בדוח המפרקים שהוגש אתמול (שלישי) לבית המשפט מוצגות האשמות כלפי גורמים לא מעטים בשדרה הניהולית של הפועל תל אביב, ביניהם חיים רמון ומני ויצמן, וכן כלפי הבקרה התקציבית. אחד מאלה שסופגים הכי הרבה אש הוא הבעלים האחרון של האדומים לפני הפירוק, אמיר כבירי.
ההאשמות נגד כבירי הן רבות ומגוונות. בדוח נטען כי הוא זה שהביא את הקבוצה לקריסתה המוחלטת, תוך מה שהוגדר כ”ניהול פרוע”. נטען כי הוא לא ערך בדיקות ראויות עם כניסתו וכי בהמשך הוא משך כספים מהפועל ת”א לחשבונותיו שלו. כן נטען כי הוא הפר התחייבויות והסכמים, פעל בניגוד עניינים, ומעבר ל”ביצוע תעלולים פיננסיים” הוא גם פעל באופנים העולים כדי “ניהול עסק בתרמית”, וכן בהסתרה ובשקרים, כלפי הקבוצה ובעלי המניות בה וכן כלפי צדדים שלישיים, והדברים “בכוונת מכוון ובזדון”.
קוטלר: הכתובת היתה על הקירכבר בפתיחת הפרק העוסק בכבירי, נכתב כי הבעלים, “שמוצג כבעל הון שיציל את הקבוצה, מדרדר אותה לסוף הידוע מראש, קריסתה המוחלטת”. לצד ציטוט מעורך דינו של כבירי, עו”ד אילון עישר, שמציין כי כבירי לא עשה בדיקת נאותות לפני שהוא נכנס להפועל ת”א, נכתב כי “יש לכבירי תרומה משמעותית, אם כי לא לבדו, ליצירת החובות של קופת הפירוק, ויש לתקופת הניהול על ידו קשר ישיר ובלתי ניתן לניתוק לקריסת החברות”.
משיכת כספים מהחברה ע”י כבירי בתקופת חדלות פירעון עמוקה
בדוח מתואר כי “נמשכו כספים רבים על ידי כבירי מהחברה בתקופה בה חדלות הפירעון הולכת ומעמיקה עד לקריסה הבלתי נמנעת”.
אמיר כבירי (נעם מורנו)נכתב כי כבירי ביצע “תעלולים פיננסיים” וכי למרות שהוא התחייב שלא למשוך כספים אלא באישור הבקרה התקציבית, “ישנם רישומים לחובתו, קרי העברת כספים אליו, בסך של 3.5 מיליון ש”ח בשנת 2015 וסך של כ-8 מיליון ש”ח בשנת 2016” – סך הכל משיכת כספים מהמועדון בסך 11.5 מיליון ש”ח בניגוד להתחייבות בפני הבקרה התקציבית.
המפרקים מציגים טענות חמורות נגד כבירי וטוענים כי: “ספק רב אם כלל השקיע כבירי כספים בחברה. גם אם כן, הרי בבירור החלק הגדול של הכספים מגיע לא מהון עצמי, אלא בפעולות פיננסיות פתלתלות לרבות הצגת הלוואות שהחברה עצמה חותמת כהשקעת בעלים. חלק מהרישומים כאמור עולים כדי ניהול עסק בתרמית”.
עוד נכתב בדוח כי לצד כבירי, שלא היה בעל יכולות כספיות מספקות לטענת המפרקים, גם מי שהוצג בתחילה כבעלים לצידו, עדי קריספין, לא היה בעל יכולת מתאימה, אלא שהוא השכיל “לוותר על התענוג”: “הצגתו של כביר כבעלים ראוי ובעל יכולות פיננסיות, מהלך שטווה מני ויצמן, אינו אלא לעג לרש, זאת גם על רקע הצגתו של עדי קריספין בשלב ראשון, שוב על ידי ויצמן, כמי שיתפקד כבעלים יחד עם כבירי, שוב ללא יכולת כספית כלל. למזלו של קריספין, הוא הספיק לומר ‘לא תודה’ להצעה זו של ויצמן טרם נכנס לבור כרוי זה”.
