"יודע שיש לי מקום בוודאות בכל קבוצה בישראל"
המעבר לתאילנד ("אסור לזלזל באף ליגה"), הניתוק מרעשי הרקע ("מה שאומרים לא מעניין אותי"), הטיפ מזהבי ולמה לדעתו המספרים יחזרו. יונתן כהן מדבר
בפעם השלישית שלו בקריירה, יונתן כהן יוצא לחו"ל. הקשר בן ה-30, שעבר כבר כמעט הכול בכדורגל הישראלי, החליט לאחרונה לחתום בבנגקוק יונייטד מהליגה התאילנדית, כשבימים הקרובים תצטרף אליו גם אשתו רוני והילדים.
העונה האחרונה שלו הייתה לא פשוטה. היא החלה עם פציעות אחרי תקופה ללא הכנה עם קבוצה, אך הסתיימה עם חודשיים אחרונים טובים מאוד, בהן בלט במדי הפועל פ"ת בפלייאוף העליון ולאחריהם הוא החליט לצאת לאתגר באסיה, לאחר שמע על ההצעה מסוכניו שלומי בן עזרא וגלעד קצב.
אחרי שכבר לקח אליפות עם מלבורן באוסטרליה ולמרות האתגר והעובדה שבתאילנד יש זוכה די קבועה בשנים האחרונות, כהן לא מפחד ומאמין שכמו באוסטרליה, הוא יוכל להצליח גם כאן. אפשר להגיד שהוא גם לא מתחרט על שום צעד שעשה בקריירה ושלם מאוד איתה.
בראיון מיוחד ל-ONE, רגע לאחר שנחת בתאילנד, הוא מדבר: על הבחירה להגיע לאסיה, העונה האחרונה בהפועל פ"ת והשפעת הפציעות, למה כבר לא אכפת לו מה אומרים עליו ומדוע הוא מאמין שהעונה הקרובה יכולה להיות מקפצה.
עוד הוא מדבר על היכולת שלו היום לעומת השיא, האם הוא שווה מקום בקבוצה גדולה, קבל ההחלטות שעשה בדרך וברכת הדרך מהחבר הטוב ערן זהבי, שבעצמו פרח ביבשת אסיה.
יונתן, איך נוצר הקשר עם התאילנדים בכלל?
"למען האמת זה גם הפתיע אותי. המנהל המקצועי פנה לסוכן שלי, הוא חצי אוסטרלי וחצי איטלקי כך שהוא הכיר אותי מהתקופה באוסטרליה. התקופה באוסטרליה עשתה לי טוב בנושא של אסיה ויש לי שם טוב. הם התעניינו וחיפשו שחקן לעמדה שלי".
כשמקבלים הצעה כזאת, מה המחשבות?
"קודם כל זה מאוד מחמיא כי אתה יודע שעשית דברים טובים גם מחוץ לארץ וששמו עליך עין. אני חושב שזאת חוויה שמאוד עניינה אותי, רציתי לשחק בחו"ל ולא בארץ. גם אשתי הייתה בעד והלכנו על זה בלי למצמץ".
עם מי התייעצת?
"בעיקר עם המשפחה וזה היה אור ירוק פה אחד. מתוך מחשבה על חוויה, על כדורגל, על כסף טוב, של הכול מהכול. אני חושב שבאמת אפשר לעשות פה דברים יפים. מבחינת הכדורגל? לא התייעצתי יותר מדי. שמעתי שהכדורגל פה הוא טוב ופופולרי, יש פה קהל. אני לא יודע יותר מדי מבחינת הרמה, או להשוות אותו עכשיו לכדורגל בארץ. אני אתאקלם ואבין, גם באוסטרליה לא התעניינתי יותר מדי ולמדתי להכיר לאט לאט. גם פה אלמד בלי לחץ, יש עוד זמן לליגה: אכיר את השחקנים, אכיר את הקבוצות ולאט לאט אבין מי נגד מי".
מה אתה יודע פחות או יותר על הקבוצה?
