"כשמדע פוגש ספורטאי": כנס חדשנות בספורט התקיים
הכנס, בהשתתפות יו"ר ההתאחדות לכדורגל שינו זוארץ, יו"ר וינגייט ארי שטינברג והמנכ"ל גיא אטיאס התמקד בחדשנות טכנולוגית: "הסקרנות תוליד חידוש"
כבר תקופה ארוכה שהחדשנות בספורט, עם דגש הדאטה והבינה המלאכותית מעורבים בספורט, כאשר הבוקר (חמישי), במסגרת אירועי המכבייה 2026 שנערכת בישראל, נערך כנס במתחם האקספו בתל אביב שכותרתו "כשהמדע פוגש את הספורטאי".
כנס החדשנות, נערך בשיתוף מכון וינגייט וההתאחדות לכדורגל והתמקד בנושא "כיצד חדשנות טכנולוגית מניעה ביצועי עילית-מהמעבדה והמעטפת הרפואית ועד למגרש האימונים". עוד הוצגה הדרך שבה טכנולוגיות ספורט-טק, רפואה מתקדמת, פיזיולוגיה, תזונה, דאטה והתאוששות-משנות את את תהליכי האימון וההכנה של ספורטאי ההישג.
בכנס נכחו בין היתר יו"ר ההתאחדות לכדורגל שינו זוארץ, יו"ר מכון וינגייט ארי שטיינברג, המנכ"ל גיא אטיאס וכמו כן מרצים שונים הנוגעים להייטק וספורטאים דוגמת ענבר לניר שהרצו בנושא ועל השפעתו על הביצועים.
”מי שיתעקש על זכותו להישאר דינוזאור, יימצא עצמו בסכנת הכחדה ודאית”
שינו זוארץ פתח את דבריו: "האנושות, אם להיות כנים, מפלרטטת תמיד עם הגעה לקצוות. בצד השלילי שלה אין דוגמה טובה יותר מהתיאור של מוטי קירשנבאום ז"ל, כאשר סיפר כי בכל פעם בה היה משוכנע שהגיע לתחתית, נשמעה לפתע דפיקה מלמטה. ללמדך, שתמיד יכול להיות נמוך יותר. בצד האחר, זה אליו אנחנו שואפים, מאותגר בכל רגע נתון למעלה קצה גבול היכולת האנושית.
"טכנולוגיה לבדה לעולם לא תספיק. ההיסטוריה מלאה בפיתוחים טכנולוגיים מצוינים, אובייקטיבית, שהשימוש בהם נדחה רק כי דרך הפצתם לא צלחה. התנאים לאימוץ טכנולוגיה, או רעיון, ברורים: יתרון יחסי למשתמש, התאמה לערכים מקובלים, מורכבות בהבנת החידוש, אפשרות בחינה של החידוש וכמובן הראות התוצאות. בהיותנו תועלתנים, תמיד נרצה לראות מה יוצא לנו מזה. האם הגענו לשיא? האם שיקמנו מהר יותר? האם צמצמנו פערים? האם החיבור בין בני האנוש לטכנולוגיה הועיל?
"קצב ההתקדמות הטכנולוגי, ההכרה בהכרח שבו, כמו גם בהשפעתו החיובית ו/או השלילית, מחייבים אותנו תמיד להישאר סקרנים וספקנים. הסקרנות תוליד את החידוש הבא, הספקנות תעזור לנו להבין מתי ומדוע הגיעה העת לוותר על הישן ולעבור, איך לא, לדבר הבא.
"טכנולוגיה היא דבר נפלא. ספק אם יש לנו יכולת או אם קיימת תכלית בניסיון להאט את קצב התקדמותה. אנחנו יכולים, ואפילו מחויבים, להכיר את ההטיות הפסיכולוגיות שלה, את ההשפעות שלה על קבלת החלטות, מוקדי כוח ועוד, כדי שבפעם הבאה שנפגוש אותה, או את הטכנולוגיה הבאה בתור שבן האנוש המציא, נהיה משתמשים טובים יותר.
"כדי למנוע מהגולם לקום על יוצרו, לאירועים מהכנס הזה יש בעיני תרומה אדירה. אנחנו מספיק צנועים, אולי ילדותיים, להתפעל מקסמה של הטכנולוגיה, אבל בו בזמן מפוכחים כדי ללמוד ולהחליט כיצד להשתמש בה על מנת להשיג את המטרות שלנו.
"וכך, בעידן שבו כמות המשחקים גדלה משמעותית וסרגל המאמצים עולה, השילוש הקדוש של מדע, טכנולוגיה וניסיון מעשי, הופך קריטי יותר ויותר. הוא גם מסדר לנו חזרה מהירה יותר לכר הדשא של ספורטאים וספורטאיות ומאריך, לשמחת כולנו, את זמן המשחק של כוכבים דוגמת רונאלדו ומסי, עיין ערך מונדיאל 2026.
