יום שני, 05.11.2018 שעה 18:54
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|גיימינג|בריאות וכושר

כדורגל בצל חיים נעלמים - הליגה של גטו טרזין

בזמן שהרכבות עשו דרכן למחנות ההשמדה, היה גטו בו קיימו 'חיים'. על אלפי הצופים, הכוכב טאוסיג ובני דוידוביץ': "מי אנחנו שנדבר על גזענות?" (59 תגובות)

07/04/2013 20:00 מאת ליאור טימור
יירקה טאוסיג מזנק (אתר בית טרזין)
יירקה טאוסיג מזנק (אתר בית טרזין)

"אני לא דיברתי הרבה עם ניר על התקופה בגטו טרזין ועל המלחמה כי מבחינתי הספיק לי שאני הייתי שם, לא רציתי שגם הילדים ייספגו את זה. אבל לפני שהוא נסע עם הנבחרת לביקור באושוויץ סיפרתי לו כי רציתי שיידע ויבין את מה שהוא ייראה מקרוב".

על הציטוט למעלה חתום בני דוידוביץ', אביו של שוער מכבי חיפה ונבחרת ישראל בעבר, ניר דוידוביץ'. בני, שלימים הפך בעצמו לשוער הירוקים, ולא פחות חשוב מכך, לאב גאה בבנו שהוא אחד מהשוערים הגדולים שצמחו בכדורגל הישראלי, לא רצה לדבר עם המשפחה על התקופה ההיא. אז, בגטו טרזין.

גטו, שהיה שונה מהאחרים. כזה שהיו בו חיי תרבות, דת, חינוך וגם ליגת כדורגל. כזו שהעסיקה אלפים שהיו מגיעים לחצר הבניין בקסרקטין "דרזדן" בגטו, תופסים את מקומם ונהנים מכדורגל משובח שלרגע השכיח את הטרגדיה שאותה הם עוברים, כשמסביב עוד ממשיכים הנאצים לשלוח רכבות עמוסות למחנות הריכוז וההשמדה. ליגת כדורגל בצל החיים הנעלמים בעשן סמיך.

"אלפים היו מגיעים לראות את המשחקים בחצר בניין הנשים"
"הייתי לבד כל חיי. גדלתי בבית יתומים. אמנם נולדתי בגרמניה, אבל גדלתי בצ'כיה ומשם הועברתי לטרזין”, מספר דוידוביץ' על הימים ההם.

גטו טרזין (טרזנשטייט בגרמנית) הוקם בחודש נובמבר 1941. שנתיים אחרי פרוץ המלחמה. הוא הוקם בעיר המבצר טרזין, ולמרות הקושי העצום והמצוקה בגטו עצמו, הוא אופיין בארגון יוצא מן הכלל בכל תחומי החיים. טיפול וחינוך ילדים ונוער, שירותי בריאות, חלוקת מזון ועבודה.

"הייתי כמו כל הילדים בבית יתומים. חיינו שם לעומת אחרים די טוב כי הגרמנים רצו להראות שהמצב שלנו לא כל-כך רע", נזכר דוידוביץ' בהתייחסו לביקור של הצלב האדום ביוני 1944, אז החליטו הגרמנים שהם רוצים להראות לעולם שלא הכל שחור בגטו כמו שמתואר כלפי חוץ, והפכו את טרזין ל'גטו מסודר' כחלק מהתעמולה שהסריטו. "היה תיאטרון והייתה תזמורת והיה גם כדורגל".

על הקמת ליגת הכדורגל בטרזין היה אחראי פרדי הירש, אחד הספורטאים הגדולים שהיה אמור להיכלל בסגל האולימפי בהתעמלות של גרמניה באופלימפיאדת 1936. הליגה בטרזין קמה ב-1942 ופעלה עד 1944. תחילה שיחקו בה 12 קבוצות ולקראת סיומה נותרו 6 קבוצות. כל הקבוצות היו קרואות על שם מקומות העבודה בגטו: “הטבחים", "הקצבים", "מחסן הבגדים" וכדומה. “גם החיילים הגרמנים היו מגיעים כל יום ראשון למרפסות שמסביב לחצר לצפות במשחקים", מספר דוידוביץ'.

