הצ'ק של ינאי הפך מפתוח לבלתי מוגבל אך הסגל היקר עדיין סובל מחוסר איזון. הבלגן בסוגיית בלאט, הבור בקו האחורי והחוקים. איטודיס וחינאס במבחן
הפועל תל אביב עובדת בעוצמה רבה בשוק השחקנים, כאשר ניכר שהשנה הצ'ק שקיבל המנהל המקצועי ג'ורג' חינאס מהבעלים הפך ממנופח לפתוח לחלוטין. הדבר בא לידי ביטוי הן בשחקנים החדשים שהגיעו והן באלו שהאריכו חוזים. האדומים נכנסו לקיץ מתוך צורך עקרוני לבצע ‘פיין טיונינג’, אלא ש’הטיונינג’ ממש לא היה ‘פיין’.
הגישה המצטיירת במועדון היא שמה שלא עובד בכוח, יעבוד אולי בעוד יותר כוח. לאור זאת, הפועל תל אביב כבר לא יכולה להסתפק רק בהעפלה לפלייאוף, מה שאמנם יבטיח עונה נוספת במפעל, אך לצד זאת כל הישג הפחות מהעפלה לפיינל פור ייחשב כישלון מהדהד.
המתמטיקה של היורוליג: למה הפלייאוף כבר לא מספיק?
תחילה נעשה סדר. על פי חוקי היורוליג, כל עוד חוקי העזר נותרים על כנם, הפועל תל אביב לא תוכל להמשיך מעבר לשנה השנייה במפעל אלא אם כן תעפיל שוב לפלייאוף. עם זאת, העניינים הופכים מסובכים הרבה יותר כשמסתכלים קדימה אל עונת 2027/28. במידה ובעונה הקרובה קבוצתו של דימיטריס איטודיס לא תעפיל לפלייאוף, היא תסיים את דרכה במפעל הבכיר של אירופה.
בעונת 2027/28 הפלייאוף כבר לא יספיק, גם לא סיום העונה הסדירה בשישייה או ברביעייה הראשונה, ואפילו העפלה לפיינל פור לא תבטיח דבר. מה כן יבטיח? זכייה ביורוליג בלבד, או לחלופין קבלת כרטיס חופשי (ווילד קארד) או רישיון רב שנתי.
כזכור, אירוע השיא של הכדורסל האירופי ייערך השנה באבו דאבי, אלא אם כן הנסיבות הביטחוניות יובילו להזזתו לוולנסיה. כך או כך, התכנון המקורי הוא שהפיינל פור של עונת 2027/28 ייערך ב"רואיג ארנה" שבוולנסיה.
בחזרה לצוות המקצועי: לאדומים יש עומק עצום שבשנה שעברה עמד בסופו של דבר בעוכריהם. בסגל הנוכחי קיימת איכות רבה, וכבר עכשיו אפשר לקבוע כי מול כל קבוצות המפעל, הפועל תל אביב נתפסת כמי שחייבת לסיים את העונה הסדירה ברביעייה המובילה.
העונה הקרובה לא תהיה מבחן רק עבור הפועל תל אביב כמועדון, אלא גם עבור המנהל הספורטיבי ג'ורג' חינאס, המאמן דימיטריס איטודיס ולמעשה עבור כל בעל תפקיד במערכת. כדי שהדברים יהיו ברורים: הקבוצה שנבנית אצל האדומים, אשר בנייתה טרם הושלמה, חייבת לכוון הרבה מעבר לפלייאוף. גם אם הבנייה עדיין אינה המאוזנת ביותר, היא לא יכולה להציב מטרה צנועה של שמינייה ראשונה, שכן אחרי העונה שעברה מדובר בבינוניות לכל דבר ועניין.
בכל אופן, הצ'ק המנופח והסגל העמוס הביאו לכך שבסופו של דבר הפועל תל אביב איבדה את ים מדר לטובת היריבה המושבעת מכבי ת"א, אך במקביל שימשו כקטליזטור לאינפלציית משכורות חסרת תקדים בשוק האירופי.
המבחן של חינאס השנה הופך גדול פי כמה וכאמור יש המון על הכף, מעבר לכך שהשינויים שבוצעו חייבים לפגוע בדיוק רב. סוגיית המשכורות הגבוהות בהפועל תל אביב לא עלתה בעבר בכדי, והיא מוסיפה לעלות גם כעת. כשדן אוטורו החל לנהל מגעים עם המועדון, החוזים שהוצעו לו ממועדונים אחרים נסבו סביב 1.7 מיליון דולר לעונה. העסקה נסגרה בסופו של דבר ב-2.4 מיליון דולר לעונה, ובשורה התחתונה הצוות של עופר ינאי החתים את השחקן בכ-2.1 מיליון דולר יותר מההצעה הגבוהה ביותר שהייתה לו בשוק בחוזה לשלוש שנים.
זהו נתון החורג בהרבה ממה שניסו להציג בהפועל תל אביב כ"מס מלחמה". הרשימה עוד ארוכה: לא מדובר רק בשחקן אחד, אלא גם בשחקנים נוספים ששווי השוק שלהם הוערך על ידי אנשי מקצוע ביבשת בכ-1.5 עד 1.6 מיליון דולר, ובפועל הגיעו בקבוצה האדומה למחוזות ה-3 מיליון דולר. הנושא ישפיע עוד יותר השנה, שכן חלק מהשחקנים נכנסים לסיטואציה שבה חל עליהם מיסוי כפול.
