יום שני, 17.12.2018 שעה 12:29
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|גיימינג|בריאות וכושר|ONE TRAVEL

אין שוויון: כל הבעיות בבתי הדין של ההתאחדות

כמה שווה קללה? האם כניסה לחדר שופטים תגרור עונש קשה יותר מאשר פגיעה ביריב? ואיך מקרה חביבו-כחלון נוצר? תחקיר ONE מצא חוסר אחידות בהחלטות (15 תגובות)

ליגת העל 18-19
337-3113מכבי ת"א1
2510-2314בני יהודה2
2216-2214הפועל ב"ש3
2217-1614הפועל חדרה4
1921-2514הפועל חיפה5
1819-1614מכבי נתניה6
1714-1414מכבי פ"ת7
1719-1114הפועל רעננה8
1614-1414עירוני ק"ש9
1617-1513מכבי חיפה10
1421-1514בני סכנין11
1326-1714בית"ר ירושלים12
1325-1214מ.ס אשדוד13
1212-714הפועל ת"א14
לוח משחקים
  • הפועל ת"א
  • 1 - 1
  • הפועל חדרה
  • הפועל רעננה
  • 1 - 2
  • בני סכנין
  • מכבי נתניה
  • 2 - 1
  • הפועל חיפה
  • הפועל ב"ש
  • 1 - 2
  • עירוני ק"ש
  • בני יהודה
  • 0 - 2
  • מ.ס אשדוד
  • בית"ר ירושלים
  • 0 - 0
  • מכבי פ"ת
  • מכבי חיפה
  • 0 - 0
  • מכבי ת"א
08/12/2018 11:00 מאת אסי ממן
חביב חביבו ודודי תירם. הייתה גם אהבה (חגי מיכאלי)
חביב חביבו ודודי תירם. הייתה גם אהבה (חגי מיכאלי)

לאחרונה בעלי מכבי נתניה, אייל סגל, פנה במכתב לנשיא בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל, אמנון סטרשנוב, ודרש ממנו "לעקור את אי השוויוניות בהחלטות בתי הדין המשמעתיים". הוא עשה זאת לאחר שגילה את השוני בעונשים שניתנו על העבירות של ויקי כחלון וחביב חביבו. האחד, ממכבי נתניה קיבל הרחקה משלושה משחקים, ואילו השני, ממכבי פתח תקווה, קיבל עונש הרחקה ממשחק בודד על עבירות דומות.

במשחק האחרון בין שתי הקבוצות התחרשו שני אירועים חריגים מצד שני השחקנים, שהובילו כאמור לעונשים שונים. בדקה השלישית של המשחק, חביבו שלח שני מרפקים לעברו של דודי תירם, באופן מכוון ובלי כדור, ולא הורחק מהמגרש - ומנגד, בדקה ה-89 היה זה כחלון שפגע בחביבו במרפק והורחק בכרטיס אדום. למרות זאת, חביבו הגיע לבית הדין המשמעתי בדיוק כמו כחלון. אלא שבניגוד לשחקן של מכבי נתניה, לא רק שחביבו לא הורחק בכרטיס אדום במשחק ההוא, החלוץ של מכבי פתח תקווה יצא עם העונש הקל יותר מבין השניים גם בבית הדין.

ויקי כחלון. קיבל עונש קשה יותר - ועוד ראה אדום (עמרי שטיין)

חביבו הועמד לדין בעקבות צילומי הטלוויזיה ולבסוף קיבל את עונשו בבית הדין במסגרת עסקת טיעון. זה קרה לאחר שיו"ר הקבוצה שלו, אבי לוזון, גילה כי תובע ההתאחדות עו"ד ניר רשף לכאורה לא התייעץ עם יועמ"ש ההתאחדות עו"ד עמית פינס לפני ההחלטה להעמידו לדין על סמך צילומי הטלוויזיה, וזאת בניגוד למה שמורה לו התקנון.

למעשה, התקנון מקשה על התובע ודורש ממנו להתייעץ עם היועמ"ש, משום שהעמדה לדין בעקבות מה שצולם בטלוויזיה נחשבת לסנקציה חריגה ואחרונה בהגשת כתבי אישום, ולכן יש לבדוק את המקרה לעומק לפני שמשתמשים בה. בנוסף, העמדה לדין בעקבות צילומים דורשת מהתובע לוודא גם עם שופט המשחק כי האירוע נעלם מעיניו. אם ראה ובחר שלא להעניש אותו, אין לתובע זכות לערער על כך ולהגיש כתב אישום.

