כבוד השופט: אברהם קליין וסיפור חייו המרגש

מיד אחרי שאמר שלום, קרא במהירות "בוא תראה". מהחלון בדירתו הוא מביט על חוף הים של חיפה. פעם התאמן עם יענקל'ה אמור על החול הזה בדיוק, עכשיו הוא מביט עליו בכל בוקר בעיניים של ילד. "תראה איזה יופי, איך הם רצים על החוף. לא אכפת להם מהקור, עם הבגדים נכנסים למים וממשיכים לרוץ".

אברהם קליין הוא איש ספורט בכל רמ"ח איבריו וסיפור חייו נשמע כאילו לקוח מאיזה סרט והוא הכי ישראלי שיש. האיש שגדל למציאות לא פשוטה ועלה ארצה כניצול שואה חמישה חודשים לאחר הקמת המדינה, שפט במונדיאל ונחשב עד היום לשופט הישראלי הגדול ביותר.

כיום, כשהוא כמעט בן 80, הוא מתגורר בחיפה, עיר הולדתו השנייה. "כשהייתי צעיר יותר, מישהו אמר לי שאם אני רוצה להתקדם כדאי שאעבור לתל אביב. אמרתי לו שאת חיפה לא אעזוב. גדלתי בה, התפתחתי בה וסיימתי את הקריירה שלי בעיר הזאת. עכשיו אני נהנה ממנה".

הוא יהודי ממוצא הונגרי שנולד ברומניה לתוך מלחמת העולם השנייה. "הילדות הייתה קשה. כלכלית היה קשה מאוד. אבי עלה לארץ לבדו לפני מלחמת העולם השנייה כי הרגיש שמשהו לא טוב קורה באירופה".

וכך אברהם נשאר לחיות עם עוד עשר נפשות בדירה קטנה, יחד עם אימו ומשפחתה, חמש אחיותיו ואח נוסף שנלקח על-ידי הגרמנים שפלשו לרומניה למחנות עבודה וחזר כעבור שנתיים. למזלו, התא המשפחתי שלו שרד מול הנאצים אך משפחתו של אביו נספתה בבודפשט. הוא מעולם לא דיבר איתו על כך.

קליין מציג את אחת ממזכרותיו

80,000 איש ברומא
עם סיום המלחמה, נסע לבדו להולנד ובגיל 14 עלה לארץ, פגש באביו ואימו ונקלט בקיבוץ שער העמקים. "הייתי מאושר שיש לנו מדינה ושלא אצטרך להסתובב עוד עם טלאי צהוב. פעם ראשונה שהרגשתי חופשי ונהניתי מזה שיכולתי לאכול כמה שאני רוצה. לא חלמתי שתהיה לנו מדינה כזאת יפה. כל מה שקוראים בעיתון, אלו דברים קטנים יחסית לתמונה הכוללת. נכון שכולם משלמים מסים גבוהים ולא מרוצים מהרבה דברים שהיינו רוצים שייראו אחרת, אבל על כל דבר צריך להסתכל בפרופורציה".

קליין התאהב במדינה. כמה שנים לאחר שהחל לשפוט, קיבל הצעה מפתה מאוד לשמש כיו"ר איגוד השופטים בארה"ב, ובחר להישאר. "ואני לא מצטער על זה לעולם", יאמר אחר כך בגאווה.

מעבר להיותו איש ספורט, היה גם איש חינוך ומורה לחינוך גופני. רק על התחום הזה יש לו ביקורת. "זה שיש שעת חינוך גופני אחת או שתיים בשבוע, זה דבר שאני מאשים בו רק את הממשלה. זו טרגדיה. מהיום שהמדינה הזאת קיימת הרבה לא השתנה. הנכדות שלי מתאמנות במקום שקשה לקרוא לו אולם התעמלות ולכן הן נוסעות בימי שישי לגליל או לווינגייט כדי להתאמן במתקנים ראויים. אחר כך מתפלאים למה אין לנו מדליות באולימפיאדה".