עדי קריספין. ידע לצאת בזמן (נעם מורנו)השיקים מ”לאן”
בדוח מסופר כי שני שיקים, על סך 500 אלף ש”ח כל אחד, וביחד מיליון ש”ח, שנמסרו במרץ 2016 ויועדו להגיע להפועל ת”א, כלל לא הופקדו בחשבונות הבנק של הקבוצה, אלא נוכו בצ’יינג’, כאשר לאחר ניכוי עמלה של 189,636 ש”ח הועברה יתרת התמורה, בסך 810,634 ש”ח (טעות החישוב במקור) לחשבונו של כבירי.
בדוח נכתב כי “במועד בו החברה נמצאת בחדלות פירעון וגרעון הולך וגדל, ניכיון שיקים המגיעים לחברה והעברת התמורה לידי בעל מניות ומנהל בפועל, הינה פעולה העולה בגדר ניהול עסק בתרמית”.
פרשת אצטדיון בת ים
דוח המפרק מגולל את פרשת האצטדיון שאמור היה להיבנות בבת ים על ידי חברה סינית כפרשה סבוכה הכוללת מעשי מרמה והסתרה עמוסה במהלכים פתלתלים מצידו של כבירי.
טענה כי כבירי העביר את ההסכם מול הסינים מהפועל ת”א לחברה פרטית שלו
המפרקים טוענים כי כבירי החליט באופן חד צדדי כי ההסכם, שהיה אמור להיות בין החברה הסינית לבין הפועל ת”א, יהיה בין החברה הסינית לחברה פרטית שלו.
בדוח מתואר כי ההזדמנות העסקית לבניית האצטדיון בבת ים נוצרה להפועל ת”א עצמה, במסגרת פנייה של עיריית בת ים לבארי בן זאב, שהיה מנהל הפועל ת”א בתקופה הקצרה שבין רמון לכבירי, וכי גם בטיוטת ההסכם עם החברה הסינית שאמורה לבנות את האצטדיון מופיעה תחילה הפועל ת”א כזו שמקדמת את הפרויקט (the developer ע”פ הכותרת להסכם).
הדמיית האצטדיון בבת ים (מערכת ONE)אלא ש”בגירסת שינויים משנים את שמה של החברה (הפועל ת”א), לשם של חברת סופרמטיסט גרופ בע”מ, חברה פרטית של אמיר כבירי בה הוא בעל מניות יחיד ומנהל יחיד”.
עוד בהקשר זה, נכתב כי: “לאחר מכן מחליט כבירי, בניגוד לכל כלל תאגידי בסיסי ובדרכי תרמית, כשהוא מסתיר מהלך זה מיתר בעלי המניות, לפעול בנושא זה ע”י סופרמטיסט – החברה הפרטית שלו בה הוא מחזיק לבד”.
טענה כי להפועל ת”א לא היו אמצעים כלכליים להיכנס להסכם, וההלוואה עקב כך
המפרק מספר כי הקבוצה, שרצתה כי האצטדיון ייבנה עבורה, הייתה צריכה סכום השקעה שלא יפחת מ-100 מיליון ש”ח וכי כבירי ידע שהוא נכנס למכרז “כאשר אין בידו ולו תחילתה של יכולת כספית לעמידה בתנאי המכרז”. על כן, נטען בדוח: “כאשדר מחברים זאת למצב העגום של החברה (הפועל ת”א) באותה עת תחת ניהולו של כבירי וחדלות הפרעון של החברה ושל עצמו באותה עת, ברור כי אין כל בסיס לאשליות שבכניסה למכרז עתיר הוצאות זה.
עם זאת, לצורך מימון המהלך הפועל ת”א הייתה צריכה הלוואה. על כן, פנה כבירי (בסיועו של מני ויצמן ושל יועץ פיננסי) לחברה בשם קוגיטו, מולה התנהל מו”מ שהבשיל לידי הסכם הלוואה. אלא שוויצמן וכבירי, טוענים המפרקים, נדרשו להציג חברה בפעילות ומחזור כספי קודם במקומה של סופרמטיסט.
