אוליבר קאן צייץ אתמול (חמישי) בצהריים על כך שיגיע לסנטיאגו ברנבאו כדי לתמוך בבאיירן מינכן במשחק הגומלין מול ריאל מדריד בליגת האלופות. "זה עונג גדול להיפגש שוב עם האגדות שהיו שותפים למפגשים הקלאסיים האלה", כתב שוער העבר, וצירף תמונה שלו לוחץ את ידו של ראול. המחווה הזו ממש לא הייתה מקרית, כי קאן כועס מאוד על מועדונו. מאז פוטר מתפקיד המנכ"ל, בצל הסכסוכים הרבים שליוו את הקדנציה הקצרה שלו, מתעלמת ממנו באיירן בהפגנתיות.
אתמול פורסם כי אולי הנס הזמין במיוחד את המנהל הספורטיבי לשעבר, חסן סליהמידז'יץ', להיות איתו בסנטיאגו ברנבאו. גם סליהמידז'יץ' פוטר מיד בתום העונה שעברה, אך היחס כלפיו שונה בתכלית. לעומתו, השוער האגדי נזקק להזמנה מצד ריאל מדריד דווקא, וישב אתמול ביציע הכבוד לידו של אלברו ארבלואה.
ונשאלת השאלה – האם נוכחותו עשתה משהו למנואל נוייר? מיד אחרי ששמט השוער בעיטה פשוטה של ויניסיוס ג’וניור בדקה ה-88, הייתה תחושה של שותפות גורל בין השניים. כי הרי קאן ביצע טעות דומה מאוד במעמד החשוב מכולם, בגמר המונדיאל. הוא היה אדיר באותו קיץ, נבחר לשחקן המצטיין של הטורניר כולו בהצבעה שנערכה לפני הגמר ועשה עבודה מצוינת במחצית הראשונה מול ברזיל ביוקוהאמה, אבל אז הגיע הרגע האומלל שאי אפשר למחוק מזיכרונו של קאן עצמו, או מהתודעה הקולקטיבית של הגרמנים.
הניסיון של ריבאלדו היה שגרתי ופשוט עבור כל שוער, ודווקא אותו שמט קאן הישר לרגליו של רונאלדו בדקה ה-67. כך הוכרעה ההתמודדות, ואיש לא יוכל לתאר במילים את מה שהרגיש הכוכב הבלונדיני. נוייר סיפק משחק פנומנלי אתמול. ספקות רבים היו סביבו אחרי שחזר מהשבר הקשה ברגלו, וההחלטה של יוליאן נאגלסמן לבחור בו באופן חד משמעי כשוער הראשון של גרמניה ביורו 2024 המתקרב על חשבון מארק אנדרה טר שטגן נתפסה כשנויה מאוד במחלוקת.
אוליבר קאן (רויטרס)אתמול, עד הדקה ה-88, איש לא יכול היה לפקפק בהחלטה הזו. זה היה נוייר במיטבו. בפתיחה, הוא לא רק הדף כדור של ויניסיוס לקורה, אלא הספיק איכשהו גם ללקט את הריבאנוד שבעט רודריגו לאחר מכן. במחצית השנייה, הוא מנע שער ודאי של ויניסיוס בזינוק שנראה כמו מדע בדיוני בגיל 38. על הצלות טובות קצת יותר "רגילות" אין טעם לבזבז את המילים. ואולם, ויניסיוס לא היה מוכן להפסיק לנסות, ודווקא הבעיטה הכי גרועה שלו הובילה לשער. איך נוייר חיקה את קאן בצורה כזו? איזה סוג של קארמה הייתה כאן? האם זה העונש להנהלת באיירן?
אגב, פעם נוייר חיקה את קאן בכוונה. כי נוייר הוא יליד גלזנקירשן ואוהד מושבע של שאלקה, שחווה כילד את הטראומה הגדולה במחזור האחרון ב-2001. אז חשבה שאלקה שהיא זכתה באליפות וצהלה במשך ארבע דקות אחרי שניצחה במשחק שלה, רק כדי לגלות שבאיירן השוותה עמוק בזמן פציעות בהמבורג והקדימה אותה. קאן חגג אז כשהוא נשכב על הדשא ליד דגל הקרן והניף אותו אל על באטרף.
מנואל נוייר (רויטרס)בחלוף שמונה שנים, כאשר הגיע נוייר לאליאנץ ארנה עם שאלקה, הוא שמר על רשת נקיה, ניצח 0:1 וחגג אחרי שריקת הסיום בדיוק באותה צורה עם דגל הקרן מול הקהל הבווארי הזועם. זו הסיבה בגללה היו מחאות גדולות מאוד של אוהדי באיירן נגד החתמתו ב-2011, ולקח להם לא מעט זמן כדי לקבל אותו כאחד משלהם. מהחיקוי אתמול היה נוייר מעדיף להימנע, ואין ספק שגם קאן ריחם עליו מאוד, תוך שהוא נזכר ברונאלדו.
