השפלה. כך חשים הבוקר (חמישי) באתלטיקו מדריד אחרי ה-4:0 המוחץ שהנחילה להם אמש דוטמונד במסגרת המחזור השלישי של בית 1 בליגת האלופות. גם אחרי ההפסד, הקולצ’ונרוס עדיין פייבוריטים לעלייה מהמקום השני בבית (קלאב ברוז’ ומונאקו עם נקודה אחת כל אחת), אולם ממש לא כך הם ציפו להיראות.
מאז מונה למאמן הקבוצה ב-2011, מעולם לא הפסיד דייגו סימאונה בצורה שכזו. זהו ההפסד הגבוה ביותר שלו בבירה הספרדית אי פעם, בכל המסגרות וגם הוא הכיר בזה בסיום: “הם היו עדיפים, המחצית הראשונה הייתה טובה במובן שכלום לא קרה בה חוץ מהגול שלהם, את השנייה התחלנו היטב והיינו קרובים להשוות, אלא שאז הם עשו 0:2. זה לא ששיחקנו רע, אלא שהם היו יעילים, מהירים מאוד וצריך להצדיע להם על כך. בכל פעם שהם הגיעו לרחבה הם כבשו”.
אנטואן גריזמן מאוכזב (רויטרס)המשך הדרך: “אנחנו חייבים לעבוד קשה כדי לנסות השתפר, כמו שתמיד ניסינו לעשות. נותרו עוד הרבה משחקים, אנחנו יודעים כמה זה קשה מהשנה שעברה, אנחנו רוצים להעפיל, לא משנה אם מהמקום הראשון או השני”.
קפטן הקבוצה, דייגו גודין, התייחס להפסד הכואב: “אולי היה חוסר מזל בשער הראשון, אבל אי אפשר להאשים את המזל בכדורגל. שילמנו על כל טעות. התחלנו את המחצית השנייה טוב, ואז נשברנו. אנחנו חייבים להשתפר. ברגע שאתה מפסיד אתה חייב לאסוף את כולם ולהרים את מצב הרוח. כעת אנו מוכרחים לנצח בבית ואת כל שאר המשחקים הנותרו לנו, ולראות האם יש לנו סיכוי להעפיל לשלב הבא”.
דייגו גודין מול מרקו רויס (רויטרס)בצד המנצח, לוסיאן פאברה, שחווה עונה מדהימה עם הצהובים-שחורים עד עכשיו כאשר הוא מוליך בגאון את הבונדסליגה, יכול להיות מרוצה מאוד מהתרומה של שחקני הספסל שלו. מתוך 12 המשחקים האחרונים של הגרמנים, 16 שערים הובקעו על ידי שחקנים שנכנסו כמחליפים.
“המחליפים שלנו פשוט איכותיים, כל אחד מהם יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות”, אמר פאברה בנושא, והוסיף: “0:4 זה הרבה. היו לנו הרבה הזדמנויות. בהתחלה דווקא נתקלנו בהרבה בעיות, אבל השתפרנו בהמשך. היתרון נתן לנו הרבה ביטחון, במיוחד אחרי שהם שלטו ב-15-20 דקות הראשונות והקשו עלינו. הגול השני הוא שהכריע. אם הם היו משווים ל-1:1, אני לא יודע איך היינו מגיבים.
שחקני דורטמונד חוגגים (רויטרס)עוד הוסיף על היריבה: “אני מכבד מאוד את אתלטיקו ואת המאמן שלהם, שהוא אחד הטובים בעולם. הם עדיין קבוצה מאוד מאוד טובה. אי אפשר להשיג כלום בחודש-חודשיים-שלושה. כדי ששחקן יתבגר, זה לוקח שנתיים או שלוש. ויטסל כמובן חשוב מאוד עבורנו, הוא מביא רוגע, ניסיון, וכשיש הרבה שחקנים צעירים על המגרש, זה חשוב ומביא איזון”.