קליין הוא אדם שיורד לפרטים הקטנים ביותר ומקצוען בידע ובהכנות למשחקים. מסעותיו במסגרת גביע העולם החלו ב-1965, אז נשלח לשפוט את איטליה ופולין במוקדמות וידע שמדובר בהזדמנות חייו. "בוועדות השיפוט של פיפ"א תמיד ישבו אנשים ממדינות בעלות עוצמה כלכלית שדאגו לשופטים שלהם. לנו לא הייתה כמובן נציגות ותמיד ידעתי שאם אני אעשה איזו טעות, אני גומר את הקריירה".

את המשחק ברומא הוא נאלץ לשפוט מול 80 אלף איש, משימה לא קלה למי שראה יציעים מלאים רק בבלומפילד. "את הקהל האיטלקי פחות או יותר הכרתי וידעתי שהם פנאטים, אבל הבנתי שתהיה לי בעיה. אז בדקתי את לוח המשחקים באיטליה לפני, ראיתי שיש רומא נגד נאפולי וידעתי שזה משחק טוב. לא הודעתי לאף אחד, קניתי כרטיסי טיסה ל-24 שעות וכרטיס למשחק. כשהגעתי הייתי מופתע, שעתיים לפני כולם כבר היו באצטדיון עם דגלים ותופים. הרגשתי טוב את האווירה. כשבאתי לשפוט ברומא, שאלו אותי הקוונים 'איך נסתדר עם הקהל הזה'. אני ידעתי איך".

החבר פלה
בפיפ"א התרשמו לטובה. שלוש שנים אחר כך שפט בהצלחה גם את ברזיל וספרד באולימפיאדה, משחק שבעקבותיו זומן למונדיאל הראשון שלו - מקסיקו 70. כ-30 שופטים המתינו לשיבוצים. קליין היה האחרון מביניהם שפתח את המעטפה. בתוכה היו רשומות אלופת העולם, אנגליה, ומי שזכתה אז בתואר, ברזיל. בובי צ'רלטון מצד אחד, פלה מצד שני.

קליין עם נבחרות אנגליה וברזיל

"כשקיבלתי את המעטפה נכנסתי להלם. היה קשה לעכל. הקהל, ההמולה והשחקנים הגדולים על המגרש גרמו לי לרעוד בידיים אבל בלחיצת היד שלפני המשחק לחצתי ביד חזקה, כי בלחיצת היד אתה מביע המון דברים ורציתי לשדר להם שאני לא חושש". ואכן בתמונות הרבות שאסף, קליין נראה מתוח מעט ומסתיר את ידיו לעומת הקוונים.

מלבד הופעת הבכורה של קליין, באותו הטורניר הופיעה גם נבחרת ישראל, אותה אימן עמנואל שפר ז"ל שהלך לעולמו בדצמבר האחרון. "כשהנבחרת הגיעה לשם זה היה אדיר והייתי גאה בהם. הייתה לנו נבחרת פנטסטית עם מאמן גדול, אהבתי אותו נורא. הוא היה מקצוען שהקדים את זמנו באימון".

קליין שפט בשלושה גביעי עולם. מלבד 1970 שפט גם ב-1978 וב-1982. למונדיאל 74' שנערך בגרמניה הוא לא הגיע בגלל הטבח שבוצע שנתיים קודם לכן באולימפיאדת מינכן. הגרמנים לא היו מוכנים לקחת את הסיכון שבהזמנת שופט יהודי. למרות זאת, שפט את גרמניה מול אוסטריה ב-78'. בפיפ"א לא ידעו מה עובר עליו כניצול שואה. "כלפי חוץ, לא חשפתי את זה בחיים. פיפ"א הכירו את ההיסטוריה שלי אבל גם ידעו שאת הרגשות אני משאיר בבית. כשאני עולה למגרש, אני מתייחס לשתי הקבוצות בשוויון מוחלט. היו לי טעויות שיפוט, אבל מעולם לא פסקתי בגלל רגש".

