עדיף לבעוט ראשונים? הנתונים בדו קרב הפנדלים

ארבעת קרבות הפנדלים שנערכו עד כה במונדיאל 2026 הסתיימו בניצחון של הנבחרת שבעטה שנייה, נתון שעורר מחדש את הוויכוח הישן האם יש יתרון אמיתי לבעיטה השנייה או שמדובר בצירוף מקרים בלבד. בעבר הייתה הסכמה רחבה שלבעוט ראשון מעניק יתרון פסיכולוגי, שכן הנבחרת שעולה ליתרון מפעילה לחץ על היריבה, שנאלצת לרדוף אחריה ולבצע את בעיטות ה"חובה". אולם הנתונים האחרונים מספרים סיפור מעט שונה.

לאחר שרובן ורגאס כבש את הפנדל המכריע בניצחון של שווייץ על קולומביה בשמינית הגמר, הושלמה סדרה של ארבעה קרבות פנדלים במונדיאל הנוכחי שבהם ניצחה דווקא הנבחרת שבעטה שנייה. אם מרחיבים מעט את המדגם, מתברר כי 13 מתוך 15 קרבות הפנדלים האחרונים במונדיאלים (86.7%) הסתיימו בניצחון של הקבוצה שבעטה שנייה. שני החריגים היחידים היו במונדיאל 2022, אז מרוקו הדיחה את ספרד בשמינית הגמר וקרואטיה ניצחה את ברזיל ברבע הגמר, בשני המקרים הקבוצה שבעטה ראשונה היא זו שניצחה.

עם זאת, במבט רחב יותר התמונה מאוזנת הרבה יותר. לפני מונדיאל 2026 התקיימו 35 קרבות פנדלים בתולדות גביע העולם, כאשר 18 מהם (51.4%) הסתיימו בניצחון של הקבוצה שבעטה שנייה, כמעט חלוקה שווה לחלוטין. לאחר ארבעת הקרבות האחרונים הנתון עלה ל-22 ניצחונות מתוך 39 (56.4%), כך שנראה שהמגמה נובעת בעיקר מהשנים האחרונות. למעשה, לפני רצף 15 קרבות הפנדלים האחרונים, רק תשעה מתוך 24 הסתיימו בניצחון של הקבוצה שבעטה שנייה (37.5%), מה שאולי מסביר כיצד נוצרה האמונה שלבעוט ראשון עדיף.

מה קורה ביורו, בליגת האלופות ובגביע האנגלי?

גם ביורו הנתונים אינם מצביעים על יתרון ברור. מאז דו-קרב הפנדלים הראשון בתולדות האליפות ב-1976, בו צ'כוסלובקיה ניצחה את גרמניה בזכות הפנדל המפורסם של אנטונין פננקה, נערכו 25 קרבות פנדלים, כאשר ב-12 מהם (48%) ניצחה הקבוצה שבעטה שנייה, נתון שממחיש איזון כמעט מוחלט.

בליגת האלופות התמונה מעט שונה. מתוך 42 קרבות פנדלים שנערכו במפעל (ללא מוקדמות), רק 16 הסתיימו בניצחון של הקבוצה שבעטה שנייה (38.1%), מה שמרמז דווקא על יתרון מסוים לבעיטה הראשונה. הדוגמה העדכנית ביותר הייתה כשפאריס סן ז'רמן ניצחה את ארסנל, לאחר שהאלופה האירופית בעטה ראשונה.

לעומת זאת, בגביע האנגלי הנתונים נוטים דווקא לכיוון ההפוך. מאז עונת 2013/14 נערכו 75 קרבות פנדלים, כאשר 43 מהם (57.3%) הסתיימו בניצחון של הקבוצה שבעטה שנייה. בעונה האחרונה בלבד נערכו 17 קרבות מהנקודה, ומתוכם 12 (70.6%) הסתיימו בניצחון של הבועטת השנייה.

שחקני נבחרת שווייץ חוגגים (רויטרס)

המדגם הגדול ביותר מגיע מגביע הליגה האנגלי. מאז עונת 2013/14 נערכו במפעל 211 קרבות פנדלים, אך ארבעה מהם התקיימו בשיטת ABBA הניסיונית ולכן אינם נכללים בחישוב. מתוך 207 הקרבות שנותרו, 104 הסתיימו בניצחון של הקבוצה שבעטה שנייה, 50.2% בדיוק. כלומר, דווקא המפעל שמספק את כמות הנתונים הגדולה ביותר מציג חלוקה כמעט מושלמת של 50:50.

אז מה באמת עדיף?

למרות היתרון הפסיכולוגי האפשרי של הבעיטה הראשונה, היא עלולה גם להפוך לחרב פיפיות. ב-7 מתוך 15 קרבות הפנדלים האחרונים במונדיאל הבעיטה הראשונה הוחמצה, ובכל אחד מהמקרים הללו הקבוצה שבעטה שנייה ניצחה בסופו של דבר. למעשה, מתוך 12 מקרים שבהם הנבחרת שבעטה ראשונה במונדיאל החמיצה את הפנדל הראשון שלה, רק פעמיים היא הצליחה לבצע קאמבק ולנצח, שבדיה מול רומניה ב-1994 ואוקראינה מול שווייץ ב-2006.

ייתכן גם שמדובר באפקט פסיכולוגי בלבד. ככל ששחקנים מאמינים שבעיטה שנייה מעניקה יתרון, הם עשויים להגיע רגועים יותר לקרבות וכך לשפר את סיכויי ההצלחה שלהם, גם אם בפועל אין הוכחה סטטיסטית לכך שקיים יתרון אמיתי.

אמבפה ומסי מחמיצים (IMAGO)

מעניין לציין שבמונדיאל הנוכחי רק באחד מארבעת קרבות הפנדלים, מצרים מול אוסטרליה, הנבחרת שניצחה בהטלת המטבע בחרה לבעוט שנייה. בשלושת המקרים האחרים הקפטנים עדיין העדיפו לבעוט ראשונים, ואף אחת מאותן נבחרות לא ניצחה. אפילו קפטן קולומביה, דבינסון סאנצ'ס, התלבט לאחר הזכייה בהטלת המטבע, קרא לשוער קמילו ורגאס להתייעצות, וביחד החליטו לבעוט ראשונים.

בסופו של דבר, המסקנה מהנתונים ארוכי הטווח היא שכנראה אין משמעות גדולה לשאלה מי בועט ראשון ומי שני. ברוב המפעלים הגדולים היחס קרוב מאוד ל-50:50, כך שהגורמים המשמעותיים באמת הם איכות בועטי הפנדלים והשוער. אם המגמה של מונדיאל 2026 תימשך גם בשלבים הבאים, ייתכן שקפטנים יתחילו לחשוב אחרת כשהשופט יטיל את המטבע, אבל בסופו של דבר, הדבר החשוב ביותר נשאר זהה: פשוט לכבוש יותר פנדלים מהיריבה.