יום שבת, 25.05.2019 שעה 12:44
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|גיימינג|בריאות וכושר|תיירות ספורט|ONE TRAVEL

האם זה אפשרי לרדת משעתיים בריצת מרתון?

הכנס המדעי הראשון של המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי ניסה לתת מענה - ד"ר אליסון שיטס מ-NIKE: "יש לנו כלים חדשים להתמודד עם האתגרים הללו" (2 תגובות)

16/05/2019 10:54 מאת שי לב
ד
ד"ר אליסון שיטס (צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

הכנס המדעי הראשון של "המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי" – שיתוף פעולה חדש בין הטכניון לוועד האולימפי בישראל, התקיים השבוע בטכניון. בכנס, שהתקיים במסגרת הסימפוזיון השנתי ע"ש בלפר, השתתפו מאמנים בכירים, מדענים וחוקרים, אנשי תעשיית הספורט-טק ומרצים אורחים מארה"ב ומבריטניה. 

המרכז, בראשותו של פרופ' אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, בשיתוף המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל מולי אפשטיין והיחידה לספורט הישגי, מעודד מחקרים יישומיים שיקדמו את הספורט האולימפי בישראל על ענפיו השונים.

שני הדוברים המרכזיים בכנס, ד"ר אליסון שיטס ממעבדת הביומכניקה בחברת נייקי (NIKE) ופרופ' יאניס פיטסילאדיס מאוניברסיטת ברייטון בבריטניה, דיברו על האתגרים המדעיים והטכנולוגיים בתחום הספורט ההישגי ועל השאיפה לרדת מזמן ריצה של שעתיים במרתון. בקהילה האולימפית שוררת מחלוקת בשאלה אם היעד האמור אפשרי, אולם רבים סבורים כי הרץ הקנייתי אליוד קיפצ'וגה  עשוי להשיגו בעתיד הקרוב.

פרופ' פיטסילאדיס אמר כי אתגר שבירת מחסום השעתיים בריצת מרתון אפשרי לדעתו, שכן "הגבולות אינם קבועים – ובאמצעות השקעה של זמן ואנרגיה אפשר להזיז אותם". עם זאת, לדבריו, יעד זה מצריך שיתוף פעולה בין חוקרים מתחומים שונים ובהם תזונה, משק האנרגיה בגוף, ביומכניקה ומדעי הנתונים. "עלינו לפתח עבור הספורטאי כלים להחדיר פחמימות לגופו באופן יעיל, לספק לו מערכי חישה חכמים שמנטרים משתנים פיזיולוגיים ומספקים לו משוב על מצבו בזמן אמת”.

פרופ' פיטסילאדיס (צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)פרופ' פיטסילאדיס (צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

"מדוע איני יכולה לרוץ מהר ורחוק יותר, מדוע איני יכולה לקפוץ גבוה יותר – השאלות האלה מדירות שינה מעיני," אמרה ד"ר אליסון שיטס מנייקי. מחקריה עוסקים במנגנונים הביומכניים המגבילים את ביצועיהם של ספורטאים באמצעות גישות ניסוייות ומחשוביות. הרצאתה התמקדה בתרומת החדשנות הטכנולוגית לשיפור הביצועים הספורטיביים של ספורטאי העל.

"מעבדת הביומכניקה של נייקי הוקמה ב-1980", אמרה ד"ר שיטס בהרצאתה, "והיעד שלה לא השתנה מאז: לפתח דרכים להתגבר על מגבלות קיימות ולאפשר לספורטאים לשפר את הישגיהם תוך צמצום הפציעות. מאז שנות השמונים חלו התפתחויות מדעיות עצומות, ובהן כוח המיחשוב, מדעי הנתונים והדפסת תלת-ממד, שנותנות לנו כלים חדשים לאתגרים ספורטיביים ישנים".

ראש מרכז המחקר פרופ' אלון וולף אמר כי המרכז נועד לקדם את הספורט ההישגי בישראל באמצעות מחקר בשלוש רמות: הפיזיולוגיה של הספורטאי הבודד, הטכנולוגיה של הציוד והאינטראקציה בין השניים (הספורטאי והציוד). פרופ' וולף ושותפו להובלת המרכז, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל מולי אפשטיין, הציגו את תולדות המחקר המדעי בתחום הספורט האולימפי ואת אתגרי המחקר בתחום זה כיום.

פרופ' אלון וולף (צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון) פרופ' אלון וולף (צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל גילי לוסטיג אמר כי "לפני כמה חודשים חנכנו את המרכז הישראלי למחקר ספורט אולימפי – שיתוף פעולה משותף לוועד האולימפי ולטכניון, שהוא גוף מוביל במדע ובטכנולוגיה. אין לי ספק שיחד נוכל לשפר את דפוסי האימון ואת המעקב הפיזיולוגי אחר הספורטאים שלנו וכך להוביל אותם לשיאים חדשים”.

יעל ארד, חברת הנהלת הוועד האולימפי בישראל ויו"ר ועדת הספורט, אמרה כי "שיתוף הפעולה עם הטכניון בא יחד עם קפיצת מדרגה ביעדים שהגדרנו לעצמנו; אם עד כה שאפנו לחזור מכל אולימפיאדה עם מדליה אחת או שתיים, כעת אנחנו רוצים להשיג יותר. לא רק להיות טובים אלא להיות הכי טובים. ולשם כך אנחנו חייבים להתמקד בדברים שאנחנו פחות טובים בהם, להשתפר ולהביא תוצאות מדידות, ובקיצור – יותר מדליות. זהו תהליך ארוך טווח, שאת פירותיו נראה רק באולימפיאדת 2024 ואולי אפילו אחר כך. אבל זה יקרה אם רק נפגין סבלנות, נחישות ועקביות”.

יעל ארד (צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)יעל ארד (צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון)

בסוף הכנס הציגו ארבעה מאמנים אולימפיים ישראליים אתגרים מהשטח לאנשי המרכז החדש בטכניון. ניב ליבנר, מאמן נבחרת הנשים של ישראל באופני כביש, ביקש לפתח כלים לשיפור האימונים וקבלת ההחלטות באימונים ובמירוצים. רוגל נחום, שייצג את ישראל שלוש פעמים במשחקים אולימפיים בקפיצה משולשת, אמר כי תחומים אלה משוועים לכלים שישפרו את הדיוק בריצה ובהגעה לקרש הקפיצה. מאמן השייט גור שטינברג ביקש לפתח שיטות מדויקות למדידת מרחקים וללימוד האופן שבו שייטים אלופי עולם מגיעים להישגיהם. קלאודיה לסיגה, מאמנת נבחרת כדורעף החופים בישראל, אמרה כי שחקני הענף זקוקים לכלים שישפרו את יכולתם לקרוא את היריב ואת כוונותיו.

רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור בריאות וכושר? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את בריאות וכושר. נתראה בכתבה הבאה!

RSS RSS   Facebook Twitter טוויטר   הדפס   הוסף תגובה 

... תגובות בטעינה ...
אסור לפספס
נגןמסתבר שאם ממש רוצים אפשר גם לכבוש עם הישבן
יש לו תחת: כבש שער נדיר עם הישבן
נגןדרמה משפחתית מתוך הליגה בוונצואלה
כבש שער קריטי ובכה בגלל שהדיח את אבא
נגןהחמצה על גבול המדהימה
בשביל להחמיץ את זה צריך כישרון מיוחד
נגןהכוכב האגדי אירח 4 שחקני פו'ציוולי בבית
זה שוב קרה: 4 ישראלים בבית של רונאלדיניו