במשך שנתיים היה הברזילאי לאנדרו סימיוני לא רק החלוץ המצטיין של הפועל ב"ש ואחד הגורמים המרכזיים לעלייתה של הקבוצה לליגת העל, אלא גם ובעיקר אהוב האוהדים בבירת הנגב.
זהו ללא ספק מצרך נדיר במחוזות הכדורגל הישראלי שבו שחקן זר מצליח להתחבר בצורה כמעט מושלמת עם אוהדי קבוצתו וזאת למרות השנה האחרונה שהיתה קשה מאוד עבור סימיוני. במהלך העונה החולפת מיעט השחקן לקבל דקות משחק ואף סבל מפציעות שמנעו ממנו להצטיין ולהבקיע שערים כפי שעשה בעונתו הראשונה בקבוצה.
בראיון מיוחד ל-ONE מביתו שבברזיל סיפר סימיוני על החיבור עם אוהדי הקבוצה מבירת הנגב שהפכו להיות חבריו, העונה המאכזבת ועזיבת הקבוצה בסיומה, הפציעות הקשות, החיבור למסורת היהודית, השאיפות לעתיד וגם על הבעיות העיקריות של הכדורגלן הישראלי.
קצת רקע
לאנדרו סימיוני החל את הקריירה שלו בפורטוגזה מהליגה הראשונה בברזיל. בשנת 1996 עבר החלוץ לבלגיה ושיחק עונה אחת במדי סרקל ברוז'. את בלגיה עזב סימיוני לטובת סאי קונג הסינית אותה הוליך לאליפות ולזכיה בגביע,
שם היה מלך השערים של הקבוצה בשתי עונותיו במועדון. בעקבות ההצלחה קיבל החלוץ המצטיין הצעה מיוקוהמה מרינוס מהליגה הראשונה ביפן ושיחק בה עונה אחת שאותה לא הגדיר כמוצלחת במיוחד. סימיוני חזר לברזיל לקבוצת סנטה קרוז שם זכה באליפות, לפני שעבר לליגה השנייה בגרמניה ומשם הגיע לסכנין ולשתי עונות בבאר שבע.
"כרגע אני לא משחק", סיפר סימיוני, "בב"ש היתה לי בעיה עם הרגל וכעת אני צריך לעבור ניתוח שישבית אותי לשלושה חודשים. אחרי שאעבור ניתוח אצטרך להתחיל טיפולים פיזיותרפיים כדי להיות כשיר לחלוטין וזה יקרה רק בחודש דצמבר - בדיוק בתקופה שבה ייפתח חלון העברות בישראל כי אני רוצה לחזור ולשחק בארץ".
 |
| סימיוני מראה ביצועים במדי ב"ש. "אני רוצה לחזור לשחק בארץ" (מיכה בננו) |
|
"האהבה של האוהדים זה משהו שאנצור כל ימי חיי"
אם יש משהו שאפיין מאוד את סימיוני בתקופתו בבירת הנגב הוא האהבה של החלוץ לאוהדי הקבוצה: "אני לא מתייחס אליהם בתור אוהדים אלא בתור חברים. קרוב ל-5,000 איש בעיר רצו כל הזמן לדבר איתי וכולם למעשה הם חברים שלי".
"לעזוב את העיר, היה לי מאוד קשה", אמר סימיוני והמשיך: "אני זוכר את היום האחרון שבו הרבה אנשים חיכו רק בשביל להיפרד ממני וזו היתה הפתעה גדולה בשבילי. זה היה משהו מדהים שלא מצאתי בשום מקום אחר בקריירה שלי. האהבה שהאנשים נתנו לי זה היה משהו לא יאומן, משהו שאני אקח איתי לכל מקום שאליו אגיע וזה משהו שאני אנצור כל ימי חיי".