רק פעם אחת חווה קליין רגשות שהשפיעו על יכולות השיפוט שלו. בספרד 82', במהלך מלחמת לבנון. "הבן שלי, עמית, היה בהנדסה קרבית וידעתי שהם תמיד הולכים ראשונים בשדה הקרב ושכמות הפצועים וההרוגים ביחידה היא גדולה. פיזית הייתי במדריד, אבל הלב שלי היה במקום אחר. לא שמעתי ממנו כמה ימים ובכל יום צלצלתי הביתה לשאול אם התקשר".

קליין שומר את הידיים מאחורי הגב, שלא ייראו שהן רועדות

ביום שוועדת השיפוט התכנסה כדי לקבוע את השיבוצים, הוא נשבר. "ידעתי שיתנו לי משחקים חזקים כי זה המונדיאל השלישי שלי, אבל ידעתי שאם לא אהיה מרוכז ב-100 אחוז אני אעשה טעות. ביקשתי פגישה עם ד"ר פרנקי, יו"ר ועדת השיפוט, והוא כיבד את בקשתי שלא לקבל שיבוץ כשופט ראשי. עד שיום אחד עמית התקשר מלבנון, אני לא יודע איך. כל כך שמחתי, רצתי בכל החדר מהטלפון".

הצד המכוער של הפוליטיקה
פוליטיקה מעולם לא עניינה אותו והוא לא התעסק בה, אולם סבל ממנה לא פעם. קליין היה מועמד טבעי לנהל את משחק הגמר ב-78' אך זה לא יצא לפועל, לטענתו "בגלל חורחה וידלה", הרודן ונשיאה ה-43 של ארגנטינה. לפני כשנה, כשהוא בן 86, גזר עליו בית המשפט בארגנטינה 50 שנות מאסר לאחר שהודה כי המשטר שהנהיג העלים אנשים.

אולי בגלל זה קליין מדבר על כך לראשונה. "הייתה שם פוליטיקה גדולה. וידלה הטיל וטו על ההחלטה לשבץ אותי לגמר בין ארגנטינה להולנד משום שהמשחק היחיד שארגנטינה הפסידה בו היה לאיטליה כשאני שפטתי בו. אך ורק בגלל זה לא הייתי בגמר כשופט ראשי. בפניי, פיפ"א סיפקו תירוצים. זה היה הפספוס הגדול ביותר שלי".

ארגנטינה זכתה במונדיאל. שנה לאחר מכן, קיימה משחק ראווה בבואנוס איירס נגד נבחרת שאר העולם. הפעם קליין היה השופט. "שלושה ימים לפני כן החזיקו את זה בבטן בוועדת השיפוט כדי שוידלה לא יפסול את השיבוץ גם הפעם. הקטע הכי יפה היה אחרי המשחק, כשקיבלתי ממנו את התעודה. מישהו אמר לי 'אתה תכף תראה את הפרצוף שלו כשיצטרך ללחוץ לך את היד'".

מעבר למפגש עם וידלה, היה זה גם מפגש היסטורי עם מראדונה ששיחק לראשונה בנבחרתו. "כבר אז הוא היה גאון", ציין קליין ששמר על רגליו של הכוכב בכך שהרחיק את טארדלי האיטלקי אחרי דקות ספורות. הוא לא היה מסוגל להתמודד עם הילד הלהטוטן.

קליין ופלה. ליווה את הכוכב במסעותיו

בכלל, השופט הישראלי זכה להרבה אהדה אצל הכוכבים הגדולים. שבוע שלם הוא ליווה את פלה בהונגריה, אז נסע לשחק עם ברזיל מול הנבחרת המקומית וקליין עזר לו להתחבר לאנשי המקום בזכות השפה שלמד בביתו. "המפגשים עם השחקנים האלה היו מדהימים", הוסיף לאחר שעבר על שמות הכדורגלנים הגדולים איתם עמד על אותה פיסת דשא.

