הנרי? קרלוס ולה! קבלו את היורש של הוגו סנצ'ז

"הדור הבא": הוא הוביל את מקסיקו לזכיה במונדיאל עד גיל 17, סומן כיורשו של חלוץ ריאל בעבר ונחשב לדבר הכי גדול בארסנל. צפו בו מחורר רשתות

אסף לירן | 26/10/2007 09:30

דקה 41 באצטדיון האמירויות, מרטין וניאק מאבד את הכדור ברשלנות לתיאו וולקוט, שעובר את השוער הצ'כי בקלות וכובש את שערו הראשון במדי ארסנל בליגת האלופות במשחקו הראשון במפעל.

10 דקות מתחילת המחצית השניה הילד בן ה-18 מקבל מסירה מאלכסנדר חלב בתוך הרחבה, מטעה את השומר שלו ומשלים צמד חלומי עם החלק החיצוני של הנעל.

כדי לצפות בביצועים של קרלוס ולה, כנסו בין לבין ססק פברגאס כובש צמד, דוד הובאצ'ק מרשית לשערו וחלב וניקלס בנדטנר מוסיפים עוד שער כל אחד כדי להשלים ניצחון גדול. זה היה ביום שלישי האחרון כשהתותחנים דרסו 0:7 את סלאביה פראג האומללה בליגת האלופות במשחק שבו וולקוט נכנס לתודעה של אוהדי ארסנל.

כשתיירי הנרי ארז את הפקלאות בקיץ האחרון ועבר לברצלונה, הרבה גבות הורמו כשהרכש המשמעותי ביותר של ארסן ונגר היה אדוארדו דה-סילבה, חלוץ קרואטי ממוצא ברזילאי, שבא מדינמו זאגרב ואמור היה להיכנס לנעליו של הצרפתי.

עם דודו בן ה-24, הוותיק שבשחקני ההתקפה של ארסנל לצדם של ואן-פרסי (24), עמנואל אדבאיור (23), בנדטנר (19) ו-וולקוט, הרבה חשבו שהמכונה של ונגר תקרוס עם עזיבת הנרי אחרי עונת 2006/07 האיומה, בה סיימו רק במקום הרביעי במרחק 21 נקודות מהאלופה, מנצ'סטר יונייטד.

אלא שהצרפתי ידע מה הוא עושה. יכול להיות שהוא לא המנג'ר הכי טוב באירופה אבל בדבר אחד אין אף מאמן שעולה עליו: איתור כשרונות צעירים. אמנם התותחנים שילמו לסאות'המפטון 5 מיליון ליש"ט (סכום שעשוי לגדול ל-12 מיליון) תמורת וולקוט כשהיה בן 17, אבל בדרך-כלל ונגר רוכש את שחקניו בחינם או תמורת סכומים זעומים, שעם השנים נראים מצחיקים.

הדוגמא הטובה ביותר היא של פברגאס, שב-2003 "נחטף" על-ידי הצרפתי מברצלונה ועבר לארסנל בחינם מאחר ועדיין לא הספיק לחתום על חוזה מקצועני בשורות הקטאלונים. היום ססק כבר נחשב לאחד הקשרים המרכזיים הטובים ביבשת, אם לא הטוב שבהם.

המגמה נמשכה גם עם אבו דיאבי שהגיע מאוקזר בהיותו בן 20, מתיו פלאמיני שבה ממארסיי כשהיה בן 20, דנילסון (18, מסאו פאולו), אלכסנדר סונג (18, מבאסטיה), גאל קלישי (18, מקאן), בנדטנר (17, מקיופנהאגן), ארמנד טראורה (16, ממונאקו), פראן מרידה (16, מבארסה) וקרלוס ולה (16, מגוודלחארה). לצד וולקוט ובנדטנר, שכבר מוכרים היטב לאוהדי ארסנל, תהיו בטוחים שמעטים, אם בכלל, מיושבי אצטדיון האמירויות, שמעו את שמו של ולה.