מני ויצמן. גם הוא היה מעורב (רדאד ג'בארה)במצב זה, כך נטען: “בדרכי תרמית ובהתעלם מהמצב הכספי הקשה, חדלות פרעון עמוקה של החברה, מציגים כבירי וויצמן את החברה (הפועל ת”א) כמי שתהיה הלווה(!). מדובר בתרמית המבוצעת גם כלפי הלווה וגם כלפי צד ג’. הצגת החברה (הפועל ת”א) כחברה שיש לה מחזורי פעילות בלי להבהיר כי היא נמצאת בחדלות פרעון עמוקה ועל סף קריסה, ולקיחת הלוואה בשם החברה בסכום עתק, היא מרמה ברורה הן כלפי החברה והן כלפי צדדי ג’ לרבות קוגיטו הנושה”.
עוד מובאים בדו”ח ציטוטים של עו”ד שניצר, בא כוחו של ויצמן, שמספר שהוא הודר מהעסקה. להלן חלק מהציטוטים:
עו”ד שניצר: “קיבלתי חלחלה מהנוסח של הדרקוניות של הסכם ההלוואה… כתוב שם, נדמה לי, גם כן הראל אחזקות, אז הפניתי את תשומת ליבם, שאין להראל אחזקות כל קשר לאצטדיון שם בבת-ים, ועצם זה שכתוב שהכספים צריכים להגיע עבור אצטדיון בת-ים, אין לזה כל בסיס… ועוד דברים חמורים אחרים… והתוצאה הייתה שפשוט מידרו אותי מהעניין הזה. החליטו שאני יכול להפריע לעסקה הזאת, ומי שהתעסק עם זה, זה עורכי הדין של כבירי”.
“מהלך פתלתל ותרמיתי”
לאחר מכן מתואר מהלך סיבובי וסבוך, במהלכו כסף שאמור היה לעבור להפועל ת”א הועבר, כך לטענת המפרקים, לכבירי עצמו, שלאחר מכן העביר אותו להפועל ת”א מתוך טענה ל”השקעת בעלים”.
ראש עיריית בת ים, יוסי בכר, אמיר כבירי ונציגי החברה הסינית (עיריית בת ים)המפרק טוען כי לפי הוראות הסכם ההלוואה עם קוגיטו, סכום ההלוואה אמור היה לעבור להפועל ת”א, אך “בעת קבלת הכספים ובניגוד להסכם ההלוואה ניתנה הוראה ע”י החברה (הפועל ת”א) באמצעות כבירי, הוראת תרמית, להעביר את הכספים שלוותה החברה שבפירוק (הפועל ת”א) לחשבונה של סופרמטיסט. סך של 5 מיליון ש”ח וסך של 7.5 מיליון ש”ח מועברים בפועל לחשבונה של סופרמטיסט”.
עוד טוענים המפרקים נגד כבירי כי: “הניסיון לבצע פרויקט יומרני, בשלב בו החברה (הפועל ת”א) נמצאת בחדלות פירעון ברורה ועמוקה וכבירי נמצא עמוק בתהליך זהה, גם אישית, לא רק שאין לו כל בסיס אלא שהוא אינו מתקבל על הדעת”.
כן נטען כי כבירי פועל “בניגוד גמור להסכם ההלוואה ובמרמה ברורה כלפי החברה (הפועל ת”א) כמו גם כלפי קוגיטו. מטרת הכספים הינה לממן הקמתו של איצטדיון, זה המצג התרמיתי שהוצג ע”י ויצמן וכבירי”.
אלא שבמה שהוגדר כ”מהלך פתלתל וסיבובי” כספי ההלוואה הועברו לסופרמטיסט ומשם חלקם (11 מיליון ש”ח מתוך ה-12.5 מיליון) הועברו להפועל ת”א. גם העברה זו מוצגת בדוח כמצג תרמית, שכן: “כניסת הכספים מסופרמטיסט מוצגת כהזרמת בעלים של כבירי למימון פעילותה השוטפת(!)”. לעיתים, טוענים המפרקים, המצג התרמיתי כולל שלב נוסף, כשהכספים מועברים מהחשבון של סופרמטיסט לחשבון הפרטי של כבירי ומשם להפועל ת”א, כביכול כהשקעת בעלים.