"זו קבוצה שתמיד שואפת למצוינות, לדבר גבוה ולקחת תארים. דיברו איתי על זה לפני זה ואמרו שרוצים שאוביל את הקבוצה ואהיה מאוד משמעותי. אני יודע שבשנים האחרונות מי שלקחה את האליפות הייתה בורירהאם, שהיא קבוצה שעשירה מעל כולן בפער, אבל תמיד טוב לבוא עם אתגרים חדשים. גם לאוסטרליה לפני שנתיים הגעתי עם מטרה לאליפות למרות שזו הייתה קבוצה שלא תמיד לוקחת אליפות ועשינו הישג. גם פה אני מאוד מכוון לזה. אני רוצה להתחיל ברגל ימין, להיות בריא וזה מה שחשוב".
אבל אתה רואה את עצמך נשאר שם לאורך זמן?
"זה חד משמעית מה שאני מכוון אליו: לעשות שנה טובה ושיפתח לי גם פה וגם במקומות אחרים כמו סין ויפן".
“ממש לא מיציתי את עצמי בארץ, אני לא חושב שמיציתי בשום מקום”
מיצית קצת בארץ?
"ממש לא מיציתי, אני לא חושב שמיציתי בשום מקום. אין לי את הפריבילגיה הזאת להגיד שמיציתי. לא פסלתי להישאר בארץ, אבל ראיתי לאן הרוח נושבת וברגע שקיבלתי את ההצעה, לא חשבתי. יש פה דלתות מאוד פתוחות למעברים גדולים ולכסף הרבה הרבה יותר גדול ממה שיש בארץ אם אתה עושה פה שנה טובה. אני באמת מאמין בעצמי שזה מה שיכול לקרות".
אמרת שהבנת לאן הרוח נושבת. מה היה בקיץ בישראל?
"אהיה איתך כנה? לא היה לי שום דבר רשמי או התעניינות משום קבוצה ששמעתי עליה. יכול להיות שכן הייתה התעניינות וניסו להשתיק את זה או משהו, אבל אני אישית לא שמעתי על זה כלום והלכתי עם ההצעה היחידה שקיבלתי בקיץ שברוך השם הייתה מוקדמת. זה משמעותי עבורי להתחיל שנה חדשה עם קבוצה, מהאימון הראשון".
מבאס קצת שלא הייתה התעניינות בארץ אחרי כל מה שעשית?
"מהצד שלי ממש לא, זה עניין של אחרים ולא שלי".
אתה מרגיש שאולי לשחק בחו"ל עושה לך יותר טוב בשנים האחרונות?
"אני לא יודע, אני חושב שאחרי פגרת המלחמה ובחודשיים האחרונים בהפועל פ"ת כן הראיתי מה אני יודע ושווה. שיחקתי באופן קבוע והייתי בריא וכשאני בריא ומשחק לאורך זמן, אני יודע מה אני שווה בליגת העל. בסוף כשאתה לא מתחיל עם קבוצה ומתכונן לעונה הזאת לבד, זה שמיים וארץ ולא משנה איך תתכונן. אני באמת סופר מקצוען, לקחתי מאמנים מכל התחומים אם זה מאמן כושר או כדורגל והייתי מתאמן פעמיים ביום כל יום.
"אבל זה ממש לא אותו הדבר כמו אימוני קבוצה, עם מחנה אימונים והיכרות מוקדמת. הכושר שונה וזה פגע בי מאוד בהתחלה שלי בהפועל פ"ת. ראו שהתחלתי טוב ונראיתי גם באימונים וגם במשחקים הראשונים ממש טוב עד שהגיעה הפציעה והגוף לא החזיק את העומסים. הגיעה פציעה באחורי ואז עוד פציעה חוזרת והגוף לא היה מוכן להכנה שעשיתי באופן פרטי ולא עם קבוצה. השנה הזאת זה מאוד משמעותי עבורי להתחיל עם קבוצה מהיום הראשון, לעשות את כל החיזוקים ולהיות בריא כל העונה".