מכונת שערים מגיל צעיר
קרלוס ולה נולד וגדל בקנקון, עיירת חוף במזרח מקסיקו, וכבר מגיל צעיר אביו, אנריקה, הקנה לו את יסודות המשחק. את הצעד הראשון בדרך לקריירה מקצוענית הוא עשה בהיותו בן 13 כשהצטרף לאחיו, אלחנדרו, בצ'יבאס גוודלחארה, המועדון המעוטר והוותיק ביותר בארץ הסומבררו בתקווה להגיע לאירופה יום אחד.

עם הזמן הוא החל לבסס את עצמו כשחקן המצטיין בכל קבוצות הילדים, הנערים והנוער שבהן שיחק, אבל לצד העובדה שהיה סקורר מחונן כבר מגיל צעיר, מאמניו נטו להסיט אותו מתפקידו המקורי כחלוץ לאגף, בשל מהירותו המסחררת.

גם זה לא הפריע לקרלוס ולעמדה החדשה הוא למד להתרגל די מהר, מה שהקנה לו יותר דקות משחק במועדון ובנבחרת, מאחר והוא יכול היה לשחק בכל מערך שבו החליט המאמן לעלות, אם זה כקיצוני ב-4:3:3 או כחלוץ שפיץ ב-4:4:2. במשך 3 עונות הוא שיחק בגוודלחארה והתקדם לעבר הקבוצה הבוגרת, עד שב-2005 הגיע המפנה בקריירה שלו באליפות העולם לנבחרות עד גיל 17 בפרו.

בטורניר ולה נכלל בסגל של נבחרת מקסיקו, ששובצה לבית 2 בו שיחקו גם טורקיה, אוסטרליה ואורוגוואי. במשחק הראשון מול הדרום-אמריקנים המאמן חסוס ראמירז העניק לו את חולצת ההרכב והציב אותו בהתקפה לצדו של הכוכב השני של הנבחרת, ג'ובאני דוס-סנטוס מברצלונה. המחצית הראשונה הסתיימה ללא שערים ו-ולה מצא את הרשת 2 דקות אחרי ההפסקה בדרך ל-0:2 בסיום.

המפגש עם האורוגוואים רק היה החימום עבור החלוץ, שבמשחק השני מול האוזיס הצליח לכבוש צמד בדקות ה-43 ו-79 וסחט השוואות להוגו סאנצ'ז, אחד מגדולי שחקני נבחרת מקסיקו בכל הזמנים. בסופו של דבר זה נגמר ב-0:3 גדול שהבטיח למקסיקנים את המקום ברבע הגמר. לאחר מכן הגיע קרב ראש בראש על ראשות הבית מול טורקיה, בו ראמירז העניק מנוחה ל-2 הכוכבים הגדולים שלו, מה שעלה לו בהפסד דרמטי של 2:1 משער בתוספת הזמן.

זה לא שינה הרבה, הציב את מקסיקו במקום השני וסידר לה מפגש מול קוסטה ריקה ברבע הגמר. הפעם ולה וג'יו חזרו ל-11, אבל חניכיו של ראמירז סבלו מחוסר ריכוז ליד השער ושילמו על כך את המחיר בדקה ה-67 כאשר אפריין חוארז הבקיע שער עצמי והעלה את קוסה ריקה ליתרון מפתיע. המקסיקנים החלו ללחוץ יותר ויותר ולבסוף הצליחו להשוות רק בדקה ה-88 משער של...חוארז.

בדקות שנותרו לא נכבשו שערים והנבחרות הלכו להארכה, בה התעוררו ג'יו וחבריו ומצאו את הרשת פעמיים נוספות כשוולה חותם את התוצאה הסופית בדקה ה-109, 1:3 בסיום. בחצי הגמר ניצבה מול החבורה של ראמירז נבחרת הולנד, שלא היוותה יריב ממשי וחטפה 4:0 בראש למרות שחלוצה של גוודלחארה לא כבש.

