עוד יום חמישי הגיע, ועוד מפלה של קבוצה ישראלית באה יחד איתו. אחרי שעברה בקושי רב ובצליעה את פיוניק הארמנית, מכבי תל אביב יצאה לנורבגיה למפגש מול סארפסבורג, שם נוסף שגם עכברי כדורגל ותיקים לא ממש מכירים, וחזרה עם 3:1 שמעמיד בספק רב את סיכוייה לעלות לשלב הבתים של הליגה האירופית.
אחרי ההדחות של הפועל באר שבע, בית”ר ירושלים והפועל חיפה מהמפעלים האירופיים, נראה שגם מכבי ת”א תתרכז העונה בעיקר בליגה. נכון, הסיפור לא גמור והצהובים של איביץ’ בהחלט יכולים לעשות מהפך בנתניה, אך על פי היכולת שלהם עד כה במפעלים האירופיים, יכול להיות שעליה לשלב הבתים תעשה להם יותר נזק מקצועי מתועלת.
נראה שמה שעשוי להספיק לליגה, לא מספיק באירופה, אפילו לא מול קבוצות מהדרג השלישי והרביעי. שלא יספרו לכם שקרים, סארפסבורג היא לא קבוצה שצריכה לחגוג ככה מול מי שמתיימר להיות המועדון הגדול בישראל, ומועדון שרואה עצמו כאירופי לכל דבר. מדבר בקבוצה שמעולם לא זכתה באליפות בנורבגיה, כמעט ללא אף ניסיון במפעלים האירופיים, וממוקמת בסך הכל במקום החמישי בליגה המקומית העונה.
אפשר לתלות את ההפסד בהבדלי הפיזיות, בדשא הסינטטי או בעובדה שהנורבגים בכושר משחק טוב יותר. הכל, כמו שכל כך אוהבים בכדורגל שלנו, זה בסך הכל תירוץ. משחקנים שמרוויחים כל כך הרבה כסף, מקבלים את כל התנאים ורואים עצמם ככוכבים, צריך וניתן לצפות ליותר מתצוגה אנמית וחסרת ברק שכזאת, ועוד לא התחלנו לדבר על ראיקוביץ’, שנראה שכל דקה שהוא נשאר אצל הצהובים בעיקר גורמת לו ולהם נזק.
נראה שהימים בהם קבוצות ישראליות יצאו למסעות קסם ביבשת חלפו עברו להם. אולי אלה הבדלי הרמות בין הליגה שלנו לליגות באירופה, אולי יש לנו פחות כשרונות מקומיים, אולי פשוט קשה להנחית פה זרים טובים. העובדה הברורה לא משתנה: המצב שלנו מעולם לא היה עגום יותר, אבל כנראה שזה מקומנו הטבעי.
הכתוב הינו טור דעה.