
זוארץ פתח: “כבוד נשיא פיפ"א, נשיא אופ"א היקר, ראשי הקונפדרציות, חברי המועצה, גבירתי נשיאת ההתאחדות התאילנדית, נשיאים עמיתים, חברים וחברות, אוהבי המשחק. כמו כל אחד ואחת מכם, גם אני אדם תחרותי. אני רוצה שהנבחרות הלאומיות של ארצי ינצחו, אני רוצה שהקבוצות שלנו במפעלים הבינ"ל יגיעו הכי גבוה שאפשר. אבל יש דבר אחד שאיני מוכן להתחרות בו – הסבל של מי גדול יותר. הצער של מי כואב יותר. אם הסבל שלי גדול יותר – הפסדתי. אם הוא קטן יותר – הפסדתי. אם הוא שווה – הפסדנו”.
“מאז בוקר ה-7.10, שעה שאלפי אזרחים ואזרחיות ישראלים נטבחו במתקפת טרור נפשעת, חיינו הפכו לגיהינום. במקום להגיע לבתי הכנסת ולציין את חג שמחת תורה, מצאנו עצמנו נלחמים על חיינו מול טרוריסטים חסרי צלם אנוש שאנסו, התעללו, רצחו 1,400 אזרחים וחטפו מעל ל-300 נוספים. במקום ליהנות מיותר מ-500 משחקי כדורגל בליגות השונות באותה שבת של חג, מצאנו עצמנו יושבים במקלטים, חרדים לגורל האחים והאחיות שלנו”.
שינו זוארץ (ההתאחדות לכדורגל)יו”ר ההתאחדות המשיך: “שבעה חודשים לאחר אותו יום ארור, כאשר מדינת ישראל נמצאת במלחמה ובחלקים רחבים בצפון ובדרום הארץ לא מתקיימים משחקי כדורגל, בשעה שיותר מ-130 ישראלים, נשים וגברים, ילדים, זקנים, עדיין חטופים ברצועת עזה, אני מוצא את עצמי נלחם על הזכות שלנו להמשיך להיות חלק מהמשחק. אין חרפה גדולה מזאת”.
“אני יכול לספר לכם במשך דקות ארוכות על מאמני כדורגל שנרצחו, שחקני עבר, ילדים שכל עתידם לפניהם, מאות אוהדים ואוהדות, שופטים ובעלי תפקידים שאיבדנו במתקפה הנפשעת. כל אחד מהם היה עולם ומלואו. כל אחד מהם ביקש להגשים את עצמו באמצעות המשחק, כל אחד מהם האמין שהכדורגל הוא אמצעי נפלא לשבור מחיצות, להתקדם, להכיר חברים, להגשים חלומות”, הוסיף.
“אני כאן כדי לדבר בשמם. לומר לכם באופן נחרץ, עד כמה אנחנו עדיין מאמינים בכוחו של המשחק שכולנו אוהבים לעשות את הבלתי ייאמן. עבורי, ודאי גם עבור רבים מכם, הכדורגל הוא הרבה יותר ממשחק, והשערים שמובקעים בו, כמו גם החומות שנעקפות, אינם מתחילים ומסתיימים רק על כר הדשא. דווקא בימים אלה, בהם כל צד מבכה את הקורבנות שלו, פצוע וכואב, הכדורגל חייב להיות חלק מתהליך הריפוי. העצמי, הלאומי, הלוואי הבינ"ל”.
ג'אני אינפנטינו נואם בקונגרס (רויטרס)היו”ר המשיך: “הייתי גאה ומלא אמפתיה כאשר הכדורגל הישראלי קיים דקת דומייה לזכר הקורבנות ברעידת האדמה בטורקיה בפברואר 2023. עמדנו דקה לעילוי נשמת הקורבנות ברעש האדמה במרוקו והחיים שאבדו בשטפונות בלוב בספטמבר 2023. מעטים מדי טרחו בעולם לעמוד אפילו שנייה לזכר היהודים, המוסלמים, הנוצרים, האזרחים הזרים, האחים והאחיות שלי, שלכם, שנטבחו ב-7 באוקטובר”.
“זאת הפעם המי יודע כמה בה מבקשת ההתאחדות הפלסטינית להעלות הצעה שתוביל לסנקציות נגד הכדורגל הישראלי. אזכיר שוב – מעולם לא חרגה התאחדות הכדורגל הישראלית מאף כלל שקבעה פיפ"א או אופ"א. היא לעולם לא תחרוג. אל תטעו, לא אנחנו אלה שמתקני ספורט או בתי חולים משמשים אותם לצרכים צבאיים ולפעולות טרור. בבקשה של ההתאחדות הפלסטינית אין דבר וחצי דבר נגד ההתאחדות הישראלית ואופן התנהלותה. זהו מהלך ברור ובוטה, שוב, המבקש לערב בין ספורט לפוליטיקה, דבר המנוגד לחלוטין לחזון פיפ"א, חזון החברות בה ורוח הספורט”.