בחלוף שלוש דקות, השלימה ריאל את המהפך, וקאן נזכר גם בדרמה גדולה נוספת לה היה שותף. ההתפרקות של באיירן הייתה דומה מאוד למה שקרה לה בגמר ליגת האלופות המיתולוגי מול מנצ'סטר יונייטד בקאמפ נואו ב-1999. כמו אז, באיירן רק חיכתה לשריקת הסיום כדי לחגוג לפני שהגיע שער השוויון. כמו אז, היא לא הצליחה להתעשת, והיריבה לחצה על הדוושה כדי להבקיע גם את שער הניצחון, כאשר אולה גונאר סולשיאר נכנס לספרי ההיסטוריה. ובאופן משעשע במיוחד, בתפקיד רונאלדו, שרינגהאם וסולשיאר גם יחד כיכב אתמול חלוץ מחליף בן 34, שעצם חזרתו לריאל היא סוג של נס.
חוסלו בטירוף (רויטרס)הרי רק לפני שנתיים נסע חוסלו לגמר ליגת האלופות מול ליברפול בפאריס על תקן אוהד פשוט. הוא סיים אז חוזה באלאבס, וחיפש תחנה חדשה בקריירה שלקחה אותו במסלול קצת מוזר להופנהיים, פרנקפורט, האנובר, סטוק סיטי, דפורטיבו לה קורוניה וניוקאסל בה נכשל לחלוטין. את העונה שעברה הוא בילה באספניול, והיה שותף לירידת ליגה. החזרה לריאל מדריד, על תקן מחליפו (בערך) של קארים בנזמה, יותר מעשור אחרי שנופה מקבוצתו האהובה בה שותף פעמיים בלבד, הייתה הגשמת חלום שנתפס כבלתי אפשרי. אז מה נגיד עכשיו, כשחוסלו העלו במו רגליו את ריאל לגמר עם צמד שייזכר לצד שני השערים המטריפים של רודריגו בחצי הגמר מול מנצ'סטר סיטי לפני שנתיים?
איכשהו, ריאל מצליחה להמציא דרכים הזויות יותר ויותר להשיג קאמבקים מופלאים בליגת האלופות. המפעל הזה שייך לה, והיא יכולה להמציא איזה תסריט שבא לה. קרלו אנצ'לוטי שולף – וזה מסתדר, האופי והמסורת כבר יעשו את שלהם. כדי להבין את עצומת הכאוס, די לציין כי את שער הניצחון בישל במסירת רוחב אנטוניו רודיגר. איך הוא בכלל הגיע לשם? רק ריאל מסוגלת לעשות דברים כאלה ברגעים המכריעים, ואפשר היה לראות את האש בעיניים של שחקניה מיד אחרי שער השוויון. הם ידעו שאפשר להכות בברזל כשהוא חם. זוהי הייתה, שוב, בפעם המי יודע כמה – תצוגת ווינריות ברמה הגבוהה ביותר.
אנטוניו רודיגר, ויניסיוס ג'וניור וקרלו אנצ'לוטי חוגגים (רויטרס)וגם החילופים של באיירן העניקו סיפורים נהדרים. לשם התחלה, היה זה אלפונסו דייויס שנזרק למערכה על תקן קיצוני שמאלי במקומו של סרג' גנאברי שנפצע במחצית הראשונה. זה היה שינוי כפוי ולא מתוכנן, ובאופן כללי המאמן תומאס טוכל לא סמך על הקנדי בתקופה האחרונה. דייויס הפגין יכולת לא יציבה בעונתו החלשה בקריירה, ויש הגורסים כי זו תוצאה של מוטיבציה נמוכה על רקע הקשיים במשא ומתן על הארכת חוזהו. במועדון לא מעוניינים להיענות לדרישות כספיות מוגזמות לכאורה מצד סוכנו, שביקר את ההנהלה פומבית, והדרך נראית סלולה לפיצוץ ועזיבה. על רקע זה, תפס נוסייר מזראווי, מגן ימני במקצועו, את המשבצת שלו כמגן שמאלי.
ואולם, הגורל רצה אחרת, ודייויס לא רק שיחק אתמול מצוין בעמדה התקפית. הוא גם כמעט הכריע את ההתמודדות בשער אדיר. גם אנדריי לונין, שהצדיק את ההחלטה להמשיך להעדיפו בהרכב על פני טיבו קורטואה הבריא, לא יכול היה למנוע מהטיל המסובב הזה להיכנס לרשת. אף שוער לא היה עוצר את זה. ואם הארי קיין היה יודע לנצל הזדמנות קורצת זמן קצר לאחר מכן, אולי אפילו הבלאנקוס לא היו מוצאים תסריט אבסורדי כלשהו כדי לחזור.
