בהילוך שני

אחרי 3 שנים החזירה לעצמה מכבי ת"א את גביע המדינה ואי אפשר שלא היה לראות את החיוך על פניו של שמעון מזרחי כשידע שהקבוצה שלו החזירה לעצמה את התואר הזה, למרות דפיקות הלב.

אם זה תלוי בקודקודים הצהובים, כל תואר בארץ צריך ללכת לארון שלהם ובכל פעם שזה לא קורה, זו סיבה לוועדת חקירה.

אבל למרות הניצחון, בני השרון ובייחוד דן שמיר, הראו למכבי שיש להם עוד הרבה עבודה אם הם רוצים לשמור על המצב גם בליגה.

ההחלטה של פיני גרשון להחזיר את הכדורסל עשרות שנים אחורה ולשחק בלי גבוהים אמיתיים כמעט ועלתה לו בגביע המדינה.

ביורוליג הוא יכול לנצל את איטיות הגבוהים של היריבה על מנת לבצע בקלות את הפיק-אנד-רול המפורסם שלו, לשחק כדורסל מבולגן ולנצח.

אבל מול הקבוצות הישראליות, שלא מתפארות בתרנים בגובה 2.13 מטרים ומעלה, יכלו שון ג'יימס וסם קלאנסי להישאר עם השחקנים אחרי החסימה וגם להעניש פעם אחרי פעם את הצהובים מתחת לסל.

שון ג´יימס. חגג מתחת לסלים של מכבי (אמיר לוי)

עד כה, כל מאמן שידע לנצל את את הרכות של הצהובים מתחת לסל, הצליח לנצח אותם. אם זה היה דושקו איבנוביץ' עם טיאגו ספליטר בוויטוריה, ייבגני פשוטין וצסק"א בתצוגת שיא של סשה קאון, או הומן ומברואידיס במארוסי.

לאורך זמן, מאמן חכם שיידע לנצל את החולשה בצבע של הצהובים ולפרק את ההגנות המשולבות שלהם עם מעבר של גבוהים בתפרים יוכל גם לצאת עם ניצחון. חבל שכרגע הפועל ירושלים, ואולי בני השרון, הם הקבוצות היחידות שיכולות לעשות את זה.

איגוד הכדורסל בוודאי לא אהב את העובדה שהפועל ירושלים והפועל חולון לא הצליחו להעפיל למעמד חצי הגמר וממכבי ת"א נמנעה האפשרות לראות חצי היכל אדום. כאשר בני השרון היתה במומנטום, בוודאי היה עוזר לה עם 5,000 אוהדים היו מדרבנים אותה קדימה.

אוהדי הפועל ירושלים. היו חסרים במעמד חצי הגמר והגמר (קובי אליהו)

למרות המשחק הצמוד בסיום, זה היה אחד התארים הכי קלים של מכבי. שלושה משחקים מול עפולה, נתניה ובני השרון הספיקו כדי להגיע לנשיא. אולי במנהלת הליגה צריכים להבין שאנחנו צריכים סדרות, לא רק כדי שהאלופה תהיה הקבוצה הטובה ביותר בליגה, אלא גם כדי שהיריבה שלה תהיה זו שיכולה לסכן אותה בגמר.

הכתוב הינו טור דעה