טריילר לסרט ליגת טרזין

 
 

מדי שבוע המשחקים היו מתועדים גם בעיתוני הילדים והנוער בגטו. "כולם היו מחכים ליום ראשון כדי לראות את המשחקים”, מספר דוידוביץ'. "היו משחקים שבעה מול שבעה. והיו מגיעים בערך 3,000 צופים לכל משחק. היינו עומדים למעלה במרפסת. הייתי אז בן 12. כל יום ראשון היה אפשר לראות את כולם נוהרים אל עבר החצר. זה לא היה רחוק מבית היתומים שלי אז הייתי הולך לבד. היו שם שחקנים טובים מאוד. ברמה מאוד גבוהה ולכן היה כיף לראות אותם".

הקשר שחודש עם יירקה טאוסיג
כשדוידוביץ' מספר על שחקנים טובים מאוד הוא מתכוון לאחד הכוכבים של הליגה, השוער יירקה טאוסיג, לימים שוערה היהודי של נבחרת צ'כוסלובקיה אחרי המלחמה.

טאוסיג שיחק בקבוצת 'קליידרקמר' (מחסן הביגוד) ומשך את עיניו של בני הצעיר. “לא ידעתי שהוא היה שחקן כדורגל כבר לפני המלחמה. לא הכרתי אותו. אבל כשראיתי אותו מבחינתי הוא היה הכוכב הכי טוב על המגרש. הוא נשאר לי בזיכרון עד היום", נזכר דוידוביץ', כשהוא מספר על טאוסינג ועדיין אפשר לשמוע את ההתרגשות שאוחזת בו כשהוא נזכר בשיחה ביניהם 64 שנים אחרי שראו אחד את השני בפעם האחרונה.

ליגת טרזין (אתר בית טרזין)
ליגת טרזין (אתר בית טרזין)

דוידוביץ', שהוזמן בספטמבר 2009 לטורניר זיכרון שארגנו ב'בית טרזין' גילה על-ידי ראשי הקרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין, כי יירקה טאוסינג חי בסן פרנסיסקו שבארה"ב. אנשי הקרן יצרו בין השניים קשר כתוב. במכתב ששלח טאוסיג לדוידוביץ' הוא כתב בין היתר: "לכדורגל הייתה השפעה גדולה על חיי ועל הצעירים שראו אותי משחק, כמוך. זכיתי להיות לדוגמא לדורות הבאים שראו אותי בטרזין ואפילו לאחר המלחמה. אני גאה שיש לי לפחות קשר רוחני איתך, כל טוב, טאוסיג מטרזין, השוער של 'מחסן הבגדים'”.

דוידוביץ' שלא הסתיר את התרגשותו ענה במכתב ששלח לטאוסיג: "כבוד גדול הוא לי, ואני מאוד נרגש לקבל ממך מכתב. לפני 67 שנה, הייתי נער בן 12, צופה בך, הכישרון הגדול והשוער המפורסם, משחק כדורגל. לנו, ילדי גטו טרזין, לא הייתה שום הנאה חוץ מהכדורגל. אני גדלתי ללא הורים ומעולם לא קבלתי פידבק על היותי שחקן כדורגל”.

פטר ארבן (אתר בית טרזין)
פטר ארבן (אתר בית טרזין)

דוידוביץ' סיפר לטאוסיג גם על כך שבנו ניר מתפקד כשוער הנבחרת ומכבי חיפה. “הוא לא האמין שיש מי שזוכר אותו עוד מהגטו", סיפר דוידוביץ' על השיחה ביניהם. “הוא אמר לי שהוא שמח לשמוע על ניר ושהוא מאחל לו בהצלחה בנבחרת. בליגה הזו לא היו מחכים לחתימות. לא ידענו שהוא היה כוכב עוד לפני כן. ומבחינתי אני זוכר אותו כשחקן הטוב של הליגה בטרזין".

ב-24 ביולי 2010, נפטר יירקה טאוסיג בלוס אנג'לס. באתר של בית טרזין ספד לטאוסיג ניצול השואה ומי ששיחק עימו בליגת טרזין, פטר ארבן, שכתב: "הלך מאיתנו אחד האחרונים ולבטח הכי טוב מכדורגלני ליגה טרזין. אני נפרד בזה מחבר נאמן אשר תמיד זכר את הגטו”.

דוידוביץ': “לא מצליח להבין את הגזענות במגרשי הכדורגל"
בחודש ינואר 2012 נחנך באצטדיון 'המושבה' בפ"ת חדר להנצחת ליגת טרזין, אותו הקים מאיר שמיר, אשר סבו ודודו שהו בגטו זה במהלך המלחמה. בקרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין משתמשים בחדר ההנצחה ככלי חינוכי כנגד האלימות והגזענות בכדורגל הישראלי.

