כל הציבור שיוצא להירגע ולבלות בנמל תל אביב בוודאי מכיר את הריטואל הקבוע: מי שיש לו כוח, יחנה חינם אין כסף בחניונים הקרובים לתחנת הכוח רידינג ויילך ברגל מספר דקות כדי להגיע לשטח הנמל, תוך כדי מעבר רגלי על הגשר מעל שפך הירקון.
העצלנים מבינינו, יעדיפו לשלם כמה שקלים ולהחנות כמה שיותר קרוב לשטח הנמל, ליד מגרש נטוש למראית עין, עם מספר ספסלים קטנים ועזובים שנמצאים בתוכו היוצרים טריבונה מאולתרת. מתחת לאותה הטריבונה, מושלכות בדרך כלל כוסות משקה, קליפות גרעינים ולפעמים גם אביזרי עידוד. מי מאמין שבמגרש הזה, בו משחקים פה ושם נערים וילדים, נערכה המכביה הראשונה לפני 77 שנה, ושהמקום הזה עוד נקרא "אצטדיון המכביה" בשמו המקורי.
האצטדיון שנמצא סמוך לשפך הירקון הוא אצטדיון הספורט הראשון שנבנה בישראל, הרבה לפני המכתש, קרית אליעזר והקופסא. הוא הכיל 5,000 מקומות ישיבה בטריבונות עץ ועוד 15 אלף מקומות עמידה והוקם בתוך שישה שבועות בלבד. במובנים של הימים ההם, עלויות הקמתו היו אסטרונומיות: 15 אלף דולרים. בטוח שכריסטיאנו רונאלדו יושב עכשיו ומגחך. זה הרי מה שהוא ירוויח בזמן שאתם קוראים שתי פסקאות.
ראש העיר של תל אביב דאז מאיר דיזינגוף, רכוב על סוסו, הוביל את משלחת הספורטאים של המכביה הראשונה, שמנתה 390 ספורטאים בלבד. המשלחת יצאה מהגימנסיה העברית הרצליה לעבר האצטדיון, מרחק 5 קילומטרים. הצעדה הססגונית כללה גם ספורטאים שהגיעו ממדינות שונות בעולם, אפילו ממצרים, סוריה ולבנון.
 |
| אצטדיון המכביה שנה לפני המשחקים הראשונים |
|
אז הרבה דברים השתנו בישראל הקטנטנה מאז שנת 1932. במקום גמלים ומעט סחורות, השטח שסביב הנמל מוקף לרוב במכוניות, ונוף הגימנסיה התחלף במגדל שלום, הרבה לפני שעזריאלי חשב להקים את שלושת המגדלים. אבל המסורת נמשכה, וכיום אנו בפתחה של המכביה ה-18, או לפי המסורת היהודית, המכביה ה-ח"י.
אז איך הכל התחיל?
כמו כל דבר במציאות הארץ-ישראלית, גם המכביה קמה מרעיון שעוד חשבו עליו לפני המאה הקודמת. בשנת 1898, שנה אחרי פתיחתו של הקונגרס הציוני הראשון, חשב מקס נורדאו על שיפור התדמית של העם היהודי והפיכתה לכזו שיוכלו להתגאות בה. בין היתר המטרה שלו היתה להחזיר תשובות בדרך הפיזית והספורטיבית לתופעות האנטישמיות הגואה.
 |
| טקס הפתיחה של המכביה השניה |
|
יוסף יקותיאלי, אחד האנשים הבולטים בתנועת 'מכבי' בארץ ישראל באותן השנים, הציע לערוך את משחקי המכביה בשנת 1932, בדיוק 1800 שנה אחרי מרד בר כוכבא. המטרה היתה בעיקר להראות לעולם הגדול את תרבות הגוף היהודית המתפתחת לה, ולגרום לבני הנוער מהגולה להגיע לארץ ישראל ולהכיר אותה, בתקוה שביום מן הימים הם יגיעו וישתקעו בה. במכביה השניה נראה שהמסר נקלט היטב ורבים מהמשתתפים בה השתקעו בארץ.
מאז המכביה הראשונה, התפתחה מסורת רבת-שנים שנמשכת לה עד היום, ובה אלפי ספורטאים יהודים מרחבי העולם מגיעים למדינת ישראל כדי להשתתף ב"אולימפיאדה היהודית".
מתחילים ליצור מסורת
במכביה השניה בשנת 1935 כבר השתתפו 1,350 ספורטאים. כדי לא להצטייר כמי שמחקים את מסורת האולימפיאדות העולמית, בהן לא היה ייצוג ליישוב היהודי לפני קום המדינה, הוחלט לערוך את המשחקים שלוש שנים בלבד אחרי קיום המשחקים הראשונים.
 |
| בול לציון 25 שנה למשחקי המכביה |
|
תקציב של ממש לא היה ליישוב היהודי, וכאן נכנסה לתמונה תנועת מכבי העולמי שסייעה במימון המשחקים. בסופו של דבר, נציגים יהודים מ-28 ארצות שהתחרו ב-18 מקצועות הגיעו לארץ ולקחו חלק במשחקים, שדווקא הפכו את היישוב היהודי למשגשג יותר באותם הימים.