| |
| | אמרתי לגיא עזורי שאם הוא לא ימצא חלוץ ברמה שלי אהיה תמיד מוכן לשחק עבור הפועל ב"ש, ובכל זמן שהקבוצה תרצה אותי אני אהיה מוכן לשחק בשבילה | |
| |
| |
| |
ההתאקלמות בארץ הקודש לא הייתה קלה עבור סימיוני והוא נזכר בימים הראשונים שלו כשהוא נחת תחילה בסכנין בתחילת עונת 2007/08: "כאשר באים למדינה חדשה ולא יודעים את השפה, צריך להסתגל מהר מאוד. גם כשהגעתי לסכנין פגשתי המון אנשים טובים והיו לי חברים שם. הקבוצה אז היתה ממוקמת במקום ה-9 או ה-10 אבל בוזגלו ויבוריאן היו בכושר מצוין ואני חיכיתי להזדמנות שלי והיא לא הגיעה. אני ידעתי את האיכויות שלי ורציתי לשחק כדי לעשות דברים גדולים בישראל. דיברתי עם אלישע לוי (מאמן סכנין בזמנו) וכשהגיעה הצעה מב"ש הוא אמר לי שזו קבוצה טובה ושווה לי להגיע לשם".
 |
| לאנדרו סימיוני. "רציתי לעשות דברים גדולים בישראל" (אלעד ירקון) |
|
לאחר שבעונתו הראשונה בקבוצה קרע סימיוני את כל הרשתות בליגה הלאומית והפך למלך השערים של הקבוצה עם 15 כיבושים, בעונה שעברה החלה הדעיכה. תחת הדרכתו של גיא לוי במשחקים מסוימים הרבה המאמן לספסל את סימיוני דקות ארוכות ולבסוף להכניס שחקן אחר, דבר שהרגיז מאוד את אוהדי הקבוצה.
"אין לי שום דבר רע להגיד על גיא לוי. היה לי הרבה יותר קשה ממה שאנשים חושבים. היה לי קשה לא לשחק וזה לא היה בגלל שהאוהדים רצו אותי על המגרש אלא בגלל שידעתי את האיכויות שלי. הסיטואציה הזאת היתה קשה כי קדוסי היה לבד בחוד. גיא לוי רצה להוציא אותי מההרכב וזה הזיק לא רק לי אלא גם לקדוסי וגם למליקסון וגם לביטחון של הקבוצה. השחקנים רצו אותי. אני מביא תשוקה למשחק, מלחמה ואנרגיה לקבוצה. אחרי המקרים הללו גיא לוי ראה עד כמה אני חשוב".
 |
| גיא לוי. סימיוני: "אין לי שום דבר רע להגיד עליו" (מיכה בננו) |
|
על הטענה שגיא לוי ספסל את סימיוני ועשה בכוונה לאוהדים שרצו מאוד לראותו על הדשא, אמר החלוץ: "אני לא מאמין שהוא רצה לעשות בכוונה אלא רצה להוכיח משהו לעצמו. הוא האמין בשיטת משחק של חלוץ אחד והוא דבק כל הזמן בשיטה הזאת. השיטה בהתחלה לא עבדה, וזה נכון במיוחד בליגה הלאומית שהיא לא איכותית כמו ליגת העל ולכן צריך לשחק עם שחקנים שמביאים יותר פיזיות למשחק. למרות זאת הייתה לי הרבה סבלנות וחיכיתי בשקט להזדמנות שלי שגם הגיעה בסופו של דבר".
