השחקן שכל צרפת ביקרה הפך לנשק הסודי של דשאן
ראביו עיצבן את כל המדינה ונקלע לעימותים בפ.ס.ז' ומארסיי, אך באיטליה מצא איזון. הוא הפך לבאנקר בטריקולור, ויצטרך להיות בשיאו מול ספרד ב-22:00
יש שחקנים שהקריירה שלהם מתנהלת במסלול ישר ורגוע, אבל אצל אדריאן ראביו, כמעט שום דבר לא היה פשוט. סכסוכים עם מועדונים, עימותים עם ההתאחדות הצרפתית, כותרות שלא פעם עסקו במה שמתרחש מחוץ למגרש יותר מאשר עליו, כל אלה ליוו אותו במשך שנים.
החיים לא היו קלים איתו והוא לא היה קל איתם, אך משהו אחד כן נותר יציב: היכולת שלו במרכז המגרש. איכשהו אותו השחקן שכבר הושעה מהנבחרת בעבר הפך לאהוב על ידי מאמניו ולבאנקר הכי גדול של דידייה דשאן במדי צרפת, ועכשיו מגיע אחד הרגעים המשמעותיים בקריירה שלו.
עד כה האיכות ההתקפית הספיקה לצרפת כדי לדלג על פני היריבות, כשהערב (שלישי) ב-22:00 בחצי גמר המונדיאל מול צרפת הדברים עשויים להיראות אחרת. המאבק נגד הקישור החזק של אלופת אירופה יהיה לא פשוט, ובשביל לצלוח את המשוכה הקשה דשאן שוב בונה על ראביו שהפך לנשק הסודי שלו. לא על השחקן שימשוך את הכותרות, אלא על זה שיאזן את מרכז המגרש ויאפשר לכוכבים שלפניו לעשות את ההבדל.
האם שהפכה לדמות מוכרת בכדורגל הצרפתי
מאחורי הדמות מסתתר סיפור חיים מורכב. עוד כשהיה ילד, אביו של אדריאן, מישל, עבר שבץ מוחי ונשאר במשך שנים במצב של ״תסמונת נעילה״, הכרה מלאה, אך כמעט ללא יכולת לדבר או לזוז. אמו ורוניק ניהלה כמעט לבד את הבית, ובהמשך גם את הקריירה של בנה.
למעשה, היא ליוותה את ראביו בכל שלב בקריירה, ומהווה את הגרסה הבינלאומית של בתיה סהר. ורוניק ניהלה את המו״מ, נלחמה בשם הבן שלה מול הנהלות ומאמנים כשחשבה שהיחס לו הוא זוכה לא הוגן, והפכה לדמות מוכרת בכדורגל הצרפתי. לא פעם נדמה היה שהכותרות על משפחת ראביו גדולות יותר מאלה על הכדורגלן עצמו.
מהכישרון של פ.ס.ז' לשחקן שכל צרפת ביקרה
האירוע שהדביק לו יותר מכל את התדמית הבעייתית בצרפת הגיע בקיץ 2018. בזמנו, מי שגדל ככישרון במחלקת הנוער של פאריס סן ז'רמן כבר הפך לשחקן הרכב, אך לדשאן זה לא היה מספיק. המאמן לא כלל אותו בסגל למונדיאל ברוסיה, אלא רק שיבץ אותו ברשימת המחליפים למקרה של פציעה. אצל ראביו הדבר לא התקבל בצורה טובה, והוא הודיע להתאחדות הצרפתית כי אינו מעוניין להיות חלק מהרשימה. ההחלטה עוררה סערה עצומה וזעם בקרב הצרפתים עליו, ובזמן שהטריקולור חגגו זכייה בגביע העולם, נדמה היה שהקריירה הבינלאומית שלו הסתיימה.
אלא שזו לא הייתה הדרמה היחידה באותה תקופה. במקביל, היחסים שלו עם פאריס סן ז'רמן הידרדרו לאחר שסירב להאריך את חוזהו. הסכסוך בין הצדדים היה גדול, כשהמועדון החליט להוציא אותו מהסגל למשך חודשים ארוכים. זה הגיע לסכסוך משפטי לאחר שהוא נשלח להתאמן עם המילואים, כשבחודש מרץ הקבוצה מצאה ״תירוץ״ להשעות אותו לאחר שיצא למועדון לילה אחרי ההדחה מול מנצ׳סטר יונייטד בליגת האלופות. למעשה, הקשר לא שיחק מאז דצמבר 2018, עד שעזב בהעברה חופשית ליובנטוס בקיץ 2019.
