המאמן סיים את דרכו בנבחרת צרפת עם ההפסד 6:4 לאנגליה: "פעם ראשונה שאמרתי לעצמי 'זו הפעם האחרונה'". על זידאן: "אף אחד לא ביקש ממני לשוחח איתו"
תם העידן המפואר ביותר בהיסטוריה המודרנית של נבחרת צרפת. דידייה דשאן נפרד הלילה (בין שבת לראשון) רשמית מאימון הטריקולור אחרי 14 שנים על הקווים ו-185 משחקים כמאמן הלאומי. זה קרה בסיומו של משחק משוגע לחלוטין על המקום השלישי במונדיאל 2026 שנערך בפלורידה, בו הצרפתים רשמו מחצית ראשונה קטסטרופלית והושפלו מול אנגליה, אך כמעט ביצעו קאמבק הירואי במחצית השנייה בהנהגתו של קיליאן אמבפה, לפני שנכנעו בסיום 6:4.
"זה היה יום מיוחד מאוד עבורי", שיתף דשאן בתחושותיו אחרי המשחק האחרון שלו כמאמן צרפת, כשהוא נסער ונרגש במיוח, "כמובן שהיה עדיף לסיים במקום השלישי, אבל לצערי זה לא היה אפשרי אחרי מחצית ראשונה קטסטרופלית שבה התעצבנתי מאוד. עם זאת, בזכות גאווה ואופי כמעט הפכנו את זה. התמונה מהמחצית השנייה מייצגת הרבה יותר את נבחרת צרפת ואת מה שהיא עשתה במונדיאל הזה. האכזבה גדולה, אבל הפסדנו לנבחרת שהייתה טובה מאיתנו".
המאמן המעוטר, שהוביל את צרפת לזכייה במונדיאל 2018 ולגמר ב-2022, לא הצליח להסתיר את הדמעות כשנשאל על הפן האישי: "בפעם הראשונה בקריירה אמרתי לעצמי: 'זו הפעם האחרונה שאתה עושה את זה'. קיבלתי המון הודעות, אבל היו שתיים או שלוש שפשוט גרמו לי לבכות. אל תשאלו אותי ממי או למה, אלו אנשים שחשובים לי מאוד. זה סיומו של דבר שייצג את הדבר היפה ביותר שיש".
דשאן נזכר בימיו הראשונים בתפקיד אי שם בשנת 2012 והעביר מסר לשחקניו: "התחלתי את הדרך כשהצבתי את נבחרת צרפת מעל הכל, וסיימתי את הקדנציה כשאמרתי להם את אותו הדבר בדיוק. הם יכולים לשחק במועדונים הגדולים ביותר בעולם, אבל אין שום דבר, פשוט שום דבר, שהוא מעל הנבחרת. יש לי גאווה עצומה ששירתתי אותה כל כך הרבה זמן - יותר מדי זמן עבור חלק מהאנשים - ושעזבתי את הנבחרת כשהיא בטופ. נתתי מעצמי המון, נהניתי בטירוף לעבוד איתם ועכשיו זה נגמר".
המשחק עצמו לווה בביקורת קשה מצד הקשר אדריאן ראביו, שכינה את ההופעה במחצית הראשונה "התנהלות בלתי מתקבלת". דשאן סירב להיכנס לעימותים פומביים, אך לקח אחריות: "אני לא מתכוון לסגור חשבונות בתקשורת או להפנות אצבע מאשימה, השחקנים יודעים היטב מה קרה. זו הייתה טעות שלי, הייתי צריך לבחור הרכב אחר ולקבל החלטות שונות מתחילת המשחק. אולי אז הכל היה נראה אחרת. יכולתי להחליף שמונה שחקנים בהפסקה, אבל החלפתי ארבעה. לפחות הגיעה התגובה הנכונה".
מי שזכה לשבחים מקיר לקיר מהמאמן היוצא הוא הקפטן, קיליאן אמבפה: "קיליאן הוא שחקן יוצא דופן, וברמה האנושית יש לו תדמית שלא תואמת את המציאות. הוא היה קפטן נהדר. למרות האכזבה שלא הגענו לגמר, ממה שראיתי ממנו על המגרש ומחוצה לו - אני לא מתחרט לרגע שבחרתי בו לקפטן. הוא היה למופת לאורך כל המונדיאל".
כעת, העיניים בצרפת נשואות אל עבר המאמן הבא, כשמי שצפוי לרשת את התפקיד הוא לא אחר מאשר חברו של דשאן לימי התהילה ב-1998, זינדין זידאן. כשנשאל דשאן על הירושה שהוא משאיר לזיזו, השיב: "הפוטנציאל פה הוא אדיר. יש פה שחקנים נפלאים שיגדלו ויצמחו מתוך הניסיון הזה, ויש לנבחרת את כל הנתונים כדי להישאר ברמות הגבוהות ביותר. אני לא מאחל לאף אחד להיכשל, אני מאחל לנבחרת צרפת וליורש שלי שזה יילך על הצד הטוב ביותר. מה שבטוח, מהרגע הזה אני הופך לאוהד של הנבחרת".
על השאלה האם ישוחח עם זידאן לפני כניסתו לתפקיד, ענה בקריצה: "אף אחד לא ביקש ממני לעשות זאת. כרגע התוכנית שלי היא לצאת לחופשה וליהנות מהמשפחה שלי. אני צריך להתאושש, השקעתי פה המון אנרגיות, במיוחד לאור מה שעבר עליי. היה לי את החופש לבחור מתי לעזוב, ועכשיו נראה מה העתיד יביא".