| |
| | כשהשחקן הישראלי מקבל מכה הוא נשכב על הדשא ובוכה כמו תינוק כשכולם רואים שלא קרה דבר. לכן אני מאוד מעריך את השחקנים בסכנין כי הם נלחמים על כל כדור זה גם משהו שחשוב ללמד את השחקנים היהודים | |
| |
| |
| |
עם סיום התקופה שלו בבירת הנגב מרגיש סימיוני טעם של החמצה: "הייתי קצת מאוכזב בסוף. הפועל ב"ש לא הגישה לי הצעה לשנה הנוכחית - אולי בגלל הפציעה שלי. אני התקשרתי לגיא עזורי ואיחלתי לו הצלחה. אמרתי לו שהפועל ב"ש היא מקום מאוד מיוחד בשבילי ושאני יודע שאני לא בתוכניות שלו לעונה הקרובה, אבל רציתי שיידע שאם הוא לא ימצא חלוץ ברמה שלי תמיד אהיה מוכן לשחק עבורה. אני חושב שבלי הפציעה הייתי נשאר בקבוצה במיוחד בגלל ההיסטוריה שלי והחוזה שלי במועדון. רציתי מאוד להמשיך בב"ש ולעשות משהו נחמד פה. יש לי תשוקה גדולה להישאר בקבוצה".
"התחברתי למסורת היהודית, כל שישי היינו אוכלים ארוחת שבת"
סימיוני סיפר על התקופה שלו בישראל והרגעים אותם לא יישכח בחיים: "אהבתי מאוד את השבת. התחברתי למסורת היהודית. כל יום שישי היינו עושים ארוחה אצל עמית החובש של הקבוצה או שהייתי אוכל אצל אביתר אילוז ומאור מליקסון, ואלה דברים שאני בחיים שלי לא אשכח. הם החשיבו אותי חלק מהמשפחה שלהם ואני הרגשתי בבית".
 |
| סימיוני בפוזה מוכרת אחרי עוד כיבוש |
|
למרות שסימיוני מאוד אוהב את מולדתו, ברזיל התקופה היפה בארצנו גרמה לו לשאוף ולסיים את הקריירה בישראל: "הייתי רוצה לחזור ולשחק בארץ. אני כבר לא צעיר ואני מאמין שנותרו לי עוד 4-3 שנים לשחק. אני מאוד רוצה לסיים את הקריירה שלי בישראל. הבנות שלי יודעות עברית טוב מאוד".
"יש לשחקנים היהודים מה ללמוד מהחבר'ה מהמגזר"
הרבה דובר על הבעיות הגדולות שיש בכדורגל הישראלי ועל העובדה שהוא לא מצליח להתקרב לרמות האירופיות ובטח שלא לרמה בברזיל, מולדתו של סימיוני ועל כך יש לחלוץ כמה השערות: "הבעיה היא ביסודות הבסיסיים של הכדורגל. בישראל כשהשחקן מגיע לגיל 18, המועדון חושב שיש לו עוד הרבה ללמוד ולהשתפר, אבל במדינות אחרות כמו כאן בברזיל ובאירופה בגיל הזה הוא כבר צריך להיות בשל לרמות הגבוהות. בב"ש יש לשחקנים יש בעיה גדולה בדברים הבסיסיים, אז לדעתי צריך להשקיע הרבה יותר במחלקות הנוער כי בהפועל ישנם שחקנים שנמנים כבר 3 שנים עם הקבוצה הבוגרת ולעולם לא שיחקו בה".
על בעיית המנטליות של השחקן הישראלי הכל כך מוכרת, הוסיף השחקן: "זאת בעיה גדולה. התשוקה של השחקנים למשחק היא מאוד מוגבלת. לדוגמא, כאשר השחקן הישראלי מקבל מכה הוא נשכב על הדשא ובוכה כמו תינוק כשכולם רואים שלא קרה דבר. בגלל זה אני מאוד מעריך את השחקנים בסכנין כי השחקנים מהמגזר נלחמים על כל כדור ויש להם תשוקה למשחק וזה גם משהו שחשוב ללמד את השחקנים היהודים".
 |
| סימיוני עם התחביב הכי גדול שיש לו |
|
לסיום, הדגיש סימיוני את אהבתו לב"ש וסיכם: "יש לב"ש את הקהל הטוב ביותר בעולם לדעתי. אני מאחל להם שיחזרו לצמרת של הכדורגל בישראל. בכל מקרה הקבוצה תישאר בליבי כל הזמן".