השילוב בין שתי הפרשות הפך אותו לאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בכדורגל הצרפתי. עבור רבים הוא נתפס כשחקן מוכשר, אך כזה שמרבה להסתכסך עם כל מי שסביבו. דשאן, לעומת זאת, הסתכל על הדברים אחרת. מבחינתו, מאחורי כל הכותרות עמד קשר שבמגרש הוא ההפך הגמור מהתמיד שלו – קשר שמביא איזון, אחריות ומשמעת טקטית ברמה הגבוהה ביותר. כשהחזיר אותו לנבחרת, ראביו החזיר על המגרש. מאז הוא הפך שוב לאחד הקבועים בהרכב של צרפת במונדיאל וביורו, כשהאוהדים הצרפתים נוטים לצחוק על הדבר ולקראת הטורניר כתבו כי ״יש שלושה דברים בטוחים בחיים – מוות, מיסים וראביו בהרכב של דשאן״.
שקט באיטליה, רועש בצרפת
אם בצרפת ראביו כמעט תמיד היה מוקד לדיון, באיטליה הוא פשוט שיחק כדורגל. ביובנטוס הפך לקשרים ישיב, ובמהלך התקופה הזו ביסס מחדש גם את מקומו בנבחרת אליה חזר שנתיים לאחר התקרית. בהמשך התחבר במועדון עם המאמן מסימיליאנו אלגרי, שאותו הגדיר ראביו בעבר כ"דמות אבהית", והוא הצליח להוציא מהקשר את הכדורגל הטוב ביותר בקריירה.
אחר כך הגיע מעבר קצר למארסיי, ושוב חזרו גם הכותרות. אוהדי פ.ס.ז' הניפו שלטים פוגעניים נגדו ונגד אמו, מה שהוביל להליך משפטי, ובהמשך נרשמה גם תקרית מתוקשרת באימון עם ג'ונתן רואו כשהשניים התעמתו בצורה חריפה אחרי הפסד, ואף הושעו כתוצאה. כנראה שהשחקן היה צריך ללמוד עוד פעם שעם כל האהבה שלו למדינה, כדורגל קבוצות עדיף לו לשחקן מבחוץ.
בקיץ האחרון הוא בחר לשוב לאיטליה וחתם במילאן, תחת אלגרי כמובן. גם שם המעבר עשה לו טוב. עם מאמנו האהוב הוא השתלב במהירות והפך לאחד השחקנים החשובים ביותר של הרוסונרי, כשחוץ מפציעה קצרה והשעיות מכרטיסים לא פספס דקה אחת על כר הדשא בליגה. האחריות, הניסיון והיציבות שלו הפכו אותו לעוגן בקישור.
בדיוק השחקן שצריך מול ספרד
זו גם הסיבה שראביו כל כך חשוב לדשאן לקראת חצי הגמר. ספרד תנסה לשלוט בקצב דרך מרכז המגרש העוצמתי שלה, וצרפת תצטרך מישהו שיפריע לה לעשות זאת. כשאלופת אירופה משחק עם 3 קשרים והטריקולור עם 2, המשימה לא תהיה קלה. עם כמעט 1.90 מטר, יכולת לכסות שטחים, לחץ אגרסיבי והבנה טקטית גבוהה, ראביו הוא האיש שמאפשר להתקפה ההיסטורית שכוללת את אמבפה, דמבלה ואוליסה להתרכז בחוזקות שלהם.
הוא אולי לא יבקיע את שער הניצחון וכנראה שלא יופיע בכותרות שאחרי המשחק, אבל אם צרפת תהיה זו שתמשיך לגמר, יש סיכוי לא רע שהקרב האמיתי יוכרע דווקא במרכז המגרש. ראביו פספס את הזכייה ב-2018, אבל היה ב-11 בהפסד בגמר 2022 מול ארגנטינה, כשכעת הוא רוצה לעשות תיקון. אם הקשר יספק עוד הופעה שקטה ויעילה, בדרך לגמר שני ברציפות, כבר אף אחד לא יוכל לקרוא לו שנוי במחלוקת.