דממה בטדי: כך נראה משחק של בית״ר בלי הקהל

זה היה אמור להיות עוד ערב של חגיגה באצטדיון טדי. משחק מול עירוני טבריה שכבר סומן כסולד אאוט, עוד הצגה של הקהל בצהוב שחור ועוד דחיפה אדירה לשחקנים על כר הדשא. אלא שהמציאות הכתיבה תסריט אחר לגמרי בניצחון 2:3 על עירוני טבריה, כזה שבבית״ר ירושלים לא רגילים אליו העונה.

הדממה ביציעים הייתה כמעט מוחשית. במקום העידוד, השירים והלחץ הבלתי פוסק מהיציע המזרחי, הדרומי והמערבי בטדי, השחקנים נאלצו להתמודד עם אווירה סטרילית, כמעט זרה. לאורך כל העונה, טדי הפך למבצר בזכות הקהל, שדחף את הקבוצה ברגעים קשים והפך פיגורים לניצחונות וסחף את בית״ר לתצוגות כדורגל במשחקי הבית והחוץ.

על הדשא אתמול בטדי השומם ניתן היה להרגיש את ההבדל. פחות אנרגיה בפתיחה, פחות לחץ על היריבה, ובעיקר תחושה שמשהו חסר. שחקנים בבית״ר הודו לאחר המשחק כי מדובר בחוויה אחרת לחלוטין: ״בלי הדחיפה מהיציעים, הכל מרגיש שקט יותר, איטי יותר ולעיתים גם קשה יותר לייצר מומנטום״.

אצטדיון טדי ריק מאוהדים (אורן בן חקון)

לצד זאת, לשקט הייתה גם השפעה אחרת, טקטית יותר. פתאום ניתן היה לשמוע כל הוראה מהקווים. ברק יצחקי ציין לאחר המשחק כי אפשר היה לשמוע בצורה ברורה הרבה יותר את ההנחיות שלו לשחקנים, אך גם את אלו של מאמן טבריה, אלירן חודדה, ובכך לעשות התאמות. עבור השחקנים, מדובר במציאות יוצאת דופן, שבה כל קריאה, תיקון או הוראה נשמעים מיד ומשפיעים ישירות על המתרחש על כר הדשא.

זה לא אותו טדי

ובכל זאת, דווקא מתוך השקט הזה, בית״ר הצליחה לייצר את אחד המהפכים המרשימים שלה העונה. אולי זה היה האופי, אולי האמונה, ואולי ההרגל לא לוותר עד הרגע האחרון. אבל גם אחרי הניצחון אתמול, היה ברור לכולם דבר אחד: זה לא אותו טדי.

בבית וגן כבר מחכים לחזרה לשגרה, לרגע שבו היציעים שוב יתמלאו בצהוב שחור. כי אם משהו התחדד יותר מהכל, זה עד כמה הקהל הוא לא רק התוסף לדלק של הקבוצה, אלא חלק בלתי נפרד מהזהות וההצלחה של בית״ר ירושלים.