“יש לי הרבה מה לומר על ההתנהלות של מר רג'וב, על המניעים האמיתיים בשמם הוא פועל, על ציטוטים מחרידים שמיוחסים לו ועל הטקטיקה הלא ראויה בה בחר פעם נוספת. אני עוצר את עצמי מתוך כבוד למוסד הזה ומאחר שחברים יקרים כאן ביקשו ממני לתת הזדמנות נוספת. לכדורגל ולשלום. אני עושה זאת ממקום של עוצמה, בטחון מלא בצדקת הדרך ואמונה שעוד יהיה טוב. אני עושה זאת למען המשחק, למען אלה שמשחקים אותו”.
“למרות מצב מדיני ובטחוני מורכב, כזה שרבים מכם מתקשים להבין אותו, אנחנו כהתאחדות עושים כל שלאל ידינו במטרה לסייע להתאחדות שפעם אחר פעם מבקשת לטיל עלינו סנקציות. תמכנו ב-98' בצירוף ההתאחדות הפלסטינית לפיפ"א כחברה מלאה ובעלת כל הזכויות. לא נתנו לאף שיקול פוליטי או מדיני להפריע לנו, ראינו את טובת המשחק בלבד, רצינו לייצר ערוץ נוסף בו ישראלים ופלסטינים נפגשים”.
שינו זוארץ (רויטרס)“אני תמיד שמח להרחיב את המשפחה שלי, את משפחת פיפ"א, ומאמין ביכולת שלה לאחד ולקרב. בבוא היום, כאשר הנסיבות יאפשרו, אהיה גאה לעמוד בראש נבחרת ישראלית למשחק ידידות בכל מקום בעולם מול נבחרת פלסטין, אם רק אדע שזה יתרום לעתיד טוב יותר עבור שני העמים. היד שלנו תמיד מושטת לשלום, גם אם היד שמנגד נשארת קפוצה”.
זוארץ הזכיר את ההתקדמות בשנים האחרונות: “הכדורגל יכול לחולל פלאים. נשיא פיפ"א היקר עמד על מדשאות הבית הלבן בספטמבר 2020 כאשר נחתמו הסכמי אברהם בתיווך ארצות הברית, בין מדינת ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין, בהמשך הצטרפו אליו גם סודאן ומרוקו. 3 חודשים לאחר מכן הוביל מר ג'יאני אינפנטינו בדובאי חתימה על מזכר הבנות בין ההתאחדות הישראלית להתאחדות האמירתית. בדצמבר 2021 נעשתה ההיסטוריה כאשר נבחרת הנוער של איחוד האמירויות נחתה בישראל והשתתפה בטורניר רשמי. לא נשארה אף עין יבשה באצטדיון כאשר שתי הנבחרות עמדו זאת לצד זאת וההמנונים נוגנו. עד היום איני זוכר את תוצאת המשחק, אבל אני יודע ששתי הקבוצות ניצחו. בדצמבר 2021 חתמה ההתאחדות הישראלית ברבאט על הסכם לשיתוף פעולה עם מרוקו ובחודש שעבר היה לנו הכבוד לחתום על הסכם פורץ דרך עם הקונמבול בראשות סגן נשיא פיפ"א, חברי היקר אלחנדרו דומינגס”.
“אני רוצה לשתף אתכם באושר האדיר של נווה שוהם בן ה-8, שזכה להתאמן עם שחקני נבחרת ישראל לאחר שחזר משבי החמאס ואיבד רבים מבני משפחתו. אני רוצה שתראו את החיוך שלו כאשר ההתאחדות לכדורגל העניקה לו נעלי כדורגל במקום אלה שנשרפו כאשר ביתו הועלה באש. אני רוצה שתדעו כמה נחמה מצאו האזרחים הפצועים כאשר ביקרנו אותם בבתי החולים. אני מבקש שתנצרו את החיוך של אוהד מונדר, שציין יום הולדת 9 בשבי החמאס, שוחרר וחזר אל משחקי קבוצתו האהודה הפועל באר שבע. אל תאפשרו לאף אחד לקחת מהם את הכדורגל, את המשחק הנפלא באמצעותו הם ואחרים בכל מקום בעולם בונים מחדש את חייהם”.
אוהד מונדר (רדאד ג'בארה)“כל כך הרבה חומות הצליח להפיל הכדורגל ועדיין יש מי שמתעקשים לעשות בו שימוש כדי להעניש, לפלג, להכתים במניעים פוליטיים, להנציח יריבויות ושנאות. אני, לעומת זאת, מתעקש להפוך את המשחק הנפלא הזה למכשיר קסמים שמקרב, מחבר, מגשר, מאחד ומרפא גם את הפצעים הקשים ביותר. שלי, של העם שלי, של כל אומה אחרת. ודאי של השכנים שלי”.
“בספר ישעיהו, בחזון אחרית הימים, נאמר כך מפי הנביא: ‘וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא יישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה’. ואולי חשוב להוסיף: שישחקו ביניהם כדורגל. אמן, אינשאללה”, סיכם זוארץ לקול מחיאות כפיים מהאולם.
ונגר ואינפנטינו בדקת דומיה לקורבנות בעזה