צונאמי מסוגל לשחק כמגן שמאלי, בלם וקשר אחורי, והוכיח את עצמו כמנהיג ואליל הקהל ב-4 השנים בלבסקי סופיה. האם הוא עדיין מהיר ועוצמתי בגיל 30?
אם יעקב שחר מעוניין לתלות תמונה של עצמו במשרד או בסלון, הוא החתים את הכדורגלן הנכון. צונאמי, שחקן ההגנה הברזילאי החדש של מכבי חיפה, הוא צייר חובב מוכשר מאוד. לפני כשנתיים, הוא העניק במתנה לנאסקו סיראקוב, נשיא לבסקי סופיה, את דיוקנו וריגש אותו מאוד. במהלך קדנציה בת 4 שנים במועדון הבולגרי, הוא אייר גם את חבריו לקבוצה שנהנו מיצירותיו.
זאת ועוד, צייר צונאמי אפילו את התמונה של גיאורגי אספרוחוב, גדול השחקנים של לבסקי בכל הזמנים שנהרג בתאונת דרכים ב-1971 בהיותו בן 28. הטרגדיה התרחשה רבע מאה לפני שהברזילאי נולד, אבל הוא למד עליה המון, כי הוא היה מחובר ללבסקי מהרגע הראשון. הוא למד בולגרית במהירות, הפך תוך זמן קצר לעילוי בקרב האוהדים, קיבל תוך שנתיים את סרט הקפטן, קיבל בשלב מסוים אזרחות בולגרית, ואף הביע נכונות לייצג את הנבחרת. אמרו עליו בצחוק שהוא חצי בולגרי, והוא העיד גם אחרי שעזב: "לבסקי תהיה תמיד בליבי".
ההזדהות המוחלטת הזו מצד שחקן זר אינה מובנת מאליה, וצנואמי הוא שחקן נאמן באופן חריג. "מכבי חיפה מקבלת שחקן נאמן מאוד", אומר ואסיל קולב, העיתונאי הבולגרי שמסקר את לבסקי. ולמען האמת, קל להבין את אהבתו של צונאמי ללבסקי, כי זו הקבוצה שחילצה אותו מהמעמקים והעניקה לו קריירה בעלת משמעות. עד גיל 26, הוא היה תקוע בליגות הנמוכות במולדתו, ואפילו שם לא מצא בדרך כלל את מקומו בהרכב במגוון קבוצות.
פעם, כאשר היה בן 17, הייתה לו הזדמנות לעשות קפיצת מדרגה. סקאוטים של ספורט רסיפה מהליגה הבכירה איתרו אותו, והוא עזב ללא הודעה מוקדמת את קבוצת נעוריו רמו מהעיר בלם, שנקראת על שם בית לחם כי כך מבטאים אותה בפורטוגלית. שבוע בלבד הספיק לו כדי להבין שזה היה צעד גדול מדי עבורו וכי לא יצליח להתאקלם. "הסיבה המרכזית לחזרתי היא הגעגועים למשפחה. חשבתי שאוכל להתמודד עם זה, אבל טעיתי. אני צעיר מדי בכדי להיות במחוז אחר הרחק מהבית. בגלל זה אני שב לבלם ולרמו. אני מודה למועדון שסלח לי וקיבל אותי בחזרה", הוא אמר אז.
העניין הוא כי ברמו לא בנו עליו יותר, וגם רצף המעברים שהגיע בהמשך חייו היה כה מיותר שאין טעם להרחיב עליו את הדיבור. המעבר ללבסקי היה מפתיע ומבורך, והאיש האחראי עליו הוא ג'רי פריירה. בשנות ה-90 הוא היה השחקן הברזילאי הראשון בהיסטוריה של הליגה הבולגרית, ואחרי הפרישה הפך לסוכן שמתמחה בעיקר במעברים של כישרונות ברזילאים לבולגריה. הוא המליץ למאמן לבסקי דאז סטנימיר סטוילוב על צונאמי, וזה היה השידוך המושלם.
איש לא הכיר אותו בסופיה כאשר הגיע, ותשומת הלב הופנתה באופן טבעי לכינויו המיוחד. השם המלא האמיתי של השחקן הוא וונדרסון דה פרייטס סוארס, אבל הוא רוצה להיקרא אך ורק צונאמי. שם החיבה הזה הודבק לו עוד באקדמיה של רמו בגלל המהירות והעוצמה באגף השמאלי. לימים, היו שביקשו ממנו לשנות את השם בגלל האסוציאציות השליליות שלו. "אתה לא רוצה להיות אסון טבע", אמרו לו. "אני צונאמי טוב. אצלי אין נפגעים", הקפיד להשיב המגן, ובבולגריה מעולם לא היו בעיות עם הכינוי שסיפק לא מעט משחקי מילים לכותרות.
