התעמרות קשה בזמן השכול על בנו עומר ז"ל, איומי פיטורים על המזרן ואלימות פיזית לכאורה. ONE עם הסעיפים הקשים מתביעת הענק בסך 2.38 מיליון שקלים

אורן סמדג'ה נגד משה פונטי. לאחר שהגיש אתמול (חמישי) תביעת ענק לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מאמן נבחרת הגברים בג'ודו לשעבר מאשים את יו"ר איגוד הג'ודו בהאשמות קשות עם סדרה של מקרים חמורים שהתרחשו לכאורה במקום עבודתו - וכעת ONE חושף פרטים נוספים מתוך כתב התביעה החריג.
סמדג'ה תבע גם את איגוד הג'ודו וגם את היו"ר משה פונטי באמצעות עו"ד יאיר דוד ועו"ד אפרת גרינברג-יוסף, בסכום של 2,387,621 שקלים. המאמן הלאומי לשעבר דורש כעת פיצויים בגין התעמרות, השלמת פיצויי פיטורים ולחלופין הפרש בהפקדות לקופת פיצויים, הפרש בהפקדות לביטוח פנסיוני, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה וגם סכום עתק בגין הפסד שכר עתידי.
"זו מסוג התביעות המקוממות והחמורות ביותר שניתן להעלות על הדעת", כך ציין עו"ד יאיר דוד. "תביעה המגלמת בתוכה התנהלות ואף התעללות נפסדת, חסרת לב ופוגענית מצד האיגוד ופונטי, שהתנכלו והתעמרו בתובע בעודו מתאבל על נפילתו של בנו גיבור ישראל, עומר סמדג'ה ז"ל, במלחמת 'חרבות ברזל', תוך ניצול מצבו הנפשי הרעוע, תוך הצרת צעדיו, פגיעה בו, ברוחו ובמעמדו - ולמעשה, ביכולתו להמשיך בתפקיד כמאמן ראשי. האיגוד ופונטי עשו כל שביכולתם על מנת לגרום לתובע למאוס בעבודתו ולסיימה, משיקולם זרים השמורים עימם".

עו"ד יאיר דוד אף הדגיש בכתב התביעה כי סמדג'ה, לדבריו, הועסק ב"סביבת עבודה רעילה ששררה באיגוד עקב מעשיו של פונטי כלפי התובע, אשר הלכו והתגברו והגיעו, מבחינת התובע, לשיאם בערב יום הזיכרון שחל ביום 29 באפריל 2025". בעקבות זאת, הוא מתאר כי סמדג'ה "נאלץ בלית ברירה להודיע על התפטרותו". כמו כן, הבהיר כי "גם לאחר התפטרותו, האיגוד ופונטי לא מצאו לנכון להתנצל בפני התובע ואף לא בוצע עימו גמר חשבון מלא - חרף קיומו של משא ומתן בין באי כוח הצדדים עובר להגשת כתב תביעה זה".
עו"ד דוד תיאר לפרטי פרטים אירועים שונים שמעידים על יחסי העבודה בין המאמן למי שעומד בראש האיגוד. הוא כתב כי "לא ניתן להגדיר את התנהלותו של פונטי, שעומד בראש האיגוד, מלבד ערלות לב, קטנות נפש ונקמנות גרידא". בכתב התביעה אף צוין כי "מעשי ההתנכלות וההתעמרות אינם 'נחלתו' של התובע בלבד, אלא גם נחלתם של עובדים נוספים המועסקים או שהועסקו באיגוד, ש'זכו' ליחס מתנכל ומתעמר. בניצוחו של פונטי שוררת במסדרונות האיגוד סביבת עבודה כוחנית, רעילה ובלתי תקינה, תוך שהאיגוד לא עושה דבר וחצי דבר כדי למגר התנהלות זו".
בכתב התביעה נטען כי "התובע זוכר לפחות פעמיים בהן פונטי אף נקט באלימות פיזית כלפי עובדים אחרים באיגוד. התנהגות כוחנית ודורסנית זו אינה מקובלת במקום עבודה. פונטי ניסה לא פעם, ובמיוחד בתקופה האחרונה להעסקתו של התובע, להצר את סמכויותיו וצעדיו, לנהל את נבחרת הגברים בעצמו ובניגוד להחלטות מקצועיות שקיבל התובע, היה צועק עליו ומדבר אליו ועליו באופן בוטה, גם מול מאמנים אחרים ומול ספורטאים, מנסה להפחית ממנו, להוריד אותו, להשפילו ועוד".