לא התייעצו איתו. עו"ד עמית פינס (שחר גרוס)

ההחלטה לבדוק אם השופט זיהה את העבירה הגיעה בעקבות תקדים שהיה עם טל בן חיים. כזכור, לפני כשלוש שנים בלמה של מכבי תל אביב היה הראשון שהופיע בפני בית הדין בזכות מצלמות הטלוויזיה, לאחר שפגע בשחקן יריב. בזמנו, קבעו דייני בית הדין המשמעתי כי שופט המשחק הוא לא הסמכות היחידה שקובעת באשר להרחקות של שחקנים כך שניתן לערער על החלטותיו גם אם זיהה את המקרה והחליט שהוא לא שווה כרטיס צהוב או אדום. אלא שהנהלת ההתאחדות לבסוף קבעה אחרת ושינתה את התקנון כך שבתי הדין לא יוכלו להתערב בהחלטות שיפוט, כל עוד השופט זיהה את העבירה והיה מודע לה.

בעונה שעברה, למשל, בלם מכבי חיפה אליסון דוס סנטוס נצפה כשהוא דורך על חלוץ מכבי תל אביב וידאר קיארטנסון, אך הפעולה לא זכתה להתייחסות מצד השופטים במשחק. רשף ופינס שקלו להעמיד אותו לדין, אך לאחר שבדקו עם השופט האם האירוע באמת נעלם מעיניו, הם גילו כי הוא דווקא ראה את המקרה והחליט שלא להגיב. בעקבות זאת, לא היה ניתן להגיש כתב אישום נגד דוס סנטוס. אלא שהשבוע, נצפה חביבו דורך על רגלו של שחקן הפועל תל אביב, שי אליאס, וגורם לו לחבלה שבגללה הוא נאלץ לרדת מהמגרש. חביבו, שרק חזר מעונש ההרחקה המגוחך שקיבל, לא הורחק על ידי השופט במשחק עצמו. בהפועל תל אביב זעמו על כך והתובע החליט לבחון את הנושא מול לירן ליאני.

אליסון דוס סנטוס. חמק מעונש (עמרי שטיין)

למעשה לתובע ההתאחדות יש חופש פעולה בעיקר כאשר כרטיס אדום הונף לעבר שחקן שביצע עבירה חמורה. במקרים מסוימים, זה עלול להוביל את השחקן לפתחו של בית הדין, תלוי בחומרת העבירה שביצע, כפי שקרה למשל עם ויקי כחלון שזומן לבית הדין אחרי האדום שקיבל מול מכבי פתח תקווה.

בניגוד למקרה שלו, לא פעם תובע ההתאחדות לכאורה לא התייחס לפגיעות מכוונות מצד שחקנים אחרים שהורחקו או שלא זיהה אותם. כך לדוגמה, בעונה שעברה, בלם הפועל תל אביב אדי גוטליב לא הועמד לדין על כך שנגח בפניו של אסי גומה במשחק מול הפועל חדרה, אלא הסתפק רק בכרטיס האדום ששלף לעברו שופט המשחק. יכול להיות שבעקבות זאת גוטליב לא הורחק לתקופה ארוכה יותר מהמגרשים.

אדי גוטליב. איך המעשה שלו נעלם מעיני התובע? (שחר גרוס)

וזוהי רק דוגמה אחת לחוסר האחידות שקיימת במוסדות המשפטיים של ההתאחדות. לא רק שאין אחידות בזימונים על סמך צילומי הטלוויזיה, לעתים נדמה כי אין אחידות גם בעונשים. תחקיר ONE בדק את העבירות החמורות שנעשו בליגת העל ובליגה הלאומית בשנה וחצי האחרונות, כלומר מפתיחת עונת 2017/18 ועד היום. העבירות שנבדקו היו תחת סעיפים של פגיעה בשחקן יריב, גזענות, התנהגות בלתי הולמת, העלבת שופט ואי ציות להוראותיו של שופט, שהן בעיני רבים העבירות החמורות והחריגות ביותר שכן הן לא קשורות למהלכים של עבירות שנעשו על המגרש באופן טבעי. הבדיקה ניסתה לענות על השאלה האם באמת קיים אי שוויון בהחלטות של בתי הדין בהתאחדות?