3 ימים לאחר מכן הגיע הגמר הגדול מול ברזיל החזקה של רנאטו אגוסטו, מרסלו (שעבר בהמשך לריאל מדריד), דנילסון (ארסנל), אנדרסון (מנצ'סטר יונייטד), איגור (סביליה), ראמון (צסק"א מוסקבה) וסלסיניו (ספורטינג ליסבון). קרלוס שהתרגש במיוחד מהמפגש עם הסלסאו מאחר ובאותו היום אביו חגג יום-הולדת, העלה את המקסיקנים ליתרון כבר בדקה ה-31. חלפו 2 דקות ועומאר אספרזה כבש את השני כדי לקבוע 0:2 במחצית.

במחצית השניה אבר גוזמן קבע את התוצאת הסופית עם השלישי בדקה ה-86 שקבע 0:3 בסיום והעניק את הגביע בפעם הראשונה בהסטוריה למקסיקו. ולה שכבש מול הסלסאו את שערו החמישי ב-5 משחקים בטורניר וסיים כמלך השערים, רץ לאביו בסיום והעניק לו את הזכיה בנעל הזהב.

כמובן שלאחר הטורניר המוצלח גם בגוודלחארה לא היו יכולים להתעלם מיכולתו של הכוכב החדש וכחודש לאחר הניצחון על ברזיל, נשיא המועדון, חורחה ורגארה, הציע לוולה חוזה חדש. בתגובה הילד הראה שהוא לא פראייר והודיע שהוא מוכן לחתום בתנאי אחד – שצ'יבאס תדאג לבית חדש למשפחתו ותעביר אותה מקנקון, שרק ימים ספורים לפני כן סבלה מהוריקן ווילמה, שגרמה לנזק רב באיזור ולהצפות והרס בתשתיות.

הדבר הגדול הבא בספרד
ורגארה נענה לבקשה ו-ולה חתם, אלא שזה היה מאוחר מדי. לאחר הטורניר כבר רוב הקבוצות הגדולות באירופה שמעו על החלוץ הצעיר ולגוודלחארה לא היה הרבה סיכוי להשאירו בקבוצה. בסופו של דבר היתה זו ארסנל ששילמה 2.5 מיליון ליש"ט, החתימה אותו על חוזה ל-5 שנים וזכתה בשירותיו.

בגלל חוקי רשיון העבודה לגבי אזרחים שלא מהאיחוד האירופי, ולה לא יכול היה לשחק באנגליה, אבל לוונגר לא היתה שום כוונה לוותר עליו. הצרפתי החליט להשאיל את קרלוס על-מנת שיצבור נסיון בקבוצה אחרת והופעות בנבחרת הבוגרת של מקסיקו, מה שיעניק לו את הרשיון המיוחל בסופו של דבר.

את החודשים הראשונים של עונת 2005/06 הוא העביר באימונים עם קבוצת המילואים של ארסנל למרות שלא יכול היה ליטול חלק במשחקים רשמיים. בפברואר אשתקד הוא עבר בהשאלה לסלטה ויגו, בשורותיה לא קיבל יותר מדי הזדמנויות, וחזר לתותחנים בסוף העונה.

בתחילת העונה הקודמת ולה עבר בהשאלה לקבוצה ספרדית נוספת, הפעם לסלמנקה ששיחקה באותה התקופה בליגת המשנה. בניגוד לתקופה המאכזבת בגליסיה, בקבוצה מדרום ספרד החלוץ הצעיר קיבל את ההזדמנות וגם החזיר בגדול. ב-31 משחקים הוא כבש 8 שערים ובישל יותר מ-20, מה שעורר בו עניין בקרב שאר קבוצות הלה-ליגה.

במאי שוב חזר ולה לארסנל אבל מאחר ועדיין לא קיבל את רשיון העבודה, הוא הושאל לאוסאסונה לעונה אחת עם אופציה לעונה נוספת. את הקיץ הוא דווקא לא העביר עם הקבוצה מפמפלונה מאחר וזומן לסגל של ראמירז לגביע העולם לנבחרות עד גיל 20, שנערך בקנדה.