אתה יכול להבין את המיני אכזבה של הפועל פ"ת מהחודשים הראשונים? הרי השם יונתן כהן יוצר ציפיות…
”אני מסכים איתך ואני גם מבין את הצד של האוהדים ושל עומר פרץ שהיו לי כמה שיחות איתו ודיברנו פתוח. כמובן שהם ציפו למשהו אחר, אבל בסוף אני ניסיתי לתת את המקסימום שלי בכל אימון ובכל משחק. חוסר המזל וכל הקיץ שבו הייתי שלושה וחצי חודשים ללא קבוצה, שזה משהו שלא תכננתי ופעם ראשונה שזה קורה לי, שיבש. הגוף לא היה מוכן לעומסים האלה, הם ציפו למשהו אחר.
"אני יכול להגיד לך שבחודש הראשון הייתי מספר אחד באימונים וגם ראו את זה במשחקים הראשונים מול אשדוד, הפועל חיפה וסכנין. נכנסתי והרגשתי את הגוף שלי טוב, אבל זה לא באמת טוב כי הגוף פתאום מקבל את העומס שהוא לא רגיל אליו. הגיעה הפציעה משום מקום נגד הפועל חיפה אחרי שכבשתי גול, נראיתי טוב והקבוצה הובילה. חזרתי לאט לאט ובהדרגה, עשיתי את השיקום, חזרתי להרכב ובישלתי ואז הגיעה עוד פציעה במשחק גביע שעשיתי ספרינט. אתה לא עושה הכנה עם הקבוצה, המרחקים הם לא אותם מרחקים שאתה עושה עם מאמנים אישיים, הכול אחר.
"אני יכול להבין גם את האכזבה מהצד של הפועל פ"ת כי גם רציתי לבוא עם ציפיות ולהחזיר מהרגע הראשון על האמונה שהם נתנו בי והפידבק הטוב מתחילת העונה. אני לא מצטער על זה, אבל יכול להבין ולקבל את זה שלא סיפקתי את הסחורה מההתחלה. אבל מי שראה אותי בחודש וחצי האחרונים בפלייאוף העליון ברמה הכי גבוהה של הכדורגל, ראה כמה אני נמצא שם".
מה באמת השתחרר בחודש וחצי האחרונים?
"התאמנתי באופן סדיר עם הקבוצה, הרגשתי טוב והפסקת המלחמה עשתה לי טוב במירכאות כמובן, שלא יהיו מלחמות. היה לי ‘ברייק’, עשינו כמו מחנה אימונים קצר עם הקבוצה והתחלתי מאפס כמו כולם. עבדתי קשה, שמרתי על הגוף שלי גם במהלך המלחמה. אתה רואה שכשאני בריא ונמצא שם, אני יכול להגיד לך שגם ב-GPS תמיד הייתי הכי גבוה והרגשתי טוב מבחינה גופנית ועם הכדור. גם המספרים הגיעו והתוצאות בסיבוב השני של הפלייאוף הגיעו".
היה סיכוי שתמשיך בהפועל פ"ת?
"מהצד שלי זה היה פתוח, מהצד שלהם אני לא יודע, לא דיברו איתי. עשיתי שיחה עם המנהל המקצועי ניר לוין בסוף השנה, שיחת סיכום כזאת. דיברנו קצת על השנה מהצד שלי ומהצד שלהם, אמרו שיהיו איתי בקשר וזהו. אני לא סגרתי שום דלת בהפועל פ"ת, אבל לא היה איזשהו משהו, כל אחד הלך לצד שלו והתקדמנו".
כשיש פציעות חוזרות מתחילים לדבר שמישהו פציע וכו'. שמעת על זה?