בכתב התביעה תואר לדוגמה מקרה שכזה דווקא באירוע משמח: "לאחר זכייתו של פלצ'יק במדליית ארד היסטורית ראשונה, והישג שיא שלו עד לאותה שנה, באליפות העולם ב-2023, עדכן פלצ'יק את התובע (אורן סמדג'ה, א.מ) כשהוא מופתע והמום כי פונטי ניגש אליו בחדר ההלבשה ואמר לו 'אורן לא מאמן אותך כמו שצריך, אם היה מאמן אותך כמו שצריך היית זוכה במדליית זהב', אמירה פוגענית וערלת לב שפגעה בסמכויותיו של התובע כמאמנו. בעקבות זאת, התובע נאלץ לפנות לפונטי ולדרוש ממנו שלא לפנות לספורטאים".
לדבריו, "פונטי רצה שהדברים יתנהלו בדרכו שלו בלבד, והיה מתערב באופן גס ודורסני בכל עניין שלא התנהל בדרך בה הוא רצה שיתנהל. פונטי היה נוהג להתערב ברגל גסה בעניינים המסורים לסמכותו של התובע כמאמן הראשי. לאחר שהתובע היה נאלץ להביע את עמדתו המקצועית בעניין ולעמוד על סמכויותיו וגבולות גזרתו, פונטי היה מותיר בדרך כלל את ההחלטה המקצועית והסופית בידי התובע. אולם, לאחר נפילת בנו ושובו מאולימפיאדת פאריס, השתנו פני הדברים ופונטי החל לקבל החלטות במקומו, תוך ביטול דעתו המקצועית".
על פי כתב התביעה, "נוכחותו של פונטי בכפר האולימפי בטוקיו 2021 השפיעה לרעה על המאמנים והספורטאים, עד כדי כך שקודם ליציאת הנבחרת לאולימיפאדת פאריס 2024 הודיע הוועד האולימפי לפונטי כי הוא אוסר עליו לשהות בכפר האולימפי - כך ממש! פונטי קיבל את ההודעה ברוח רעה ויצא בכעס מהישיבה שהתקיימה עם נציגי הוועד האולימפי, התובע וגורמים נוספים באיגוד. הודעת הוועד האולימפי והאיסור שהטיל על פונטי היו לפחות אחד מהטריגרים לחרפת ההתנהגות המתעמרת והנקמנית שהפגין פונטי כלפי התובע, לפני ואחרי אולימפיאדת פאריס 2024".

אחד מהאירועים הללו תואר כך, בלשון התביעה: "באחד מאימוני הנבחרת לקראת פאריס 2024, פונטי עלה אל המזרן ואיים בצעקות לפטר את סמדג'ה ואת כל הצוות. אלא ששנת 2023 הייתה שנת שיא לפני המשחקים האולימפיים, במהלכה רשמה הנבחרת הצלחות רבות בכל הרמות והייתה אחת מהשנים הטובות של נבחרת הגברים עם הישגים גדולים ומשמעותיים".
בנוסף, תואר גם מקרה אחר: "במחנה אימונים שהתקיים בטוקיו, לקראת יציאת הנבחרת לפאריס 2024, פונטי החליט להתלוות אליו - על דעת עצמו ומשיקולים לא ברורים השמורים עימו, ומבלי שעדכן את התובע כי הוא מתעתד להגיע למחנה האימונים. עם הגעתו של פונטי למלון, הודיע לתובע, בפעם הראשונה בכל תקופת העסקתו, שהוא מנהל את כל התקציב של נבחרת הגברים ביחס למחנה האימונים - עניין שהיה תמיד מסור לתובע - ובכך פגע פונטי באחת מסמכויותיו".
עו"ד יאיר דוד המשיך ותיאר באשר לאותו מחנה האימונים: "יתרה מכך, החליט פונטי להתלוות להליכה והנסיעה בתחבורה הציבורית של נבחרת הגברים לאולם האימונים - ואליה יצאו באיחור בגלל שנאלצו להמתין לו. סמדג'ה הבהיר לפונטי כי לא ניתן להמתין לו, שכן הם ממהרים ואסור להם לאחר, אולם פונטי החליט להתלוות אליהם בכל זאת. לאורך ההליכה לאולם, הטיח פונטי דברים קשים בתובע בפני כל הנוכחים ובכלל זה אמר לו שהוא 'נכשל', שלא יצליח להביא מדליה אולימפית, ניסה לשבור את רוחו, צעק עליו וחשף את שכרו מולם. זוהי פגיעה חמורה בפרטיותו, הדבר השפיע על מצב רוחו של התובע".

