לראשונה בהיסטוריה, ארבע הראשונות בדירוג פיפ"א העפילו יחד ל'פיינל פור' של גביע העולם. וגם: הקללה שארגנטינה ניצלה ממנה, וכיצד ענף השחמט עזר?

המונדיאל הוא בדרך כלל טורניר הכדורגל של הבלתי צפוי – הטריטוריה שבה דוד ממוטט את גוליית באמצעות מתקפה מתפרצת אחת, התחרות שבה לוחות טקטיים ואסטרטגיות שלמות נשרפים לחלוטין אחרי חמש דקות של הפתעות. אלא שמונדיאל 2026 החליט לבעוט בסטטיסטיקה ולהטיל, לשם שינוי, את דיקטטורת ההיגיון הצרוף.
העפלתן של ארגנטינה, צרפת, ספרד ואנגליה, לשלב חצי הגמר יציע שני קלאסיקות ענק שמביאות איתן נתון חסר תקדים: לראשונה מאז הוקם דירוג פיפ”א, כל ארבע העולות לחצי הגמר הן בדיוק ארבע הנבחרות שמדורגות בראש הדירוג העולמי. הניצחונות של האנגלים במיאמי מול נורבגיה ושל ארגנטינה בקנזס סיטי נגד שווייץ השלימו תמונת חצי גמר מושלמת, המורכבת מארבע הנבחרות שסוכנויות ההימורים הציבו בטופ 4 עוד לפני שהטורניר יצא לדרך.
כדי להבין את גודל ההישג הסטטיסטי, צריך להביט לאחור. דירוג פיפ”א לגברים הושק רשמית בדצמבר 1992. ביותר משלושה עשורים ושמונה מונדיאלים שנערכו תחת השיטה הזו, ארבע הפייבוריטיות על הנייר מעולם לא הצליחו להשתחל יחד לרביעייה האחרונה. תמיד הופיעה סינדרלה תורנית – כמו קרואטיה ב-2018 או מרוקו ב-2022, שהרסה את התוכניות המקוריות.

ההישג הנוכחי, דווקא בטורניר מורחב של 48 נבחרות, אינו מקרי: הוא תוצר של “הגרלה חכמה” שמנעה מהענקיות להיפגש מוקדם, לצד הטמעת מודל ה-”Elo” (נוסחה מתמטית מעולם השחמט) בשנת 2018, שמחשב ניקוד לפי קושי היריבה וחשיבות הטורניר, והגן על ראשי הבתים בקבוצות נפרדות.
בארגנטינה, ארץ שבה מדברים על קמיעות ואמונות טפלות לא פחות מאשר על טקטיקה, המעקב אחר הנתונים של פיפ”א נעשה עם דופק בשמיים. הסיבה לכך היא מיתוס עירוני מבוסס סטטיסטית המכונה “קללת המקום הראשון”: מאז הקמת הדירוג, אף נבחרת שהגיעה למונדיאל מהמקום הראשון בעולם לא הצליחה להניף את הגביע בסיום.

זה קרה לגרמניה המאוחדת ב-1994, לברזיל של רונאלדו ב-1998 ואפילו לספרד העוצמתית ב-2014. לכן, כאשר חישובי הביניים במהלך הטורניר הנוכחי הראו שצרפת עקפה את ארגנטינה ועלתה למקום הראשון בדירוג, אוהדי האלביסלסטה נשמו לרווחה, מתוך ידיעה שהגעה “בפרופיל נמוך” על הנייר מביאה מזל טוב יותר.
כעת, הטורניר מגיע לנקודת רתיחה עם מפגשים בין ארבע נבחרות שכולן יודעות מהי זכייה בגביע העולמי – סיטואציה שהתרחשה רק פעמיים בעבר בהיסטוריה (במקסיקו 1970 ובאיטליה 1990). עבור ארגנטינה, המפגש מול אנגליה של תומאס טוכל מביא איתו ניחוח היסטורי ופוליטי מוכר, כאשר הארגנטינאים מגיעים כאלופים המכהנים, בעוד האנגלים מציגים סגל נוצץ ועוצמה הגנתית.

בחצי הגמר השני, ספרד וסגנון הטיקי טאקה שלה תפגוש את צרפת הפיזית והקטלנית במעברים. עבור הקהל הארגנטינאי, זו הזדמנות לסגור מעגל היסטורי: ניצחון בחצי הגמר ולאחר מכן בגמר הגדול יסדר להם זכייה שנייה ברציפות במונדיאל – הישג שלא שוחזר מאז ימי פלה וברזיל הגדולה ב-1962.