ראשית, נדמה כי הטענות של סגל מוצדקות בעיקרן ולא סתם הוא מרגיש שקיימת אי שוויוניות בטיפול שנעשה במקרים של חביבו וכחלון. שניהם נתפסו על ידי שחקן יריב ושניהם שלחו יד לעבר ראשו של השחקן שנצמד אליהם, תוך כדי ניסיון להתנער ממנו, כך שמדובר באותה העבירה, מה גם ששני השחקנים נמצאו אשמים באותו הסעיף של פגיעה בשחקן יריב - אך התוצאות היו שונות לחלוטין בשורה התחתונה.

יכול להרגיש מקופח. אייל סגל (נעם מורנו)

כחלון טען בבית הדין להגנתו כי העבירה שלו לא הייתה מכוונת. "היה כדור בגובה, הסתובבתי וניסיתי להשתחרר. זה לא היה מרפק מכוון", אמר שחקנה של נתניה בדיון. הדיין נועם ליובין אומנם הסכים עם רוח הדברים וקבע כי העבירה נעשתה לאחר שהשחקן היריב חיבק אותו, אך גם פסק כי זו הייתה "עבירה קשה" ולכן העניש אותו בהרחקה משלושה משחקים, כולל ההרחקה שקיבל מהכרטיס האדום.

גם אם מדובר בנסיבות משפטיות שונות שבגללן נקבעה עסקת הטיעון של חביבו, עדיין מדובר באותה העבירה בדיוק - ובמקרה של נתניה היא גם נענשה פעמיים, כי לא רק שחביבו לא הורחק בדקה השלישית וכבש את השער שהביא לפתח תקווה ניצחון של 1:0, כחלון הותיר את חבריו בדקות הסיום בעשרה שחקנים ולמעשה גם היכולת של נתניה להשפיע על המשחק בדקות האחרונות נפגעה בגלל ההרחקה שלו. מעבר למגרש המשפטי, נתניה נפגעה גם במגרש הכדורגל - ובית הדין לא נתן את דעתו על כך.

דיין בית הדין המשמעתי, נועם ליובין (שחר גרוס)

בנתניה לא יכלו לערער על ההחלטה שניתנה במקרה של כחלון. גם אם ראשי הקבוצה היו רוצים לעשות זאת, בחוקי בית הדין יש חוסר שוויון אפילו בזכות לערעור, כי בעוד שלפי התקנון ההתאחדות רשאית לערער על כל פסק דין - השחקן יכול לערער רק על עונש הרחקה של ארבעה משחקים ומעלה בפועל. כחלון, שקיבל הרחקה משלושה משחקים, נאלץ לקבל את גזר הדין בידיעה שאין לו זכות לערער עליו.

מבדיקת ONE עולה כי מעטים המקרים שבהם שחקנים קיבלו עונשי הרחקה שעלו על שלושה משחקים. בשנה וחצי האחרונות, מתוך 22 הרשעות שניתנו כתוצאה מהעבירות הקשות שביצעו שחקנים בשתי הליגות הבכירות ועלו במסגרת הבדיקה, רק שלוש פעמים שחקנים חטפו עונש של ארבעה משחקים ומעלה - ג’ון אוגו קיבל הרחקה מארבעה משחקים לאחר שהשתולל במשחק נגד מכבי תל אביב, קילל את השופט כמה פעמים ואמר לו “פאק יו”; בן גרבלי מבני לוד הורחק לארבעה משחקים לאחר שקילל את השופט בצורה חמורה וישירה; ומרסל הייסטר מבית”ר ירושלים ספג עונש של חמישה משחקים בפועל ועוד שלושה על תנאי משום שלכאורה ירק לעבר חדר השופטים במשחק ואף קילל אותם.

השתולל ונענש באופן חריג. ג'ון אוגו (רדאד ג'בארה)

במקרה האחרון, הייסטר ערער על ההחלטה לבית הדין העליון. הוא הודה שקילל, אבל לא את השופטים, וטען כי העונש היה חמור ביחס למקרי העבר. שלושה דיינים מבית הדין העליון, בראשות פרופ’ מיגל דויטש, קבעו כי יש להפחית את העונש שניתן לו להרחקה לארבעה משחקים בפועל ולשניים על תנאי, כך שהערעור התקבל בחלקו.