זה לא הסתיים בכך. לאורך כתב התביעה מתואר שוב ושוב כי פונטי לכאורה נקט באלימות פיזית. עו"ד יאיר דוד גולל על הכתב כי במסגרת מחנה האימונים ביפן, "כאשר הגיעו לרכבת, אותה בדיוק פספסו בשל העיכוב שגרם פונטי בהחלטתו התמוהה להתלוות אל המאמנים והספורטאים בהליכה ברגל, החל פונטי להשתולל ולצעוק על אורן סמדג'ה ועל גיא פוגל (חוזר המאמן, א.מ) שהוביל את השיירה, מול הספורטאים המופתעים, ואף הוסיף ודחף אצבעו באגרסיביות בחזה של פוגל ואמר לו 'אני אדע איך לגמור איתך את הסיפור', מגע המהווה אלימות פיזית ואינו תקין במקום עבודה... הדבר השפיע על הספורטאים, שהיו המומים, מופתעים ובהלם מוחלט".
בכתב התביעה תואר מקרה נוסף ממחנה אימונים אחר: "במחנה אימונים שהתקיים בטוקיו ב-2022, נהג פונטי באלימות פיזית כלפי איש צוות בנבחרת, מול הנבחרת ההמומה". בסיטואציות הללו, נציגו של סמדג'ה הדגיש בתביעה כי המאמן הלאומי לשעבר "ספג והכיל את היחס המר לו 'זכה' מפונטי, חרף היכרותם רבת השנים, ונהג להתהלך בין הטיפות ולעשות כל שביכולתו על מנת להביא להצלחת הענף והנבחרת".
נציגו של סמדג'ה תיאר בכתב התביעה כי "חרף האסון הכבד שנפל עליו ועל משפחתו, אורן - שהיה מסור לעבודתו כמאמן ראשי - ליווה את הנבחרת לאולימפיאדת פאריס 2024, חודש בלבד לאחר נפילת בנו, ואף הוביל לזכייתו של חניכו פיטר פלצ'יק במדליית הארד. רגע שנחקק בזכרונם של רבים בין הרגעים המרגשים ביותר בספורט הישראלי". לטענתו, סמדג'ה עשה זאת לאחר שיחה שקיים עם יעל ארד, כאשר נציגו טען בתביעה כי אורן "קיבל תמיכה לקראת צאתו לאולימפיאדת פאריס דווקא מהוועד האולימפי, ולא מהאיגוד ומפונטי - ששידרו אדישות למצבו".

עו"ד דוד אף ציין: "עם שובו לישראל מפאריס, החל לחוש שפונטי 'העלה הילוך' ביחסו הרע כלפיו, שהוא מתנכל ומתעמר בו יותר מ'הרגיל', וכי הוא פועל במישרין ובעקיפין על מנת להצר את צעדיו ולפגוע בו. באופן טבעי - נוכח מצבו הנפשי והרגשי של התובע, כמי שאך שכל את בנו זמן קצר קודם לכן, הוא התקשה מאוד להמשיך לספוג ולהכיל את התנהגותו... במקום התחשבות במצבו, כפי שמעסיק סביר והגון היה עושה, החליט פונטי לעשות הכל על מנת לגרום לתובע למאוס בעבודתו ולסיים את העסקתו באיגוד".

כמו כן, נכתב כי "במקום להתרכז באבל ובשכול, ולהשיב את כוחותיו ורוחו ככל הניתן עם שובו מפאריס, מצא את עצמו התובע נדרש להילחם על מפעל חייו... התובע לא ויתר ועשה ניסיונות רבים לבוא עם פונטי בדברים, לרבות בשיחות אישיות שקיים עמו, על מנת להגיע להבנות וכי יחדל מהתנהלותו הנפסדת. אולם, למרבה הצער, פונטי, בנחישות בלתי מובנת, המשיך להתנכל לתובע ולצער אותו, ולגרום לו לסיים את העסקתו או על מנת לייצר עילות לפיטוריו העתידיים - מבלי שניתן לתובע זמן לחזור לעמוד על הרגליים, מבלי שפונטי אפשר לו לבצע את תפקידו ועבודתו כמאמן ראשי, תוך שהוא מפריע לתובע לבצע את עבודתו, 'תוקע מקלות בגלגלים' והלכה למעשה מראה לו את הדלת החוצה, בדרך זו או אחרת".
בנוסף, בתביעה נכתב כי "החל ממועד חזרתו של התובע לעבודה לאחר נפילת בנו וחלף התחשבות במצבו, החל פונטי להקפיד על נוכחותו של התובע, על היעדרויותיו ותפקודו, ולמעשה נהג בו בחוסר רגישות, בחוסר הגינות, בחוסר תום לב וברשעות ממש. זאת, בניגוד למצב הדברים שהיה לפני פאריס 2024... לאחר אולימפיאדת פאריס, החל פונטי להתעקש כי ההחלטות המקצועיות יתקבלו על ידו בלבד, תוך שלילת סמכויותיו של התובע ואפשרויות לקבל החלטות, כל זאת, תוך שפונטי החל להודיע לתובע, בדיעבד ובאמצעות מנכ"ל האיגוד, על החלטות שונות שהוא קיבל באופן חד צדדי וללא כל התייעצות כלשהי בתובע".

