יונתן גינזבורג
|
צדוק חממי לצד הנכדים הלל וגילאור (באדיבות המשפחה)
"מלך הכדורגל האגדי של שכונת התקווה", נכתב בראשית על צדוק חממי בטקס חגיגי שערכה העיר ת"א-יפו ביום העצמאות ה-75 למדינת ישראל. חממי היה בין 14 האנשים המכובדים שהגיעו להכתרת יקירות ויקירי העיר בנוכחותו של ראש העיר רון חולדאי. בשנת 1930 הוא נולד בשכונת כרם התימנים וב-1954 הקים את מפעל חייו, בית"ר עזרא – הקיימת עד היום.
בשנים עברו, צדוק חממי בן ה-92 היה אוסף חבר'ה צעירים מהרחובות ומצרף אותם לקבוצתו, בית"ר עזרא. למועדון התל אביבי מורשת של 50 שנה לפחות, כשבשנים האחרונות, מי שמנהל את העניינים בשטח הם גילאור והילל נכדיו. בעונה שעברה אף השיקו "מדי שפל", כשסיפר גילאור כי מדובר בקבוצה עם תקציב של סט מגבות.
כיום ומאז שעבר למקום עם בני משפחתו בגיל 13, חממי מתגורר בשכונת התקווה עמוק בתוך השוק המקומי. בצעירותו, גויס ללח"י על ידי יצחק שמיר וכחלק מהארגון לחם במבצעים רבים בתקופת המאבק בבריטים. בגיל 16 נלכד בפעולה מחתרתית ונשלח למעצר ברפיח ובחלוף השנים, שימש בתור רס"ר בצה"ל במשך תקופה ארוכה, כשסימן ההיכר שלו היה השפם הארוך והמרשים.
כל המשפחה באה לתמוך (באדיבות המשפחה)לאחר פרישתו מצה"ל, עסק בפעולות חברתיות וקהילתיות בשכונת מגוריו כשבין היתר היה חשוב לו לשמור על הנוער באזור רחוק מעולם הסמים והפשע ועל כן הקים את בית"ר עזרא בשנת 1954, מה שהפך לפרויקט חייו. הוא שימש כשחקן, מאמן, אפסנאי, יו"ר ומנהל הקבוצה. האיש הלבבי אף פתח בפני שחקניו את ביתו ובישל להם מכל טוב וטעם.
האגדה מספרת כי במשחקי הקבוצה צדוק חממי נהג להרים את הקרנות ולאחר מכן רץ לנגוח. "מוגזם ככל שיהיה", נכתב באיגרת תחת שמו, "זהו צדוק חממי. תל אביבי-יפואי, איש של נתיבה אין סופית, דוגמה ומופת לאהבת המדינה והזולת". בראיון איתו בעונת הקורונה, שדי רלוונטי לימים אלו, טען חממי שגם בגילו המופלג מוכן לעזור לנבחרת ישראל ולתרום את חלקו.
צדוק חממי ורון חולדאי (באדיבות המשפחה)
צדוק חממי (באדיבות המשפחה)