“בית הדין העליון לא פעם הופך פסיקות שניתנו על ידי בית הדין המשמעתי”, אמר משפטן שמכיר את הדיונים בהתאחדות. בשפה המשפטית, הכלל הוא שהליך משמעתי דומה יותר להליך פלילי מאשר להליך אזרחי. בהליך האזרחי, ניתנים פסקי דין שאדם הופך למחויב אליהם, אבל אין אשמים. לעומת זאת, בבית הדין המשמעתי יש כתב אישום, הרשעה, זיכוי או עונש וטיעונים. אלא שרבים מהתחום סבורים כי בניגוד לדין הפלילי, שבו מדרג הענישה ברור לכל עבירה פלילית, בבית הדין של ההתאחדות לכאורה אין תמיד מתחם ענישה ברור ואף שחקן שעומד לדין לא יודע מהו העונש שהוא עלול לקבל.

שווה לערער לבית הדין העליון. מרסל הייסטר, שעונשו קוצר (אורן בן חקון)

וכך, בסופו של דבר, חביב חביבו הורחק למשחק אחד על ידי בית הדין בגין סעיף של פגיעה בשחקן יריב; מיכיל קראמר מצא את עצמו בחוץ לשלושה משחקים בגלל קללה לשופט; סאן מנחם, שבמקרה שלו הדיין התרשם מכך שהוא “דחף שחקן מעליו אך ללא אלימות קשה במיוחד”, הורחק העונה משני משחקים על פגיעה בשחקן יריב תוך כדי משחק; דן מורי שנכנס בלי אישור לחדר השופטים בסיום משחק הורחק משלושה משחקים; ודרווידאס שרנאס מהפועל כפר סבא אמר “פאק” ו”בלאט”, וקיבל רק קנס של 1,000 שקלים על התנהגות בלתי הולמת. אומנם יש לסייג זאת ולומר שכל מקרה נידון לגופו, אבל לכאורה אין קו אחיד וברור בענישה אצל אלה שהורשעו. מה שווה קללה? מה העונש על פגיעה בשחקן יריב? האם כניסה לחדר השופטים בלי אישור שווה בחומרתה לתקיפת שחקן?

בבתי הדין של ההתאחדות הכל משתנה. “הדין המשמעתי אכן דומה במהותו לדין הפלילי, ושם נהוג ומקובל לדון בסוגיות של מתחם ענישה סביר, שנגזר בין היתר ממקרים דומים וקודמים. אלא שבהחלטות של בית הדין בהתאחדות אין באמת אינדיקציה לזה. לרוב יש החלטות על פי תחושה אישית וזה מה שיוצר חוסר אחידות”, ציין עורך דין בכיר שייצג בעבר שחקנים במוסדות ההתאחדות.

קללה שווה הרחקה לשלושה משחקים, כמו פגיעה פיזית. קראמר (עמרי שטיין)

לא סתם כנראה בית הדין העליון מתערב בהחלטות של בית הדין המשמעתי ומשנה אותן פעם אחר פעם. לפי עורך דין אחר שבקיא בפרטים, “בבתי המשפט, בדרך כלל, ערכאת ערעור במחוזי לא נוטה להתערב כל כך מהר בערכאה של בית משפט השלום, ואילו בבתי הדין של ההתאחדות זה קורה באופן שכיח יותר. לא פעם ראיתי איך בית הדין העליון של ההתאחדות ממש כמעט מתעלם מפסיקת בית הדין המשמעתי. ערערת על פסיקה? סביר להניח שהעליון יהפוך את ההחלטות שניתנו למטה, ולא להפך”.

מבין כל 22 המקרים הקשים שנבדקו בקרב השחקנים, בשמונה מהם הורשעו שחקנים זרים בעבירות חמורות יחסית, בעיקר בעבירות שבין שחקן לשופט. לאחרונה זה קרה בשישה מקרים, שבהם הזרים עצמם טענו כי הם לא אמרו את הדברים שציינו השופטים ושגם אם אמרו משהו שנשמע כמו קללה, זה לא היה מכוון לצוות השיפוט. במקרה ספציפי אחר, מוחמד עלי קמארה ששיחק בהפועל רעננה הורחק משני משחקים בגלל שחגג לכאורה עם תנועה מתריסה לעבר היציעים והגיב בבית הדין “זה משהו שתמיד עשיתי, לא ידעתי שזה כזה רע”. אלא שבתי הדין לא ממש התחשבו בדבריהם של השחקנים ולא היו סלחניים לזרים, פרט אולי למקרה של שרנאס מהליגה הלאומית שבו הסתפק הדיין צחי נמירובסקי בקנס בלבד כאמור. ברוב המוחלט של המקרים הם הרשיעו אותם בעבירה.

בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל (נעם מורנו)

במקרים בודדים, בתי הדין הרשיעו שחקנים ומאמנים על אף שהדיינים חלקו על התיאורים שכתבו השופטים בדו”חות שלהם ולא ממש הסכימו איתם. כך למשל, מבדיקת 20 העמדות לדין של מאמנים בשתי הליגות הבכירות בשנה וחצי האחרונות, היה מקרה בולט שבו שי ברדה ממכבי נתניה הואשם בכך שאמר לשופט רביעי “אין לכם עיניים?” תוך שמשך בידו של השופט, כך על פי דו”ח השיפוט שהוגש בסיום המשחק.

אלא שבדיון הגיב עליו ברדה: “לא אמרתי את הדברים הללו” וטען כי לא משך בידו של השופט בצורה אלימה או תקיפה. כדי להצדיק זאת, הוא הביא לבית הדין קטע וידאו ממצלמות האבטחה שהיו באצטדיון ובהן ניתן היה להבחין באירוע. הדיין גיורא לנדאו צפה בו והתרשם כי אכן נוצר מגע בידו של השופט מצידו של ברדה, אך זה נעשה רק כדי למשוך את תשומת ליבו של השופט והוא באמת לא נעשה בצורה אלימה, מה שהיה יכול לכאורה לפסול את גרסתו של השופט או לחלוק עליה. אלא ששי ברדה הורשע בכל זאת בהתנהגות בלתי הולמת ונגזר עליו קנס מינורי של 1,000 שקלים, בהתייחס לכך שהוא גם לא הופיע בבית הדין קודם לכן.

שי ברדה. הוכיח שגרסת השופט לא מדוייקת, ובכל זאת הורשע (שחר גרוס)

במקרה אחר וטרי יותר, מאמנה של הפועל חדרה, ניסו אביטן, הורחק לשני משחקים בפועל אחרי שמחה בצעקות ובתנועות ידיים לשופטים תוך שאמר להם: “מה באתם לגנוב את ההצגה?”. לדיין זה הספיק כדי להפעיל עונש הרחקה על תנאי שעמד כנגדו בגלל עבירות קודמות, אך המאמן לא יכל לערער עליו כמובן והוא לא עמד על הקווים מול הפועל באר שבע ומול הפועל רעננה. אביטן עצמו ביקר את ההחלטה ואמר בשבוע שעבר: “נגרם לנו עוול כפול, לא הייתי צריך להיות מורחק. אם עשיתי משהו שהוא לא בסדר אני יודע להתנצל, אבל לא עשיתי שום דבר חריג. העונש חסר פרופורציה”.

לטענת גורם משפטי בכיר, ”האבסורד הכי גדול הוא התקנון, לפני הכל. עצם זה שההתאחדות יכולה לערער על כל החלטה אבל שחקן לא יכול לערער על הרחקה משלושה משחקים, זה עיוות שהוא לא הגיוני. אם בהתאחדות יש רוח חדשה עם המינוי של שינו זוארץ לתפקיד היו”ר, אולי הגיע הזמן שהוא יתערב גם במה שקורה בבתי הדין ויעשה סדר”.

תגובת ההתאחדות לכדורגל

"בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל, בדומה לבתי דין משמעתיים בהתאחדויות אחרות, ובכלל זה ועדות המשמעת של אופ״א ופיפ״א, פועלים בהתאם לתקנונים רלוונטיים”, נמסר מההתאחדות. “באף אחד מהם אין עונש קטגורי, אלא מנעד ענישה המאפשר שיקול דעת לדיינים, להחמיר או להקל, בהתאם למכלול הנסיבות, כמו חומרת העבירה, העבר המשמעתי של השחקן ו/או בעל התפקיד ונסיבות משתנות אחרות”.

משה שינו זוארץ (נעם מורנו)

“עמדת המוצא בדבר חוסר אחידות במוסדות המשפטיים של ההתאחדות לוקה בטעות, שכן היא  כורכת בכפיפה אחת את מלאכת התובע, את עבודת בתי הדין ואת התקנונים, בעוד שעסקינן במערכות נפרדות האמורות ליצור סך כולל של מערכת משפטית עם איזונים ובלמים. גם טענות לחוסר אחידות במלאכת התובע ובתי הדין אינה במקומה, כיוון שאלה מערכות נפרדות ועצמאיות, כאשר האחת (בתי הדין) מבקרת את השנייה (התביעה)”.