אמיר כבירי (נעם מורנו)לסיכום עניין זה, טוענים בדוח כי: “כסף שהחברה (הפועל ת”א) לווה עבור פרויקט שהיא נושלה ממנו, מועבר בניגוד להסכם ההלוואה לחברה פרטית (סופרמטיסט), זו מעבירה בניגוד להתחייבויות מול המלווה את הכסף לכבירי עצמו, הלה מעביר את הכסף שהחברה (הפועל ת”א) לוותה לחשבון החברה (הפועל ת”א), וזה מוצג על ידו כהזרמת בעלים – מהלך פתלתל ותרמיתי”.
“מרמה, הסתרה ושקר ביודעין בכוונת מכוון ובזדון”
עוד מתואר בדוח כי בהסכם ההלוואה מול קוגיטו נדרש כבירי להסיר את המילים “חל”צ” (חברה לתועלת הציבור) משמה של הפועל ת”א. על כן, הוא כינס אסיפת מניות מיוחדת, שאת אישורה הוא היה צריך.
לפי הדוח: “כבירי מכנס אסיפת בעלי מניות, מציג בפניהם מצג שווא תרמיתי ואינו מגלה את הסיבה האמיתית לשינוי השם הנדרש. גם כאשר הוא נשאל ישירות ע”י בעלי מניות מהי הסיבה, הוא אינו מגלה כי החברה מופיעה בהסכם הלוואה כלווה מול קוגיטו בסכומי עתק והוא אינו מגלה כי הסרת המילים “חל”צ” נועדה לאפשר לחברה ללוות סכומי עתק מקוגיטו ולהעבירם לחשבונה של חברה פרטית שלו, סופרמטיסט”.
בנוסף, מתואר כי “נאמן למלאכת ההסתרה, מקפיד כבירי כי אישור ההתקשרות עם קוגיטו ע”י החברה… תהיה במעמד שלו בלבד בחתימה שלו בלבד”. בדוח המפרק מסכמים זאת כ: “מרמה, הסתרה ושקר ביודעין, בכוונת מכוון ובזדון”.
תגובת כבירי: “קורבן לניהול כלכלי כושל”
בא כוחו של עורך דין עדי בראונשטיין: "בקיץ 2015, תוך שהוא פועל מתוך אינסטינקט טהור של אהדה לקבוצה ועם תחושת שליחות ומחויבות, מר אמיר כבירי החליט לעשות מאמצים להציל את המועדון מסכנת פירוק לאור מצבו הכלכלי הקשה וחוסר יכולתה של עמותת האוהדים למצוא לו רוכש. במהלך התקופה בה עמד בראש המועדון, מר כבירי השקיע את כל זמנו ומיטב כספו בכדי למנוע קריסתו הכלכלית”.
עו"ד שאול קוטלר מציג את הדוח (נעם מורנו)“הוא עשה זאת תוך הקרבת חייו האישיים, עסקיו, ממונו וממון משפחתו. כשנה וחצי לאחר שעשה כל שביכולתו לייצב את המועדון כלכלית, תוך הזרמת מיליוני שקלים לקופת המועדון, ולאחר שנחשף תוך כדי תנועה למצבת החובות האמיתיים של המועדון, החליט כבירי בצעד לא פופוליסטי לפנות לבית המשפט הנכבד בבקשה למתן צו להקפאת הליכים, מתוך תקווה שניתן יהיה להציל את המועדון, שהיה קורבן לניהול כלכלי כושל וחסר אחריות במשך למעלה מעשור, ותוך כוונה להמשיך ולתמוך במועדון בזמן הקפאת ההליכים ועד שיימצא רוכש ראוי. מר אמיר כבירי שילם מחיר אישי וכלכלי יקר מאוד, ואף משלם כיום למעלה מ- 15 מיליון שקלים נוספים מתוקף ערבויות אישיות מתקופתו כבעלי המועדון”.
עם הגשת הדו"ח אנו לומדים את ממצאיו ומר כבירי מצר על ממצאיו המוכחשים מכל וכל, אך היות והעניין תלוי ועומד בפני בית המשפט מר כבירי ימסור תגובה סדורה בעניין לבית המשפט הנכבד”.
“כן יצוין כי בדוח צוין כי ההתנהלות של מר כבירי הייתה תרמיתית אך המפרקים ו/או מי שציטט ו/או פירש את הדוח כשל בכך שלא הבהיר כי אין הכוונה להתנהלות תרמיתי כמשמעות המושג הזה בדין הפלילי אלא כמשמעות מונח זה בפקודת החברות”.