חסארמה: לא יהיה ערבי בבית"ר, זה לא קומץ

יממה אחרי הפרישה, סאלח חסארמה עדיין מתקשה לעכל שהוא לא יעלה שוב על המגרש כדי לשחק כדורגל, לפחות לא באופן מקצועני. הבלם בן ה-39 אומנם לא הזיל דמעה, אך לא היה קשה להבחין בהתרגשות על פניו כשהוא מתיישב לראיון.

חסארמה הגיע לקריה לפני שבע שנים, חווה תהפוכות, ירד ללאומית, חזר לליגה העל, זכה בשני גביעי טוטו ובאליפות היסטורית ואף זכה לשחק בשלב הבתים של הליגה האירופית. רק תואר אחד חסר לו ולקריה - גביע המדינה.

בראיון ל-ONE חסארמה מספר על ההחלטה לפרוש, החיים ביום שאחרי, העתיד, הרגעים שייקח איתו קדימה וגם איך לא - הגזענות בבית"ר ירושלים.

סלאח, אתה מתחיל לעכל שפרק משמעותי בחיים שלך הסתיים?
"ממש לא, והאמת היא שנראה לי עוד מוקדם לעכל את זה. הסיפור הזה באמת קשה לעיכול, שאני לא ישחק יותר? באמת לא פשוט. עכשיו יצאנו לפגרה וגם ככה כולם לא מתאמנים ולא משחקים, אבל ברגע שכולם יחזרו ואני לא אז ארגיש את הפרישה. לאט לאט נתמודד ונמשיך עם הדרך שבחרתי"

לפני כחודש, התוכניות שלך היו להמשיך ולשחק. מה השתנה?
"זה נכון. רציתי להמשיך לשחק והגוף גם נתן לי להרגיש שאני יכול עוד. ההחלטה לפרוש נפלה רק בימים האחרונים. כשישבתי עם הצוות ועם איזי, ראיתי את התוכניות והבנתי שרוצים להביא בלם זר ועוד בלם ישראלי ולא רציתי למשוך עוד עונה ולהיות עוד שחקן. המעמד שלי והכבוד שלי חשוב לי ולכן החלטתי לפרוש".

אופציה לעבור לקבוצה אחרת הייתה על הפרק?
"ממש לא. לא רציתי לעבור לקבוצה אחרת ולשחק עוד עונה, זה אפילו לא עלה לי במחשבה. קרית שמונה בשבילי זה מעל ומעבר. עשיתי דברים יפים עם הקבוצה ורציתי לסיים בה את הקריירה ולא לעבוד לקבוצה אחרת".

צפו בחסארמה נישא על הכתפיים

היית הערבי הראשון בבני יהודה. לדעתך, הגעת הצ'צ'נים תפתח את השער כלפי שחקנים ערבים בבית"ר?
"אני לא יודע עד כמה בבית"ר רצו ורוצים להביא ערבי ישראלי, זה מתקבל שם בצורה כל כך קיצונית שקשה לי לראות את זה. ראינו מה קרה עם הצ'צ'נים וכמה זה היה קשה. בבני יהודה, כשאני הגעתי לשחק שם, היה אנטי כלפי, אבל היה מדובר בכמות קטנה של אנשים, באמת קומץ. בבית"ר לא מדובר בקומץ כמו שמנסים להגיד, זו האמת".

ראינו גם אותך וגם את באדיר פורשים בגיל בוגר מאוד, למה שחקנים יהודים לא מצליחים לשחק עד גיל שכזה?
"יש הבדל באורח החיים של הספורטאי הערבי מול היהודי, אורך החיים שלנו בריא הרבה יותר. אני מגיע מכפר ללא תשתיות ותנאים להצליח ולהגיע רחוק כשלשחקנים בתל אביב, חיפה וירושלים קל להצליח. יש להם את כל התנאים ומחלקות הנוער. זו בעיה שחייבת להשתנות".

באדיר. עניין אל אורך חיים (עמית מצפה)

בעונה הבאה אתה תהיה מאמן קבוצת הנוער של קרית שמונה. התחלת ללמוד את התפקיד?
"אני מתחיל ללמוד, נושא האימון הוא דבר חדש בשבילי. אני אכנס לזה לאט לאט, אלמד את החומר ואנסה לעשות הכל על מנת להצליח. אני רוצה לעזור לקבוצת הנוער לפתח שחקנים טובים לקבוצה הבוגרת".

בעוד 4-5 שנים ואולי פחות אתה רואה את עצמך עושה את הדרך של ברק בכר מקבוצת הנוער לקבוצת הבוגרים?
"אני לא יודע מה יהיה בעוד יומיים, אז קשה לי להעריך מה יהיה בעוד מספר שנים. תן לי להתרכז בעבודה שלי בנוער".

מה רגע השיא של הקריירה שלך?
"האליפות ההיסטורית".

סדייב. "לא יודע כמה רוצים בבית"ר שחקן ערבי" (יניב גונן)

מה רגע השפל מבחינתך?
"הרגע הכי קשה מבחינתי היה ירידת הליגה בסכנין".

הרגע שיילך איתך לנצח ולא תשכח?
"לא אשכח לעולם את משחק הפרישה. כשראיתי את השלט לחילוף הבנתי שזה הסוף, הייתה לי תחושה קשה, כי זה לא דבר קל".

נראה שמערכת היחסים שלך עם שמעון אבוחצירא, שהרים אותך על הכתפיים בסיום, הייתה מיוחדת
"זה לא סוד ששמעון חבר טוב שלי ואנחנו ביחד בחדר כבר שנתיים וחצי. הוא נתן לי כבוד גדול במשחק פרישה ואני מודה לו ואוהב אותו. זה היה רגע מאוד מרגש לחבק את כולם ולהיפרד".

חסארמה מקבל כבוד מהספסל (משה חרמון)

לסיום, היית רוצה להודות למישהו?
"אני מודה לכל אחד, מאמן, שחקן ואוהד שעזרו לי וקידמו אותי, מכל הלב, לאיזי שהוא בעל הבית ועזר לי כל כך ולקרית שמונה".