סטוילוב היה המנטור החשוב ביותר בקריירה של צונאמי. הוא סמך עליו בעיניים עצומות, העניק לו מעמד של באנקר בהרכב, ובמהרה הפך הברזילאי לאחד המנהיגים של לבסקי מעמדת המגן השמאלי. סטניסלב גנצ'ב, שמונה למאמן הקבוצה בקיץ 2024, החליט שצריך לקחת את ההובלה של צונאמי לכיוון חדש, הסיט אותו למרכז ההגנה, ובהמשך העונה אף השתמש בו בתדירות גבוהה בקישור האחורי. בעמדות אלה הוא היה מעורב יותר במשחק, גם אם קיבל פחות חופש פעולה והצטרף פחות להתקפות לאורך האגף כמו שהוא אוהב. כך הוא צבר ניסיון במגוון תפקידים, וניתן לומר כי הצטיין בכולם. במהלך עונת 2024/25, אפילו התבדחו איתו בתוכנית אירוח שהוא צריך לנסות את מזלו גם כחלוץ. צונאמי השיב שלא תהיה לו כל בעיה אם המאמן יציע לו זאת.
הפועל באר שבע כבר התנסתה מול צונאמי בשני התפקידים העיקריים שלו. ב-2023, הוא בלט בשני המפגשים במוקדמות הקונפרנס ליג מהם יצאה לבסקי עם ידה על העליונה, היא סיימה ב-0:0 בטרנר וניצחה 1:2 בסופיה. ביולי 2025 התמודד הברזילאי מול באר שבע כבלם עם סרט הקפטן על הזרוע, ב-0:0 נוסף בבולגריה במוקדמות הליגה האירופית. מהגומלין הוא נעדר בגלל פציעה קלה ברצועות ברכו, והבעיה הרפואית הזו הטרידה אותו ופגעה בביצועיו.
המאמן החדש, חוליו ולאסקס הספרדי שהגיע ללבסקי לפני שנה, לא התחבר במיוחד לצונאמי והעדיף בלמים אחרים על פניו, בעוד עמדת המגן השמאלי כבר הייתה תפוסה על ידי הברזילאי הצעיר מייקון. באוקטובר, במשחק מול צ'רנו מורה ורנה, ביצע צונאמי טעות גסה שהובילה לספיגת שער. לבסקי הפסידה 3:1, ו-ולאסקס סיפסל אותו מאז באופן קבוע. משחקו היחיד עד לפגרת החורף היה בדרבי מול סלביה סופיה, וגם הוא הסתיים בהפסד. לאור מעמדו החדש, החל צונאמי לשקול את דרכו. המועדון, שניהל איתו משא ומתן על הארכת חוזהו שהיה אמור להסתיים בקיץ 2026, הבין כי תהיה זו ההזדמנות האחרונה להרוויח מעט על מכירתו, ובהחלטה הדדית הוחלט על פרידה. אידיר מהליגה הטורקית השנייה שילמה 150 אלף אירו תמורתו בינואר.
במונדיאל הנוכחי, זכתה אידיר לפרסום נרחב כי במדיה שיחקו בעונה שעברה שני קפטנים של נבחרות בגביע העולם, גם ריאן מנדס של כף ורדה, וגם לאנדרו באקונה של קוראסאו. המועדון גילה שאפתנות וחלם על עליה, אבל הסיבוב השני היה בעייתי מאוד מבחינתו, ואידיר סיימה רק במקום ה-11. כתוצאה כך, שינתה ההנהלה כיוון והעדיפה להעזיב מספר שחקנים זרים על מנת לרענן את השורות, וצונאמי היה אחד מהם. חוזהו בוטל, ובבולגריה נפוצו הדיווחים על כך שהוא עשוי לחזור ללבסקי אהובתו, שזכתה בינתיים באליפות סנסציונית בלעדיו. במקום זאת, הוא מגיע למכבי חיפה.
כושרו בעונה האחרונה לא היה מזהיר הן בבולגריה והן בטורקיה, אבל עד אז היה צונאמי אחד השחקנים הבולטים בליגה הבולגרית וזכה להערכה גדולה מאוד. קולב מספר: "מדובר בשחקן מהיר ונוקשה שהוכיח את עצמו בכל העמדות בהן שיחק. לטעמי, הוא עדיף כמגן שמאלי, אבל בתקופה האחרונה השתמשו בו בעיקר כבלם. הוא גבוה, בעל משחק ראש טוב ומסוכן ברחבת היריב במצבים הנייחים. ההתאקלמות שלו בסופיה הייתה פנטסטית, והוא היה אחד השחקנים הפופולריים ביותר בקרב האוהדים שהצטערו על עזיבתו". העיתונאי תיאודור בוריסוב מוסיף: "צונאמי היה שחקן מפתח בלבסקי במשך 4 שנים, כמגן שמאלי, בלם וקשר אחורי. הוא שחקן יציב עם שליטה טובה בכדור ובעיטה חזקה ממרחק ברגלו השמאלית".
מבחינת מכבי חיפה, רב גוניותו של צונאמי מועילה בהחלט. הוא יחזק את עמדת הבלם אחרי עזיבתו של עבדולאי סק, אבל יוכל לשחק גם בתפקידו המקורי כמגן שמאלי עם נטיות התקפיות בצל הפציעה של פייר קורנו. לאור הניסיון בלבסקי, ההתאקלמות עשויה להיות חלקה, והברזילאי אף עשוי להפוך לאחד המנהיגים בחדר ההלבשה. מחויבותו לא תוטל בספק אף פעם, והאיורים שלו ישמחו את עמיתיו החדשים. עם זאת, כשירותו לא לגמרי מובטחת, ובגיל 30 הוא עלול להיות קצת מעבר לשיאו.