למה המתקפה האירופית לא מאיימת על אינפנטינו?

ההחלטה חסרת התקדים של פיפ"א לבטל את עונש ההרחקה של חלוץ נבחרת ארצות הברית פולארין באלוגון לקראת משחק שמינית הגמר מול בלגיה הציתה סערה עולמית והחזירה את ג'אני אינפנטינו למרכז הביקורת. למרות שחוקת המונדיאל אינה מאפשרת לערער על כרטיסים אדומים, ועדת המשמעת של פיפ"א ביטלה את ההשעיה, ובהמשך הודה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי היה מעורב במהלך. "אני זה שגרמתי להם לעשות את זה", אמר טראמפ. "כל מה שעשיתי היה לבקש שיבחנו מחדש את ההחלטה".

פיפ"א מצדה ניסתה להרגיע את הרוחות באמצעות הודעה ארוכה בת 871 מילים, אך לא סיפקה הסבר ברור לשינוי ההחלטה. אינפנטינו התעקש כי לא הייתה שום התערבות פוליטית וכי ועדת המשמעת פעלה באופן עצמאי, אולם בעולם הכדורגל רבים טוענים כי עצם העובדה שנשיא ארצות הברית התערב בפרשה יוצרת מראית עין חמורה. העובדה שההחלטה היטיבה דווקא עם אחת המארחות של הטורניר, בראשות טראמפ, שנחשב לידידו הקרוב של אינפנטינו, רק העצימה את התחושה שהמהלך דמה ל"חנינה נשיאותית".

גם בגרמניה לא נשארו אדישים. יורגן קלופ תקף בחריפות ואמר: "זה הספורט שלנו, לא שלהם. אם דונלד טראמפ וג'אני אינפנטינו באמת פתרו את זה ביניהם, זה טירוף. זה מטיל ספק בכל המערכת".

אינפנטינו וטראמפ (IMAGO)

אופ"א זועמת, אבל אינפנטינו כבר הבטיח לעצמו את הבחירה מחדש

הפרשה האחרונה היא רק אחת משורת מחלוקות שליוו את כהונתו של אינפנטינו בעשור האחרון. חוקת פיפ"א אוסרת במפורש התערבות פוליטית בכדורגל, ואף מדינות הושעו בעבר מפעילות בינלאומית בשל מעורבות ממשלתית בהתאחדויות המקומיות, כאשר פקיסטן, למשל, הושעתה שלוש פעמים בשמונה השנים האחרונות. לכן, רבים תהו האם במקרה של אינפנטינו וטראמפ הכללים לפתע השתנו.

הביקורת על אינפנטינו אינה מסתכמת בפרשת באלוגון. בשנים האחרונות הוא ספג אש גם בעקבות הענקת "פרס השלום של פיפ"א" לטראמפ, היחסים ההדוקים בין השניים, תהליך בחירת מארחות מונדיאל 2030 ו-2034, מחירי הכרטיסים הגבוהים למונדיאל, הרחבת הטורניר ל-48 נבחרות והשקת גביע העולם למועדונים. ארגון זכויות האדם FairSquare אף פנה לוועדת האתיקה של פיפ"א בטענה שהענקת הפרס לטראמפ הפרה את עקרון הניטרליות הפוליטית של הארגון, ובהמשך הצטרפו גם 50 חברי הפרלמנט האירופי שדרשו לפתוח בבדיקה, אך עד היום לא התקבלה כל תגובה.

גם אופ"א החריפה את הטון בעקבות ביטול הרחקתו של באלוגון והצהירה כי פיפ"א "חצתה קו אדום", כשהגדירה את ההחלטה כ"חסרת תקדים, בלתי מובנת ובלתי ניתנת להצדקה". המתיחות בין שני הארגונים אינה חדשה. כבר בשנה שעברה נטשו נציגי אופ"א, בהובלת הנשיא אלכסנדר צ'פרין, את קונגרס פיפ"א במחאה לאחר שאינפנטינו איחר ביותר משעתיים בעקבות סיור מדיני עם טראמפ במזרח התיכון. בנוסף, אופ"א ניצלה את המונדיאל כדי להבליט את מחירי הכרטיסים הזולים יותר ביורו 2028 ואת ההבדלים בתקנות המשחק לעומת אלה של פיפ"א.

דונלד טראמפ וג'יאני אינפנטינו (רויטרס)

למרות כל הביקורת, מעמדו של אינפנטינו רחוק מלהתערער. הסיבה המרכזית היא התמיכה הרחבה לה הוא זוכה מחוץ לאירופה. באמצעות תוכנית FIFA Forward השקיעה פיפ"א מאות מיליוני דולרים בפיתוח הכדורגל ברחבי העולם, בעוד הרחבת המונדיאל ל-48 נבחרות העניקה למדינות קטנות הזדמנות היסטורית להשתתף בטורניר. נבחרות כמו כף ורדה, קוראסאו, ירדן ואוזבקיסטן הן דוגמאות למדינות שלא היו חולמות להגיע למונדיאל בפורמט הישן, אך קיבלו הזדמנות בזכות השינוי שקידם אינפנטינו.

גם מבחינה פוליטית, סיכוייו להמשיך בתפקיד כמעט מובטחים. מתוך 211 ההתאחדויות החברות בפיפ"א, נדרשים 106 קולות בלבד כדי להיבחר לנשיאות. אינפנטינו כבר הבטיח לעצמו את תמיכתן של כל עשר המדינות בדרום אמריקה, 54 ההתאחדויות של אפריקה ו-47 החברות בקונפדרציה האסייתית, בסך הכל 111 קולות עוד לפני תחילת המרוץ. לכן, למרות המתקפות מאירופה והביקורת ההולכת וגוברת, נראה כי בבחירות ב-2027 כמעט בלתי אפשרי יהיה למצוא מועמד שיוכל לאיים באמת על שלטונו של נשיא פיפ"א.