"אני חושב שלא. לאורך כל הקריירה שלי אין לי הרבה פציעות. אני לא זוכר את עצמי מפסיד כ"כ הרבה משחקים כמו השנה. במכבי ת"א הייתי משחק 30 משחקים כמעט כל שנה, עם אירופה והכול. לא היו לי פציעות במהלך הקריירה, אז אני יכול להשליך את זה רק על תקופת ההכנה שלי ועל העובדה שהייתי ללא קבוצה. אני צריך לקחת אחריות על זה ולהיות ממושמע. הגוף שלי כבר לא כמו שהיה בן 20, אבל מבחינה גופנית אני מרגיש מעולה, אין לי בעיות כמו ברכיים, מפרקים וכו'. אתה יכול להסתכל אחורה שבעבר לא הפסדתי שום משחקים או אימונים על פציעות".
אני חוזר לתאילנד. אתה יודע שאוהבים לפקפק בליגות האלה. זה משהו שמפריע לך?
"אני שומע את זה על כל ליגיונר שמשחק בחוץ לארץ ונותן גולים או הופעות טובים. ישר מזלזלים כמו שזלזלו בכדורגל האוסטרלי ותראה את נבחרת אוסטרליה במונדיאל, לאן היא הגיעה. יש שם לא מעט שחקנים מהליגה המקומית, שארבעה מהם שיחקו איתנו בקבוצה - השוער, המגן, אחד הבלמים והקשר. אז לא נראה לי שאנחנו יכולים לזלזל באף ליגה מחוץ לישראל.
"אני שומע את זה גם על שחקנים ששיחקו באוסטריה ועל כל מיני מקומות. מקומנו לא לזלזל, אני שומע את זה הרבה וזה לא כ"כ מעסיק אותי. אני מתעסק בקריירה שלי, בהצלחה האישית שלי ובהצלחה הקבוצתית. מה שאנשים אומרים לא באמת מעניין או מרגש אותי. הגעתי לאיזושהי רמה בקריירה, לאיזשהו גיל או מעמד שבאמת היא לא אמורה להתנהל לפי דעות של אחרים אם זו ליגה טובה או לא".
“אני חושב שכל שחקן צריך כמה שפחות להתייחס למה שאנשים אומרים מסביב”
כן? זה כבר עובר ליד?
"אני חושב שכל הקריירה עשיתי את מה שטוב לי וברוך השם לא טעיתי בדרך הזאת. זה מה שהוביל אותי למה שעשיתי כל הקריירה: אם אלו תארים בכל העולם, גולים או בישולים. לאנשים תמיד יהיה מה להגיד, אני לא מתייחס לזה. אני חושב שכל שחקן צריך כמה שפחות להתייחס למה שאנשים אומרים מסביב אלא לקרובים שלך, למשפחה שלך ולאנשים שבעדך. אני לומד להתעסק בדברים החשובים באמת: הקריירה שלי, המשפחה שלי, הילדים שלי ומה שעושה לי טוב. אם אני חושב שהמעבר הזה יעשה טוב למשפחה שלי ולקריירה שלי, אז אני הולך עליו ב-100%".
בכמה אחוזים אתה היום מהשיא שלך?
|אני חושב שאם אני משחק לאורך שנה שלמה בלי פציעות, אתה תראה את המספרים חוזרים ללא ספק. אני באמת מרגיש מצוין עכשיו".
אתה מרגיש שיש לך עוד משהו להוכיח? לחזור אולי להיות יונתן של מכבי?
"אני חושב להוכיח צריך כל יום במקצוע הזה. אם אתה מוריד טיפה רגל מהגז אוכלים אותך ואף אחד לא מחכה לך או משאיר לך סיכוי. אם לא תיתן 100% בכל יום, יתפסו לך את המקום. אני רוצה להוכיח כל יום, קודם כל לעצמי, שאני כן נמצא שם. להוכיח לתקשורת או לאנשים אם אני עדיין שם או פציע? זה פחות מעסיק אותי.
"אני יודע מה אני שווה, אתה יכול לשאול כל שחקן שהיה איתי בחדר ההלבשה בשנים האחרונות או כל איש מקצוע שהיה איתי, כמה אני נותן מעצמי, כמה אני טוב לחדר ההלבשה וכמה אני רוצה לנצח בכל אימון ובכל משחק גם אני לא משותף. בדברים האלה אני אמיתי עם עצמי ועם מי שסובב אותי. אנשים מסביב שמתעסקים בשמועות או בדברים שחושבים? זה לא מעסיק אותי ולא מעניין אותי".
