אסי ממן
|
אמנם כנסת ישראל החליטה כי למרות העלייה בתחלואה מנגיף הקורונה בריכות השחייה יישארו פתוחות, אבל עיריית הרצליה באופן תמוה החליטה לנקוט באמצעי זהירות משלה. בימים האחרונים העירייה הודיעה כי רק תושבי העיר יהיו רשאים לשחות בבריכה העירונית שלה - ובכך עצרה אפילו את פעילותם של שחייני אגודת השחייה בני הרצליה.
להחלטה הזו של העירייה יש משקל רב על פעילותה של אגודת השחייה המקומית, משום שבשלב זה מאמניה לא הוחזרו מחל”ת ושחיינים מקצוענים שגרים מחוץ לעיר מצאו את עצמם בלי בריכה להתאמן בה. בעקבות זאת, השחיינים שחברים באגודה פנו לאיגוד השחייה ודרשו ממנו להתערב.
יו”ר איגוד השחייה סימון דוידסון ניסה לשנות את ההחלטה, אך בסופו של דבר אנשיו הבינו כי העירייה נשארת בעמדתה, ולכן האיגוד החליט לאפשר לאותם השחיינים להגיע ולעבוד במכון וינגייט תחת מאמני האיגוד, על מנת שאלה יוכלו להמשיך להתאמן כרגיל. מדובר בפתרון זמני שניתן עד לסוף אוגוסט עבור שחיינים שחלקם נחשבים לאלופי ישראל בקטגוריית הגיל שלהם, אך אם ההחלטה הזו תישאר בעינה ייתכן והם אף ידרשו לעזוב את בני הרצליה, מה שיפגע קשות באגודה.
מבני הרצליה נמסר: “עמותת בני הרצליה מפעילה בתקופת ההחמרה של מגפת הקורונה עם ‘הגל השני’ גרעין מצומצם בלבד של פעילות בספורט התחרותי ורק בענפי השחייה, הטניס, השייט ואומניות הלחימה, תחת מגבלות התו הסגול המחמירים ביותר. לאחר דיונים רבים והתייעצויות עם מיטב המומחים קיבלנו בין היתר החלטה כואבת שלא לשתף ילדים ונוער מערים אחרות בפעילויות על מנת למנוע את הגברת שרשרת של התחלואה וההידבקות ככל שניתן, וכן לא להשתתף בתחרויות רבות משתתפים מכל הארץ. החלטה שמתאימה לעת הזאת למען בריאות ילדינו”.
כמו כן, הוסיפו מטעם האגודה העירונית כי “לגבי העתיד לבוא, עמותת בני הרצליה מכינה את תוכנית העבודה העדכנית והמתאימה לשנת הפעילות הבאה, בתקווה שהיקף המגפה ידעך. החשוב ביותר תמיד, ובמיוחד בעת הזאת, לאחל לכולנו בריאות איתנה”.
מאיגוד השחייה נמסר בתגובה: “בשבוע שעבר נעשתה אלינו פנייה משחייניות ושחיינים בבני הרצליה שהציגו בפנינו את המצוקה בה הם נתונים. מאותו הרגע, האיגוד, בהובלת היו”ר סימון דוידסון, עשה כל שביכולתו כדי לנסות להפוך את ההחלטה ולאפשר לשחיינים לחזור לשחות בבריכה שלהם. משזה לא צלח, החלטנו לדאוג לעשרות השחייניות והשחיינים לפתרון חלופי, בדמות מסגרת פעילות במכון וינגייט עד לסוף העונה הנוכחית, כשמאמני מרכז המצוינות של האיגוד בווינגייט יהיו אמונים עליהם מבחינה מקצועית”.
באיגוד ציינו: “בכוונתנו להמשיך ולסייע לכל אגודה שתזדקק לכך, אולם המקרה רק מדגיש את מצוקת הבריכות הגדולה בישראל אותה אנו מציפים בכל הזדמנות. לצערנו, אגודות בישראל נתונות לחסדי מנהלי בריכות פרטיות או עיריות, דבר שחייב להשתנות על מנת שהענף שלנו יוכל להתקדם”.