הווינר של אנגליה גבר על נורבגיה וחברו הולאנד, והבקיע צמד שני ברצף אחרי ההצגה העילאית מול מקסיקו. בטורניר הזה הוא כבר הכפיל את מאזנו בנבחרת

במונדיאל הזה מדברים בצמדים. מלך הצמדים קיליאן אמבפה הספיק לצבור 3 כאלה, וכך גם ארלינג הולאנד. הארי קיין כבש שני צמדים לאנגליה, אבל מי היה מאמין שהקפטן לא יהיה המבקיע האנגלי המוביל לבדו בתום משחקי רבע הגמר? את התואר הזה חולק איתו כעת ג'וד בלינגהאם, שהבקיע גם הוא שני צמדים היסטוריים ועשה זאת ברציפות בטורניר שמסתמן כהיסטורי בכל קנה מידה עבור קשר ריאל מדריד. הוא נבחר לשחקן המצטיין במגרש ב-4 משחקים עד כה, וההילה סביבו מתעצמת עם כל יום שעובר.
הלילה (בין שבת לראשון) נכתב עוד פרק בעלילותיו של ג'וד בחולצת אנגליה, והוא היה מדהים. נורבגיה הייתה טובה יותר לאורך רוב ההתמודדות, והובילה בצדק לקראת סוף המחצית הראשונה כאשר בלינגהאם קיבל את המסירה מאנתוני גורדון, יריבו בקלאסיקו החל מהעונה הבאה, והכניע בקור רוח את אוריין נילאנד. זה היה העיתוי המושלם לשער השוויון, ואנגליה שיקמה את האמונה לקראת המחצית השנייה, על אף שהיא התנהלה לרוב בשליטה נורבגית.
ואז, בפתיחת ההארכה, הגיע עוד רגע של ג'וד. ההשמטה של נילאנד מבעיטה של מורגן רוג'רס המחליף הזכירה מאוד את זו של סאנה לאמנס הבלגי, שאפשר למיקל מרינו הספרדי להכריע את רבע הגמר שלשום. בלינגהאם קרא את המהלך הזה לפני הבלם הנורבגי ליאו אוסטיגור, השלים צמד ועלה ל-6 שערים במונדיאל הנוכחי, בדיוק כמו קיין. עד הטורניר הזה היו לו 6 שערים במדי הנבחרת ב-48 הופעות. ב-6 המשחקים בארצות הברית ובמקסיקו הוא הכפיל את מאזנו. מדהים זה אנדרסטייטמנט.

וכן, במקסיקו היה המשחק הגדול ביותר שלו, גם בהשוואה לאתמול. הקרב הענק מול המארחת באצטקה נרשם מיידית בספרי הזהב של הכדורגל האנגלי, ובלינגהאם היה הגיבור הראשי בכל המובנים. הצמד שלו תוך 98 שניות לקראת סוף המחצית היה אדיר והימם את האוהדים, אבל את הלוחמים המקסיקנים לא מנצחים בקלות. במהרה הגיע השער המצמק, ועל סף השריקה להפסקה היה ססאר מונטס בדרך לקבוע 2:2. הקהל הביתי העצום כבר התכונן לחגוג כאשר הבלם היה בדרכו לכדור מטווח אפס, עד שהופיע בלינגהאם. מאיפה הוא צץ? רק הוא יוכל להסביר זאת, אבל הוא עשה את הפעולה ההגנתית הכי גדולה של מונדיאל 2026. הוא הצליח להקדים את מונטס, מנע את השער, ונלחם יותר מכולם גם במחצית השנייה כאשר אנגליה נותרה בנחיתות מספרית. קשה לחשוב על הצגה פנומנלית יותר.
כל זה שם בצל את שער היתרון הנהדר לרשת קרואטיה במחזור הראשון, וגם בישול לקיין ושער מול פנמה מולה הייתה אנגליה די תקועה במשך דקות ארוכות. בלינגהאם מזכיר הקיץ עד כמה הוא ווינר, ועד כמה אפשר לסמוך עליו ברגעי האמת. השער במספרת שהציל את אנגליה מהדחה בשמינית גמר יורו 2024 בידי סלובקיה ממש לא היה מקרי. זה הכוכב שהבקיע פעמיים שערי ניצחון בקלאסיקו בעונת הבכורה שלו בריאל מדריד. זה השחקן שפרץ לתודעה בגיל 16 ומאז לא עצר. זה השחקן שמשתתף בטורניר הגדול הרביעי בקריירה בגיל 23. הוא אגדה כבר עכשיו, ואין לדעת לאילו מימדים יגיע בשנים הארוכות שעוד נותרו לו על הדש. הפוטנציאל כאן חריג מאוד.
בשלב זה משעשע להיזכר בכותרת שהופיעה ב’דיילי מייל’ בנובמבר. "תשאירו את ג'וד בבית", נכתב בצהובון אחרי שבלינגהאם הגיב באופן לא אידיאלי לחילוף במפגש מול אלבניה במחזור האחרון במוקדמות המונדיאל. את המשחקים בספטמבר הוא החמיץ בגלל פציעה בכתפו, באוקטובר בחר המאמן תומאס טוכל לא לזמן אותו, והתנהגות לא מושלמת עם חזרתו גרמה לעיתונאים מסוימים להתחיל להשחיז את הסכינים. כתבו שהוא אנוכי מדי, ושהוא עלול להרוס את האיזון בחדר ההלבשה. איאן רייט טען בתגובה כי "אנגליה עוד לא מוכנה לסופרסטאר שחור". יש להניח שעכשיו היא כבר מוכנה. ועוד איך.