בשורה התחתונה: בתקציב הענק שהועמד, כל דבר פחות מהעפלה לפיינל פור, בין אם באבו דאבי ובין אם בוולנסיה, ייחשב לכישלון חרוץ. העומק וגובה התקציב אינם מאפשרים שום יעד אחר.
מהלכי הקיץ, מרשימים ככל שיהיו ובהכרח יקרים שלא לצורך, מזאק לידיי דרך קאדין קרינגטון ועד חוזה המיליונים המוצע לג'ייקוב טופין, נעלמים תחת עננה כבדה של התנהלות לקויה, בלשון המעטה, בסוגיית תמיר בלאט. לשחקן נעשה עוול כפי שעולים הדברים בשטח, והמידע המודלף לגביו מכיוון המועדון אינו אחיד כלל.
תחילה היו מי שטענו כי השחקן כבר סגר את תנאיו. לאחר מכן נטען כי כלל לא הוגשה לו הצעה רשמית. משם המשיכו הגרסאות לכך שמדובר בסגירה עקרונית בלבד ושעובדים על החוזה, בעוד גורמים אחרים הוסיפו להכחיש קיום הצעות.
מי שמכיר את סוגיית החוזה של בלאט טוען שמבחינה משפטית הקבוצה מחייבת לחוזה לתקופה של שלוש שנים.
אם התפקיד שמיועד לרכז הישראלי הוא כזה שלא יכלול דקות משחק ביורוליג בתחילת הדרך, מדובר בצעד בלתי מובן בעליל. מדובר בגארד שמעבר לסט הכישורים הרחב שלו, הוכיח כי אפשר לסמוך עליו ברמות הגבוהות ביותר ביורוליג ובליגה המקומית, ושהוא ראוי למקום בכל סגל באירופה. לבלאט ניסיון מוכח בסדרות פלייאוף ביורוליג שהגיעו למשחק חמישי ומכריע.
הוא נחשב בצדק לאחד משני הגארדים המובילים בכדורסל הישראלי ולאחד ממנהלי המשחק הטובים באירופה, כשהוא מסיים שמיני במדד האסיסטים אשתקד ושני עונה קודם לכן. יתרה מזאת, בחמש שנותיו ביורוליג הוא דורג בארבע מהן בעשירייה המובילה באסיסטים (בעונתו הראשונה במכבי תל אביב חלק את המקום העשירי עם ניק קלאת'ס).
יש לזכור: ים מדר בחר לעזוב בדיוק מכיוון שלא קיבל קרדיט, וכך איבדה הפועל תל אביב את אחד מנכסיה הגדולים ביותר ליריבה הצהובה, זאת כאשר שחקנים נוספים לא היו שבעי רצון ממיקומם ברוטציה בליגה וביורוליג. לא סתם מדברים על כך שהקבוצה תחפש להשאיל את בלאט שהצוות המקצועי בקבוצה לא מתלהב מהסגירה עמו.
בחזרה לשחקנים שהגיעו עד כה: חינאס יצר סיטואציה שבה עומדות לרשותו 40 דקות איכותיות בעמדת הרכז עם ואסיליה מיציץ' ותומאש סאטורנסקי, אך הבעיה של מיציץ' טרם נפתרה. הרכז הסרבי פרח בקריירה דווקא לצד גארד שידע לגרום להגנות להגיב, לכווץ את הצבע, להוציא כדורים החוצה, ללכת עד הטבעת ולהעניש ברגעים של חוסר תשומת לב. אלו היו ההרכבים שקיבלו את מרבית הדקות דווקא בפלייאוף הישראלי, מה שהיה בחינת מעט מדי ומאוחר מדי. אין ספק שהאדומים זקוקים לשחקן נוסף לקו האחורי שיביא איכויות שונות לחלוטין מאלו של כריס ג'ונס שעזב או של מיציץ'.
סאטורנסקי הוא רכז עוצמתי בגובה 2.01 מטרים, נתון המביא עמו יתרונות אדירים מהסוג שכמעט ולא מייצרים כיום. ל"סאטו" צעד ראשון מהיר ובגילו הוא עדיין קשה מאוד לעצירה במגרש הפתוח. עם זאת, בהתקפה עומדת, גם אם הוא יודע למצוא את השחקן הפנוי ברמה הגבוהה ביותר, איטודיס חייב שחקן נוסף לקו האחורי שיודע להשלים את מה שחסר לצדו של מיציץ'.
למרות העומק הקיים, הקבוצה עדיין סובלת מחוסר איזון. הבעיה בעמדה מספר ארבע נפתרה עם הגעתו של זאק לידיי, שוב במחיר מופרז, (מדברים על 2.8 מיליון דולר לעונה), אך מקצועית הוא מוסיף אלמנטים שלא היו קודם לכן. בכל הנוגע לגזרה המקומית, איטודיס חייב גארד ישראלי נוסף, אלא אם כן הזכייה בליגה הישראלית אינה מהווה מטרת על עבור המועדון. בכל הנוגע ליורוליג, ההגדרה ברורה חד וחלק: פיינל פור או כישלון מהדהד וקולוסאלי.