“כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול”…אתם כבר מכירים את המסורת שלנו במדור. השנה כבר לא תעמדו בפקקים, תחגגו את חג הפסח בבית, אבל בכל זאת קיבצנו לכם את הרביעייה שלנו לשנה הנוכחית, וכן, כמובן שנגיף הקורונה “מככב” גם כאן...
חכם – מונס דאבור
חלוץ הופנהיים ונבחרת ישראל יצא חכם מכל הכיוונים. המעבר הגדול שלו לסביליה לא צלח מבחינתו, כשלא קיבל מספיק קרדיט, והיה מספיק חכם כדי לעזוב את מלכודת הדבש הספרדית בדרך לגרמניה, למועדון לא פחות גדול וכזה שמעניק לו תמיכה ובונה עליו. מהרגע שהגיע וגם לקראת העתיד, כשנפצע זמן קצר לאחר שחתם וגמר את העונה.
אם זה לא מספיק, הוא המנצח הגדול של תקופת הקורונה ועושה חיל בזירת הווידאו. עם מאזן כמעט מושלם בפיפא 2020, בטורנירים של שחקני הליגה הגרמנית ושל עמוד הרשתות החברתיות “433”, הוא הפך לאחד הכדורגלנים הטובים באירופה במשחק. אבל, הוא בעיקר לא יכול לחכות כבר שהפגרה תסתיים כדי שיוכל לחזור להתאמן ולשחק.
רשע – נגיף הקורונה
הווירוס הזה, שהגיע משום מקום (כלומר מווהאן, סין), התפשט לכל נקודה ונקודה בכדור הארץ כמעט וגבה חיים רבים. מעבר לשלל ההשפעות על חיינו, נתייחס לספורט ולעובדה שמגיפת הקורונה השביתה את כל הענפים, מלבד כמה מדינות מנותקות או כאלו שעדיין לא הרגישו את הנגיף על בשרן…
כך או כך, הוא יהיה ה”רשע” שלנו הפעם כי כולנו מקווים שהוא ייעלם כמה שיותר מהר מהעולם והשגרה שלנו, בבית, בעבודה, במגרשים, עם המשפחה, עם האוהדים ביציעים – תשוב במהרה.
תם – אלונה ברקת
לצורך העניין, יחידה ותמה. אלונה ברקת, הבעלים של הפועל באר שבע והאישה הראשונה של הכדורגל הישראלי, חשבה לתומה ששחקני הקבוצה יעריכו את הקיצוץ המינורי יחסית לשאר הקבוצות במסגרת משבר הקורונה, ואת רשת הביטחון שפרסה עבורם עד לסיום העונה הבאה, אבל התבדתה. שחקני ב”ש התנגדו, לא הגיעו להסכמות ושכרו לעצמם עורך דין, מה שאכזב מאוד את הבעלים, שמעולם לא עמדה בפני סיטואציה כזאת מולם.
אותה אכזבה הלכה והתעצמה מאחורי הקלעים עד שהיא החליטה שהיא זזה הצידה, ממנה נאמן שיטפל בעניינים וברצונה למכור את המועדון אחרי 13 שנה. בינתיים, ניסיונות הפיוס והשכנועים של השחקנים כדי לגרום לה להישאר ולחזור בה, לא צולחים ואם היא אכן תיפרד רשמית מהכדורגל הישראלי – זה יהיה הפסד גדול של כולנו.
שאינו יודע לשאול – ניסו אביטן
אחרי עונת הפריצה שלו עם הפועל חדרה וההעפלה לפלייאוף העליון, ניסו אביטן התקדם להפועל תל אביב בקיץ האחרון, בדיעבד כנראה שמוקדם מדי. הכניסה למועדון הגדולות של הכדורגל הישראלי הייתה מעט נמהרת. ניסו שכח בדרך לשאול את עצמו האם הוא באמת כבר בשל לאמן קבוצה שכזאת, עם לא מעט אגו בחדר ההלבשה וכמה שחקנים בכירים. כנ”ל לגבי התמודדות עם קהל אוהדים של מועדון שכזה ובכלל, לקחת על עצמו את התפקיד הלא פשוט או להתקדם צעד-צעד עד לצמרת, לאט-לאט, בהדרגתיות.
בניגוד לקודמת, זו בכלל לא הייתה העונה שלו, כשלא שאל את עצמו את השאלות הנכונות גם אחרי שפוטר מהפועל ת”א ועזב את מתחם חודורוב עם ניצחון אחד ב-14 משחקים. במקום לשוב לחדרה, מועדון אותו הוא מכיר מצוין עם סגל שמורכב מהשלד שהוא בנה (שבדיעבד גירד את הפלייאוף העליון ומי יודע מה היה קורה ביחד איתו), הוא בחר בהפועל רעננה והתרסק גם בשרון. אחרי חודשיים, הוא עזב את רעננה כשהיא במקום האחרון ועדיין, בלי קשר לחידוש העונה, בדרכה הבטוחה לליגה הלאומית.
חג פסח שמח לכולם!