תל אביב הקטנה המשיכה להתפתח, הרחובות הראשיים בה נסללו והאצטדיון אף הוא התפתח. גם בריכת השחיה הראשונה ביישוב היהודי הוקמה בעיר חיפה, ובה נערכו תחרויות השחיה של המכביות הראשונות.
אולם ההמשך לא היה קל. משחקי המכביה השלישית היו מתוכננים לשנת 1938, אך בעקבות המאורעות האלימים שפרצו בארץ באותה התקופה (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, לכל חובבי ההיסטוריה) ובעקבות עליית הנאצים באירופה, הבריטים מנעו את קיום המשחקים. גם בשנות ה-40 לא התקיימו מכביות בשל המלחמה באירופה, והמסורת חודשה רק בשנת 1950, שנתיים אחרי קום המדינה, כאשר לראשונה מוצג במשחקים דגל המכביה.
המשחקים הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית, ובסופו של דבר הוחלט שהמכביה תיערך אחת לארבע שנים. במכביה החמישית שנערכה ב-1957, בצל מלחמת סיני, לא הגיעו כל המשלחות להן ציפו, אך נרשם הישג גדול לספורט היהודי, כאשר יצחק ברגר מארה"ב קבע שיא עולמי בהרמת משקולות, שיא עולמי יחיד שנקבע על אדמת מדינת ישראל.
 |
| משלחת ארצות הברית למכביה ה-16 (רויטרס) |
|
12 שנים לאחר מכן, השחיין האמריקני-יהודי, מארק ספיץ, הופיע למשחקים וזכה לאחר מכן ב-7 מדליות אולימפיות, שיא שנופץ באולימפיאדה האחרונה בבייג'ין על ידי מייקל פלפס. גם כדורסלן העבר טל ברודי יכול להיכנס לסטטיסטיקת הספורטאים שהמכביה עשתה להם רק טוב, אחרי שהוא חזר לארץ מיד בתום המשחקים, הפך לבורג מרכזי בנבחרת ישראל ובמכבי ת"א, והביא במו ידיו תארים רבים.
היום הנורא בספורט היהודי – אסון המכביה
מסורת המכביות המבורכת ספגה אירוע קשה מאוד בשנת 1997, במהלך טקס הפתיחה של המכביה ה-15, שנערך באצטדיון רמת-גן. ב-14 ביולי 1997 התמוטט גשר שהוקם באופן זמני מעל נהר הירקון כדי לאפשר למשלחות מכל המדינות לעבור לכיוון האצטדיון.
 |
| אסון המכביה. ארבעה ספורטאים שילמו על כך בחייהם (רויטרס) |
|
רוב חברי המשלחת האוסטרלית וחלק מחברי המשלחת האוסטרית למשחקים נפלו למי הנהר המזוהמים. התוצאות היו טראגיות: ארבעה הרוגים מהמשלחת האוסטרלית וקרוב ל-70 פצועים בדרגות פציעה שונות. גם חלק מהמחלצים של הספורטאים נפגעו במהלך פעולות החילוץ.
למרות האירוע הטראגי שהתרחש רק מטרים ספורים מתחומי האצטדיון, בו נערך באותה השעה טקס הפתיחה, הוחלט להמשיך בקיום הטקס, אך במתכונת מקוצרת יותר. האירוע הקשה אף העיב על המשך קיומם של המשחקים. בסופו של דבר, כאמור, המשחקים נמשכו וגם השנה הם ייערכו כמתוכנן.
 |
| אסון המכביה. הטקס באצטדיון ר"ג המשיך במתכונת מקוצרת (רויטרס) |
|
במקום שבו התמוטט הגשר, נמצאת כיום אנדרטתהנצחה לנספים באסון. רק 8 שנים אחרי האירוע המצער, במאמץ משותף של עיריות תל-אביב ורמת-גן, הוקם בדיוק במקום ההתמוטטות גשר יציב שקרוי על שם המכביה ה-15.
המכביה של שנות ה-2000: צבעונית יותר, גדולה יותר
במכביה של שנת 2001 האסון מהמשחקים הקודמים ניכר היטב, כשהאוסטרלים בקושי שלחו נציגים. במכביה האחרונה בשנת 2005 כבר השתתפו למעלה מ-7,000 ספורטאים, מתוכם כ-2,000 ישראלים. טקס הפתיחה היה מרשים ומדובר היה במשחקים הגדולים ביותר בתולדות המכביה.
 |
| המכביה. אירוע הספורט היהודי הגדול ביותר (GettyImages) |
|
המכביה ה-18 תיפתח ביום שני, 13 ביולי באצטדיון המכביה (איצטדיון רמת-גן) עם טקס מרשים. המשחקים ייארכו 10 ימים ויינעלו ביום חמישי, 23 ביולי בלטרון. המכביה הזו גם היא תהיה בין הגדולות שהיו, עם כ-7,000 ספורטאים מ-65 מדינות. התחרויות ייערכו בכל רחבי הארץ וחלקן יהיו פתוחות לקהל הרחב.
אז שיהיה לכל המשתתפים בהצלחה, ברוכים הבאים לישראל!