לאחר אולימפיאדת פאריס, סמדג'ה טוען כי נודע לו בסמוך לחזרת הנבחרת כי "הוחלט להוציא את כל צוות המאמנים לחופשה כפויה ארוכה למשך כשלושה חודשים, בהחלטה חד צדדית של פונטי, שהתקבלה ללא התייעצות עמו כמאמן הראשי, למרות שמדובר בעניין מקצועי, בזמנים רגישים בהם מתאמנים הספורטאים הצעירים לקראת שילובים בסבב התחרויות הבוגר ובניית נבחרת העתיד, לרבות לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028".
בהמשך, נטען כי "פונטי החליט על דעת עצמו לזמן להליכי שימוע ולפטר רבים מצוות המאמנים ובהם גיא פוגל, שהועסק כמאמן בנבחרת הבוגרים והיה יד ימינו של התובע, ומי שסייע לו רבות בעת שנאלץ להיעדר נוכח נפילת בנו... פונטי ידע שהדבר יפגע בוודאי באימוני הנבחרות… כך, נאלץ התובע, בתקופה הרגישה בחייו, להתייצב לצד המאמנים ולהפוך עולמות כדי למנוע את פיטוריהם או להשיבם לעבודה... התובע אף ליווה את פוגל לשיחת השימוע שהתקיימה לו, שימוע שנערך כפארסה של ממש, מבלי שעמד בבסיסו בפועל דבר וחצי דבר... פוגל זומן שוב להליך שימוע כ-24 שעות בלבד לאחר התפטרותו של התובע ובטרם יבש הדיו על מכתב ההתפטרות של סמדג'ה".
כמו כן, עו"ד דוד העלה על הכתב את הטענה כי "באחת השנים פונטי החליט על דעת עצמו להפחית את תשלומי האש"ל למאמנים לנסיעות בחו"ל... התקציב עליו נאלץ התובע להילחם היה מחולק לפי החלטתו הבלעדית של פונטי, שהתבססה על רצונו האישי משיקולו שלו וללא קריטריונים ברורים או מקצועיים".

פונטי, כך לפי הטענות, "המשיך להתערב באופן בלתי ענייני בתקציבי הנבחרת, בשגרת האימונים, בצוות המאמנים ואף בבחירת סגל הספורטאים שמתחרים לאליפות אירופה 2025, תוך שהוא מבטל לראשונה ובאופן חריג את רשימת הספורטאים והמאמנים שהציג התובע".
בכתב התביעה נטען גם כי בהמשך "פורסמה כתבה מבישה ושערורייתית, בחוסר רגישות של ממש, בערב יום הזיכרון 29 באפריל 2025, שהיה הראשון מאז נפילת בנו. בכותרת הכתבה הוכרז כי 'כישלון באליפות העולם צפוי להוביל לטלטלה בנבחרת הגברים', כי 'באיגוד ממתינים להחלטתו של אורן סמדג'ה על עתידו עם סיום שנת האבל על בנו עומר ז"ל', וצוין כי 'אם לא יחול שיפור מהותי, משה פונטי מתכוון לבצע זעזוע מקיף בצוות הנבחרת', תוך שבכתבה מוטחות האשמות בתובע על הכישלון באליפות אירופה. לתובע ברור כי הן אמירות שיכלו להגיע לכלי התקשורת ולהיות מודלפות רק מהאיגוד ו/או מפונטי עצמו. התובע סבור שמדובר בכתבה מוזמנת במטרה להתישו". בעקבות זאת, "משכלו כל הקיצין, התובע לא היה יכול עוד להמשיך בעבודתו ונאלץ להודיע על התפטרותו".
התביעה דורשת פיצוי בגין התעמרות והתנכלות בסך של 150 אלף שקלים, השלמת חוסרים בהפקדות לגמל ב-126 אלף שקלים, השלמת פיצויי פיטורים בסך של כ-350 אלף שקלים ולחילופין השלמת הפקדות בחסר לקופת הפיצויים של כ-165 אלף שקלים, פדיון ימי חופשה בסך של כ-122 אלף שקלים, דמי הבראה של כ-2,339 שקלים ופיצוי בגין הפסד שכר עתידי של 1,636,050 שקלים. בתביעה נדרש בית הדין לעבודה לחייב גם את משה פונטי בפיצוי אישי, ולא להסתפק רק בפיצוי מאיגוד הג'ודו בו אורן הועסק.
תגובתו של משה פונטי תובא כשתתקבל.