אם אשאל אותך בכנות. כשאתה מתסכל אחורה, עובר לך בראש שאולי טעית בהחלטה כזאת או אחרת? או היה לך חוסר מזל במקום כזה או אחר?
"ברור שיש החלטות טובות או לא, חוסר מזל וכו'. הקריירה היא לא מושלמת וההחלטות שלנו הן לא מושלמות. בדיעבד אם כל אחד היה מקבל החלטה אחרת בצומת מסוימת, אז יכול להיות שלכל אחד הייתה קריירה מושלמת. יכול להיות שהיו טעויות בדרך, יכול להיות שהתנהלתי לא בסדר, יכול להיות שעשיתי מהלכים לא טובים או שעברתי קבוצות בזמן לא נכון לעצמי. אבל אני לא מתחרט על זה. מה שעשיתי באותו הרגע היה משהו שחשבתי אז שהוא נכון לעצמי. אז ככה שאני לא יכול להתחרט על זה, אלו לא דברים שאני יכול להגיד למה עשיתי את זה. בסוף כל החלטה יכולה לקחת אותך לכל מקום לטוב או לרע. בסוף כל החלטה שנלקחה הייתה הכי טובה עבור יונתן כהן, המשפחה שלו, אשתו וההורים שלו.
"הייתי במקום טוב במכבי ת"א, הרגשתי מעולה והייתי אולי השחקן הכי בכיר בליגה. לקחתי החלטות שמבחינתי היו טובות לקריירה של יונתן כהן ובסופו של דבר אם מסתכלים על זה הן היו במירכאות לא הכי טובות ולקחו אותי טיפה אחורה. בסוף כן חזרתי למכבי ת"א אחרי שנתיים וחזרתי שוב כשחקן בכיר. לא קיבלתי את הדקות שרציתי ולא סיפקתי את הסחורה שציפו ממני. אבל לפני שנתיים הרגשתי שוב בפיק ולקחתי אליפות באוסטרליה ואנשים בחרו שלא להתייחס לזה. אז אתה מבין? בסוף זה לא בשליטתך. כל החלטה שלקחתי היא הכי טובה בשבילי. אם היא יצאה עקום או לא? אני לא יודע. אבל אני לא יכול לשנות את הגלגל".
"אני מאוד גאה במה שעשיתי, מיקסמתי את מה שיכולתי לעשות"
אבל אתה לא מתוסכל או משהו…
"להיפך. אני מאוד מאוד גאה במה שעשיתי ומודה כל יום לאלוהים על שנתן לי את הזכות להגשים את חלום הילדות שלי, כשהייתי ילד ששיחק במכבי ת"א מגיל שש והגיע להיות שחקן בוגרים, כמו שאבא שלי רצה והיה. ששיחקתי בבלומפילד ונתתי שערים, שהייתי כ"כ משמעותי בזכיות בתארים. אין לי את הזכות בכלל להתעצבן, להתבאס או להסתכל על טעויות.
"מיקסמתי את מה שיכולתי לעשות והלוואי שאשבור עוד ועוד שיאים כי זאת המטרה שלי. אני מרגיש ממש טוב עם הגוף שלי כרגע, אני לרגע לא מזלזל. אני בן 30, אני בשיא הקריירה שלי וכל עוד אהיה בריא אין לי ספק שהעתיד שלי יהיה ורוד".
מה המטרה הבאה שלך?
"כרגע המטרה שלי היא להצליח מבחינה קבוצתית: אם זה לזכות באליפות, בגביע או בכל מפעל בו נשחק. ואם לא אז להצליח מבחינה אישית, לתת כמה שיותר מספרים, לעזור לקבוצה ולהיות ממושמע מבחינה טקטית. כל מה שהצוות המקצועי יבקש ממני אעשה על הצד הטוב ביותר".