ראש הקרן, עודד ברידא, אשר פועל ימים כלילות כדי להנציח את חללי הגטו, מודה שליגת טרזין היא דרך מצויינת לחבר את הנוער של היום עם מה שקרה אז: "הרעיון המרכזי להגיע בגובה העיניים דרך סיפורים שפונים ללב הנוער בעיקר. המטרה שלנו היא להגיע לסיפור של הגטו דרך הליגה. ומעבר לזה המטרה השנייה שלנו היא מטרה חינוכית. לחשוף את הנוער לעניין האנטישמיות, אלימות וגזענות שהולכים יד ביד גם במאה ה-21 ולכן זה חשוב לדבר על הנושאים האלה שעדיין חיים ובעולם הכדורגל הם בולטים מאוד".

יירקה טאוסיג אחרי שעבר להוקי קרח (אתר בית טרזין)
יירקה טאוסיג אחרי שעבר להוקי קרח (אתר בית טרזין)

כחלק מהפעילות, עורכים נציגי הקרן הרצאות לקבוצות מחלקת הנוער במועדונים שונים ובנייהם מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ורמה"ש, שם מספרים את הסיפור של גטו טרזין. לאחרונה אף הציגו לראשונה את הסרט שערכו על ליגת טרזין כשבפרמיירה אירחו את שחקני הנבחרת הצעירה.

בביקור האחרון של ברידא בצ'כיה, רגע לפני שריקת הפתיחה של משחקי היורו בקיץ באוקראינה ופולין, פנה מנכ"ל בית טרזין לראשי ההתאחדות הצ'כית בבקשה לקבל את ליגת טרזין כאחת הליגות ההיסטוריות בצ'כיה.

על רקע העבודה הקשה, גם ברידא נתקל במקרה הגזענות במגרשי הכדורגל בישראל ומזדעזע: “באחת ההרצאות שלנו ב'מושבה' רגע אחרי שאני יוצא מהאצטדיון הדבר שמופיע לנגד עיני הוא גרפיטי עליו רשום 'שואה למכבי'. עדיין יש פה חוסר הבנה".

בני דוידוביץ´ עם בנו ניר ואשתו לאה. "מי אנחנו שנדבר על גזענות?" (יעל מרגלית)
בני דוידוביץ´ עם בנו ניר ואשתו לאה. "מי אנחנו שנדבר על גזענות?" (יעל מרגלית)

"כבן אדם שעבר את כל החיים האלה על רקע המלחמה ההיא אני לא תופס את זה איך אפשר להשתמש בזה”, מסכם דוידוביץ' שכואב את התופעה המגעילה שכוללת גם גזענות כלפי שחקנים מהמגזר הערבי ולהפך. "אני אנטי ולא יכול להבין מה מביא את הישראלי להתנהג ככה עם הערבי והערבי הישראלי. ובמיוחד בקבוצות. הם משחקים בנבחרת וחיים פה ומה כל המלחמות משני הצדדים. זה לא מקובל עליי ואני לא מבין איך ההתאחדות לא יכולה לטפל בזה. אנחנו לא נראים טוב בעולם. מי אנחנו שנדבר על גזענות אם אנחנו מתנהגים ככה".

ב-26 באוגוסט 1944, התקיים מחזור הליגה שהיה גם לאחרון ששוחק בגטו. ב-8 בלמאי 1945 שוחרר הגטו ובו 19 אלף יהודים מתוך 140 אלף שהיו בו מראשיתו.

RSS RSS   Facebook Twitter טוויטר   הדפס   הוסף תגובה 

... תגובות בטעינה ...
אסור לפספס
נגןרגע דרמטי במיוחד מתוך הגביע ברומניה
לא כל שוער מסוגל לעמוד בלחץ כזה ולנצח
נגןגם עולם הכדורגל נפל לריקודי הפורטנייט
ריקוד הפורטנייט: מי עושה זאת הכי טוב?
נגןהכוכב האיטלקי ממשיך לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב
באלוטלי נועל חבר מחוץ לרכב בגשם שוטף
נגןבאמצע הגשה הטניסאי עצר בכדי שיטפלו בצופה
הצופה לא ישכח את מה שג'וקוביץ' עשה עבורו