בטורניר מקסיקו שובצה לבית 3 ביחד עם גמביה, פורטוגל וניו-זילנד. במשחק הראשון מול האפריקנים ולה פתח בהרכב, אבל דווקא ג'יו גנב את ההצגה עם שער גדול בבעיטה מהאוויר מ-20 מטרים בדרך ל-0:3 בסיום. חלוצה של ברצלונה המשיך להוביל את הסומבררו ובמשחק השני הוא כבש בפנדל בדרך ל-1:2 על פורטוגל במשחק שבו קרלוס פתח.

את שלב הבתים חתמו המקסיקנים עם עוד 1:2 קליל, הפעם על ניו-זילנד כשוולה זוכה ל-57 דקות משחק. בשמינית הגמר החבורה של ראמירז, שהיתה לנבחרת היחידה בטורניר שסיימה את השלב הראשון עם 9 נקודות מלאות, פגשה את קונגו ולא התקשתה להביס אותה 0:3 עם עוד שער של ג'יו כשוולה מוחלף בדקה ה-67.

ברבע הגמר כבר עמדה מול מקסיקו יריבה חזקה בהרבה – ארגנטינה של סרחיו אגוארו מאתלטיקו מדריד, אבר באנגה מבוקה ג'וניורס, אמיליאנו אינסואה מליברפול ופדריקו פאציו מסביליה. שוב ולה ודוס-סנטוס צוותו אחד לשני בהתקפה, אבל האלביסלסטה היו טובים יותר, ניצחו 0:1 והדיחו את הירוקים.

לאחר המונדיאליטו קרלוס הגיע לאוסאסונה, בשורותיה פתח את עונת 2007/08. בחודש שעבר ולה גם רשם לעצמו הופעת בכורה בקבוצה הבוגרת של מקסיקו אחרי שזומן על-ידי הוגו סאנצ'ז ופתח בהפסד 3:1 לברזיל. לפני קצת יותר משבוע הוא היה שותף להפסד נוסף, 3:2 לגואטמלה בלוס-אנג'לס, בו הבקיע את שער הבכורה במדי הסומבררוס.

בינתיים בלי הנרי ועם בנדטנר, וולקוט, אדבאיור ו-ואן-פרסי, ארסנל מסתדרת מצוין, אבל סביר להניח שבעונה הבאה או מקסימום בזו שאחריה כבר נזכה לראות את קרלוס ולה, שאמור לקבל אזרחות ספרדית בתחילת 2008, מככב בארסנל. שווה לחכות.

כתבות קודמות בפרויקט "הדור הבא":

סבסטיאן ג'ובינקו, היורש של אלסנדרו דל-פיירו

קרלון, הברזילאי בעל "כדרור כלב הים"

אלכסנדר פאטו ממילאן, רונאלדו החדש

ראיין דייויס, ילד הפלא בן ה-9 של מנצ'סטר יונייטד

סאני, מהרחוב בניגריה עד לוולנסיה

גיא אסולין, הישראלי הראשון בברצלונה

בוז'אן קרקיץ', הדבר הבא בברצלונה

מי הבא בתור? הציעו לנו בטוקבקים

הוספת תגובה

73	32-76	32	מנצ'סטר סיטי	1
71	26-75	32	ארסנל	2
71	31-72	32	ליברפול	3
63	49-68	33	אסטון וילה	4
60	49-65	32	טוטנהאם	5
50	52-69	32	ניוקאסל	6
50	48-47	32	מנצ'סטר יונייטד	7
48	58-52	33	ווסטהאם	8
47	52-61	31	צ'לסי	9
44	50-52	32	ברייטון	10
43	51-46	32	וולבס	11
42	51-49	33	פולהאם	12
42	57-47	32	בורנמות'	13
33	54-37	32	קריסטל פאלאס	14
32	58-47	33	ברנטפורד	15
27	48-32	32	אברטון	16
26	58-42	33	נוטינגהאם פורסט	17
25	70-46	33	לוטון	18
20	68-33	33	ברנלי	19
16	84-30	32	שפילד יונייטד	20