“הציפייה ל’אחידות’ בין בית הדין המשמעתי לעליון אינה הגיונית, מאחר שגם כאן אלו מערכות בהן האחת (העליון) מבקרת את האחרת (ביה"ד המשמעתי). מביה"ד המשמעתי מצופה שלא יחרוג מהוראות התקנונים ומהמדיניות שמתווה לו ביה"ד העליון בהחלטותיו, והניסיון מלמד כי כך קורה. קבלת ערעורים על ידי ביה"ד העליון אינה ראיה לחולי במערכת, אלא מלמדת על פעילות עצמאית וביקורתית של המערכת, כאשר אין זרוע האחת של המערכת פוטרת את השנייה מביקורת. בדיקה אמפירית תגלה שבית הדין העליון נדרש להתערב במלאכת ביה"ד המשמעתי באחוז קטן ביותר של התיקים: 15%-20% לכל היותר, בדומה לממוצע בבתי משפט אזרחיים”.

“גם בבתי דין אזרחיים, כפי שיודע כל בר דעת, תיתכן גישה שיפוטית שונה וענישה פרטנית. מלאכת השפיטה והטלת העונשים אינה מתמטיקה והדיינים אינם רובוטים. לדיינים יש שיקול דעת נרחב, בהתאם לנסיבות העבירה, חומרתה, תוצאותיה, עברו של השחקן וכיו"ב. גם בבתי משפט אין ‘שוויוניות’ בענישה בין שופט היושב באולם אחד לבין עמיתו היושב באולם לידו, וגם לא תהיה בעתיד”.

הדיינים (יניב גונן)

“מערכת המשפט של ההתאחדות, בכלל זה התובע והיועמ״ש, פועלת באופן נטול פניות ובמקצועיות הגבוהה ביותר וכך תמשיך לפעול. בית הדין העליון מוצא לנכון בחלק מהמקרים להקל בענישה ובאחרים דווקא להחמיר, זאת מטעמים נטולי פניות כמובן ובמסגרת הסמכות שניתנה לו. גם להליכים אלו יש מקבילה במערכת היחסים בין בית המשפט המחוזי לעליון למשל”.

“הכתבה, ובצדק, אינה מצביעה אפילו על מקרה אחד בו בתי הדין חרגו מגדר שיקול הדעת המוקנה להם בתקנוני ההתאחדות, זאת כאשר מדי שנה מוגשים לבתי הדין המשמעתיים ומוכרעים למעלה מ-3,000 כתבי אישום. שינוי התקנון, כידוע, אינו בסמכות בתי הדין אלא בידי הנהלת ההתאחדות והאסיפה הכללית וחשיבה מחודשת נעשית דרך קבע. ראוי לציין בנוסף, כי הכלל לגבי אי מתן זכות ערעור בהרחקה עד ארבעה משחקים קיים באופן זהה גם בתקנון המשמעת של פיפ״א".

“ההתאחדות והכדורגל הישראלי יוצאים נשכרים ממערכת משפטית שמנוהלת על ידי דיינים שהם שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים, תוך הקפדה על שקיפות וזכות ייצוג מעל ומעבר להתאחדויות אחרות ובוודאי מול הארגונים הבינלאומיים. המערכת המשפטית של ההתאחדות בוחנת עצמה כל הזמן על פי הקריטריונים המחמירים ביותר וגם כאשר יש מי שמנסים להפעיל עליה לחץ לא ענייני ומגמתי, היא יודעת לעמוד איתן וללא מורא. כמו כל מערכת אנושית היא אינה חפה מטעויות, שגם הן כמובן נעשות לעולם בתום לב".

RSS RSS   Facebook Twitter טוויטר   הדפס   הוסף תגובה 

... תגובות בטעינה ...
אסור לפספס
נגןבארסנל החליטו להפתיע את אחד הילדים של המועדון
הסתובב וגילה מאחוריו את הכוכב שהוא מעריץ
נגן10 שנים לקלאסיקו הראשון בו ניצח גוארדיולה את ריאל
כשמסי הדביק את קנבארו לקורה בקלאסיקו
נגןהכירו את אשתו הדוגמנית של דני אלבס
אמרה כן לדני אלבס (לאחר שסירבה פעמיים)
נגןלכוכב ברצלונה יש קעקוע חדש
מה הסיפור מאחורי הקעקוע החדש של סוארס?