"בשנים האחרונות האיצה ההתאחדות לכדורגל את השימוש בטכנולוגיה ובהרבה מובנים הפכנו מעין כר ניסויים בתחומים רבים. יזמנו שיתופי פעולה עם חברות מובילות בתחומים שונים, עם סטארט-אפים מבטיחים, אוניברסיטת רייכמן, בי"ח שיבא, פיתחנו טכנולוגיות משלנו, דוגמת השופט הדיגיטלי שמזין בזמן אמת תוצאות מהמגרש לקהל, והרחבנו את מחלקת האנליטיקה שלנו.
"כל משתנה שיכול להשפיע לחיוב על הופעת בני האנוש שאמורים לבעוט, לנגוח, לכדרר, לרוץ, לתקל ולהדוף כדי שאנחנו נגיע סוף סוף לטורניר גדול, נבחן ומטופל. בדומה למירוץ לחלל בין המעצמות בשנות החמישים-שישים של המאה הקודמת, או טירוף ה-AI הנוכחי, מי שיתעקש על זכותו להישאר דינוזאור, יימצא עצמו בסכנת הכחדה ודאית. אם אתה מוטרד לגבי מקומך בספרי ההיסטוריה, מוטב שתנצל היטב את ההווה כדי לעשות משהו לטובת העתיד".
"מדינת ישראל הרוויחה בצדק ובגאווה את הכינוי המחייב ‘סטארט-אפ ניישן’. אם להודות באמת, במשך יותר מדי שנים הספורט כאן, והכדורגל בפרט, לא היו חלק מהמשוואה הזאת. מבחינתי, כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, זה חייב להסתיים. הנקישה הבאה שארצה לשמוע לא תהיה מלמטה, אלא דלת שנפתחת לאחד הטורנירים הגדולים אליהם תגיע נבחרת ישראל".
“יוקמו עוד מתחמי אימונים חדשים בסטנדרטים הבינלאומיים”
יו"ר וינגייט, ארי שטיינברג, הוסיף: "המהפכה הזאת כבר מתרחשת לנגד עינינו: היא משנה תוצאות, שוברת שיאים ומאפשרת להעניק לכל ספורטאי מעטפת מקצועית ורפואית, מדויקת יותר ולגלות כבר בגיל צעיר את דור האלופים הבא. כך הופכים הידע, המדע והטכנולוגיה להישגים על המגרש, על המזרן, בבריכה ובסוף על הפודיום.
"נושא החדשנות מהווה נדבך אסטרטגי חשוב מאוד אצלנו בווינגייט. המנכ"ל שלנו גיא מוביל את זה וזה בראש מעייניו. רק לאחרונה חתמנו על שני שיתופי פעולה פורצי דרך: הראשון בשיתוף עיריית שדרות, שיפעל למען הקהילה, מתוך הבנה כי הכלים שמשמשים ספורטאי עלית להתמודדות עם לחץ רלוונטיים מתמיד גם לחיזוק החוסן הקהילתי שחשוב לתושבי האזור.
"שיתוף נוסף הוא עם ק"ש: יחד אנחנו מתמקדים במחקר ובפתרונות תזונה מתקדמים המותאמים אישית לספורטאים כדי לקדם את ההישגים של הספורטאים בזירה הבינלאומית ואת התעשייה המקומית בצפון. במקביל, נקים את הבניין הרב תכליתי שיהווה את הצעד הראשון בהפיכת וינגייט לקמפוס ספורט חכם. הבניין יהפוך את כל חווית האימון לחכמה ודיגיטלית ברמה הגבוהה ביותר: עם בקרת אקלים ואנרגיה ומערכות שיאפשרו לאסוף ולנתח נתונים בזמן אמת.
"יוקמו עוד מתחמי אימונים חדשים בסטנדרטים הבינלאומיים. לאחרונה הודענו על הקמת שלוחות וינגייט בצפון ובדרום כדי לייצר שיתופי פעולה עם חברות סטארט אפ מקומיות. נחזק גם את הכלכלה והחוסן החברתי של מדינת ישראל. לחיבור בין חדשנות לספורט השפעה ישירה על חינוך ילדנו: אנחנו לא רק מפתחים ספורטאים טובים יותר, אלא גם מגדלים דור סקרן יותר, יוזם יותר ומצטיין יותר בכל תחום. בכך נשנה לטובה גם את פני החברה כולה".
“ראינו דבר אחד לנגד עינינו: לשים את ישראל שוב על המפה”
רואי הסינג, מנכ"ל המכבייה, דיבר גם הוא: "אני ממש מקווה שכולכם נהנים מהחוויה שנקראת המכבייה. מהשבעה באוקטובר אנחנו במציאות מורכבת הנוגעת גם לאירוח אירועים בינלאומיים. בהתאחדות לכדורגל, בכדורסל ובמכון וינגייט מבינים שקבוצות חוששות להגיע.