"למה אני לא בקבוצה גדולה, אתה יכול לשאול את מי שנמצא בקבוצות הגדולות"
אתה שווה היום מקום בקבוצה גדולה בישראל?
"אני מאוד מאמין שכן. אני לא מזלזל באף שחקן וחושב שיש הרבה שחקנים טובים אבל אני יודע שיש לי מקום בוודאות בכל קבוצה בארץ. למה זה לא קרה? אין לי תשובה לזה, אתה יכול לשאול את מי שנמצא ומקבל החלטות בקבוצות האלו".
חברים שגדלו איתך: דור פרץ ששם, דן גלזר שחזר. היית שחקן העונה באותה תקופה... זה צובט שלא חזרת שוב?
"ממש לא. אני מפרגן להם מכל הלב, זה המסלול שלהם וזה המסלול שלי. יכול להיות שבעתיד ניפגש, יכול להיות שבעתיד נהיה יריבים האחד של השני. אני מאמין גדול באלוהים ומאמין שכשאני בריא בגוף, עוד פעם ירצו אותי וידברו איתי מהקבוצות הגדולות".
“בהתחלה קיבלתי כאפה מאוד רצינית. בפעם השנייה לאוסטרליה הגענו כבר הרבה יותר מנוסים”
זה לא קל לשחק בחו"ל וזו הקדנציה השלישית שלך. מה באופי שלך וביכולת עוזר לך לצלוח את זה?
"הקדנציה הראשונה שלי בפיזה, שזו הייתה הפעם האחרונה שלי מחוץ לישראל, הייתה כמו מעין סחרור או כאפה לפנים. הלכתי למקום לא קל כמו איטליה, מקום לא פשוט מבחינת השפה והתרבות. הם לא מדברים שם אנגלית ובתור אחד שהיה מאוד צעיר ורק רצה להגשים את החלום שלו כמה שיותר מהר, לא ביררתי את כל הדברים האלה. בהתחלה קיבלתי כאפה מאוד רצינית. בפעם השנייה לאוסטרליה הגענו כבר הרבה יותר מנוסים, גם אני וגם אשתי. בסופו של דבר זה לא רק אני בדבר הזה, זו גם אשתי שאיתי לאורך כל הדרך ונותנת לי את כל החופש להצליח מבחינת הזוגיות, הבית, הילדים והשקט.
"היא העוגן שלי בבית, היא נותנת לי את המקום שלי להצליח בכדורגל. היא חלק בלתי נפרד מזה. בניתי את העור פיל להצליח גם בחו"ל, רחוק מהמשפחה ומהחברים. באוסטרליה נתתי את החותמת הכי גדולה: לקחנו קבוצה שלא הייתה מועמדת לאליפות וזכיתי שם בתואר מלך השערים, שחקן העונה בקבוצה ולקחנו אליפות בזכות שער שלי של ניצחון במשחק המכריע. עכשיו אני שנתיים אחרי, במקום חדש ומדהים. אני מגיע עם אשתי ושני הילדים ונתחיל פה עוד פרק שאני מקווה שיהיה אפילו טוב יותר מהקודם".
אפשר להגיד שהיום בכדורגל שום דבר לא יכול לשבור אותך?
"שום דבר. אם זה לא משהו שהוא באמת טראגי, אז באמת שום דבר. רק שאהיה בריא בע"ה".
אחד החברים הקרובים שלך ערן זהבי עשה חיל בסין. עכשיו אתה הדרבי שלו בתאילנד?
"הלוואי שהיינו משחקים אחד נגד השני, אבל הוא כרגע לא שחקן פעיל ובעיסוקים שלו. הוא איחל לי בהצלחה, אמר לי שזה מקום טוב בשבילי ושאני יכול להתפתח משם לעוד הרבה מקומות. הוא נתן לי את ברכת הדרך. עכשיו אצטרך לתת את מה שמצפים ממני, את מה שכולם מצפים מיונתן כהן ואני יודע מה אני שווה".