אלפונסו דייויס בטירוף (רויטרס)ההחטאה של הסקורר האנגלי, שאפילו לא בחן את לונין ובעט החוצה, מסמלת במידה לא מבוטלת את העונה הראשונה שלו באיירן. היא הייתה טובה מאוד מבחינת המספרים, ובל נשכח כי גם אתמול הוא שלח את המסירה המצוינת שהפכה לבישול לדייויס, אבל ברגעים החשובים באמת זה התפספס – ובגלל זה עדיין אין לו תארים קבוצתיים בקריירה. חוץ מזה, אתמול, כאשר באיירן הייתה זקוקה לו יותר מכל בעקבות המהפך, הוא כלל לא היה על הדשא. טוכל שלח במקומו בדקה ה-85 את אריק מקסים צ’ופו מוטינג, אגב גם הוא חלוץ סטוק סיטי לשעבר, רק שהוא היה שם אחרי שחוסלו כבר עזב.
החילוף הביזארי הזה גרר מבול של האשמות כלפי המאמן ברשתות החברתיות, אך הוא הסביר במסיבת העיתונאים כי הסיבה הטריוויאלית למהלך היתה פציעה. גם קיין, וגם ג'מאל מוסיאלה, פשוט לא יכולים היו להמשיך. "הגב שלו הלך", אמר טוכל. לאור זאת, התהייה הנכונה תהיה לברר מדוע לכל הרוחות השלים קיין 90 דקות במשך חסר חשיבות מול שטוטגרט בבונדסליגה בשבת. האנגלי פתח בכל 32 המחזורים עד כה, ואפשר להבין את השאיפה שלו לשבור את השיא של רוברט לבנדובסקי, אבל יש גבול לכל תעלול. בורוסיה דורטמונד העלתה במחזור האחרון הרכב של מחליפים בלבד – כל שחקני השדה שפתחו בשני משחקי חצי הגמר מול פאריס סן ז'רמן קיבלו מנוחה לפני כן נגד אאוגסבורג.
הארי קיין מתוסכל (רויטרס)וזה לא מנע מהם ניצחון 1:5. באיירן דווקא הפסידה בשטוטגרט, ועל הדרך שחקה את קיין, וגם את יושוע קימיך, אלכסנדר פאבלוביץ' ואריק דאייר, בעוד רפאל גריירו בכלל נפצע. השימוש המופרז בחלוץ עלה לה בסופו של דבר ביוקר, והוא לא היה כשיר לדקות הקריטיות ביותר. אפשר גם לבקר את טוכל על הכנסתו של קים מין ג’ה במקומו של לירוי סאנה, בחילוף שסימן התמקדות מוגזמת בהגנה מול אלופת ספרד הטרייה, שנהנית לזהות פחד בעיני היריבה.
אפשר לשאול מדוע מתיאס טל לא שולב כאשר קיין לא היה כשיר, כי הצרפתי הצעיר הוא בדיוק השחקן שמסוגל להועיל, קל וחומר מול עורף עייף. אבל זו כבר היסטוריה. טוכל לא ימשיך בכל מקרה, ואחרי ההדחה גם הדיבורים על האפשרות לבטל איכשהו את פיטוריו לא יהיו רלוונטיים עוד. הוא יוכל להחליף חוויות עם אוליבר קאן על יחס לא הוגן מצד הנס. וריאל? אנטוניו רודיגר ודויד אלאבה נופפו אתמול בכיסא הפלסטיק המפורסם אל מול הקהל שמכור לניצחונות מטורפים מסוג זה. השחקנים כבר לבשו את החולצות עם הכיתוב שממתין לזכייה מספר 15 בליגת האלופות, אך כדאי להיזהר עם בקבוקי השמפניה בינתיים, כי דורטמונד תהיה יריבה מסוכנת בוובמלי ב-1 ביוני.
תומאס טוכל עצבני (רויטרס)על הצהובים-שחורים לא יהיה לחץ, והתוצאה אתמול הורידה מסדר היום את הנקמה בבווארים על ההפסד בגמר ב-2013. במקום זאת, דורטמונד קיבלה יריבה סטייל יובנטוס ב-1997 – מועדון פאר דומיננטי שמרגיש כמו מלך המפעל. הגברת הזקנה הייתה אז אלופת אירופה המכהנת, וזה לא עזר לה כשבורוסיה ניצחה 1:3. הקרב הזה פתוח, וכוכב אנגלי שאינו קיין יהיה במרכזו. היו שציפו כי יהיה זה הגמר בין קיליאן אמבפה לקבוצתו לעתיד, אך בפועל קיבלנו את ג'וד בלינגהאם נגד האקסית. הקשר היה בינוני מינוס אתמול, אבל זה לא אומר שהוא לא יבקיע את שער הניצחון בגמר בדקה ה-94, כמו שהוא אוהב.
ראובן עטר במשחק ותיקי מכבי חיפה