"כשקיבלנו את ההחלטה לקיים את המכבייה, ראינו דבר אחד לנגד עינינו: לשים את ישראל שוב על המפה ולהראות לעולם שאנחנו כאן, חזקים ואין לנו ארץ אחרת וגם להזניק בחזרה את הקבוצות כחזרה לישראל. הלוואי שנחזור למציאות שפויה והפידבק שאנחנו מקבלים מ-3,000 ספורטאים שהגיעו, בנוסף ל-3,000 הישראלים ו-6,000 האורחים הם טובים והמילה הראשונה שהם אומרים היא תודה.
"תודה שנתנו את ההזדמנות להגיע חזרה לישראל, שנחבק את הישראלים והלוואי וזה יהיה פתח להחזרת הקבוצות למציאות הרבה יותר טוב עבור כולנו ובטח עבור הספורט. יש לנו שותפים מדהימים: ההתאחדות לכדורגל ומכון וינגייט ושנעלה ונצליח".
“היתרון שלנו הוא בטכנולוגיה ואנחנו מובילים בזה ברמה הבינלאומית”
תומר סקר, מנהל תחום החדשנות והיזמות במכון וינגייט סיפר ל-ONE על איך עובד התהליך בפועל: "בתור אחד שהיה ביחידה לספורט הישגי, תחום החדשנות נתפס כלהתעסק בדובדבן שבקצפת. אבל בסוף התחרות בזירה הבינלאומית היא בין מדינות וכל מדינה צריכה להתעסק ביתרון התחרותי שלה.
"היתרון שלנו הוא טכנולוגיה ואנחנו מובילים בזה ברמה הבינלאומית. אבל כשאתה בודק את השימוש בטכנולוגיה בספורט, אנחנו לא בין המובילים והמהות של העיסוק בטכנולוגיה הוא לנצל את היתרון היחסי שלנו כמדינה לטובת הספורטאים הישראליים. לנו אין את המשאבים כמו מדינות הענק יפן ואוסטרליה, להשקיע כספים מטורפים כדי לייצר פתרונות טכנולוגיים.
"אבל כשמסתכלים על קהילת הספורט-טק, יש אצלנו כמות של חברות ספורט-טק כמו בבריטניה וצרפת, מדינות ספורט מטורפות. אנחנו צריכים כמדינה לנצל את התעשייה הזה לטובת תעשיית הספורט ההישגי. במרוצת השנים, אותן חברות שחיפשו להוכיח את יכולת המוצר, ניגשו למועדונים ולא הייתה שום פתיחה. הבנו במכון וינגייט שאנחנו חייבים להיות הגשר הזה.
"איך אנחנו עושים את זה? יצרנו פלטפורמה ואתר הרצה, כשאנחנו פותחים את שערי מכון וינגייט לאותן חברות ואומרים שאנחנו ללא תשלום פותחים את הדאטה, אנשי המקצוע, הגישה לספורטאים, למתקנים ולמאמנים. כל מה שיש במכון וינגייט ואין בכל מקום אחר בארץ. אנחנו נהיה הראשונים שמטמיעים את אותן טכנולוגיות אצל ספורטאי ההישג וזה מה שאנחנו מאמינים שיעשה את היתרון היחסי.
"אחת החברות לצורך העניין, Orca Vision, שהחלה לעבוד איתנו ונמצאת פה היום, מפתחת פתרון אנליטי ללא יד אדם לשחייה תחרותית. זה דבר שלא קיים בעולם ומכון וינגייט בדק את המוצר אצלנו ואנחנו מקווים שזה יונגש לכל שחייני נבחרות ישראל. יש את חברת One Screen, שהופכת את כל הבדיקות הפיזיולוגיות לפשוטות יותר באמצעות מצלמה פשוטה. בימים אלה יוצא קול קורא נוסף לחברות נוספות וכל מי שרוצה מוזמן להיכנס לאתר המכון ולהגיש בקשה.
"המטרה להפוך את זה לתהליך שיגדל ויותר ויותר חברות יכנסו. כך הספורטאים הישראלים והמאמנים הישראלים ייהנו מטכנולוגיה פורצת דרך. זה עוד מוקדם, טכנולוגיה זה דבר שלוקח לו זמן לבוא לידי ביטוי. יהיה קשה לראות את התהליך בלוס אנג'לס 2028, אבל בבריסביין והלאה אני חושב שנראה השפעות מאוד משמעותיות בשטח וגם עלייה בהישגים.
"לגבי ההתאחדות לכדורגל, מדובר בשותף אסטרטגי שלנו בתוך התהליך הזה. כלל הגופים בספורט הישראלי חרטו על דגלם גם כן להוביל חדשנות. בסוף יש 15 ענפי ספורט שהם בית בוינגייט, הכדורגל לא נמצא. מדובר בענף הספורט הכי גדול בעולם ורוב החברות והסטארטאפים מכוונים לכדורגל. החיבור הזה של וינגייט עם ההתאחדות לכדורגל אמור לתת עוד ערך מוסף לכדורגל".