גם כיום הוא עדיין נושם את המשחק ולדבריו הוא מרוצה מהנבחרת של גוטמן. "הייתי גאה מאיך שהם שיחקו מול פורטוגל וצפון אירלנד. יש לנו נבחרת טובה ומי שלא מאמין ביכולות שלה, שלא יתעסק בספורט. אני מאמין שהכל אפשרי, גם הופעה נוספת בגביע העולם. גם ממקום שני בהצלבה אפשר לעלות". על היורו לנבחרות עד גיל 21 שייערך בישראל, הוסיף: "טורניר כזה בארץ עוד לא היה. זו תהיה תרומה אדירה לכדורגל הישראלי, גם מבחינת השפעה באופ"א וגם מבחינת קידום המתקנים שנבנו במדינה".

כשפרש, התמנה לתפקיד יו"ר איגוד השופטים. מהשיפוט בארץ הוא דווקא די מרוצה. "למרות הביקורות, רמת השיפוט בארץ היא טובה. יש תהליך, דור חדש נכנס והצעירים בסוף ישתלבו".

קליין ופלה. לא שוכח את הרגעים עם הכוכב

זכרונות מימק"א
השיפוט עובר בשנים האחרונות מהפכה של ממש. נשיא פיפ"א, ספ בלאטר, נאלץ במונדיאל האחרון להתנצל בפני הנבחרת האנגלית לאחר ששער ברור של פראנק למפארד לא התקבל על-ידי השופט חורחה לריונדה והאנגלים הפסידו לגרמניה ברבע הגמר. בעקבות זאת, הוחלט בפיפ"א לנסות את השימוש בטכנולוגיה. באופ"א, לעומתם, התנגדו למהלך והציבו עוד שני שופטי רחבה במשחקים כתחליף. אולם בשבוע האחרון החליטו בליגה האנגלית לאמץ את טכנולוגית קו השער החל מהעונה הבאה.

"אני לא אוהב את העניין הזה של שישה שופטים שכולם מחוברים עם אוזניה", אומר קליין. "אם תשאל אותי האם הייתי מסוגל לשפוט כך, אני אגיד שלא. ספ בלאטר אמר לי שכל עוד הוא יהיה בתפקיד זה לא יקרה. אני רואה שופטים בכירים בעולם שנופלים בפח בגלל ההחלטה הזאת, יש לחץ גדול יותר על השופט הראשי. לדעתי חייבים להכניס את הטכנולוגיה. בעבר התנגדתי, עכשיו אני בעד. שופט לא יכול לראות שער שהובקע מ-30 מטר וזה קורה הרבה". 

על הקריירה שעבר בארץ, קליין מן הסתם לא מרחיב במילים. האירוע הרועש ביותר ששפט בישראל היה בימק"א. בית"ר ירושלים אירחה את מכבי ת"א וקליין פסל גול של ירון אדיב בטענת נבדל. בעוד הירושלמים עדיין חוגגים, המשחק חודש במהירות ומוטי איווניר עשה דרכו כמעט לבד לעבר השוער יוסי מזרחי. בדרך שחקני הספסל של בית"ר פרצו לדשא וניסו לעצור אותו מלהבקיע, אבל הכדור נכנס פנימה ומכבי ניצחה.

"פיפ"א הוציאו הודעות לשופטים שצריך לחדש את המשחק במהירות ולא לשים לב לחגיגות אחרי שער. כנראה שהושפעתי מזה יותר מדי. מבחינה חוקית הייתי בסדר, אבל כיום לא הייתי מחדש את המשחק", הוא מסכם את האירוע. לאחר המשחק, הופתע קליין ממה שציפה לו. "האוהדים של בית"ר הגיעו אליי הביתה עוד לפני שאני הגעתי לחיפה מירושלים. לא הרגשתי טוב עם זה ומעולם לא קרה לי דבר כזה. לא קניתי עיתון למחרת".