כמידי שבוע, שופט העבר, לירן ליאני מנתח את החלטות השיפוט שהתקבלו במחזור החולף בליגת העל בעמוד הפייסבוק שלו, וכך הוא עשה גם היום (ראשון), כשהפעם הוא התמקד בשני משחקים: מכבי נתניה נגד הפועל חיפה ובני סכנין מול מכבי בני ריינה.
ליאני פתח בדבריו: “אמש התקיימו ארבעה משחקים. בשניים מהם קיבלנו רמת שיפוט נמוכה שמהווה המשך ישיר למחזור הקודם. ניתוח של המשחק בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע יעלה בהמשך”.
מכבי נתניה – הפועל חיפה
בדקה ה-33 נשרקה בעיטת עונשין לזכות מכבי נתניה ובמקביל נשלף כרטיס צהוב שני ואדום לקשרה של הפועל חיפה, רוי נאווי בגין תפיסה של בלם מכבי נתניה איתי בן שבת ברחבת העונשין. ההחלטה התקבלה כאשר השופט ממוקם בזווית אלכסונית, סמוך לקצה הרחבה, כאשר פקעת שחקנים חוסמת את שדה הראייה שלו. משופט ברמה הזו מצופה לניידות והתאמת מיקום מיידית עם כניסת הכדור לרחבה וזאת כדי לייצר זווית ראייה נקייה וברורה.
מדובר באירוע גבולי ברף הנמוך של תפיסות. תפיסה “רכה”. אלו אינם מצבים שהיינו רוצים לראות כבעיטות עונשין. עם זאת, לא מדובר באירוע דמיוני או כזה שאין לו בסיס במציאות. השאלה המרכזית היא האם מדובר ב”טעות ברורה וודאית”? התשובה היא לא.
שחקני מכבי נתניה (רועי כפיר)השופט זיהה מגע/אחיזה, גם אם ברף נמוך ולכן יש בסיס להחלטה. במצב כזה, על פי הפרוטוקול, אסור ל-VAR להתערב. זה סוג האירועים בהם יש להשאיר את ההחלטה לשופט המגרש, גם אם לא מדובר בהחלטה איכותית.
ייתכן מאוד שבאירועים דומים, שופטים אחרים עשויים שלא להתערב כלל וזה יהיה לגיטימי. לכן חייבים לייצר רף התערבות גבוה ואחיד מצד ה VAR. אם אכן מדובר בטעות “ברורה וודאית”, כיצד ייתכן שהבדיקה נמשכה למעלה מ-3 דקות? מדוע ההתערבות התבצעה רגע לפני ביצוע בעיטת העונשין? כאשר מדובר בטעות מובהקת, ההחלטה אמורה להתקבל תוך כ-30 שניות.
הבחירה להניף לשחקן כרטיס צהוב באירוע היא החמרה שאינה תואמת את אופי העבירה. אין כאן עצירת התקפה מבטיחה, ואין אחיזה בוטה או ממושכת ולכן אין בסיס לכרטיס הצהוב.
שחקני הפועל חיפה מסתערים על דקל צינו (רועי כפיר)בני סכנין - בני ריינה
האירוע: דקה 8 - בעיטת עונשין בגין נגיעת יד לאחר התערבות שופט ה-VAR. למרות שהכדור הגיע ממרחק רב (בעיטת קרן), דבר שאפשר לקשר בני ריינה כריסטי טייהי זמן תגובה מספק כדי להימנע מהמגע, השחקן בחר לשחק בכדור כאשר ידו מורמת, פתוחה לצידי הגוף ומעל גובה הכתף. מדובר בהגדלת נפח גוף לא טבעית, כאשר היד אינה במנח טבעי ביחס לפעולת המשחק ולכן ההחלטה לשרוק לבעיטת עונשין נכונה.
מי שיכול וצריך היה לסייע לשופט המרכזי בזמן אמת הוא עוזר השופט הראשון, שהאירוע התרחש בזווית ראייה ישירה וברורה מבחינתו. במצבים כאלה, מצופה מעוזר השופט לקחת אחריות ולספק אינפורמציה מיידית, ובכך לייתר את הצורך בהתערבות VAR.
בדקה ה-18 נרשם אירוע שהסתיים בהרחקה בעקבות שני כרטיסים צהובים עוקבים על מחאה. החלטת השופט לכדור חוץ הובילה למחאות מצד ארבעה שחקני בני ריינה. שלושה מהם – כנאני, גורן ושחקן נוסף היו בסמיכות מיידית לשופט, בעוד קפטן הקבוצה, עבדאללה ג’אבר עמד בכלל במרחק, סמוך לקו הרוחב.
שחקני בני ריינה (שחר גרוס)דווקא בנקודה הזו התקבלה החלטה ניהולית שאופיינית לשופטים חסרי ניסיון. במקום לטפל במוקד המחאה הקרוב אליו, בחר השופט ליזום עימות דווקא עם השחקן הרחוק ביותר מהאירוע. הכרטיס הצהוב הראשון שנשלף היה ניתן למניעה.
מרגע זה, הסיטואציה הידרדרה. השופט נצמד לשחקן שמצידו נצמד גם. התקשורת הפכה אישית והתגובה מצד השחקן לא איחרה להגיע. השלב הבא כבר היה בלתי נמנע: כרטיס צהוב שני מוצדק.
חשוב לי להדגיש, אני הראשון לתמוך בגישה של אפס סובלנות כלפי מחאות על שופטים. עם זאת, ניהול נכון של אירוע מהסוג הזה הוא המפתח. בחירת השחקן הלא נכון, יצירת חיכוך מיותר ואובדן שליטה רגעי הובילו לתוצאה שניתן היה למנוע אותה.
האירוע: דקה 61 - כרטיס אדום בגין מניעת הזדמנות וודאית להבקעת שער לאחר התערבות שופט ה-VAR. בלם בני רינה איאד אבו עביד הכשיל את חלוץ בני סכנין ארתור מירניאן בדרכו לשער מחוץ לרחבת העונשין. מדובר במניעת הזדמנות וודאית להבקעת שער. השופט טעה (שוב) ופסק לבעיטת עונשין וכרטיס צהוב. הודות להתערבות נכונה של שופט המסך ההחלטה שונתה לכרטיס אדום ישיר ולבעיטה ישירה.