המטרה של פיני: להפוך את ארויו לשחקן קבוצתי

ניתוח שאחרי משחק הוא בסופו של דבר ניתוח שאחרי משחק. קל להיות חכם בדיעבד וזה פחות או יותר מה שפרשנים עושים, שהרי בסופו של דבר לא הם - או אנחנו לצורך העניין - מקבלים את ההחלטות בזמן אמת.

לכן קל לומר שחלק גדול מהמהלכים שניסה פיני גרשון נגד מלאגה כשלו. החל בהחלטה לשתף את רודני ווייט למשך עשר דקות, עבור בדקות הרבות מדי של ליאור אליהו על הספסל וכלה בשימוש המאוחר יחסית בעומרי כספי, ההעלאה של שארפ בחמישייה והוויתור על ג'ייסון וויליאמס שלא התלבש ויכול היה, אולי, להתמודד עם תומאס קלאטי יותר טוב מכל אחד אחר.

יכול להיות שגרשון היה צריך להמתין עם השילוב של ווייט למשחק נגד אשקלון ביום שני, אבל באותה מידה זה יכול היה לשמש כאלמנט שמקפיץ את מכבי קדימה ויוצר איזשהו הבדל לעומת התקופה של בירנבוים.

כך או אחרת, אני מניח שמגיע לגרשון לפחות משחק אחד של חסד, אם לא 100 ימים, שבו נוכל לוותר ולפסוח על הטרוניות הקבועות. 100 ימים כדי לקבל הנחות אין לו, וגם הוא יודע את זה: אומנם לא המשחק מול מלאגה יקבע, אבל השבועות הבאים יאמרו עד כמה גרשון מסוגל להיטיב עם הקבוצה הזו או לא.

אני יוצא מהנחה שבואו של שרון דרוקר יאפשר לו לקחת את עצמו צעד אחד הצידה למשך כמה ימים, ולאבחן מהצד ביתר יעילות ובלי לחץ את המסקנות המתבקשות.

התחלה מאכזבת לפיני

אני לא יודע מה גרשון חש יותר ברגע זה: האם הוא יותר טרוד, כשהוא מבין עד כמה רבה העבודה שלו ועד כמה הוא תלוי בקרלוס ארויו, שהולך לכיוונים אחרים ממה שכדורסל קבוצתי צריך; או יותר מקנא, מכך שיש קבוצות שמסוגלות לשמור הגנה בשלל צורות ברמה גבוהה ומתואמת כמו מלאגה, בעוד מכבי ת"א שלו לא מצליחה להניע כדור בהתקפה, ולא מסוגלת לשמור על גבוהים בצבע או מותירה קלעי שלשות חופשיים לגמרי.

ההגנה של אוניקאחה מלאגה במשחק כולו, ובעיקר האזורית שלה בדקות האחרונות, הראתה לכולם מה יכולה קבוצה מאומנת לעשות. לא משנה כמה שחקנים חסרים, ולא משנה באיזה אולם אתה משחק ומול כמה אוהדים של היריבה – קבוצה שיודעת ורוצה לשמור ומבינה שהגנה מושתתת על רצון וזריזות רגליים, יכולה לנצח משחקים גם בלי לחשוב כל הזמן איך קולעים סל אחד יותר.

גרשון במהלך המשחק. אין לו 100 ימי חסד (אמיר לוי)

ברמה האישית, אני חושב שהטעות הכי גדולה של מכבי ת"א, יותר מכל דבר אחר, היא ההישענות הטוטאלית על קרלוס ארויו. הכדורסל הסוחף שהוא חותר אליו מצליח לצאת לפועל רק מעט פעמים במשחק – אלא אם כן היריבה היא אליצור קרית אתא – ומול סל הניצחון שלו נגד לה מאן אפשר להעמיד רשימת משחקים שארויו פגע במכבי ת"א יותר מאשר הועיל לה.

