בעולם משלו: מסי הלך על הדשא ב-63% מהמונדיאל
הילד שנהג להתחבא מאחורי עצים כדי להתחמק מאימוני ריצה בניואלס הפך לאלוף עולם שמרדים את ההגנות, רץ הכי פחות ומשפיע הכי הרבה. מאחורי התופעה
השחקנים הגדולים ביותר גורמים לכדורגל להיראות כמו טיול בפארק, ועבור ליאו מסי - זה לרוב פשוט כך. הניצחון הדרמטי של ארגנטינה 2:3 על מצרים בשמינית הגמר גבה ממנו מחיר רגשי כבד כשהתפרץ בבכי עם שריקת הסיום, אך מבחינה פיזית אפשר לומר שהוא "בקושי" הזיע. מתברר כי ההליכה היוותה לא פחות מ-63 אחוזים מתנועתו של הפרעוש לאורך המונדיאל - נתון הגבוה בפער עצום מכל שחקן שדה אחר בטורניר.
האינטליגנציה שבמנוחה: כשהפרעוש לוקח צעד אחורה
קל לייחס זאת לגיל 39 ולניהול אנרגיה קפדני, אך שיטוט על המגרש תמיד היה חלק מה-DNA של מסי, שסיפר בעבר שבילדותו נהג להתחבא מאחורי עץ כדי להתחמק מאימוני ריצה בניואלס.
מעבר לכך, הכוכב מעביר עוד 25 אחוזים מהזמן בעמידה מוחלטת, ורק ב-8.6 אחוזים מהמשחק הוא עובר לריצה קלה (לעומת ממוצע טורניר של 23 אחוזים). אולם, מאחורי הבטלה הזו מסתתרת יעילות רצחנית: מסי מדורג שלישי בנגיעות בשליש האחרון, שלישי ביצירת מצבים גדולים (15), ומוביל את מרוץ נעל הזהב לצד קיליאן אמבפה עם 8 שערים.
מלכודת האזור המת: הפחד הגדול של שחקני ההגנה
נתוני פיפ"א מראים כי צעדיו של מסי מרוכזים באזור הימני הפנימי, בין עיגול האמצע לרחבה, שם הוא יוצר שטחים מתים באמצעות תנועות קטנות במקום ספרינטים מתישים. רפאל וראן, שפגש אותו 21 פעמים בקריירה, הסביר כי המומחיות של מסי היא ללכת באזורים שבהם חוסר הוודאות חוגג וההגנה לא יודעת מי אמור לשמור עליו – הקשר, המגן או הבלם.
חוסר התנועה הזה מרדים את היריב, מאפשר למסי לברוח ממלכודת הנבדל בחוכמה, וכשהכדור מגיע אליו – הוא כבר מחזיק ב"צילום רנטגן" מושלם של המגרש ויוצא לריצות שרובן המוחלט (71%) מסתיימות בשליש האחרון.
ההקרבה של החברים והשינוי הטקטי שהכריע את מצרים
הסגנון הזה אמנם גובה מחיר כבד בהגנה, שכן מסי אינו שותף ללחץ, אך חבריו לנבחרת מוכנים לרוץ כפול עבור רגעי הקסם שלו. מול מצרים, כשהאלביסלסטה הייתה בפיגור שני שערים, מסי הוכיח שהוא כל הזמן מעדכן את המפה המנטלית שלו וחתך חזרה לאגף ימין כמו בעבר כדי לפרק את ההגנה. למביט מהצד מסי עשוי להיראות מנותק ואדיש, אך זו בדיוק האשליה שהוא רוצה לייצר לפני שהוא מכה ביריבה ללא רחם.