טוכל לא עשה לבלינגהאם הנחות. גם הוא ביקר את התנהגותו, תוך שימוש במילה ממש לא מוצלחת באנגליה אותה לא הבין הגרמני עד הסוף. הוא אף טען ממש לפני תחילת גביע העולם שמקומו של ג'וד לא מובטח. "יש לנו 14 או 15 שחקנים שיכולים לפתוח בהרכב, ובלינגהאם הוא אחד מהם. ברור שהוא צריך להיאבק על מקומו", טען הבוס. את בלינגהאם אתגרים כאלה לא מדאיגים. הם מוסיפים לו מוטיבציה, כי הוא רגיל להתמודד עם ציפיות גבוהות מגיל מוקדם במיוחד, וגם השנים בריאל מדריד חישלו אותו כהוגן.
הרי העונה האחרונה שלו בסנטיאגו ברנבאו הייתה לא פשוטה. כל המועדון המלכותי נקלע למשבר מתמשך, ובלינגהאם לא הצליח להושיע במשחקים רבים מדי. באופן כללי, הייתה זו התקופה הבעייתית ביותר שלו בליגה הספרדית. הוא סיים אותה עם 8 שערים בכל המסגרות, לעומת 15 בעונת 2024/25 ו-23 בעונת 2023/24. סימני שאלה מסוימים ריחפו מעל ראשו גם בספרד, והוא הגיע למונדיאל במטרה להסיר אותן. אין לדעת מה יקרה בחצי הגמר, אבל המטרה הזו כבר הושגה במלואה. יהיה מטופש עד מאוד לפקפק ביכולותיו מעכשיו.
הולאנד היה הראשון לברך את ג'וד אחרי שריקת הסיום. שני החברים, שהתיידדו מאוד במהלך הקדנציה המשותפת בבורוסיה דורטמונד בתחילת העשור, ישבו על הספסלים בשלהי ההארכה, וההחלטה של מאמן נורבגיה סטולה סולבאקן להחליף אותו עוררה תהיות. הסקורר המופלא היה סחוט אחרי 105 דקות מתישות, ובקרב הזה יועד לו בסופו של דבר תפקיד הגיבור הטרגי, כי שער היתרון המצוין של נורבגיה בתחילת המחצית השנייה נפסל בגלל עבירה שלו לכאורה בתחילת המהלך.

האם הולאנד באמת דחף את אליוט אנדרסון והאם זה חייב התערבות של VAR? על כך אפשר להתווכח, וסולבאקן העיר בתמציתיות כי היה חסר לסקנדינבים מזל. זה היה טורניר טוב מאוד מבחינתם, והניצחון על ברזיל בשמינית הגמר התברר בסופו של דבר כשיא הקמפיין עבורם. הלילה הם היו ראויים ליותר, ואנדראס שלדרופ שבישל פעמיים מול הסלסאו פתח הפעם בהרכב וכבש שער יתרון מבריק. הולאנד אף היה יכול אולי לסיים את הסיפור אלמלא אלכסנדר סורלות’ היה קצת אנוכי מדי, אבל עכשיו זו כבר היסטוריה. נורבגיה תסתפק בטורניר הגדול הכי טוב בתולדותיה, ונפרדת עם המחמאות. בלינגהאם ממשיך הלאה, והוא עוד עשוי לסיים את המונדיאל הזה עם מספר שערים רב יותר מהולאנד. הייתכן?