המשימה מספר אחת של פיני גרשון, עוד לפני שחושבים על שחקנים אחרים, קיצור רוטציה, שינוי תרגילים וגישה כללית: להפוך את ארויו לשחקן קבוצתי. ובמילים אחרות: אחד שמשחרר את הכדור מהר יותר מהיד, אחד שמוכן להקריב עוד עבירה חכמה במשחק למען הקבוצה, שיורד להגנה מהר יותר, ששומר על שחקן טוב יותר, שנכנס פחות פעמים במשחק לעובי היער.

ארויו מכוון את הקבוצה. כאן מחפשים רק ניצחונות (אמיר לוי)

ארויו צריך להבין שכאן, ביורוליג, במכבי ת"א, עשרת המהלכים היפים של השבוע לא מעניינים אף אחד. כאן מחפשים רק ניצחונות וכל משחק הוא קריטי, גם אם פחות ממה שעושים ממנו.

בואו נגיד את זה ככה: לפני שארויו מעביר כדור פעמיים בין הרגליים ומוסר כדורים בעין עקומה, שיפתח את המשחק בהכנסת כדור פנימה לסל קל של פישר, באסיסט טוב למרקוס בראון שיוצא מחסימה, ובחדירה זריזה לסל אחרי שניצל חוסר עירנות של השומר שלו – במקום למסור עוד כדור לשלטים ולהפגיז שלשה חסרת סיכוי עם הבאזר, כי ההתקפה של מכבי ת"א שוב נתקעה בעיקר באשמתו.

האם ארויו מסוגל לכל אלה? אני מאמין כשכאשר ההנהלה חתמה איתו על חוזה של 2.5 מיליון דולר, על פי הדיווחים, היא היתה בטוחה שכן. והאמת – גם אנחנו. בינתיים, יש מעט הוכחות כאלה.

פישר. עם כל הכבוד לסנטר, מכבי צריכה שחקן נוסף לצבע (אמיר לוי)

אם זה לא יעבוד, ובהנחה שגרשון סבור שחג'ג' הוא לא הפיתרון האידיאלי, מכבי ת"א תצטרך לצרף גארד נוסף מוביל כדור ותשחרר ודאי שחקן-שניים. ובינתיים, גם מחסור בשחקן פנים פיזי עומד בעינו. בקיצור, בעיות לא חסרות.

גרשון דיבר לפני המשחק על כך שהוא לא בטוח שהקבוצה שלו תגיע ל-100 נקודות כבר מול הספרדים. ספק אם זכר, שמרקוס בראון איבד במשהו את יכולת החדירה שלו לסל ושהוא כמעט בן 35 ואין לו אוויר למשחק שלם.

מכבי ת"א אמנם הראתה שיפור מסוים באלמנטים של רצון והקרבה (אם כי ד'אור פישר עדיין נראה כמו אחד שחי בסרט ומשחק בהגנה בהילוך נמוך מדי), אבל צריך להבין: מלאגה נתקלת במשחקים ברמה הזו כמעט בכל שבוע בליגה הספרדית, היא לא צריכה משחקי חוץ יורוליג כדי להוציא מעצמה את המקסימום.

רנסס והספסל הספרדי. מכבי נתקלה בקבוצה מאומנת (אמיר לוי)

זו קבוצה מיומנת ובהרבה מקרים סגל קצר שממנו נעדרים כוכב או שניים הרבה יותר מגובש, מחובר ומוכוון-משימה-ספציפית כשהוא מתמודד מול סגל רחב.

זהו, בינתיים. גרשון הוא אמנם לא המאמן שיודיע על איסור ראיונות ורצון להתרכז בעבודה, אבל זה בדיוק מה שהוא צריך לעשות עכשיו וגם יעשה: לעבוד יותר ולדבר פחות. בדרך הזו הוא יצליח להוציא מהסגל הזה יותר מאשר הופק ממנו עד היום.