המלחמה מול איראן וחיזבאללה ממשיכה, כשהחזית הצפונית לא נרגעת ומי שסובלת ונפגעת בין היתר היא קריית שמונה וקבוצת הכדורגל שלה. לפני כמה ימים, שוב האצטדיון בעיר נפגע מטיל לבנוני שגרם לנזק, בזמן ששי ברדה ושחקניו מתאמנים במרכז לקראת חזרת הליגה. דורון שנפר, יו”ר מחלקת הנוער במועדון ודובר עיריית ק”ש, התראיין לתוכנית “שיחת היום” של ONE וסיפר על התחושות הקשות והמציאות הבלתי נתפסת.
מה עובר עליכם בקריית שמונה?
”מה לא עבר עלינו בארבע שנים האחרונות, אין חדש תחת השמש. אנחנו מתחילים להתרגל לצערי הרב לשגרה של יירוטים ואזעקות. חשבו שאנחנו חוזרים הביתה למציאות אחרת וחזרנו שוב לאותו דבר”.
דיברנו קודם עם מנשה זלקה והוא סיפר על המצב בעיר, תאר לנו את השגרה אצלכם, איך מתנהלים?
”תשמע אתה יכול לעשות הכל, אבל לא בטוח שתוכל לחזור. גם לצאת לסופר זה דבר מורכב. פעם אמרתי פה למישהו בחצי הומור שהילדים שלנו היו יוצאים לטיול שנתי אז היינו מתקשרים לשאול לשלומם, עכשיו שהם יוצאים לזרוק את הזבל אתה דואג להם. חיים ממרחב מוגן אחד למרחב מוגן שני, מקלחת זה כמו מבצע צבאי. דברים שלא חשבו עליהם אף פעם, כל הילדות שחווייתי בצורה הזאת זה חוזר אליי עכשיו כאבא לילדים, נקווה שזה ייעצר שם”.
דורון שנפר (פרטי)“חיים בתוך בסיס צבאי, עם ילדים, נשים וקשישים”
אתה מרגיש כמו ברולטה?
”חד משמעית, גם עכשיו אחרי השידור שאני רוצה לקנות לעצמי משהו לאכול זה כמו רולטה. הדבר היחידי שמחזיק אותנו זה התקווה לעתיד טוב יותר. התקווה שהפעם זה יגמר לפחות לעשור הקרוב. אם זה לא יקרה אנחנו נהיה בבעיה מאוד קשה, נקווה שהצבא והדרג המדיני יעשו מה שצריך לעשות ולא יפספסו שוב את ההזדמנות. ראינו שבחיזבאללה לא רק השתקמו אלא הכפילו את הכוח שלהם”.
כמה תושבים נותרו להתגורר היום בקריית שמונה? יש מחדל שהמדינה לא דאגה מראש להעביר תקציבים למיגון, זו פשוט הפקרות. איך אתם רואים את זה?
”אנחנו כרגע עם 10,000 תושבים, אני מעריך שאחרי החג יעזבו עוד, אנשים לא רוצים להעביר את החג בתופת. רועש מאוד, מטוסים חגים מעלינו, אנחנו חיים בתוך בסיס צבאי, רק שלא ראיתי בסיס צבאי בארץ שיש בו ילדים, נשים וקשישים. אנחנו קראנו לפנות לפחות את האוכלוסייה הזאת, כזו שלא יכולה להתפנות בתוך 15 שניות. לצערנו קברנו אדם שמעד בדרך לממ”ד, תוך 24 שעות הפך לצמח והבאנו אותו למנוחת עולמים. אדם אחר שהיה יו”ר קבוצת הנוער של ק”ש בעבר קיבל אירוע מוחי בדרך לממ”ד. זה לא רשום בשום סטטיסטיקה, זו המציאות שלנו”.
עירוני קריית שמונה מתאמנת בשפיים (חגי מיכאלי)“4 שנתונים לא הצליחו לסיים עונה אחת בבית”
מה קורה עם מחלקת הנוער שלכם כרגע?
”אנחנו מנסים להיות בקשר עם הילדים, עושים אימונים בזום. הנוער מתאמנים באזור חיפה, הרבה תודה לקריית ביאליק. הנערים מתאמנים פעם ב.. אנחנו לא יכולים להתאמן. עד שכבר יש לנו מגרש וחזרנו לעיר זה חוזר, ליבי עם הילדים האלה. ארבעה שנותנים שלא הצליחו לסיים עונה אחת בבית. קשה מאוד להכין ככה מחלקה לעונה הבאה. כשהמלחמה תסתיים באיראן לדעתי מה שקורה בלבנון רק יתחיל. צריך לחשוב מה עושים בשנה הבאה, יהיה לנו מאוד קשה לשקם את העסק הזה”.
מה מצב האצטדיון שלכם?
”כמו שאתם יודעים שוב פגיעה ישירה באצטדיון, למעשה אם לא הייתה מלחמה כבר היינו משחקים באצטדיון את סיום העונה הנוכחית”.
הפגיעה באצטדיון בקריית שמונה (מערכת ONE)מה הנזקים?
”עוד לא אמדו אותם”.
אז אמרו לראש העיר שיש 60 מיליון שקלים שלא עברו, האם הם נמצאו סוף סוף או שזו המצאה?
”המחשבה הייתה לשפץ את האצטדיון שנוכל לפחות את משחקי הפלייאוף לשחק בעיר. הכל נעצר באמצע, יש עוד פגיעות ועוד נזקים. הבעיה כרגע היא לא כסף אלא הגבול. לשאלתך לא קיבלנו את הכסף. אולי גם באמצעותכם, אחרי שתיגמר התופת במרכז, שמס רכוש יחזרו לתת שירות לתושבי קריית שמונה, כרגע אין לנו מענה”.
דורון שנפר לצד שחקני קבוצת ילדים א' (מדיה מחלקת הנוער ק"ש)“כשהילד שלי יוצא לקנות במכולת, זה 10 דקות של גיהנום”
אתה נראה רציני מאוד וענייני, אבל מה עובר עליך בלילות כשאתה עם המשפחה בבית? ברגעים האלה שאתה לבד בכביש?
”תשמע זה לא פשוט. אני אפילו לא יודע איפה אני אעשה את ליל הסדר. אבא שלי נפטר, אמא שלי במרכז עם אחד האחים. אני נמצא פה עם הילדים והאישה, מציאות לא פשוטה. לפעמים הבן שלי יוצא לקנות משהו מהמכולת, ה-10 דקות האלו זה גיהנום בשבילי. שלשום הוא נסע עם הרכב ועצר במיגונית ואמר לי שהוא לא זוכר אם הוא הרים את בלם היד, אמרתי לו שיישאר במיגונית וזה מה שחשוב.
כל יציאה החוצה זו פשוט רולטה רוסית, אתה מתפלל שלא יקרה כלום בדרך, אין לך מרחב מוגן כל הדרך הביתה. אנחנו פשוט שוכבים על הרצפה ומתפללים, אני מעלה את הדברים האלה שכל תושב במדינת ישראל ומקבלי ההחלטות יבינו מה עובר על תושבי קריית שמונה. גם לחוסן יש גבול, והוא מתחיל להיסדק. אנחנו צריכים את כולם, מגיע לקריית שמונה הכל, בלי להתחשבן”.